הצעה לתקן חשבונאות ישראלי 41 בדבר גילויים בהקשר לצד קשור

עדכוני תקינה חשבונאית ישראלית (Israeli GAAP)

הצעה לתקן חשבונאות ישראלי מספר 41 בדבר גילויים בהקשר לצד קשור

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "הוועדה המקצועית" ו-"המוסד לתקינה", לפי העניין), אישרה לאחרונה את הצעה לתקן חשבונאות מספר 41 בדבר גילויים בהקשר לצד קשור (להלן - "ההצעה לתקן" או "התקן"). התקן מבוסס בעיקרו על תקן חשבונאות בינלאומי מספר 24, גילויים בהקשר לצד קשור (IAS 24).

מטרת התקן כאמור היא להבטיח כי דוחות כספיים של ישות מכילים את הגילויים הדרושים כדי להפנות את תשומת הלב לאפשרות, כי ייתכן שמצבה הכספי והרווח או הפסד שלה הושפעו מקיומם של צדדים קשורים, מעסקאות עם צדדים כאלה ומיתרות שלהם שטרם נפרעו (outstanding balances), כולל התקשרויות עימם.

התקן ייושם לצורך ההיבטים להלן:

• זיהוי יחסים ועסקאות עם צד קשור;
• זיהוי יתרות שטרם נפרעו, כולל התקשרויות, בין ישות לבין הצדדים הקשורים אליה;
• זיהוי הנסיבות שבהן נדרש גילוי של פריטים בגין ההיבטים המנויים לעיל; וכן
• קביעה של הגילויים שיש לתת לגבי פריטים אלה.

בפרט מחייב התקן גילוי אודות יחסי צד קשור, עסקאות צד קשור ויתרות צד קשור שטרם נפרעו, כולל התקשרויות, בדוחות הכספיים של ישות ובדוחות הכספיים המאוחדים והנפרדים של חברה אם, של משקיעים בעלי שליטה משותפת על ישות מוחזקת או של משקיעים בעלי השפעה מהותית על ישות מוחזקת המוצגים בהתאם לגילוי דעת מספר 57, דוחות כספיים מאוחדים או לגילוי דעת מספר 68, שיטת השווי המאזני או לתקן חשבונאות מספר 37, ישויות השקעה.

לצורך גיבוש הגילויים הנדרשים מכוחו, התקן מספק הגדרות למונחים רלוונטיים ובהם "צד קשור", "עסקת צד קשור", "אנשי מפתח בהנהלה", "בני משפחה קרובים של האדם", "ממשלה" וכיוצא באלה.

כמו כן, התקן מונה שורה של גילויים הנדרשים בכל הנוגע לצדדים קשורים ועסקאות עימם במהלך התקופות המכוסות על ידי הדוחות הכספיים, כמו גם גילוי למהות היחסים עימם, מידע לגבי אותן עסקאות, יתרות שטרם נפרעו לרבות התקשרויות, וכל זאת בהיקף הדרוש למשתמשים להבנת ההשפעה הפוטנציאלית של יחסים אלה על הדוחות הכספיים.

בכדי לייצר סטנדרט גילוי ראוי ועקבי בכל הנוגע לצדדים קשורים מגדיר התקן את דרישות המינימום אשר יינתנו בגין עסקאות עם צדדים קשורים כאמור.

הגילויים יכללו, לכל הפחות, את הבאים:

• סכומי העסקאות;
• סכומי היתרות שטרם נפרעו;
• מידע אודות התקשרויות, תנאיהן, ציון העובדה אם הן מובטחות, אופי התמורה שתינתן בעת סילוקן ובמידת הצורך, פרטים באשר לערבויות כלשהן שניתנו או נתקבלו;
• הפרשות בגין חובות מסופקים הקשורות ליתרות שטרם נפרעו; וכן
• ההוצאה במהלך התקופה בגין חובות רעים או מסופקים של צדדים קשורים.

בהתאם לתקן, הגילויים המנויים לעיל יינתנו בפילוח כדלקמן:

• חברה אם;
• ישויות בעלות שליטה משותפת על ישות או בעלות השפעה מהותית עליה;
• חברות בנות, חברות כלולות ועסקאות משותפות שבהן הישות היא שותפה בעסקה משותפת;
• אנשי מפתח בהנהלה של הישות או של החברה האם שלה; וכן
• צדדים קשורים אחרים.

עם זאת, התקן מבהיר כי ניתן לתת גילוי מצרפי לפריטים בעלי אופי דומה, למעט כאשר דרוש גילוי נפרד לצורך הבנת ההשפעות של עסקאות צד קשור על הדוחות הכספיים של הישות. בנוסף, כולל התקן דוגמאות לעסקאות אשר נדרש לתת בגינן גילוי עקב זאת שהן מול צד קשור (כגון, רכישות או מכירות של סחורות או שירותים, חכירות, ערבויות ובטחונות, הסדרי מימון ועוד).

עוד קובע התקן כי ישות מדווחת פטורה מדרישות הגילוי בהקשר לצד קשור ויתרות שטרם נפרעו בהתייחס לממשלה שיש לה שליטה או שליטה משותפת או השפעה מהותית על הישות המדווחת ולישות אחרת אשר לאותה ממשלה מוקנית שליטה, שליטה משותפת או השפעה מהותית הן על הישות המדווחת והן על הישות האחרת. בהתייחס למצבים כאמור מונה התקן דרישות גילוי אחרות אשר נדרש לכלול בכל הנוגע לעסקאות משמעותיות בפני עצמן או באופן מצרפי. לצורך האמור מונה התקן שורה של שיקולים אשר יסייעו בקביעת רמת המשמעותיות של עסקה אשר נבחנת.

בהתאם לנוסח ההצעה לתקן, צפוי כי התקן ייכנס לתוקף בהתייחס לתקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2020 או לאחריו. יישום למפרע של התקן מומלץ. עם זאת, ישות תהא רשאית ליישמו בדרך של מכאן ולהבא. כאשר ישות תבחר ליישם תקן זה בדרך של מכאן ולהבא וחל שינוי בזיהוי הצדדים הקשורים, הישות תציג את המידע ההשוואתי בנפרד מהמידע לשנה השוטפת, תוך ציון ברור של התקן או גילוי הדעת שלפיו ניתן הגילוי.

עם כניסתו לתוקף, התקן יבטל את גילוי דעת מספר 29 של לשכת רואי חשבון בישראל אודות צדדים קשורים. כמו כן, יחולו שינויים בתקני חשבונאות אחרים.

ההצעה לתקן, פורסמה לציבור, על מנת לקבל תגובות והערות, לפני הפיכתה לתקן סופי ומחייב. ניתן להעביר הערות ותגובות בגין ההצעה לתקן בכתב או באמצעות דואר אלקטרוני למוסד לתקינה בכתובת: iasb@iasb.org.il) וזאת עד ליום ה- 28 באפריל, 2020. בנוסף, ביום 31 במרס, 2020, מתעתד המוסד לתקינה לקיים שימוע ציבורי בנושא (לפרטים ראה באתר המוסד לתקינה בקישור להלן).

לקישור להצעה לתקן באתר האינטרנט של המוסד לתקינה לחץ כאן.