החל משנת 1967 ישראל שולטת בשטחי הגדה המערבית, ועבודתם של פלסטינים מוסדרת על ידי מכסות שמנפיקה ישראל להיתרי עבודה. נכון ליוני 2021 מכסת היתרי העבודה עומדת על כ 120,000 היתרים שמתוכם כ80,000 בתחום הבנייה. בחודש האחרון פורסם דו"ח של עמותת קו ( ראה קישור והרחבה בקישור מטה) , אשר ניסה לאמוד את ההשפעה הבריאותית של העבודה באתרי הבנייה בישראל על העובדים הפלסטינאים. הדו"ח מעלה תמונה עגומה של פגיעה ישירה בבריאות העובדים בגלל אופי העסקתם בעבודות בנייה בישראל, המשמעות של איסור הלינה בשטחי ישראל. בשולחן עגול בו השתתפתי ואשר נערך בשגרירות גרמניה במהלך חודש נובמבר האחרון, בהובלה של עמותת קו לעובד, הוחלט על מפת דרכים שתעזור בקידום חקיקה לשיפור המצב הקיים. במאמר קצר זה אציג מספר נתונים מענייניים שעלו בדו"ח של קו לעובד שהתבסס על סקר שנערך על 256 עובדים בתחום הבניה.
עדכונים מקצועיים
סינון לפי:
מציג 16 מתוך 158 תוצאות תוכן
פודקאסטים מהמומחים של פאהן קנה
בחמישים שנה האחרונות אנחנו עדים לשינויים מהותיים באופי הבנייה בארץ ובעולם. הבניינים גבהו ולכן מספר העובדים המרוכזים באתר אחד גדל ויכול להגיע למאות עובדים. עם זאת, היכולות הטכנולוגיות שעומדות לרשות הקבלנים לנהל עובדים אלו ולדאוג לבטיחותם כמעט ולא השתנו. אין ספק שהפער דלעייל תורם את חלקו להיקפי הנפגעים הגדול מאוד בתחום זה. הגידול במודעות לנושא הבטיחות בענפי הבנייה וחשיפה בדין של העוסקים בתחום, הובילו בשנים האחרונות לפיתוח טכנולוגיות בטיחות שאימוצן, עשוי למצב אותנו במקום מוביל בעולם בתחום טכנולוגיות בטיחות בענף הבנייה. בכנס שנערך החודש, בהובלה של התאחדות הקבלנים וקרן מנוף, הוצגו טכנולוגיות חדשניות שעשויות לקדם את הבטיחות באתרי בנייה ובו בעת גם לשפר ולייעל את העבודה בהם.
שוק הנדל"ן רותח וצפוי כי ישלים עלייה של 17% עד לסוף שנת 2022. אך מלבד הכוויות אותן חווה ציבור הרוכשים, הלהבות פוגעות בקבלנים ובחברות הבנייה עוד קודם. מדד הנדל"ן איבד השנה כ-24% מערכו ובקרב חברות בניה רבות הנסחרות בבורסה נרשמו ירידות שערים חדות. כאשר אנו מנסים לנתח את הסיבות להאמרת המחירים בעשור האחרון בכלל ובשנה הנוכחית בפרט ומנכים מהרשימה את הסיבה הברורה והעיקרית של חוסר ההיצע אל מול הביקוש הגואה (נכון לסוף 2021 קיים מחסור של 200 אלף דירות על פי התאחדות הקבלנים בוני הארץ) אנו נתקלים במספר סיבות, אשר מובילות להתייקרות הבנייה ופגיעה ברווחיות חברות הבנייה והקבלנים.
ברבעון הנוכחי בחרנו בעזרת יחידת המחקר של פאהן קנה, לבצע מספר סקירות המתייחסות לענף הנדל"ן שיסכמו את המחצית הראשונה של שנת 2022: 1. סקירת התחלות הבנייה (במ"ר) לפי ייעוד: מגורים, משרדים ומסחר (מתוך פרסומי הלמ"ס ליוני 2022) 2. סקירת השינויים בנדל"ן למגורים ומה קרה לרכישות המשקיעים? 3. בחינת התנהגות יתר המדדים המובילים במהלך הרבעון השני של שנת 2022 למול מדד ת"א נדל"ן.
מדוע בניית בתים בישראל אורכת שנתיים וחצי? ומדוע היא מתארכת על אף שהתחלות הבנייה יורדות והטכנולוגיה מתקדמת? שילוב של פיגור ביישום טכנולוגיות חדישות, דרישות רגולציה, היתכנות כלכלית, ציפיות של צרכנים ותכנון שגורר בנייה איטית יותר מביאים לכך שמשך הבנייה בישראל הולך ומתארך וגובה לא מעט כסף מרוכשי הדירות. אריק מירובסקי (2021, 14 בדצמבר). גלובס Lean construction היא גישה ייחודית לניהול הייצור בבנייה שמטרתה להפחית עלויות, חומרים, זמן ומאמץ לאורך כל שלבי הבנייה. באמצעות יישום עקרונות Lean construction, התוצאה הרצויה תהיה צמצום זמני סיום פרויקט והגדלת התפוקה תוך צמצום בזבוזים ועלויות הכרוכות בתחזוקת פרויקט בנייה, עיצוב ותכנון המבנה. יישום מתודולוגיה זו מאפשרת השגת זרימה חלקה וזמני מחזור קצרים עם כמויות קטנות ככל האפשר של עבודה בתהליך.
סקרנו את השינויים בשיעורי התשואה בנכסים מניבים: משרדים, מסחר ותעשיה ולוגיסטיקה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021 (אשר פורסמה בסוף דצמבר 2021). שיעורי ההיוון נקבעים בהתאם לאופי השימוש והשוכרים בנכס ומגלמים את רמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרים הכנסות שוטף מהם.
מניתוח דוח השמאי הממשלתי שפורסם לאחרונה על שיעורי ההיוון בנכסים מניבים: משרדים, מסחר ותעשיה ולוגיסטיקה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021 כאמור לעיל. שיעורי ההיוון נקבעים בהתאם לאופי השימוש והשוכרים בנכס ומגלמים את רמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרים הכנסות שוטף מהם. ככלל, ירידה בשיעורי ההיוון עשויה להצביע, בין היתר על קיטון ברמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרימי המזומנים ותומכת בשיעורי תפוסה גבוהים.
דוח העסקאות השנתי 2021 תקציר מנהלים,צמיחה בשוק העסקאות ב2021,פעילות הבורסה ,משקיעים זרים ,טכנולוגיה הישראלית
גידול במספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת חברות
היצע שאינו עומד בקצב מול הביקוש הגואה, גורם לשוק הנדל"ן לרתוח! נכון למועד כתיבת שורות אלו, מחירי הנדל"ן האמירו ב-7.2% בשנת 2021! בנוסף לעליית ביקושים שנובעת מהפחתת מס הרכישה לדירות להשקעה, הטבות בתחום המשכנתאות, הריבית הנמוכה וחיסכון שעלה בתקופת הקורונה, יהיה נכון להצביע על מחסור בהיצע הדיור כאחת הסיבות המרכזיות לעלייה במחירי הדיור, אם לא המרכזית שבהן. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים אפריל 2020 – מרץ 2021 החלה בנייתן של כ-49,990 דירות, ירידה של 10.2% בהשוואה לחודשים אפריל 2019 – מרץ 2020.
מדד הנדל"ן של הבורסה בתל אביב איגד תחתיו את כל החברות העוסקות בתחום. בשנת 2019, פוצל המדד לשני תתי ענפים – תת ענף הבנייה ותת ענף הנדל"ן המניב (שפוצל אף הוא לחברות אשר עיקר פעילותן נמצא בחו"ל ולכאלה שעיקר פעילותן נמצא בארץ). מטרת הפיצול הייתה לסייע לבדל בין שני סוגי ההשקעה ולאפשר לציבור המשקיעים להשוות בין חברות בעלות אופי פעילות דומה. בעוד שחברות העוסקות בנדל"ן מניב קונות נכסים, משפצות, משכירות אותם, מתקיימות מדמי שכירות ומתאימות למשקיעים שמעדיפים לצעוד לאט אבל בטוח, בענף הבנייה משמשות החברות כזרוע הביצועית להקמת מבנים ותשתיות ומתקיימות מתשלום על ביצוע והשלמת עבודות אלה ומתאימות למשקיעים המעדיפים ליטול סיכונים גבוהים יותר.
בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD. למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים. הדבר בא ליידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.
בשנת 2020 הייתה עליה של כ – 50% בדיווחים למערך הסייבר הלאומי, מדובר על כ – 14,300 פניות. אירועי הסייבר המדווחים הינם פריצות לאנשים פרטים, עסקים וחברות ממגזרים שונים. מרבית הפריצות התקיימו לחשבונות פרטים שבעזרתם לאחר מכן ניתן למנף את תוצאות התקיפה לגניבת מידע רגיש ממקום העבודה.
כחלק מעדכוני החקיקה ופעילות הממשלה לסיוע כלכלי לעסקים שנפגעו מנגיף הקורונה רצינו לעדכן אתכם בדבר התפתחויות אחרונות, שינויים וחידושים.
מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש