עדכונים מקצועיים

התפשטות נגיף הקורונה והתמשכותו של האירוע עלולים להשפיע על מגוון תאגידים מדווחים וכן על ענפים עסקיים שונים הנמצאים במעגלי חשיפה (ישירים ועקיפים) ובכך להציב אתגרים משמעותיים על פלח רחב של תאגידים. כך לדוגמה תאגידים מדווחים רבים הפועלים במגוון ענפים עסקיים כללו בדוחותיהם הכספיים גילויים אודות השלכות נגיף הקורונה על פעילותם העסקית כאשר חלק מן הגילויים אף כללו אומדנים כמותיים אודות ההשפעה הצפויה על תוצאות הפעילות העסקית בתקופה הקרובה (לרבות בדרך של הכללת מידע צופה פני עתיד כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח- 1968).

עם המשך התפשטות נגיף הקורונה (COVID 19) ברחבי העולם (להלן - "המשבר" או - "משבר הקורונה"), מדינות רבות, ובכללן ישראל, נוקטות בחודשים האחרונים בצעדים משמעותיים בניסיון למנוע את התפשטות הנגיף. בין צעדים אלה נמנים, בין היתר, בידוד אוכלוסיות בהיקפים גוברים והולכים והגבלות על תנועת אזרחים, צמצום עד כדי מניעה של התכנסויות ואירועים, הגבלות תחבורתיות על נוסעים וסחורות, סגירת גבולות בין מדינות וכיוצא באלה. השפעתם של צעדים כאמור בענף הנדל"ן המניב מתבטאת, בין היתר, בירידה בביקושים לשטחים להשכרה, בפגיעה ביכולתם של שוכרים לעמוד בתשלום דמי השכירות וכפועל יוצא, גם בהקלות אשר מעניקים משכירים (מחכירים) לשוכרים (חוכרים) כגון בדרך של וויתור או דחייה של דמי השכירות התקופתיים.

בשל המצב והאתגרים שהוצבו בפני הממשלה והמשק, בשל בהתפרצות נגיף הקורונה, נוצרו הזדמנויות ודרישות עסקיות חדשות לצד דגש גדול יותר על הצורך בשימוש חדשני בטכנולוגיות. לאור זאת, מימון מרשות החדשנות, האמונה על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית, הינו רלוונטי מתמיד.

לאור הנחיות ממשלת ישראל במהלך השבועות האחרונים בקשר עם המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה והשלכות התפשטות נגיף הקורונה על הפעילות העסקית של תאגידים מדווחים, בהמשך להודעת סגל רשות ניירות ערך (להלן – "סגל הרשות" או "הרשות") מיום 16 במרץ 2020 בדבר ארכה במועד פרסום הדוח התקופתי לשנת 2019 ובהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 36(ח) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 (להלן - "חוק ניירות ערך"), מודיע סגל הרשות כדלקמן:

על מנת לסייע לארגונים לשקם את מערכי הבקרה במציאות המורכבת שנוצרה בעקבות המשבר בנתה מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה סט בדיקות ייעודיות וממוקדות לניטור פעולות חריגות שבוצעו באזורים רגישים בתהליכי העבודה בארגון החשופים לאירועים של הונאות ומעילות. הבדיקות תבוצענה על ידי מומחים בתחום הביקורת החקירתית ויתמקדו בתקופת משבר הקורונה.

בהמשך להודעת סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות" ו- "הרשות", לפי העניין) מיום 8 במרץ 2020, אודות הגילוי בדבר השלכות התפשטות נגיף הקורונה על הפעילות העסקית של תאגידים מדווחים ועל רקע הנחיות ממשלת ישראל מיום 14 במרץ 2020 בקשר עם המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, פרסמה יו"ר הרשות, ענת גואטה (להלן - "יו"ר הרשות"), ביום 16 במרץ 2020 הודעה בדבר החלטה על מתן הקלות שנועדו לסייע לגופים המפוקחים, נוכח השפעת וירוס ה- COVID-19 על שוק ההון הישראלי (להלן - "ההודעה").

בהמשך להודעת סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות" ו- "הרשות", לפי העניין) מיום 8 במרץ 2020, אודות הגילוי בדבר השלכות התפשטות נגיף הקורונה על הפעילות העסקית של תאגידים מדווחים, על רקע הנחיות ממשלת ישראל מיום 14 במרץ 2020 בקשר עם המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה ובהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 36(ח) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 (להלן - "חוק ניירות ערך"), פרסמה הרשות ביום 16 במרץ 2020 הודעה בדבר ארכה במועד פרסום הדוח התקופתי לשנת 2019 (להלן - "ההודעה").

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, הוקם מסלול ייעודי למימון הון חוזר במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים

אדם פרטי מקבל בירושה קרקע שנרכשה על-ידי הוריו/הורה הוריו לפני עשרות שנים, בגינה לא בוצעה כל הליך תכנוני וכל הליך יזמי. לימים בוצע שינוי ייעוד בקרקע כך שניתן להקים עליה יחידות למגורים ולמסחר. האדם מתקשר בעסקת קומבינציה עם קבלן לפיו ימכור לקבלן חלק מהמקרקעין בתמורה לקבלת יחידות דיור ונדל"ן מסחרי

בימים אלה פוקד את העולם אירוע בעל השלכות מאקרו כלכליות, שמקורו בהתפשטות נגיף הקורונה (COVID-19) במדינות רבות ברחבי העולם (להלן - "נגיף הקורונה" או - "האירוע"). בעקבות האירוע, מדינות רבות, בכללן ישראל, נוקטות בצעדים משמעותיים בניסיון למנוע את התפשטות הנגיף. בין צעדים אלה נמנים, בין היתר, הגבלות על תנועת אזרחים, התכנסויות, הגבלות תחבורתיות על נוסעים וסחורות, סגירת גבולות בין מדינות וכיוצא באלה. לאירוע ולפעולות הננקטות על ידי המדינות השונות כאמור לעיל, השלכות משמעותיות על כלכלות רבות כמו גם על שוקי ההון בעולם. זאת ועוד, במרוצת השבועות האחרונים חלו ירידות חדות במחירי ניירות ערך בבורסות מרכזיות ברחבי העולם, זאת תוך עלייה בתנודתיות במחירי סחורות ונכסי סיכון שונים.

מסלולו מופ"ת - מו"פ בתעשיה

מאמרים בתחום הייעוץ הכלכלי ותמריצים

שיעור הריבית המכונה LIBOR (London Inter-bank Offered Rate) (להלן - "ליבור"), מהווה נקודת ייחוס מקובלת (בנצ'מארק) לפיה נקבע שיעור הריבית על הלוואות קצרות מועד בין מוסדות בנקאיים בשווקים הגלובליים. לאורך השנים התגבשה התובנה ששיעור ריבית הליבור חשוף למניפולציות ולקביעה באופן מלאכותי העשוי להיות מושפע משיקולי מוסדות הפיננסיים אשר מספקים באופן שוטף את המידע עליו מתבסס הליבור. אי סדרים ומניפולציות זוהו וקיבלו ביטוי גם במשבר הפיננסי של שנת 2008, בו הנטייה של מוסדות בנקאיים מסוימים היתה לדווח על שיעורי ריבית נמוכים יותר מזו שהשתקפה בעסקאות בפועל וזאת בכדי לשוות מצג לפיו הבנק המדווח הינו יציב ו'בטוח' יותר. לאחר התפוצצות הפרשה המכונה סקנדל הליבור (או ליבור גייט) אשר בעקבותיה מוסדות בנקאיים רבים ספגו קנסות בסכומים גבוהים (לרבות בנק ברקליס הבריטי אשר נדרש לשלם קנס של מאות מיליוני דולרים בגין דיווחים מוטים באשר לשיעור הריבית) התגבשה רפורמה גלובלית, לפיה מרבית הריביות הקיימות ובראשן הליבור יוחלפו בריביות חסרות סיכון חדשות בשנת 2021 (להלן - "הרפורמה").

כבשנים עברו ועם סיומה של שנת 2019, אנו מתכבדים להציג בפניכם מסמך מרכז הסוקר תמצית של פרסומים עיקריים של הרשות לניירות ערך (להלן - "הרשות"), של תכנית העבודה של הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (להלן- ה- IASB""), לרבות רשימת תקנים חדשים ותיקונים לתקני דיווח כספי בינלאומיים ולתקני חשבונאות בינלאומיים אשר הינם בתוקף באופן מנדטורי בין השנים 2019-2022 וכן פרסומי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "הוועדה המקצועית" ו-"המוסד לתקינה", לפי העניין), אישרה לאחרונה את הצעה לתקן חשבונאות מספר 40 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "ההצעה לתקן" או "התקן"). כזכור, בשנת 1997 פורסם גילוי דעת 69 אשר דן בכללי חשבונאות ודיווח כספי של מלכ"רים (להלן - "גילוי דעת 69"). ממועד פרסומו תוקן פרסום זה מספר פעמים כאשר התיקון המשמעותי ביותר בוצע בדצמבר 1999 על ידי תקן חשבונאות מספר 5, תיקונים והבהרות לגילוי דעת מס' 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "תקן 5").

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "הוועדה המקצועית" ו-"המוסד לתקינה", לפי העניין), אישרה לאחרונה את הצעה לתקן חשבונאות מספר 41 בדבר גילויים בהקשר לצד קשור (להלן - "ההצעה לתקן" או "התקן"). התקן מבוסס בעיקרו על תקן חשבונאות בינלאומי מספר 24, גילויים בהקשר לצד קשור (IAS 24). מטרת התקן כאמור היא להבטיח כי דוחות כספיים של ישות מכילים את הגילויים הדרושים כדי להפנות את תשומת הלב לאפשרות, כי ייתכן שמצבה הכספי והרווח או הפסד שלה הושפעו מקיומם של צדדים קשורים, מעסקאות עם צדדים כאלה ומיתרות שלהם שטרם נפרעו (outstanding balances), כולל התקשרויות עימם.