מהפכת הבטיחות השקטה בענף הבנייה בישראל

בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל  גדול פי 3 מהממוצע

בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל  גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD.

למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע  שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים  בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים.

הדבר בא לידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם  המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.

אך לא עוד, פני האכיפה במדינת ישראל, בתחום הבטיחות בכלל ובענף הבנייה בפרט, השתנו וממשיכים להשתנות בקצב גבוה גם בעצם ימים אלו. הניצנים הראשונים לשינוי הונבטו ע"י שני אזרחים  ראובן בן שמעון, ממונה בטיחות בתחום הבנייה ועו"ד דר' הדס תגרי.

חלוצים אלו החלו לנהל מסע תודעתי רחב בשימוש בפלטפורמת הרשתות החברתיות והתקשורת השונות. היוזמה גרמה להתגייסותם של גופים ממשלתיים שונים, ביניהם ועדת העבודה והרווחה בכנסת, פרקליט המדינה דאז שי ניצן, השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, ההסתדרות  העובדים וחברי כנסת שונים, שהבינו שאכן קיימת כאן בעיה אמיתית והגיע העת לטפל בשורשה.

כך הותנעה מהפכת הבטיחות

אשר רק חלק קטן ממנהלי התעשייה והבנייה מודעים לעוצמתה ולהשלכות הישירות שיכולות להיות לה עליהם במקרה של אירוע בטיחותי. קצרה היריעה מלהכיל את שלל מרכיבי השינויים בתחום זה ולכן אמנה את חלקם. אולי השינוי המרכזי ביותר, ששינה את "חוקי המשחק "באחת, הינו הקמתה של יחידת חקירות ייעודית לתחום הבטיחות בעבודה, בתוך יחידת העילית של משטרת ישראל -להב 433  עד סוף 2018 תאונות העבודה נחקרו ע"י חוקרי משטרת ישראל שהיו פנויים בזמן האירוע.

חוקרים אלו, בד"כ,  לא התמקצעו בתחום הבטיחות בעבודה ולכן גם איכות תהליך החקירה ואיסוף הראיות לא אחת לקה  בחסר. הדבר בא לידי ביטוי בהיקף כתבי אישום נמוך מאוד ביחס להיקף תאונות העבודה.

כאשר הוגשו כתבי אישום, בסופו של הליך משפטי ארוך ומיגע, היקף הרשעות היה מצומם מאוד. התהליך לא הצליח לייצר את ההרתעה המתבקשת. פער זה עלה מספר פעמים לסדר יומה של וועדת העבודה והרווחה בכנסת, דבר שבסופו של דבר הביא להקמתה של יחידה ייעודית לחקירת תאונות עבודה, יחידת פל"ס (פועלים ללא סיכון). מכתבי האישום הראשונים שהוגשו בעקבות חקירת פל"ס ניתן להעריך כי החקירה מבוצעת במקצועיות, דבר שבהכרח יוביל, למיצוי דין משמעותי יותר מול האשמים.

שינויים בתחום המשפט במקביל לשיפור תהליכי החקירה

במקביל לשיפור תהליכי החקירה, אנו עדים גם לשינויים בתחום המשפט. השופטים שפוסקים בתיקי תאונות עבודה, אינם יכולים שלא להבחין בשינוי הלך הרוח הציבורי בתחום הבטיחות במדינה. כך אולי ניתן גם להסביר את חומרת פסק הדין התקדימי מינואר השנה, בדבר פציעה קשה מאוד של עובד קבלן במהלך עבודת בנייה בשנת 2013, עוד טרום הקמתה של יחידת פל"ס.

 פסק דין  חמור ותקדימי זה, הרשיע  בגרימת חבלה חמורה את דלק תעשיות, אשר העסיקה חברת קבלן, אשר אחד מעובדיה הוא שנפגע ואת מערך הניהול הבכיר שלה.

לשינויים מהותיים אלו, בתחום החקירה והשיפוט יש לקחת בחשבון גם את הרפורמה החדשה במדרג עבירות המתה, שפורסמה באמצע 2019 ובה הוכנס מדרג  ענישה חדש "המתה בקלות דעת", שרוב עבירות הבטיחות יכולות להיכלל בהגדרתו המשפטית והעונש המקסימלי על עבירה במדרג זה הינו עד 12 שנות מאסר.

מהפיכה גם בתחום המנהלי

גם התחום המנהלי חווה מהפיכה של ממש. מספר מפקחי הבטיחות של מינהל הבטיחות גדל באופן משמעותי, היקף סמכויותיהם גדל עד כדי הטלת עיצומים כספיים  כבדים. רשם הקבלנים,  ניכנס גם הוא " תחת האלונקה" והתחיל לפני כשנה וחצי לשלול את רישיונם של קבלנים אשר הפרו באופן בוטה את חוקי הבטיחות.

כל המתואר לעיל מהווה רק תחילתה של המהפכה. המדרגה הבאה תהיה באישור חקיקה חדשה, שכבר הונחה על שלוחן ועדת העבודה והרווחה לפני כשנה, שמרחיבה משמעותית את אחריותם של הקבלנים היזמים ואף מנהלי פרויקטים לאירועי בטיחות בדין הפלילי.

אין ספק שמהפכת הבטיחות, יכולה להשפיע על כל קבלן או יזם באשר הוא, ולהעמידו בפני תהליכי חקירה עמוקים ואף להוביל אותו לתהליך משפטי ארוך ומייגע. לכן, ראוי שמנהלים יקדימו ויבינו שמעבר לחשיבות העצומה בשמירה על חיי עובדיהם, הרי שגם הם והחברות אותם הם מנהלים בסכנה וראוי שיתעוררו ויובילו את תחום הבטיחות בארגונם למחוזות חדשים.