עדכונים מקצועיים

בתאריך 21/09/20 פורסמו שלוש החלטות מיסוי בנושא במע"מ, כדלקמן: 1. החלטת מיסוי בגין מתן שירותי תמיכה בתוכנה לעוסק תושב אזור אילת . 2. החבות במע"מ בגין הוצאות מימון ערבות להבטחת השקעות של רוכשי דירות 3. החבות במע''מ בשל סכומים המשולמים ע''י משרד הבנוי והשיכון כתוספת סבסוד הוצאות פיתוח – החלטת מיסוי שאינה בהסכם.

תקנה 34 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן - "תקנה 34" ו-"תקנות הדוחות", לפי העניין) קובעת את דרישות הגילוי והדיווח בקשר לשינויים ביחס לנושאי משרה בכירה. התקנה קובעת, בין היתר, חובת דיווח מיידית בקשר עם מינוי נושא משרה בכירה הנמנה על רשימת נושאי המשרה המצוינת בתקנה 34(ב) לתקנות הדוחות ("רשימת נושאי המשרה המרכזיים") כמפורט להלן:

לאחרונה, ניתן פסד דין של בית המשפט העליון (ע"א 7195/17, 10028/17) בו נדונה, בין היתר, השאלה האם הריבית המקסימלית הקבועה בחוק הריבית ובצו הריבית כוללת את רכיב המע"מ, או שמא מדובר ברכיב חיצוני לריבית, אשר ניתן לגבותו בנוסף לריבית המקסימלית המותרת ? בית המשפט העליון כי יש לקבוע שתשלום המע"מ "המגולגל" על הלווה בעסקה למתן אשראי הוא חלק מהתמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, ומשכך הוא כלול בריבית כהגדרתה בחוק הריבית. על-כן המלווה אינה רשאית לגבות את תשלום המע"מ בנוסף לריבית בגובה 13%, שהיא הריבית המקסימלית המותרת במקרה הנדון.

ההסכם הצפוי לכינון יחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הוא בשורה כלכלית גדולה, הפותחת דלת לאפשרויות נרחבות יותר של ביצוע עסקאות ישירות מול המדינה וחברות, שכן עד היום המסחר מול המדינה בוצע באופן עקיף. כמו כן, נפתחות אפשרויות של תכנון מס וניצול משטר המס המיטיב במדינה זו, לרבות ביצוע עסקאות מול מדינות נוספות .

ביום 14 באוגוסט 2020, פרסם משרד האוצר טיוטת הצעה להוראת שעה בדבר מתן פחת מואץ ברכישת ציוד (להלן: "הוראת השעה"). מטרת התקנות המוצעות היא עידוד השקעות בענפי התעשייה, החקלאות, הבנייה והמלונאות, במסגרת מאמצי הממשלה לסייע לעסקים בהתמודדות עם השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה.

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "הוועדה המקצועית" ו-"המוסד לתקינה", לפי העניין), אישרה בחודש אוגוסט 2020 את תקן חשבונאות מספר 40 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "התקן") . כזכור, בשנת 1997 פורסם גילוי דעת 69 אשר דן בכללי חשבונאות ודיווח כספי של מלכ"רים (להלן - "גילוי דעת 69"). ממועד פרסומו תוקן פרסום זה מספר פעמים כאשר התיקון המשמעותי ביותר בוצע בדצמבר 1999 על ידי תקן חשבונאות מספר 5, תיקונים והבהרות לגילוי דעת מס' 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "תקן 5").

דוח שקיפות של פאהן קנה Grant Thornton Israel לשנת 2019. זהו הדוח האחרון המעודכן שהמשרד מפרסם. הדוח ערוך וכתוב באנגלית.

מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש

על מנת לשפר את יכולת הערכת איכות החוב הציבורי המונפק בשוק ההון בישראל, רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות" או "סגל הרשות") מבצעת שורה של צעדים, אשר ביניהם ניתן למנות את עמדת הסגל בקשר למידע שיש לספק למחזיקי אגרות החוב על בטוחות ושעבודים שניתנים במועד הנפקת אגרות חוב ותמריצים שניתנו לתאגידים ומנהלי קרנות במטרה לעודד שימוש בדירוג כפול.

בחודשים האחרונים פוקד את העולם אירוע גלובלי בעל השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות שמקורו בהתפשטות נגיף הקורונה (COVID-19, (להלן - "הנגיף") במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן ישראל (להלן - "משבר הקורונה"). משבר זה, ופעולות רבות ושונות המבוצעות על ידי המדינות לשם התמודדות עם המשבר והשלכותיו הכלכליות מציבים בפני המשק אתגרים רבים. נוכח השלכות המשבר, פעילותן העסקית של חברות הפועלות בענפים שונים, בכללם ענף הנדל"ן המניב וענף הקמעונאות, נפגעה.

במהלך השנים האחרונות נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שורה של תאגידים אשר פועלים בתחום הקנאביס הרפואי )להלן - "תאגידי הקנאביס הרפואי"(, כאשר במקביל, חלו שינויים רגולטוריים משמעותיים בענף זה.

בחודש יולי 2020 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - "המוסד לתקינה") את "מזכר לדיון בדבר הכרה בהכנסה של קבלן בונה'' (להלן - "מזכר לדיון" או "המזכר"). המזכר פורסם על מנת על מנת לקבל תגובות והערות טרם גיבוש הצעה לתקן בנושא הכרה בהכנסה אשר עתידה להיות מבוססת על עקרונות תקן דיווח כספי בינלאומי 15, הכנסות מחוזים עם לקוחות (IFRS 15). ניתן להעביר הערות ותגובות הציבור בנוגע למזכר לדיון, למוסד לתקינה, בכתב או באמצעות דואר אלקטרוני בכתובת iasb@iasb.org.il עד ליום 20 באוקטובר 2020.

בשל המצב והאתגרים שהוצבו בפני הממשלה והמשק, בשל בהתפרצות נגיף הקורונה, נוצרו הזדמנויות ודרישות עסקיות חדשות לצד דגש גדול יותר על הצורך בשימוש חדשני בטכנולוגיות. לאור זאת, מימון מרשות החדשנות, האמונה על קידום חדשנות כמנוף לצמיחה כלכלית, הינו רלוונטי מתמיד.

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "הוועדה המקצועית" ו-"המוסד לתקינה", לפי העניין), אישרה לאחרונה לפרסום את תקן חשבונאות מספר 41 בדבר גילויים בהקשר לצד קשור (להלן - "התקן") . התקן מבוסס בעיקרו על תקן חשבונאות בינלאומי מספר 24, גילויים בהקשר לצד קשור (IAS 24). מטרת התקן כאמור היא להבטיח כי דוחות כספיים של ישות מכילים את הגילויים הדרושים כדי להפנות את תשומת הלב לאפשרות, כי ייתכן שמצבה הכספי והרווח או הפסד שלה הושפעו מקיומם של צדדים קשורים, מעסקאות עם צדדים כאלה ומיתרות שלהם שטרם נפרעו (outstanding balances), כולל התקשרויות עימם.

תעשיית ההייטק הישראלית נפגעה במסגרת המשבר הנוכחי העובר על המשק הישראלי והעולמי, כאשר במיוחד נפגעו אותן חברות הזנק (start-up) קטנות שנמצאות בראשית דרכן, בשלבי הפיתוח, אין להן הכנסות ממכירות ואמורות להתקיים באמצעות כספים שגייסו ממשקיעים.

בימים אלה פוקד את העולם אירוע גלובלי בעל השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות שמקורו בהתפשטות נגיף הקורונה במדינות רבות ברחבי העולם לרבות ישראל. בהמשך להודעות סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") שפורסמו לאחרונה בקשר להתנהלות חברות ציבוריות ותאגידים מדווחים בתקופת המגבלות למניעת התפשטות נגיף הקורונה, בחודש מאי 2020 פורסמו מספר שאלות ותשובות שנדונו בסגל הרשות לאחרונה בעקבות פניות של תאגידים מדווחים (להלן - "קובץ השאלות והתשובות").