אנו מבקשים להזכירכם כי רשות המסים פרסמה ביום 25 באוגוסט 2025 נוהל גילוי מרצון אשר תוקפו מסתיים ביום 31 באוגוסט 2026 (להלן: "הנוהל"). במבזק שפירסמנו ביום 28 באוגוסט 2025 הרחבנו בנושא, להלן עיקרי הדברים: כאמור, מטרתו של הנוהל הינו לעודד תושבי ישראל ותושבי חוץ שלא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם, לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המיסים כדין ובכך לקבל הגנה מהליכים פליליים.
נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 23 במרץ 2026 רשות המסים פירסמה הקלות לציבור בעקבות מלחמת שאגת הארי. להלן עיקרי ההקלות שפורסמו: 1. אישורים על ניכוי מס במקור, שתוקפם פג ביום 31.3.2026 יוארך תוקפם עד ליום 31.5.2026. נישומים שלא נכללים בקבוצה לעיל, רשאים לפנות בבקשה פרטנית להארכת התוקף למשרד השומה באמצעות מערכת הפניות למשרדים וברשת המייצגים. 2. הצהרות הון לשנות המס 2023 ו - 2024 שהמועד להגשתן חל בתקופה שמיום 1.2.2026 עד ליום 29.6.2026, יוארך המועד להגשה עד ליום 30.6.2026.
חברה התקשרה בהסכם לרכישת מניות בשיעור של 49% מהון המניות של חברה נרכשת, הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית (להלן: "צירוף העסקים" ו- "החברה הבת", בהתאמה). במועד זה, החברה השיגה שליטה על חברת הבת. התמורה בצירוף העסקים הייתה מורכבת בעיקר מהתחייבות החברה להלוות בעתיד לחברת הבת.
כחלק מעדכוני החקיקה ופעילות הממשלה לסיוע כלכלי לעסקים שנפגעו מנגיף הקורונה רצינו לעדכן אתכם בדבר התפתחויות אחרונות, שינויים וחידושים.
הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אישרה לאחרונה את תקן חשבונאות מספר 42, חקלאות (להלן - "התקן"). התקן מבוסס בעיקרו על תקן חשבונאות בינלאומי מספר 41, חקלאות (IAS 41). התקן קובע את הטיפול החשבונאי בנכסים ביולוגיים ובתוצרת חקלאית בנקודת האסיף. תוצרת חקלאית לאחר נקודת האסיף מהווה מלאי והיא בתחולת תקן חשבונאות מספר 26, מלאי. התקן אף מגדיר נכס ביולוגי, צמח מניב ותוצרת חקלאית ומסביר את ההבחנה ביניהם. התקן יחול על דוחות כספיים לתקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2021 או לאחריו.
דוחות כספיים לדוגמה לשנת 2020 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך. לצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2020 של חברות הכפופות לחוק ניירות ערך ותקנותיו מצורפים להלן קישורים לדוחות הכספיים לדוגמה לשנת 2020 בפורמט PDF (גרסאות WORD יועברו על פי דרישה)
ביום 30.12.2020 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח ביחס לשנת 2020. כאמור, ביום 30.11.2015 פורסם חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "החוק") הקובע חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".
כחלק מעדכוני החקיקה ופעילות הממשלה לסיוע כלכלי לעסקים שנפגעו מנגיף הקורונה רצינו לעדכן אתכם בדבר התפתחויות אחרונות, שינויים וחידושים.
אנחנו מבקשים לעדכן אתכם כי בהמשך למבזק המס שפורסם על ידי משרדנו, בנושא הצעה להוראת שעה בדבר מתן פחת מואץ ברכישת ציוד (להלן: "הוראת השעה") – פורסמה טיוטה מעודכנת של הוראת השעה. הטיוטה המעודכנת של הוראת השעה שפורסמה לאחרונה נועדה להרחיב את היקף העסקים שיוכלו ליהנות מהקלות המס, זאת מצד אחד על ידי ביטול הדרישה לסיווג הפעילות של אותם עוסקים כ"פעילות מזכה" ומתן האפשרות לכל העוסקים במשק ליהנות מהתקנות. אולם מהצד השני התקופה לרכישת הנכסים שיזכו להטבה התקצרה רק עד ליוני 2021 (במקום נובמבר 2021 בטיוטה הקודמת). כמו כן, יוכלו ליהנות מהתקנות גם חברות הפועלות במסגרת זיכיונות מהמדינה (למעט בכל הקשור לחברות שקיבלו זכות נפט בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע).
בתאריך 21/09/20 פורסמו שלוש החלטות מיסוי בנושא במע"מ, כדלקמן: 1. החלטת מיסוי בגין מתן שירותי תמיכה בתוכנה לעוסק תושב אזור אילת . 2. החבות במע"מ בגין הוצאות מימון ערבות להבטחת השקעות של רוכשי דירות 3. החבות במע''מ בשל סכומים המשולמים ע''י משרד הבנוי והשיכון כתוספת סבסוד הוצאות פיתוח – החלטת מיסוי שאינה בהסכם.
תקנה 34 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן - "תקנה 34" ו-"תקנות הדוחות", לפי העניין) קובעת את דרישות הגילוי והדיווח בקשר לשינויים ביחס לנושאי משרה בכירה. התקנה קובעת, בין היתר, חובת דיווח מיידית בקשר עם מינוי נושא משרה בכירה הנמנה על רשימת נושאי המשרה המצוינת בתקנה 34(ב) לתקנות הדוחות ("רשימת נושאי המשרה המרכזיים") כמפורט להלן:
לאחרונה, ניתן פסד דין של בית המשפט העליון (ע"א 7195/17, 10028/17) בו נדונה, בין היתר, השאלה האם הריבית המקסימלית הקבועה בחוק הריבית ובצו הריבית כוללת את רכיב המע"מ, או שמא מדובר ברכיב חיצוני לריבית, אשר ניתן לגבותו בנוסף לריבית המקסימלית המותרת ? בית המשפט העליון כי יש לקבוע שתשלום המע"מ "המגולגל" על הלווה בעסקה למתן אשראי הוא חלק מהתמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, ומשכך הוא כלול בריבית כהגדרתה בחוק הריבית. על-כן המלווה אינה רשאית לגבות את תשלום המע"מ בנוסף לריבית בגובה 13%, שהיא הריבית המקסימלית המותרת במקרה הנדון.
ההסכם הצפוי לכינון יחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הוא בשורה כלכלית גדולה, הפותחת דלת לאפשרויות נרחבות יותר של ביצוע עסקאות ישירות מול המדינה וחברות, שכן עד היום המסחר מול המדינה בוצע באופן עקיף. כמו כן, נפתחות אפשרויות של תכנון מס וניצול משטר המס המיטיב במדינה זו, לרבות ביצוע עסקאות מול מדינות נוספות .
ביום 14 באוגוסט 2020, פרסם משרד האוצר טיוטת הצעה להוראת שעה בדבר מתן פחת מואץ ברכישת ציוד (להלן: "הוראת השעה"). מטרת התקנות המוצעות היא עידוד השקעות בענפי התעשייה, החקלאות, הבנייה והמלונאות, במסגרת מאמצי הממשלה לסייע לעסקים בהתמודדות עם השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה.
הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "הוועדה המקצועית" ו-"המוסד לתקינה", לפי העניין), אישרה בחודש אוגוסט 2020 את תקן חשבונאות מספר 40 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "התקן") . כזכור, בשנת 1997 פורסם גילוי דעת 69 אשר דן בכללי חשבונאות ודיווח כספי של מלכ"רים (להלן - "גילוי דעת 69"). ממועד פרסומו תוקן פרסום זה מספר פעמים כאשר התיקון המשמעותי ביותר בוצע בדצמבר 1999 על ידי תקן חשבונאות מספר 5, תיקונים והבהרות לגילוי דעת מס' 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "תקן 5").
דוח שקיפות של פאהן קנה Grant Thornton Israel לשנת 2019. זהו הדוח האחרון המעודכן שהמשרד מפרסם. הדוח ערוך וכתוב באנגלית.
מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש
על מנת לשפר את יכולת הערכת איכות החוב הציבורי המונפק בשוק ההון בישראל, רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות" או "סגל הרשות") מבצעת שורה של צעדים, אשר ביניהם ניתן למנות את עמדת הסגל בקשר למידע שיש לספק למחזיקי אגרות החוב על בטוחות ושעבודים שניתנים במועד הנפקת אגרות חוב ותמריצים שניתנו לתאגידים ומנהלי קרנות במטרה לעודד שימוש בדירוג כפול.
בחודשים האחרונים פוקד את העולם אירוע גלובלי בעל השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות שמקורו בהתפשטות נגיף הקורונה (COVID-19, (להלן - "הנגיף") במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן ישראל (להלן - "משבר הקורונה"). משבר זה, ופעולות רבות ושונות המבוצעות על ידי המדינות לשם התמודדות עם המשבר והשלכותיו הכלכליות מציבים בפני המשק אתגרים רבים. נוכח השלכות המשבר, פעילותן העסקית של חברות הפועלות בענפים שונים, בכללם ענף הנדל"ן המניב וענף הקמעונאות, נפגעה.
