עדכונים מקצועיים

בעקבות התפרצותו והתפשטותו המתמשכת של נגיף הקורונה בעולם ובישראל, הטלת מגבלות תנועה וסגר על המשק, סגירת נתב"ג ופעולות נוספות, קיימת האטה כלכלית במשק אשר קיים חשש שתלך ותעמיק, שבעקבותיה ניתן להניח כי חברות רבות ועוסקים יקלעו לקשיים אשר עלולים להוביל להליכי חדלות פירעון ופשיטות רגל. בהתאם, ייתכנו מקרים בהם עוסקים אשר סיפקו שירותים או טובין לחברות עם קשיים כלכליים ותזרימיים, יתקשו לגבות את התמורה עבור העסקה. לנוכח האמור, מצאנו לנכון לסקור עבורכם בתמצית את עמדת רשות המע"מ ביחס להוצאת תעודות זיכוי בשל חובות אבודים, כדלהלן.

כחלק מעדכוני החקיקה ופעילות הממשלה לסיוע כלכלי לעסקים שנפגעו מנגיף הקורונה רצינו לעדכן אתכם בדבר התפתחויות אחרונות, שינויים וחידושים.

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אישרה לאחרונה את תקן חשבונאות מספר 42, חקלאות (להלן - "התקן"). התקן מבוסס בעיקרו על תקן חשבונאות בינלאומי מספר 41, חקלאות (IAS 41). התקן קובע את הטיפול החשבונאי בנכסים ביולוגיים ובתוצרת חקלאית בנקודת האסיף. תוצרת חקלאית לאחר נקודת האסיף מהווה מלאי והיא בתחולת תקן חשבונאות מספר 26, מלאי. התקן אף מגדיר נכס ביולוגי, צמח מניב ותוצרת חקלאית ומסביר את ההבחנה ביניהם. התקן יחול על דוחות כספיים לתקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2021 או לאחריו.

דוחות כספיים לדוגמה לשנת 2020 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך. לצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2020 של חברות הכפופות לחוק ניירות ערך ותקנותיו מצורפים להלן קישורים לדוחות הכספיים לדוגמה לשנת 2020 בפורמט PDF (גרסאות WORD יועברו על פי דרישה)

ביום 30.12.2020 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח ביחס לשנת 2020. כאמור, ביום 30.11.2015 פורסם חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "החוק") הקובע חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".

כחלק מעדכוני החקיקה ופעילות הממשלה לסיוע כלכלי לעסקים שנפגעו מנגיף הקורונה רצינו לעדכן אתכם בדבר התפתחויות אחרונות, שינויים וחידושים.

אנחנו מבקשים לעדכן אתכם כי בהמשך למבזק המס שפורסם על ידי משרדנו, בנושא הצעה להוראת שעה בדבר מתן פחת מואץ ברכישת ציוד (להלן: "הוראת השעה") – פורסמה טיוטה מעודכנת של הוראת השעה. הטיוטה המעודכנת של הוראת השעה שפורסמה לאחרונה נועדה להרחיב את היקף העסקים שיוכלו ליהנות מהקלות המס, זאת מצד אחד על ידי ביטול הדרישה לסיווג הפעילות של אותם עוסקים כ"פעילות מזכה" ומתן האפשרות לכל העוסקים במשק ליהנות מהתקנות. אולם מהצד השני התקופה לרכישת הנכסים שיזכו להטבה התקצרה רק עד ליוני 2021 (במקום נובמבר 2021 בטיוטה הקודמת). כמו כן, יוכלו ליהנות מהתקנות גם חברות הפועלות במסגרת זיכיונות מהמדינה (למעט בכל הקשור לחברות שקיבלו זכות נפט בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע).

בתאריך 21/09/20 פורסמו שלוש החלטות מיסוי בנושא במע"מ, כדלקמן: 1. החלטת מיסוי בגין מתן שירותי תמיכה בתוכנה לעוסק תושב אזור אילת . 2. החבות במע"מ בגין הוצאות מימון ערבות להבטחת השקעות של רוכשי דירות 3. החבות במע''מ בשל סכומים המשולמים ע''י משרד הבנוי והשיכון כתוספת סבסוד הוצאות פיתוח – החלטת מיסוי שאינה בהסכם.

תקנה 34 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן - "תקנה 34" ו-"תקנות הדוחות", לפי העניין) קובעת את דרישות הגילוי והדיווח בקשר לשינויים ביחס לנושאי משרה בכירה. התקנה קובעת, בין היתר, חובת דיווח מיידית בקשר עם מינוי נושא משרה בכירה הנמנה על רשימת נושאי המשרה המצוינת בתקנה 34(ב) לתקנות הדוחות ("רשימת נושאי המשרה המרכזיים") כמפורט להלן:

לאחרונה, ניתן פסד דין של בית המשפט העליון (ע"א 7195/17, 10028/17) בו נדונה, בין היתר, השאלה האם הריבית המקסימלית הקבועה בחוק הריבית ובצו הריבית כוללת את רכיב המע"מ, או שמא מדובר ברכיב חיצוני לריבית, אשר ניתן לגבותו בנוסף לריבית המקסימלית המותרת ? בית המשפט העליון כי יש לקבוע שתשלום המע"מ "המגולגל" על הלווה בעסקה למתן אשראי הוא חלק מהתמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, ומשכך הוא כלול בריבית כהגדרתה בחוק הריבית. על-כן המלווה אינה רשאית לגבות את תשלום המע"מ בנוסף לריבית בגובה 13%, שהיא הריבית המקסימלית המותרת במקרה הנדון.

ההסכם הצפוי לכינון יחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הוא בשורה כלכלית גדולה, הפותחת דלת לאפשרויות נרחבות יותר של ביצוע עסקאות ישירות מול המדינה וחברות, שכן עד היום המסחר מול המדינה בוצע באופן עקיף. כמו כן, נפתחות אפשרויות של תכנון מס וניצול משטר המס המיטיב במדינה זו, לרבות ביצוע עסקאות מול מדינות נוספות .

ביום 14 באוגוסט 2020, פרסם משרד האוצר טיוטת הצעה להוראת שעה בדבר מתן פחת מואץ ברכישת ציוד (להלן: "הוראת השעה"). מטרת התקנות המוצעות היא עידוד השקעות בענפי התעשייה, החקלאות, הבנייה והמלונאות, במסגרת מאמצי הממשלה לסייע לעסקים בהתמודדות עם השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה.

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "הוועדה המקצועית" ו-"המוסד לתקינה", לפי העניין), אישרה בחודש אוגוסט 2020 את תקן חשבונאות מספר 40 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "התקן") . כזכור, בשנת 1997 פורסם גילוי דעת 69 אשר דן בכללי חשבונאות ודיווח כספי של מלכ"רים (להלן - "גילוי דעת 69"). ממועד פרסומו תוקן פרסום זה מספר פעמים כאשר התיקון המשמעותי ביותר בוצע בדצמבר 1999 על ידי תקן חשבונאות מספר 5, תיקונים והבהרות לגילוי דעת מס' 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "תקן 5").

דוח שקיפות של פאהן קנה Grant Thornton Israel לשנת 2019. זהו הדוח האחרון המעודכן שהמשרד מפרסם. הדוח ערוך וכתוב באנגלית.

מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש

על מנת לשפר את יכולת הערכת איכות החוב הציבורי המונפק בשוק ההון בישראל, רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות" או "סגל הרשות") מבצעת שורה של צעדים, אשר ביניהם ניתן למנות את עמדת הסגל בקשר למידע שיש לספק למחזיקי אגרות החוב על בטוחות ושעבודים שניתנים במועד הנפקת אגרות חוב ותמריצים שניתנו לתאגידים ומנהלי קרנות במטרה לעודד שימוש בדירוג כפול.