בטיחות ילדנו במוסדות החינוך קווים מנחים לביקורת פנימית ברשות המקומית
החל משנת 1967 ישראל שולטת בשטחי הגדה המערבית, ועבודתם של פלסטינים מוסדרת על ידי מכסות שמנפיקה ישראל להיתרי עבודה. נכון ליוני 2021 מכסת היתרי העבודה עומדת על כ 120,000 היתרים שמתוכם כ80,000 בתחום הבנייה. בחודש האחרון פורסם דו"ח של עמותת קו ( ראה קישור והרחבה בקישור מטה) , אשר ניסה לאמוד את ההשפעה הבריאותית של העבודה באתרי הבנייה בישראל על העובדים הפלסטינאים. הדו"ח מעלה תמונה עגומה של פגיעה ישירה בבריאות העובדים בגלל אופי העסקתם בעבודות בנייה בישראל, המשמעות של איסור הלינה בשטחי ישראל. בשולחן עגול בו השתתפתי ואשר נערך בשגרירות גרמניה במהלך חודש נובמבר האחרון, בהובלה של עמותת קו לעובד, הוחלט על מפת דרכים שתעזור בקידום חקיקה לשיפור המצב הקיים. במאמר קצר זה אציג מספר נתונים מענייניים שעלו בדו"ח של קו לעובד שהתבסס על סקר שנערך על 256 עובדים בתחום הבניה.
גידול במספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת חברות
בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD. למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים. הדבר בא ליידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.
מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש
כולנו עדים בעת האחרונה למגמה הולכת וגוברת של הידוק האכיפה של רשויות החוק בישראל ובעולם נגד שחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור זרים וברור כי מגמה זו רק תלך ותגבר. הפרשה האחרונה היא של חברת תמציות הריח פרוטרום, כאשר רק בשבוע שעבר שוחררו בערבות בכירים לשעבר בחברה לאחר שנעצרו לחקירה בחשד כי היו מעורבים בתשלומי שוחד לפקידי מכס ובמתן עמלות אסורות למשווקים ברוסיה ואוקראינה. מצב דברים זה מחייב פיקוח ובקרה של הקברניטים בארגונים השונים לצורך מניעה של מקרים כדוגמת אלה בגבולות הארגון עליו הם אמונים.
ביוני 2018 החלה הרשות לני"ע האמריקאית (SEC) לבחון את האפשרות לתיקון ההגדרות המופיעות בתקנת הרשות Rule 3-05 of Regulation S-X הכוללות את ההגדרות הבאות: • "חברות דיווח קטנות"- Smaller Reporting Company (SRC); • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה בין 75 מיליון דולר ל- 700 מיליון דולר "- Accelerate Filer (AF) ; • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה עולה על 700 מליון דולר " Large Accelerate Filer (LAF); וכן לבחון את התנאים לעמידה בהגדרות אלו. התיקון נועד להחריג חברות SRC אשר טרם החלו לייצר הכנסות משמעותיות- Non Accelerated Filers (NAF), להפחית עלויות ציות רגולטוריות תוך שמירה על הגינות הולמת כלפי המשקיעים והקלה על כללי גיוס הון.
על מנת לסייע לארגונים לשקם את מערכי הבקרה במציאות המורכבת שנוצרה בעקבות המשבר בנתה מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה סט בדיקות ייעודיות וממוקדות לניטור פעולות חריגות שבוצעו באזורים רגישים בתהליכי העבודה בארגון החשופים לאירועים של הונאות ומעילות. הבדיקות תבוצענה על ידי מומחים בתחום הביקורת החקירתית ויתמקדו בתקופת משבר הקורונה.
בשנת 2017 פורסם תקן הביקורת AS 3101 אשר תיקן באופן מהותי את מודל הדיווח של רואה החשבון המבקר ביחס לחברות תחת רגולציית PCAOB. בהתאם למאמר שפרסם ה -PCAOB השינוי המשמעותי ביותר היה הדרישה מרואי החשבון לכלול סוגיות קריטיות לביקורת (Critical Audit Matters - CAM) בדוח המבקר. מטרת הדרישה הינה לספק מידע ספציפי לביקורת למשקיעים ולמשתמשים אחרים בדוחות כספיים בנושאים שבהם שיקול דעת המבקר הינו מאתגר, סובייקטיבי או מורכב במיוחד.
בקרוב אמור לעבור תיקון חוק אשר יגביר את הפיקוח על העמותות בישראל. רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel משער שאולי בעקבות התיקון לחוק התרומות מחברות עסקיות לעמותות שזקוקות לכספים יגדלו. קראו עוד במאמר.
לאחרונה, החל בנק מזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו בישראל, בקמפיין חדש, "גם זה יעבור", שהמסר בו הוא שבעוד יתר הבנקאים אימצו את הטרנד הדיגיטלי, מזרחי-טפחות ממשיכים עם הקו האישי והשירות האנושי. ישנה תפיסה כי הדיגיטל מתחרה ישיר בשירות האישי. לדעתנו, לא כך הדבר. דיגיטל הוא משלים ותומך בשירות אישי. במקרים רבים הדיגיטל אף מעצים את היכולת בשירות האישי שנותנים גופים פיננסיים. הטכנולוגיה הקיימת כיום מאפשרת לנותן השירותים להכיר את לקוחותיו לעומק וכך למעשה להפוך את הקשר עימם לאישי יותר וממוקד לצורכי הלקוח אף יותר. יתרה מכך, מרבית החידושים הדיגיטליים מוטמעים בתהליכי העבודה כך שהלקוח הסופי כלל אינו מודע להם. כלים לצורך עיבוד המידע, ניתוח הנתונים והמרתם לידע (data analytics) מאפשרים לחברות סריקה אוטומטית של תנועות ואיתור אינדיקציות להתנהלותו של הלקוח לצורך הפקת תובנות וקבלת החלטות. היתרונות בטכנולוגיה אינם מסתכמים אך ורק בהכרת הלקוחות והרחבת היצע השירותים המוצעים, אלא גם בהרחבת זמינות השירותים הניתנים להם. למשל, חברות החלו לעשות שימוש בצ'אטבוט (Chatbot) - סוג של סייען חכם וממוחשב, שאפשר לשוחח אתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר, גם שיחה מבוססת דיבור, 24 שעות ביממה, ללא הרחבת כוח האדם בחברה והתשתיות הנלוות. הצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי. הצ'אטבוט הולך ותופס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות ועשוי להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. יש אף החוזים שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים. באחרונה החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בשירות המסרים שלה מסנג'ר. היא מאפשרת למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אטבוט של פייסבוק מסנג'ר מקדמת את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בטלפונים חכמים ושעונים חכמים. לסיכום, מרבית אוכלוסיית העולם המודרני בוחרת לאמץ לחיקה את הטלפון החכם על שלל יתרונותיו וחסרונותיו על פני היחס האנושי. לכן, החדשנות הטכנולוגית אינה מסכנת את השירות האישי הניתן ללקוח אלא מאפשרת לנותן השירותים להעניק ללקוח שירותים טובים יותר המתאימים בצורה ממוקדת לצרכיו השונים, בין אם מדובר בשעות מענה רחבות יותר לשירות לקוחות, ייעול וזירוז תהליכים טכניים בירוקרטיים ובין אם בהנגשת מידע מסובך באמצעים ויזואליים ידידותיים למשתמש. כמו כן, החברות הפיננסיות היום נהנות מכל העולמות. למרביתן זרוע אישית (הן באמצעות מוקדים טלפוניים והן באמצעות סוכנים) וזרוע דיגיטלית. להערכתנו, הזרוע הדיגיטלית תתעצם, אולם לא על חשבון הזרוע האישית אלא בסינרגיה לזרוע זו. ככל שהיכולות הדיגיטליות והאנליטיות יגברו – יהפוך השירות האנושי לאישי יותר ויתמקד בחוויית לקוח מוגברת. חברה פיננסית שלא תשכיל להטמיע תהליכי עבודה דיגיטליים עשויה למצוא את עצמה הרחק מאחור.
ב-10 בינואר 2018 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר את תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (מוסד ליישוב סכסוכים), התשע"ח-2017 הדן בהקמת מוסד שיברר תביעות של מבוטחים ומוטבים, המבקשים לממש את זכויותיהם לאחר שתביעתם נדחתה. מטרתו הייתה לייעל את הליכי יישוב הסכסוכים בתחום הביטוח, באופן שיאפשר מיצוי זכויות, טיפול הוגן, מקצועי, יעיל ומהיר וכן הפחתה של העומס המוטל על בתי המשפט. ב-0 3בינואר אישרה ועדת שרים לענייני חקיקה את הקמת מוסד הבוררות שנועד לשנות את העמדתם הנחותה של המבוטחים למול חברות הביטוח במחלוקות משפטיות. אך ב-7 בפברואר הוצא סעיף בוררות חובה בענף הביטוח מחוק ההסדרים לשנת 2019 על ידי שר האוצר, משה כחלון ויו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין. מנתוני הרשות עולה כי בשנים 2010–2016 חלה עליה של כ-95% במספר הפניות המתקבלות ברשות נגד גופים מוסדיים בנושאי ביטוח וחיסכון פנסיוני. כמו כן, הרשות מציינת כי בשנים 2016-2014 חל גידול של כ-25% במספר התביעות המגיעות לבתי המשפט בתחומי הביטוח והחיסכון הפנסיוני וכ-64% מהתביעות מסתיימים בפשרה. מדובר בנתונים מדאיגים. מספר הפשרות הרב מעיד כי גם פונים המחליטים לתבוע בבית משפט נאלצים לבסוף להסכים לפשרה מבלי למצות את מלוא זכויותיהם, כדי להביא לסיום ההליך באופן מהיר יותר. במסגרת המתווה שהוצע, המוסד שיוקם יברר אך ורק תביעות שנדחו על ידי הגוף המוסדי (באופן חלקי או מלא) או שלא נענו כלל. זאת, על מנת להבטיח את יעילות המוסד ולאפשר לצדדים הזדמנות להתנהל במישרין וללא מעורבות חיצונית. כמו כן, ההצעה לא אפשרה לתאגיד המעסיק מעל חמישה עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 2 מיליון שקלים חדשים, להגיש תביעה למוסד. זאת, מתוך הנחה שלתאגיד כזה ישנם המשאבים ואורך הרוח על מנת להתמודד מול הגוף המוסדי. בנוסף, ההצעה החריגה תביעות הכוללות צד ג'. עוד קבעה ההצעה לוחות זמנים שיבטיחו שהליך בירור התביעה יהיה יעיל ומהיר ככל האפשר. הנחת היסוד הייתה שעל פי רוב, הפונה נמצא במצב של מצוקה פיננסית או במצב שבו הוא נזקק לתגמולי הביטוח ומולו ניצב גוף בעל אמצעים להמשיך להתדיין, מתוך אינטרס מובהק להמשיך את הדיון המשפטי ולהתיש את הפונה. עוד הוצע שבמקרים שבהם פעולת הגוף המוסדי גרמה לפונה נזק שאינו נזק ממון, יהיה רשאי המוסד לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין
אחד הביטויים החזקים ביותר של הגישה האירופית הוא רגולציית ה-GDPR (General Data Protection Regulation) שתיכנס לתוקף מלא ב-25 במאי השנה. הרגולציה קובעת שהמשתמש עליו נאספים נתונים הוא הבעלים של אותם נתונים ומטילה קנסות ועיצומים חמורים על גופים שיפרו את המגבלות על איסוף, עיבוד והגנה על מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי – קנסות שיכולים להגיע עד 4% ממחזור ההכנסות העולמי של הגוף הנקנס או עד 20 מיליון אירו. רגולציית ה-GDPR היא אחד מנושאי השיח החמים בעולם ה-IT, אך הדיון בעניינה מחמיץ במידה רבה את המשמעויות וההשלכות הרחבות יותר שגלומות ברגולציה זו על הכלכלה הדיגיטלית העולמית.
התאונות בבניין הן מכת מדינה, מניעתן היא גם אינטרס של הקבלנים. 12 בני אדם נהרגו מתחילת השנה באתרי בנייה, משרד העבודה עושה הרבה במאבק בתופעה, אבל זה לא מספיק. הקבלנים יכולים וצריכים לבנות מערכת אכיפה פנימית אפקטיבית, שתשלים את פעולת המדינה, תחסוך חיי אדם ותסייע לקבלנים עצמם.
הליכי יישוב תביעות הם חוליה קריטית, רגישה ואדירת ממדים בעולם הביטוח בכלל ובמערכת היחסים בין מבטחים למבוטחים בפרט. החשיבות של תביעות ביטוח נובעת גם מהיקפן העצום. בשנת 2016 לבדה הסתיים בחברות הביטוח בישראל הטיפול ביותר מ-702,000 תביעות ביטוח.
ועדת העבודה של הכנסת אישרה באחרונה תקנות שיאפשרו להטיל אחריות אישית ועיצומים כספיים על קבלנים מבצעים שבאתרי הבנייה שלהם נמצאו כשלים בטיחותיים. אישור התקנות הללו פילג את השיח לשני מחנות, האחד בקרב המצדדים בהגברת האכיפה והשני אלו החוששים מצמצום משמעותי של הרווח מפרויקט. איציק נפתלין, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה ובעל ניסיון רב בביקורת פנימית בחברות נדל"ן מאמין כי אישור התקנות מהווה הזדמנות לקבלנים לשפר את הבטיחות באתרי הבנייה. קראו את המאמר שפורסם גם בדה מרקר.
