גידול במספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת חברות

השנה שחלפה התאפיינה בעליה במספר המעילות שנחשפו במדינת ישראל כתוצאה מקריסת חברות ובקשות להקפאת הליכים

סקר עבירות צווארון לבן שנערך ע"י מחלקת הביקורת החקירתית של פאהן קנה ניהול בקרה, החברה ברשת הבין לאומית Grant Thornton, בחן מעל ל- 100 ארגונים מובילים במגזר העסקי שבחלקם התרחשו אירועי הונאות ומעילות בשנה וחצי האחרונות ובחלקם יושמו כלי הביקורת החקירתית לצורך מניעת הונאות ומעילות. עם הארגונים שנבדקו נמנים: גופים ממשלתיים, רשויות מקומיות, מלכ"רים, חברות ציבוריות ופרטיות הפועלות במגזרים שונים.

יש קורונה?

הסקר מגלה כי מאז פרוץ מגפת הקורונה, בחודש מרץ 2020, כ-17% ממקרי המעילות אותרו בעקבות קריסת החברה ו/או בקשת הקפאת הליכים. נתון זה כמעט והכפיל את עצמו, שכן מספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת החברה ו/או בקשת הקפאת הליכים בשנת 2019 עמד על ספרה בודדת.

לא בכדי אנו נחשפים ליותר מעילות שאותרו דווקא בעיתוי זה. בתקופות שפל כגון משבר הקורונה, בהן עסקים נקלעים להפסדים כבדים ולמצוקת אשראי, מנהלי חברות נוטים לערוך מעין חשבון נפש ובודקים את התהליכים העסקיים הפנים ארגוניים וזאת, כדי "לסתום" את דליפות הכספים המיותרות מהן סובלות החברות. ההיסטוריה מלמדת כי חלק ניכר ממעשי הונאות ומעילות, הנחשפים בעתות משבר דרך איתור פעולות "חריגות", החלו דווקא בתקופות בהם העסקים פרחו.

המעילות שכיכבו בשנת 2020

מנתוני הסקר עולה כי בדומה לשנים קודמות, גם בשנת 2020 מעילות עובדים היוו את הרוב המכריע של האירועים בענפי התעשייה והמסחר, ההייטק והנדל"ן עם מעל ל-80% מכלל אירועי המעילות שנבדקו במגזרים אלו.

מגזר נוסף שבו בלט נתח מעילות העובדים הוא מגזר הפיננסים (75%). בשנת 2020, בדומה לשנים קודמות, כ-50% מכלל המעילות שהתרחשו במגזר הציבורי נקשרו לאירועי שוחד ושחיתות זאת, יותר מכל מגזר אחר שנבדק (כך לדוגמא במגזר נותני השירותים מתוך כלל המעילות שהתרחשו סך האירועים שנקשרו לשוחד ושחיתות עמד על 9% בלבד).

מבדיקת זהות מבצעי המעילות עולה כי בשנתיים האחרונות, ארבע מכל חמש מעילות בוצעו על-ידי עובדים בכירים בארגון או בעלי מניות ושותפים בחברות.

נתונים אלה מהווים המשך מגמה לפיה בעשור האחרון אנו עדים ליותר מעילות אשר מבוצעות ע"י גורמים בכירים שצברו ותק רב בהבנת תהליכי העבודה ואיתור נקודות החולשה במערכי הבקרה של הארגונים בהם הם פועלים זאת, לצד ריכוז סמכויות וקבלת גישה למערכות הניהוליות של הארגון. עוד עולה כי 13% מן המעילות בוצעו על-ידי עובדים זוטרים ו-6% נוספים על-ידי צד ג' מחוץ לחברה.

אופן הטיפול במעילה

הסקר מגלה כי בישראל ארגונים נוטים לטפל במרבית מאירועי המעילות (70%) תוך פנייה להליך אזרחי. בעוד שבעבר הנטייה הייתה לפתור את האירוע בהליך פנימי בתוך הארגון, אנו עדים לכך כי בשנים האחרונות, ארגונים שבהם התרחש אירוע של הונאה ומעילה, אינם חוששים לפתוח בהליכים משפטיים.

בהתאם לתוצאות הסקר, מאחר ובישראל מרבית המעילות מבוצעות ע"י גורמים בכירים בארגון/בעלי מניות, ההנחה של הארגונים הינה שניתן יהיה להשיב את הכסף שנגנב מאותם גורמים בכירים, להם בדרך כלל קיימים "כיסים עמוקים" ולכן הם נוטים לפנות להליך האזרחי על מנת ולנסות ולהשיב את רוב הכסף.

בהמשך לכך, כ- 15% מאירועי המעילות שנבדקו טופלו בהליך פלילי ורק כ-15% מהמקרים טופלו ונסגרו בהליך פנימי בתוך החברה. מהסקר עולה כי ישנם מספר שיקולים המשפיעים על ארגונים בקבלת ההחלטה בנוגע לאופן הטיפול באירוע המעילה:

• הפנייה להליך אזרחי מאפשרת שליטה טובה יותר על ניהול האירוע, שכן ראשי הארגון יכולים לנהל חקירה עצמאית וממוקדת, תוך שימוש בגורמים מומחים, במטרה להשקיע את המשאבים הדרושים לצורך טיפול באירוע. כך ניתן גם לנהל ולמזער את החשיפה התקשורתית וזאת בשונה מההליך פלילי המנוהל ע"י גורמי האכיפה.
• ההליך הפלילי יכול לשמש כמנוף לחץ משמעותי ולסייע להתקדמות בתיק האזרחי. הפניה להליך פלילי מבוצעת בדרך כלל כאשר קיים אינטרס ציבורי מובהק והארגון סבור כי ישנו ערך מוסף לפניה לרשויות האכיפה וליצירת הרתעה.

דרכים למניעת הונאות

מנתוני הסקר עולה כי כשליש מהמעילות שנחשפו בשנת 2020, התגלו כתוצאה מיישום בקרות פנים ארגוניות וכרבע מהן נחשפו כתוצאה מבקרות חיצוניות. לנוכח הפרסום הגובר של מקרי הונאות ומעילות שנחשפו לאחרונה, חלה גם עלייה במודעות הארגונים לחשיבות השימוש בכלים אקטיביים למניעת מעילות כגון: עריכת סקרי סיכוני הונאות ומעילות, הטמעת תוכנית עבודה מובנית רב שנתית למניעת הונאות ומעילות, בדיקות רקע לעובדים וביקורות פתע.

יתרונה של תכנית עבודה רב שנתית הוא בעובדה שהינה מודולרית ומאפשרת למקד בדיקות ממוקדות לאיתור אירועים חריגים בתת תהליך עבודה.

רו"ח שי מדינה, שותף ומנהל מחלקת הביקורת החקירתית בפירמת פאהן קנה ניהול ובקרה, שערך את הסקר מוסיף: "להתרחשותה של מעילה ישנה השפעה אסטרטגית על הארגון, שכן היא עלולה לפגוע בכושר הייצור שלו, בשמו הטוב וכן להשפיע על מורל העובדים. האחריות לאיתור ולמניעת מעילות מוטלת בראש ובראשונה על הנהלת החברה שמחובתה לדאוג למיסוד תהליכי עבודה נאותים, הטמעת נורמות התנהגות וקיום בקרות שוטפות".

לסיכום

בסיומו של ה"צונאמי הכלכלי" שהביא עמו משבר הקורונה גבר קצב חשיפת פרשיות של מעשי הונאות ומעילות מסוגים שונים, שייתכן וכלל לא היו נחשפים כל עוד השווקים נמצאים בתקופת שפע וגאות.

כדי למנוע זאת, על הנהלת הארגון לפעול במסגרת תוכנית רב שנתית למניעת הונאות ומעילות הכוללת: מיפוי של כלל הסיכונים הרלוונטיים בתהליכי העבודה השונים תוך התמקדות באיתור החולשות והפרצות במערכת הבקרה, בחינת תרחישי הונאות ומעילות כחלק מבדיקות עומק וכן מתן המלצות לשיפור הבקרות. יש לציין כי לא רק העובדים שמעלו חשופים לתביעות. חוק החברות מטיל על נושאי המשרה בחברה ובהם הדירקטורים, את חובת הזהירות.

תחת עילה זו, הוגשו בשנים האחרונות מספר תביעות כנגד דירקטורים בארגונים שבהם בוצעה המעילה בטענה של העדר פיקוח מצדם, אשר תרמה ליצירת סביבת עבודה בלתי מבוקרת.