תקן חשבונאות ישראלי מספר 46 מכשירים פיננסיים: הכרה מדידה וגילוי

ביום 5 ביולי 2026, פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות מספר 46 מכשירים פיננסיים: הכרה, מדידה וגילוי (להלן - "התקן").

התקן מבוסס על הוראות פרק 11 לתקן הדיווח הכספי הבינלאומי לישויות קטנות ובינוניות (IFRS for SME's), על הוראות בתקינה הבינלאומית ואף על הוראות מסוימות בתקינה האמריקאית לגבי מכשירים פיננסיים. כמו כן, בוצעו התאמות מסוימות כדי להתאים את הוראות התקן למצב בישראל או לתקינה הישראלית.

התקן עוסק בהכרה, במדידה ובגריעה של מכשירים פיננסיים והוא קובע את דרישות הגילוי לגבי מכשירים פיננסיים ולפיכך, כל דרישות הגילוי למכשירים פיננסיים רוכזו בתקן 46 ונמחקו מתקן חשבונאות מספר 22 (מעודכן 2017) מכשירים פיננסיים: הצגה (להלן - "תקן 22") ולטובת האמור שמו של תקן 22 תוקן כך שמתייחס רק להצגה של מכשירים פיננסיים.

משמעות האמור הינה כי פריטים הכשירים לסיווג בהון בהתאם לעקרונות תקן 22 (דוגמת כתבי אופציות אשר סילוקם עשוי להתבצע באמצעות כמות משתנה של מניות) ימשיכו להיות מטופלים כאמור.

התקן כולל לפיכך התייחסות להיבטים המפורטים להלן:

• סיווג נכסים פיננסיים - התקן מתווה עקרונות לסיווג של נכסים פיננסיים כנכסים פיננסיים בסיסיים (כגון מזומנים, פיקדונות לפי דרישה, ניירות ערך, מכשירי חוב והלוואות שניתנו המקיימים את התנאים בסעיף 6 לתקן (קרי, נושאים תשואה למחזיק באותו מטבע בו נקוב מכשיר החוב שהינה בסכום או בשיעור קבוע, לרבות בהצמדה למדד ובכפוף למנגנונים מוגדרים לשינויי תנאי ריבית במהלך חיי המכשיר) או בסעיף 7 לתקן (מכשירי חוב שאינם מקיימים את תנאי סעיף 6 אך מקנים זכות לתזרימי מזומנים במועדים מוגדרים שהם רק תשלומי קרן וריבית בגין סכום הקרן שטרם נפרעה), השקעות במכשירים הוניים של המנפיק וחוזים הקשורים למכשירים כאלה (לרבות נגזרים אשר יסולקו בעת מימושם באמצעות מסירת מכשירים הוניים של המנפיק)  וכנכסים פיננסיים לא בסיסיים (נגזרים שאינם קשורים להשקעות במכשירים הוניים שניתן לסלקם במזומן או על ידי החלפת מכשיר פיננסי אחר, מכשירים אשר כשירים למטרת גידור בהתאם לדרישות נספח ב' לתקן, ניירות ערך מגובי נכסים (כגון מחויבויות משכנתא מובטחות בנכסים).

• הכרה לראשונה של כל הנכסים הפיננסיים וההתחייבויות הפיננסיות - התקן דורש מישות להכיר בנכס פיננסי או בהתחייבות פיננסית רק כאשר הישות הופכת צד להוראות החוזיות של המכשיר.

• מדידה לראשונה:

- נכסים פיננסיים בסיסיים - נכס פיננסי בסיסי יימדד בעת הכרה לראשונה בשווי הוגן (שהוא בדרך כלל מחיר העסקה), בתוספת עלויות עסקה הניתנות לייחוס במישרין לרכישה של הנכס הפיננסי, במקרה של נכס פיננסי שאינו נמדד במדידה העוקבת בשווי הוגן כאשר השינויים מוכרים ברווח או הפסד (למעט נכסי "לקוחות" אשר ימדדו בסכום שנקבע ביישום תקן חשבונאות מספר 43 (מעודכן 2024) הכנסות מחוזים עם לקוחות וכן, למעט נסיבות בהן השווי ההוגן בעת ההכרה לראשונה שונה ממחיר העסקה ושווי הוגן זה אינו נתמך על ידי מחיר מצוטט בשוק פעיל (כאמור בסעיף 20(ב) לתקן) ובמסגרתן הנכס הפיננסי ימדד במחיר העסקה). 

- נכסים פיננסיים לא בסיסיים - נכס פיננסי לא בסיסי יימדד בעת הכרה לראשונה בשווי הוגן (שהוא בדרך כלל מחיר העסקה), למעט כאשר השווי ההוגן בעת ההכרה לראשונה שונה ממחיר העסקה ושווי הוגן זה אינו נתמך על ידי מחיר מצוטט בשוק פעיל (כאמור בסעיף 20(ב) לתקן) ואז הנכס הפיננסי ימדד במחיר העסקה. 

- התחייבויות פיננסיות - בעת הכרה לראשונה בהתחייבות פיננסית שאינה נמדדת במדידה העוקבת בשווי הוגן דרך רווח או הפסד, ההתחייבות תימדד בשווי הוגן (שהוא בדרך כלל מחיר העסקה) בניכוי עלויות עסקה הניתנות לייחוס במישרין להנפקה של ההתחייבות הפיננסית (למעט מחויבויות למתן הלוואה וחוזי ערבות פיננסית).

• מדידה עוקבת:  

- נכסים פיננסיים בסיסיים - יימדדו בסוף כל תקופת דיווח כדלקמן: מכשירי חוב בדרך כלל בעלות מופחתת תוך שימוש בשיטת הריבית האפקטיבית בניכוי ירידת ערך, אלא אם כן הן יועדו למדידה בשווי הוגן. השקעות במכשירים הוניים של המנפיק ובחוזים הקשורים אליהם ימדדו בשווי הוגן אם קיים מחיר מצוטט לנכס זהה או לנכס דומה בשוק פעיל ובהיעדר מחיר מצוטט לישות תינתן בחירת מדיניות חשבונאית בין מדידה בעלות או בעלות מופחתת בכללותם (ללא פיצול לרכיב הוני ולרכיב התחייבות), בניכוי ירידת ערך, במידת הצורך, עד למועד שבו הישות יכולה לקבוע את השווי ההוגן על בסיס מחיר ניתן לצפייה, או מדידה בשווי הוגן.

- נכסים פיננסיים לא בסיסיים - יימדדו בסוף כל תקופת דיווח בשווי הוגן כשהשינויים בשווי ההוגן יוכרו ברווח או הפסד (למעט שינויים אחדים בשווי ההוגן של מכשירים מגדרים ביחס גידור אשר יוכרו ברווח כולל אחר בהתאם להוראות חשבונאות גידור כמפורט בנספח ב' לתקן).

- התחייבויות פיננסיות - כל ההתחייבויות הפיננסיות יימדדו בסוף כל תקופת דיווח בעלות מופחתת למעט התחייבויות מוגדרות אשר יימדדו בעיקר בשווי הוגן (כגון התחייבות פיננסית אשר נרכשה או התהוותה בעיקר במטרה למכור או לרכוש חזרה בזמן הקצר, נגזרים, התחייבויות פיננסיות אשר מיועדות למדידה בשווי הוגן דרך רווח והפסד וכו').

• ירידת ערך של נכסים פיננסיים שנמדדים בעלות או בעלות מופחתת - התקן קובע כי בסוף כל תקופת דיווח, ישות תבחן אם קיימת ראיה אובייקטיבית לירידת ערך של נכסים פיננסיים (כולל חייבים ונכסים בגין חוזה) שנמדדים בעלות או בעלות מופחתת. עוד כולל התקן רשימה של סימנים לירידת ערך והוראות נוספות לגבי אופן הבחינה וכן אופן המדידה של הפסד מירידת ערך (וביטול הפסד מירידת ערך):

- עבור מכשיר שנמדד בעלות מופחתת, ההפסד מירידת ערך הוא ההפרש בין הערך בספרים של הנכס לבין הערך הנוכחי של אומדן תזרימי המזומנים המהוונים לפי שיעור הריבית האפקטיבי המקורי של הנכס

- עבור מכשיר שנמדד בעלות, ההפסד מירידת ערך הוא ההפרש בין הערך בספרים של הנכס לבין האומדן הטוב ביותר של הסכום שהישות תקבל עבור הנכס אם הנכס היה נמכר במועד הדיווח.

• מידרג שווי הוגן - התקן קובע את המידרג הנדרש ביישום לטובת אמידת השווי ההוגן של נכסים.

• יישום כללי המדידה לנכסים פיננסיים ולהתחייבויות פיננסיות שהצד שכנגד הוא בעלים ושההתקשרות בהם היא מכוח מעמדם כבעלים - התקן מבהיר את אופן יישום כללי המדידה שבו לנכסים פיננסיים ולהתחייבויות פיננסיות שהצד שכנגד הוא בעלים ושההתקשרות בהם היא מכוח מעמדם כבעלים ומבטל את הסעיפים המתייחסים להלוואות עם בעל שליטה, לנטילת התחייבות ולויתור שנכללו בתקן חשבונאות מספר 23, הטיפול החשבונאי בעסקאות בין ישות לבין בעל השליטה בה. נכס פיננסי בסיסי או התחייבות פיננסית שהצד שכנגד הוא בעלים ושההתקשרות בהם היא מכוח מעמדם כבעלים, ימדדו בהכרה לראשונה לפי שווי הוגן בתוספת או בניכוי, במקרה של נכס פיננסי או של התחייבות פיננסית שאינם נמדדים במדידה העוקבת בשווי הוגן, עלויות עסקה הניתנות לייחוס במישרין לרכישה או להנפקה של הנכס הפיננסי או ההתחייבות הפיננסית. התקן מבהיר כי במקרים רבים, כאשר הצד שכנגד הוא הבעלים ושההתקשרות היא מכוח מעמדם כבעלים, מחיר העסקה אינו משקף את השווי ההוגן. בנסיבות אלה, ההפרש בין השווי ההוגן של נכס פיננסי כזה או התחייבות פיננסית כזו לבין מחיר העסקה ייזקף להון העצמי. הסכום שנזקף להון העצמי לא ייזקף לרווח או הפסד, גם אם בתקופות מאוחרות יותר, הנכס הפיננסי או ההתחייבות הפיננסית נפרעו במלואם או סולקו.

• גריעה של נכסים פיננסיים - התקן מאמץ את הוראות הגריעה של נכסים פיננסיים מתקן דיווח כספי בינלאומי 9, מכשירים פיננסיים (IFRS 9). בהתאם לתקן, ישות תגרע נכס פיננסי כאשר ורק כאשר פקעו הזכויות החוזיות לתזרימי המזומנים מהנכס הפיננסי או שהישות ביצעה העברה כשירה לגריעה. מרבית הוראות הגריעה המתייחסות להעברה של נכסים פיננסיים נכללו בנספח א לתקן. 

• גריעה של התחייבויות פיננסיות - התקן מאמץ את הוראות הגריעה של התחייבויות פיננסיות בתקן IFRS 9.,בהתאם לתקן, ישות תגרע התחייבות פיננסית (או חלק מהתחייבות פיננסית) מהדוח על המצב הכספי שלה כאשר, ורק כאשר, היא מסולקת כלומר, כאשר המחויבות המוגדרת בחוזה נפרעת או מבוטלת או פוקעת. כמו כן, התקן קובע כי החלפה של מכשירי חוב, בעלי תנאים שונים באופן מהותי, וכן תיקון משמעותי של התנאים של התחייבות פיננסית יטופלו כסילוק ההתחייבות הפיננסית המקורית והכרה בהתחייבות פיננסית חדשה. הישות תכיר ברווח או הפסד בהפרש בין הערך בספרים של התחייבות פיננסית (או של חלק מהתחייבות פיננסית), שסולקה או שהועברה לצד אחר, לבין התמורה ששולמה, כולל נכסים כלשהם שאינם מזומנים שהועברו או התחייבויות כלשהן שניטלו.

• חשבונאות גידור - התקן קובע כי ישות שבוחרת ליישם חשבונאות גידור (כולל גידור של השקעה נטו בפעילות חוץ שהיה בתחולת תקן חשבונאות מספר 13 (מתוקן)), נדרשת ליישם את הוראות חשבונאות גידור בתקן IFRS 9, בשינויים המתחייבים מהתקינה הישראלית הכוללים, בין היתר, את השינויים המפורטים בנספח ב.

להלן ההבדלים העיקריים שנקבעו בתקן לעומת הפרקטיקה הנוכחית:

• התקן מבטל את ההבחנה בין השקעה שוטפת לבין השקעת קבע. השקעות במכשירי חוב בסיסיים (שמקיימים תנאים מוגדרים) ימדדו בעלות מופחתת והשקעות במכשירים הוניים וחוזים הקשורים אליהם ימדדו בשווי הוגן אם קיים מחיר מצוטט לנכס זהה או לנכס דומה או אם קיים מחיר מצוטט לנכס הבסיס (זהה או דומה). בהיעדר מחיר מצוטט לנכס זהה או לנכס דומה ומחיר מצוטט לנכס הבסיס (זהה או דומה), לישות תוקנה בחירת מדיניות חשבונאית לפיה תתבצע מדידה בעלות או בעלות מופחתת עד למועד שבו ישות יכולה לקבוע שווי הוגן על בסיס מחיר ניתן לצפייה, או מדידה בשווי הוגן. הבחינה אם מכשיר חוב מקיים את התנאים של מכשיר חוב בסיסי תבוצע בהכרה לראשונה ולא תיבחן לאחר מכן, אלא אם התנאים החוזיים מתוקנים.
•  התקן מתיר לישות לייעד מכשירים פיננסיים בסיסיים מסוימים (השקעות במכשירי חוב והתחייבויות פיננסיות) למדידה בשווי הוגן כאשר השינויים בשווי ההוגן מוכרים ברווח או הפסד.
• התקן קובע הוראות לגבי גריעה של נכס פיננסי, המבוססות על הוראות הגריעה של נכסים פיננסיים בתקן IFRS 9.
• התקן  קובע כי ישות שבוחרת ליישם חשבונאות גידור, תוכל לבצע זאת בהתאם להוראות חשבונאות גידור בתקן IFRS 9, בשינויים המתחייבים מהתקינה הישראלית.
• התקן מבהיר את אופן יישום כללי המדידה שבתקן לנכסים פיננסיים ולהתחייבויות פיננסיות שהצד שכנגד הוא בעלים ושההתקשרות בהם היא מכוח מעמדם כבעלים ומבטל את הסעיפים המתייחסים להלוואות עם בעל שליטה ונטילת התחייבות שנכללו בתקן חשבונאות מספר 23. 
• התקן קובע הוראות לגבי עיתוי הבחינה ואופן ההכרה בירידת ערך של נכסים פיננסיים.

הוראות מעבר

התקן ייושם לראשונה תוך שימוש באחת משתי הדרכים הבאות:

• למפרע לכל תקופת דיווח קודמת מוצגת בהתאם לתקן חשבונאות מספר 35 מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות (מעודכן 2018), או
• למפרע כאשר ההשפעה המצטברת של יישום לראשונה של תקן זה תוכר כתיאום ליתרת הפתיחה של העודפים (או רכיב אחר של הון, כפי שמתאים) של תקופת הדיווח השנתית ליישום לראשונה של התקן.
• כהקלה פרקטית, לא נדרשת הצגה מחדש של רכיבי ההון בגין מכשיר פיננסי עם הבעלים שההתקשרות בו הייתה מכוח מעמדם כבעלים אם ההתקשרות הסתיימה והמכשיר הפיננסי נגרע עד תחילת תקופת הדיווח שבה תקן זה מיושם לראשונה.

תחילה

התקן יחול על דוחות כספיים לתקופות המתחילות ביום 1 בינואר 2028 או לאחריו. יישום מוקדם יותר מותר. אם ישות מיישמת תקן זה לתקופות המתחילות לפני יום 1 בינואר 2028, עליה לתת גילוי לעובדה זו.

לקישור לתקן כפי שפורסם באתר המוסד לתקינה לחץ/י כאן.

יובהר כי האמור לעיל מהווה תמצית בלבד של התקן, אינו בגדר ייעוץ מקצועי ואינו מהווה תחליף לקריאה מעמיקה ומלאה של האמור במסגרתו.