עדכונים מקצועיים

בתאריך 24 ביולי 2023 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בנושא הגדרת התושבות של יחיד (להלן: "תזכיר החוק"). מטרת התזכיר המפורט להלן, הינו לקבוע חזקות חלוטות המתבססות על ימי השהייה של היחיד בישראל אשר ישמשו לקביעת היותו "תושב ישראל" או "תושב חוץ" ובכך לצמצם את היקף המקרים שבהם ישנה מחלוקת בין עמדת מס הכנסה לבין הנישום לגבי מקום תושבתו. יוזכר כי "תזכיר החוק" הינו חלק מרפורמה רחבה בתחום המיסוי הבינלאומי שהונחה על שולחנו של מנהל רשות המיסים בנובמבר 2021

בהמשך למבזקנו מיום 26 ליולי 2022, בתאריך 22 בספטמבר, 2022 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות החדשות לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "התיקון") המרחיב את חובת הדיווח בנושא מחירי העברה בהתאם לסעיף 85א לפקודת מס הכנסה, והתקנות מכוחה. התקנות והשינויים החדשים ובהם סעיפים 85ב ו85ג לפקודת מס הכנסה וכן פרסום טפסי 1385 ו- 1585 חדשים, מתייחסים לדרישות החדשות בנוגע לחובת דיווח עסקאות בינ"ל בין צדדים קשורים החל משנת המס 2022 כדלהלן:

אנחנו מבקשים להזכירכם כי עד סוף חודש יולי 2023 יש להגיש דיווח חצי שנתי ולשלם מקדמות על רווחים בשוק ההון בגין מכירת ניירות ערך נסחרים שלא נוכה בגינם מס במקור, ושנמכרו בתקופה שבין 1 בינואר 2023 ועד 30 ביוני 2023. המצבים השכיחים בהם תחול ההוראה ובהם לא ינוכה מס במקור יהיה: 1) יחידים וחברות אשר מנהלים את תיק ניירות הערך שלהם במוסדות כספיים וברוקרים מחוץ לישראל 2) חברות להן "פטור מניכוי מס במקור מפעילות בשוק ההון" ולכן המוסדות הכספיים בישראל לא ניכו מס במקור.

פקיעת ההטבות במס לגבי בניינים להשכרה

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 5 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ (להלן: "המערערת"). המערערת היא חברה העוסקת במתן שרותי שמירה ונקיון. למערערת אין מלאי עסקי והיא איננה עוסקת בייצור או במסחר. הוצאותיה העיקריות הן הוצאות שכר והוצאות נלוות, המשולמות מדי חודש. לעומת זאת הכנסותיה מהשרותים אותם היא מספקת מתקבלות באיחור של 60 ימים בממוצע. במהלך השנים 2017 - 2013 המערערת הכינה שני "סטים" של דיווחים חשבונאיים: דוח חשבונאי אחד הוכן על בסיס מצטבר ואשר שימש לצרכי פעילותה המסחרית, לרבות הצגתו לבנקים לשם קבלת אשראי וחלוקת דיבידנד על בסיסו, ודוח חשבונאי נוסף שהוכן על בסיס מזומן ששימש את המערערת רק בדיווחיה לפקיד השומה. יצוין כי בשנים שקדמו לשנים שבערעור, המערערת ערכה דוחות על בסיס מצטבר והתאימה אותם לצרכי מס לבסיס מזומן ב- "דוח ההתאמה", זאת בהתאם להודעה שפרסמה רשות המיסים אשר התירה שיטת דיווח זו.

חוק ההסדרים לשנים 2023-2024 אושר לאחרונה בכנסת והוא כולל תיקון לחוק מע"מ כהוראת שעה ביחס להקצאת מספרי חשבוניות על-ידי רשות המיסים (להלן: "מודל הקצאת חשבוניות"). מטרת התיקון היא להקשות על מנגנון הוצאת חשבוניות מס שלא כדין (חשבוניות "פיקטיביות"), במסגרת המאבק בהון השחור.

ביום 16 במאי 2023, רשות המסים פרסמה הנחיות המבהירות את עמדתה לאופן המיסוי שיחול בהשקעה בחברה באמצעות השקעת SAFE (Simple Agreement for Future Equity) (להלן: "ההנחיות"). ההנחיות פורסמו כמענה לפניה מצד האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. השקעה באמצעות הסכם SAFE מאפשר מענה מהיר ויעל לגיוס הון בחברות פרטיות, כאשר אין אינדיקציה לשווי החברה (שכיח בחברות הזנק), ולכן נקבע כי הקצאת המניות למשקיע תידחה עד למועד עתידי בו יקבע שווי לחברה במסגרת גיוס הון משמעותי במועד עתידי. בתקופה בין הזרמת ההון לבין המרתו למניות, הזרמת ההון אינה נושאת ריבית. ההטבה למשקיע ה- SAFE תינתן בעת ההמרה למניות בגיוס הרחב, במסגרתו תוקצה למשקיע כמות מניות גדולה יותר ביחס למשקיעים באותו סבב (משקף הנחה על מחיר המניה לעומת משקיעים אחרים).

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 13 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") ובעניין מאיר סיידה (להלן: "סיידה"). בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שניתן ביום 1 בנובמר 2020 מפי כבוד השופטת א. וינשטיין (להלן "השופטת") בעניין חברת בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") עיקרי הדברים היו כדלקמן: החברה היא איגוד מקרקעין והכנסותיה הם מהשכרת מבנים. בעקבות סכסוך בין אחת מבעלי המניות בחברה, ציפורה נוישטאט, (להלן: "ציפורה") לבין יתר בעלי המניות (להלן: "יתר בעלי המניות") אשר אף הובילו בשנת 2012 להגשת תובענה על-ידי ציפורה נגד החברה, ובעלי המניות בחברה (להלן: "התובענה"). הצדדים לתובענה הגיעו להסכם פשרה ביום 11.8.2013, בגדרו הוסכם כי ציפורה תמכור לחברה את מניותיה, אשר היוו %18.75 מכלל מניות החברה, תמורת סך של 2,486,000 ש"ח (להלן: "עסקת הרכישה העצמית"). הרכישה העצמית מומנה באמצעות לקיחת הלוואה מהבנק. על הרכישה כאמור שילמה החברה מס רכישה כנדרש. על ההלוואה האמורה נוצרו הוצאות ריבית והחברה דרשה בניכויים.

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 5 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ (להלן: "המערערת"). המערערת היא חברה העוסקת במתן שרותי שמירה ונקיון. למערערת אין מלאי עסקי והיא איננה עוסקת בייצור או במסחר. הוצאותיה העיקריות הן הוצאות שכר והוצאות נלוות, המשולמות מדי חודש. לעומת זאת הכנסותיה מהשרותים אותם היא מספקת מתקבלות באיחור של 60 ימים בממוצע. במהלך השנים 2017 - 2013 המערערת הכינה שני "סטים" של דיווחים חשבונאיים: דוח חשבונאי אחד הוכן על בסיס מצטבר ואשר שימש לצרכי פעילותה המסחרית, לרבות הצגתו לבנקים לשם קבלת אשראי וחלוקת דיבידנד על בסיסו, ודוח חשבונאי נוסף שהוכן על בסיס מזומן ששימש את המערערת רק בדיווחיה לפקיד השומה. יצוין כי בשנים שקדמו לשנים שבערעור, המערערת ערכה דוחות על בסיס מצטבר והתאימה אותם לצרכי מס לבסיס מזומן ב- "דוח ההתאמה", זאת בהתאם להודעה שפרסמה רשות המיסים אשר התירה שיטת דיווח זו.

במזכר זה נבקש לעדכנכם בדבר מספר תיקונים אשר נכללו במסגרת טיוטה ראשונה של קובץ החלטות הממשלה שאמורות להיות מאושרות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כמו גם, הצעה לתיקון חוק מע"מ בדבר חובת רישום ודיווח לצרכי מע"מ בישראל על-ידי תושב חוץ בגין שירותים דיגיטליים המסופקים לאדם פרטי בישראל.

ניכוי מס תשומות בקשר עם הוצאות דמי שכירות, חשמל, מים וניהול שניתן ליחסן לחדרי אוכל, מטבחים וחדרי אחסון עבור העובדים.

ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ (להלן: "המערערת") היא חברה שהתאגדה בשנת 2017, כחברת בת ייעודית של חברת ברק הס החזקות בע"מ (להלן: "חברת האם") והיא התקשרה בהסכם הלוואה יחיד מיום 25.1.17 עם חברת התחדשות עירונית בשם ב.ע.י. ים סוף 8 בע"מ (להלן: "ההסכם" ו- "היזם"). במסגרת ההסכם נקבע כי המערערת תעניק שירותים לאיתור גורמי מימון לפרויקט, ושירותים לתחזוקת הקשרים הפיננסיים ושירותי בקרה שוטפים. בהמשך לכך, נטען כי המערערת הצליחה לגייס את המימון הנדרש ליזם בהתאם להסכם ביניהם. במסגרת זו נטען גם כי חברת האם התקשרה עם היזם בהסכמים שלובים הכוללים השקעה ומתן שירותים, הכוללים הן תשואה קבועה ומובטחת והן תמורה השווה ל- 4% מרווחי היזם.

מלכ"רים הניגשים למכרזים של המדינה

עוסק רוכש פוליסת ביטוח אשראי מחברת ביטוח. בקרות אירוע ביטוחי עקב חדלות הפירעון של הקונה, מקבל העוסק כספים מחברת הביטוח בגין החוב שלא שולם לו על ידי הקונה. האם בנסיבות אלה רשאי העוסק להוציא "תעודת זיכוי" ולקבל את החזר המע"מ ששילם בגין עסקאותיו עם הקונה בטענה לקיומו של "חוב אבוד", או שמא אין מדובר כלל ב"חוב אבוד" משעה שהעוסק קיבל בסופו של יום את התמורה מחברת הביטוח ? זו בתמצית הסוגיה שעלתה בפס"ד.

סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, התשל''ו – 1975 קובע : "מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו."

לאור מספר פסקי דין שפורסמו לאחרונה בעניין חובות אבודים במע"מ ובפרט ביחס לסוגית מסד הזמנים של הוצאת תעודת זיכוי בשל חוב אבוד, מוצאים אנו לנכון, לפרט עבורכם את עיקרי הדברים, כדלהלן.