סינון לפי:
החל מהיום, עוסקים המשרתים במילואים יכולים להגיש בקשה למענק בשל נזק עקיף שנגרם להם עקב שירות מילואים, עבור החודשים יולי אוגוסט 2026. ניתן להגיש את הבקשות באופן מקוון באתר רשות המסים.
נבקש להביא לידיעתכם, כי לאחרונה פרסמה רשות המיסים שני ניירות עמדה: האחד, בעניין החבות במס שכר בשל סכומים המשולמים על ידי מלכ"ר לעובדיו השוהים בחו"ל במסגרת שנת שבתון; השני, בנושא החבות במע"מ בשל עסקאות ניכיון שיקים.
ניהול סיכונים, הונאות ומעילות, סביבה היברידית, עבודה מהבית, צוות המיחשוב Meta Description מאז הקורונה מנהלת החשבונות עובדת מהבית ורק לעיתים מגיעה למשרדי החברה. רב הממשק עם עובדי החברה האחרים מבוצע באמצעות המייל (אפילו בטלפון מדברים רק לעיתים רחוקות..). המערכת עובדת באופן יעיל. אם יש תקלות במערכת המידע, צוות ה IT מטפל מרחוק והם דואגים גם שהמערכת תישאר מעודכנת ומאובטחת. Listing
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במספר אירועי המעילות אשר נחשפות כתוצאה מקבלת מידע אנונימי. כך עולה מנתוני סקר עבירות צווארון לבן שנערך ע"י מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה, אשר בחן למעלה מ- 100 ארגונים וחברות מובילות במגזר העסקי שבחלקן התרחשו אירועי הונאות ומעילות במהלך השנים 2022-2023. עלפי הסקר, נמשכת מגמת העלייה ביישום קו חם כאמצעי מרכזי לצורך איתור מעילות שבוצעו בארגון. בדומה לישראל, גם בעולם ישנה עלייה דרמטית ביישום קו חם בחברות וארגונים שונים. הנתונים העולים מסקרי המעילות העולמיים שנערכים ע"י ארגון ה- ACFE, מראים כי היקף הנזק הכספי שנגרם לארגונים בהם התרחשו מעילות ולא נעשה שימוש בקו חם, היה גדול פי 2 מארגונים שהטמיעו בקרבן כלי זה. כמו כן, ארגונים שבהם יושם קו חם נוטים לאתר מעילות שהתרחשו מהר יותר, לרוב כתוצאה מקבלת מידע אנונימי מעובדים.
ביום 25 באפריל 2024 פורסם פס"ד העוסק בשני ערעורים העוסקים בטענות של עסקה מלאכותית ומחילת חוב. חברת מוצרי שלם אריזות (1988) בע"מ החלה את פעילותה בשנת 1999 ועוסקת בייצור ושיווק אריזות פלסטיק ובנוסף מחזיקה החברה במספר חברות בשיעורי החזקה שונים (להלן: "חברת האם"). חברת האם רכשה את מלא הון מניות חברת שלם פתרונות אריזה בע"מ (להלן: "חברת הבת") בשלושה שלבים. טרם רכישת מניות חברת הבת, חברת הבת הוחזקה על ידי פלסטיב 2000 אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "האגודה") כמו כן, לחברת הבת שטרי הון שהונפקו על ידה לאגודה (להלן: "שטרי ההון").
דוחות כספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2024 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך
ביום 28.2.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד – 2024, במסגרתו יועלה שיעור המע"מ מ- 17% ל- 18%, וזאת החל מיום 1.1.2025. ביום 14.4.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספים) (תיקון), התשפ"ד-2024, במסגרתו תוקן צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ג-1992 כך ששיעור מס השכר ומס הרווח המשולמים על פעילות בישראל של מוסד כספי יועלה מ- 17% ל-18%, וזאת החל מיום 1.1.2025. נציין, כי בהתאם לפרסומים בתקשורת, במשרד האוצר בוחנים אפשרות להקדים את העלאת שיעור המע"מ כאמור, ל-1 ביולי 2024. מצאנו לנכון לעדכן אתכם במשמעויות של השינוי על מנת שתוכלו להיערך בהתאם. בהנחה שהשינוי ייכנס תוקף החל מ- 1.1.2025 (להלן – "היום הקובע") יחול שיעור המס החדש על כל העסקאות שהמועד לחיוב במס לגביהם יהיה החל מאותו יום.
ביום 15 באפריל 2024, מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") פרסמה את עמדת סגל חשבונאית מספר 99-11 (להלן - "עמדת הסגל") בנושא השפעת הפרת אמות מידה על סיווג התחייבויות כשוטפות או כלא שוטפות. מטרת עמדת הסגל היא לסייע לתאגידים המדווחים בניתוח השפעת הפרת אמת מידה פיננסית על סיווג התחייבות כהתחייבות שוטפת או כהתחייבות לא שוטפת במסגרת הדוח על המצב הכספי בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים. עמדת הסגל בתוקף מיידי החל ממועד פרסומה.
חצי שנה של לחימה השפיעה רבות על תחום הנדל"ן בקרב חברות יזמות, תשתיות, נדל"ן מניב, קבלני ביצוע ועוד. מסקירת דיווחים של החברות המובילות, ניתן לזהות השפעות כגון: מחסור חמור בכח עבודה, האטה בקצב הבנייה, ביטול ודחייה של פרויקטים, צניחה במכירת דירות חדשות, חשש לפגיעה בתזרים ועוד. עם זאת, מצאנו כי חברות אשר פועלות בסביבה הגלובלית ותיק הנכסים שלהן הינו מחוץ לישראל לא הושפעו מהמלחמה באופן מהותי. טרם המלחמה, חברות רבות בתחום הנדל"ן השקיעו משאבים רבים בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות והתאמת תהליכי העבודה למגמות בינלאומיות, כמו מודעות סביבתית ו-AI (בינה מלאכותית). חלקן כבר החל ביישום הטכנולוגיה, חלקן מצויות בשלב הפיתוח, וחלקן עצרו את המגמה ועוסקות בהישרדות ובשינויים בעקבות הלחימה, כך שתהליכי הסביבה והטכנולוגיה נדחקו לאחור.
עולם הנדל"ן שעד טרם המלחמה, נכנס למצב של קפאון חווה קשיים נוספים כגון: מחסור בפועלים, מצב הרוח של משקיעים ורוכשי דירות, אך הביקוש נשאר קשיח. אחד מהאתגרים המרכזיים בענף זה הוא לגרום לשינוי בדינמיקה הכלכלית והפיננסית. הקושי גובר בייחוד לאור מדדים המצביעים על עצירה בהפחתות בריבית בנק ישראל.
כידוע, החל מיום הקמתה מדינת ישראל שוכנת במרחב גיאופוליטי בעל מאפייני סיכון רבים. מנתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ עולה תמונת מצב מדאיגה לפיה מתוך כמעט שלושה מיליון דירות למגורים בישראל, נכון ליוולי 2023 – מעל לכ- 1.6 מיליון דירות למגורים אינן ממוגנות. בימים אלו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל נשאלת השאלה כיצד הממשלה מעודדת את בעלי הבתים והעסקים לבנות מקלטים או ממדים? לעניין זה, תשומת לב מופנית לסעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה אשר עוסק בהתרת ניכוי הוצאות אשר הוצאו בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר בשנה השוטפת בה הוצאו. בשנים האחרונות, בשל ההתקפות הרבות מן האוויר על ערי ישראל, קיבל סעיף המשנה חשיבות ועלו מספר סוגיות בנוגע לאופן מימוש הטבת המס הגלומה בסעיף, בעת בניית חדרי בטחון וממ"דים בדירת קיימות, לרבות ע"י קבלנים.
החלטת אכיפה חשבונאית 24-5 - איבוד שליטה בחברה מוחזקת במהלך חודש פברואר אפריל 2024 פרסם סגל רשות ניירות ערך את החלטת אכיפה חשבונאית 24-5 שעניינה איבוד שליטה בחברה מוחזקת. עניינה של החלטת האכיפה הינה חברה העוסקת בייזום, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכות לייצור חשמל ממקורות אנרגיה סולארית בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, אשר התקשרה בעסקה למכירת 50% מהון חברת בת המחזיקה במתקן פוטו וולטאי לצד שלישי וכתוצאה מהעסקה סברה כי איבדה את השליטה בחברה המוחזקת.
בעקבות אירועי ה- 7/10/23 והתמשכות מלחמת חרבות ברזל על פני תקופה כה ארוכה שרחוקה עוד מלהסתיים לפי הנראה לעין, ענף הבניה והנדל"ן חווה משבר משמעותי וגדול יותר ממה שהכיר עד היום. האתגרים הם גדולים וכוללים מחסור חמור בכח אדם, בעיות בשרשרת האספקה של חומרי גלם ואף חשש שקבלנים ויזמים לא יצלחו את התקופה הנוכחית, ויקרסו כלכלית בעקבות המצב.
בתאריך 9 באפריל 2024, המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB) פרסם את תקן דיווח כספי בינלאומי 18 הצגה וגילוי בדוחות כספיים (IFRS 18, להלן - "התקן") אשר מציג מודל חדש למתכונת ההצגה במסגרת דוח רווח והפסד לעומת הנהוג כיום. התקן נועד לשפר את ההשוואתיות והעקביות של מתכונת הצגת המידע על ידי חברות למשקיעים באמצעות הדוחות הכספיים, תוך התמקדות במידע המדווח בדוח רווח או הפסד. התקן יחליף את תקן חשבונאות בינלאומי 1, הצגת דוחות כספיים (IAS 1), וייכנס לתוקף החל מתקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2027 או לאחריו.
נבקש לעדכן כי רשות המיסים פרסמה מתווה בקשה להחלטת מיסוי ביחס לחיוב במע"מ בגין שירותים שניתנים לקרן השקעות בהון סיכון. במסגרת המתווה תוכלנה קרנות הון-סיכון וקרנות פרייבט אקוויטי, לקבל החלטת מיסוי בעניינם, אשר יקבע כדלהלן: הקרן, השותפויות המקבילות והשותפויות המזינות אינן חייבות ברישום לצרכי מע"מ בישראל; התמורה בגין השירותים שיעניק מנהל הקרן (ו/או חברת הניהול) לקרן תחויב במע"מ, כדלקמן: חלק מהתמורה, בהתאם לחלקם של המשקיעים הפטורים הזרים בקרן מכלל המשקיעים בקרן, שיקבל מנהל הקרן, תיחשב כתמורה בגין שירות שניתן ל"תושב חוץ" ותחויב במע"מ בשיעור אפס;
ברצוננו לעדכן כי הוארכה בשלושה חודשים, עד ליום 31/3/2024, התקופה בה ניתן להגיש בקשה ביחס למסלול השכרת דירות למגורים (בנוסחו הישן) בהתאם לפרק השביעי לחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט – 1959 (להלן: "המסלול הישן"), בהתאם לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע).
הערעור נסב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 6.5.2020 (השופט ש' בורנשטין) ב-ת"א 46492-01-16 (להלן: פסק הדין). בפסק הדין התקבלה תביעה שבה נטען כי רשות המיסים (אגף המכס והמע"מ) (להלן: רשות המסים או הרשות) פעלה שלא כדין כשגבתה מחברת דלק מוטורס בע"מ (להלן: דלק) מסי ייבוא בעבור חלקי חילוף לרכב שיובאו לארץ על פי מחירם המלא, וסירבה להתחשב בהנחה שקיבלה דלק מהספקית מאזדה (Mazda) (להלן: מאזדה); זאת בטענה שההנחה הותנתה בעמידה ביעדי רכישה עתידיים (להלן: ההנחה המותנית).
