עדכונים מקצועיים

הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 31 במאי 2018 פרסמה רשות המיסים הודעה על מתן אורכה בדיווח ובתשלום של הדוחות התקופתיים למע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויים לחודש מאי 2018.

ביום 10 באפריל 2018, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התיקון לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשע"ח - 2018 (להלן: "התיקון"), שמשמעותו רפורמה מקיפה במיסוי הכנסת עבודה של ישראלים הנשלחים לעבוד בחו"ל על ידי מעסיקם (כדוגמת: שגרירים, שליחים, וכו') לתקופות ארוכות. כללים אלו מכונים לעיתים כללי עמ"י. הכללים, עובר למועד אישור הרפורמה, העניקו הטבות בדרך של ניכוי הוצאות בגין דיור, טיפול רפואי וחינוך. כמו כן, הכללים קבעו חישוב מס מיוחד במדרגות מס דולריות, דבר שגרר לרוב חיוב מס גבוה ביחס לחיוב המס בישראל. זאת בשל השינויים בשער החליפין של הדולר לעומת השקל לאורך השנים, ובשל השינויים במיסוי היחיד, שהביאו לירידה בנטל המס על יחידים בישראל. בנוסף לכך, ההבדלים באופן חישוב המס יצרו מורכבות ובעיות רבות ביישום החישוב. הכללים לאחר התיקון פשוטים יותר ליישום, ומטרתם לתקן את העיוותים בחישוב המס שנוצרו לאורך השנים. תחולת התיקון הינה על משכורת חוץ שמשתלמת בעד חודש ינואר 2018 ואילך.

הביקורת הפנימית של חברות ציבוריות נכנסה לעידן חדש. המקצוע והדרישות השתנו דרמטית, הן מצד הרגולטור והן מצד הדירקטורים. על מנת לעמוד בקצב המהיר של הרגולציה אבל גם להיות טובים, בעלי ערך, חסכוניים ויעילים יותר עבור החברות הציבוריות, על המבקרים לאמץ גישת ביקורת פנימית אחרת: מותאמת אישית, בעלת ראייה רחבה ועם יכולת התמחות במספר רב של תחומים בו-זמנית. ישבנו לשיחה עם רו"ח יוסי גינוסר מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel, על מנת להבין קצת יותר מה טומן בחובו העתיד וכיצד צריכה להראות ביקורת פנימית מודרנית בעידן הטכנולוגי והרגולטורי החדש.

לאחרונה, החל בנק מזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו בישראל, בקמפיין חדש, "גם זה יעבור", שהמסר בו הוא שבעוד יתר הבנקאים אימצו את הטרנד הדיגיטלי, מזרחי-טפחות ממשיכים עם הקו האישי והשירות האנושי. ישנה תפיסה כי הדיגיטל מתחרה ישיר בשירות האישי. לדעתנו, לא כך הדבר. דיגיטל הוא משלים ותומך בשירות אישי. במקרים רבים הדיגיטל אף מעצים את היכולת בשירות האישי שנותנים גופים פיננסיים. הטכנולוגיה הקיימת כיום מאפשרת לנותן השירותים להכיר את לקוחותיו לעומק וכך למעשה להפוך את הקשר עימם לאישי יותר וממוקד לצורכי הלקוח אף יותר. יתרה מכך, מרבית החידושים הדיגיטליים מוטמעים בתהליכי העבודה כך שהלקוח הסופי כלל אינו מודע להם. כלים לצורך עיבוד המידע, ניתוח הנתונים והמרתם לידע (data analytics) מאפשרים לחברות סריקה אוטומטית של תנועות ואיתור אינדיקציות להתנהלותו של הלקוח לצורך הפקת תובנות וקבלת החלטות. היתרונות בטכנולוגיה אינם מסתכמים אך ורק בהכרת הלקוחות והרחבת היצע השירותים המוצעים, אלא גם בהרחבת זמינות השירותים הניתנים להם. למשל, חברות החלו לעשות שימוש בצ'אטבוט (Chatbot) - סוג של סייען חכם וממוחשב, שאפשר לשוחח אתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר, גם שיחה מבוססת דיבור, 24 שעות ביממה, ללא הרחבת כוח האדם בחברה והתשתיות הנלוות. הצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי. הצ'אטבוט הולך ותופס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות ועשוי להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. יש אף החוזים שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים. באחרונה החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בשירות המסרים שלה מסנג'ר. היא מאפשרת למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אטבוט של פייסבוק מסנג'ר מקדמת את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בטלפונים חכמים ושעונים חכמים. לסיכום, מרבית אוכלוסיית העולם המודרני בוחרת לאמץ לחיקה את הטלפון החכם על שלל יתרונותיו וחסרונותיו על פני היחס האנושי. לכן, החדשנות הטכנולוגית אינה מסכנת את השירות האישי הניתן ללקוח אלא מאפשרת לנותן השירותים להעניק ללקוח שירותים טובים יותר המתאימים בצורה ממוקדת לצרכיו השונים, בין אם מדובר בשעות מענה רחבות יותר לשירות לקוחות, ייעול וזירוז תהליכים טכניים בירוקרטיים ובין אם בהנגשת מידע מסובך באמצעים ויזואליים ידידותיים למשתמש. כמו כן, החברות הפיננסיות היום נהנות מכל העולמות. למרביתן זרוע אישית (הן באמצעות מוקדים טלפוניים והן באמצעות סוכנים) וזרוע דיגיטלית. להערכתנו, הזרוע הדיגיטלית תתעצם, אולם לא על חשבון הזרוע האישית אלא בסינרגיה לזרוע זו. ככל שהיכולות הדיגיטליות והאנליטיות יגברו – יהפוך השירות האנושי לאישי יותר ויתמקד בחוויית לקוח מוגברת. חברה פיננסית שלא תשכיל להטמיע תהליכי עבודה דיגיטליים עשויה למצוא את עצמה הרחק מאחור.

יחידת הביקורת של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") ביצעה ביקורת רוחב בנושא הכרה בהכנסות במדגם שכלל 4 תאגידים מדווחים (להלן - "חברות המדגם"). בחודש מאי 2018 פרסם סגל הרשות את דוח ריכוז הממצאים אודות ביקורת הרוחב בנושא (להלן - "דוח ריכוז הממצאים").

דוחות כספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2018 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך

במדגם שנערך לאחרונה ע"י חברת פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel שכלל בחינת תלושי שכר של כ-100 עובדים הזכאים לתשלום בגין שעות נוספות במוצ"ש ומועסקים ב-30 חברות שונות נמצא כי בכלל המקרים שנדגמו לא שולמו לעובדים שהועסקו במוצ"ש שעות בשיעור 150% כנדרש. חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים ביום המנוחה השבועית למעט מקרים בהם יש היתר כללי או היתר מיוחד להעסקה כזו. סעיף 7 בפרק השלישי לחוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר כי שעות המנוחה השבועית יהיו לפחות 36 שעות כאשר שר העבודה רשאי לקבוע לעבודות מסוימות מינימום של 25 שעות מנוחה שבועית. כפועל יוצא מזה ועל פי הפסיקה, עובד אשר לא קיבל הפסקה בת 36 שעות זכאי במוצאי שבת לתשלום בשיעור 150% עד לחצות.

ביום 9 באפריל 2018, פרסמה רשות המסים הנחיה בדבר זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים. הנחיה זו ניתנה על רקע מספר מקרים בהם רשות המסים נתבקשה להבהיר עמדתה בנושא, וכן לאור פסיקת ביה"ד לעבודה בנושא. ככלל, במקרים בהם טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, אין לזקוף שווי לעובד המשתתף בפעילות. מטרת ההנחיה היא להבהיר, באילו מקרים ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים כפעילות בה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, ובהתאם, ייקבע האם יש לזקוף שווי לעובד אם לאו.

ב-10 בינואר 2018 פרסמה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר את תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (מוסד ליישוב סכסוכים), התשע"ח-2017 הדן בהקמת מוסד שיברר תביעות של מבוטחים ומוטבים, המבקשים לממש את זכויותיהם לאחר שתביעתם נדחתה. מטרתו הייתה לייעל את הליכי יישוב הסכסוכים בתחום הביטוח, באופן שיאפשר מיצוי זכויות, טיפול הוגן, מקצועי, יעיל ומהיר וכן הפחתה של העומס המוטל על בתי המשפט. ב-0 3בינואר אישרה ועדת שרים לענייני חקיקה את הקמת מוסד הבוררות שנועד לשנות את העמדתם הנחותה של המבוטחים למול חברות הביטוח במחלוקות משפטיות. אך ב-7 בפברואר הוצא סעיף בוררות חובה בענף הביטוח מחוק ההסדרים לשנת 2019 על ידי שר האוצר, משה כחלון ויו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין. מנתוני הרשות עולה כי בשנים 2010–2016 חלה עליה של כ-95% במספר הפניות המתקבלות ברשות נגד גופים מוסדיים בנושאי ביטוח וחיסכון פנסיוני. כמו כן, הרשות מציינת כי בשנים 2016-2014 חל גידול של כ-25% במספר התביעות המגיעות לבתי המשפט בתחומי הביטוח והחיסכון הפנסיוני וכ-64% מהתביעות מסתיימים בפשרה. מדובר בנתונים מדאיגים. מספר הפשרות הרב מעיד כי גם פונים המחליטים לתבוע בבית משפט נאלצים לבסוף להסכים לפשרה מבלי למצות את מלוא זכויותיהם, כדי להביא לסיום ההליך באופן מהיר יותר. במסגרת המתווה שהוצע, המוסד שיוקם יברר אך ורק תביעות שנדחו על ידי הגוף המוסדי (באופן חלקי או מלא) או שלא נענו כלל. זאת, על מנת להבטיח את יעילות המוסד ולאפשר לצדדים הזדמנות להתנהל במישרין וללא מעורבות חיצונית. כמו כן, ההצעה לא אפשרה לתאגיד המעסיק מעל חמישה עובדים או שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 2 מיליון שקלים חדשים, להגיש תביעה למוסד. זאת, מתוך הנחה שלתאגיד כזה ישנם המשאבים ואורך הרוח על מנת להתמודד מול הגוף המוסדי. בנוסף, ההצעה החריגה תביעות הכוללות צד ג'. עוד קבעה ההצעה לוחות זמנים שיבטיחו שהליך בירור התביעה יהיה יעיל ומהיר ככל האפשר. הנחת היסוד הייתה שעל פי רוב, הפונה נמצא במצב של מצוקה פיננסית או במצב שבו הוא נזקק לתגמולי הביטוח ומולו ניצב גוף בעל אמצעים להמשיך להתדיין, מתוך אינטרס מובהק להמשיך את הדיון המשפטי ולהתיש את הפונה. עוד הוצע שבמקרים שבהם פעולת הגוף המוסדי גרמה לפונה נזק שאינו נזק ממון, יהיה רשאי המוסד לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין

אחד הביטויים החזקים ביותר של הגישה האירופית הוא רגולציית ה-GDPR (General Data Protection Regulation) שתיכנס לתוקף מלא ב-25 במאי השנה. הרגולציה קובעת שהמשתמש עליו נאספים נתונים הוא הבעלים של אותם נתונים ומטילה קנסות ועיצומים חמורים על גופים שיפרו את המגבלות על איסוף, עיבוד והגנה על מידע אישי של אזרחי האיחוד האירופי – קנסות שיכולים להגיע עד 4% ממחזור ההכנסות העולמי של הגוף הנקנס או עד 20 מיליון אירו. רגולציית ה-GDPR היא אחד מנושאי השיח החמים בעולם ה-IT, אך הדיון בעניינה מחמיץ במידה רבה את המשמעויות וההשלכות הרחבות יותר שגלומות ברגולציה זו על הכלכלה הדיגיטלית העולמית.

בחודש מארס 2018, פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") החלטת אכיפה חשבונאית 18-2 (להלן - "החלטת האכיפה" או "ההחלטה") העוסקת בגילוי אודות חשיפות מס שהתקיימו לתאגיד בגין הלוואות שהוענקו לחברה בשליטת בעל השליטה בה וזאת בהתייחס לדוחות כספיים שנכללו בטיוטת תשקיף הנפקה לראשונה של ניירות ערך לציבור.

ב-4 למרץ 2018 פרסמה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון טיוטת חוזר "תיקון החוזר המאוחד: מעילות והונאות מצד גורמים בתוך הארגון וגורמים מחוץ לארגון". הטיוטה מאמצת את תפיסת ארגון ה- COSO שפורסמה בספטמבר 2016 "מדריך למניעת הונאות ומעילות" (ראה פירוט בהמשך) והינה חלק בלתי נפרד מעקרון 8 של COSO 2013. הטיוטה קובעת מספר צעדים שעל הגוף המוסדי על מנת להקטין את הסיכון למעילות והונאות.

בחודש ינואר 2018, פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") החלטת אכיפה חשבונאית 18-1 (להלן - "החלטת האכיפה" או "ההחלטה") העוסקת בטיפול החשבונאי בעלויות עסקה בעת רכישה של נדל"ן להשקעה הנמדד במועדים עוקבים לפי מודל השווי ההוגן.

התאונות בבניין הן מכת מדינה, מניעתן היא גם אינטרס של הקבלנים. 12 בני אדם נהרגו מתחילת השנה באתרי בנייה, משרד העבודה עושה הרבה במאבק בתופעה, אבל זה לא מספיק. הקבלנים יכולים וצריכים לבנות מערכת אכיפה פנימית אפקטיבית, שתשלים את פעולת המדינה, תחסוך חיי אדם ותסייע לקבלנים עצמם.

נבקש להביא לידיעתכם כי רשות המיסים שלחה עדכון בעניין מועדי הגשת טופס הצהרת מעביד/מנכה על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס 126) ועל ניכויים מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה (טופס 856) לשנת 2017, (להלן: "דוחות ניכויים"). יצוין, כי דוחות ניכויים כאמור ייחשבו כדוחות שהוגשו רק לאחר הגשת טופס ההצהרה חתום על ידי המעביד/המשלם או המייצג.

מחלקת המסים של פאהן קנה Grant Thornton Israel מביאה לידיעת היבואנים והעוסקים ביבוא כי מועד הדיווח על נקיטת עמדה הינו עד ל- 1/7/18 או עד למועד הגשת הדוח השנתי למס הכנסה, לשנת המס 2017, לפי המוקדם מביניהם.