עדכונים מקצועיים

שוק הנדל"ן שרוי בתקופת אי וודאות וממשיך לחוות אתגרים משמעותיים על רקע המחסור בידיים עובדות אשר מביאות לעיכובים של כ- 8 חודשי עבודה בקצב התקדמות פרויקט. נתונים אשר יגרמו בסופו של יום, לשחיקת רווחי הקבלנים. כל האמור מבלי לקחת בחשבון את ההנחות המימוניות עליהן הרגולטור "משגיח מקרוב" הניתנות ע"י קבלנים דוגמת – 10:90/20:80 כאשר, ככל שאין הצמדה ושקבלת הדירה צפויה להיות הטווח הרחוק, כך גם ההטבה גדלה. ונזכור גם את אי הוודאות לגבי מימוש האופציה על ידי הרוכשים בסוף התהליך. כפי שמשתקף מנתוני סקירת ענף הנדל"ן למגורים שבוצעה ע"י אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (פורסמה במרץ 2025 ומתייחסת לנתוני ינואר 2025): בחודש ינואר 25' נרכשו פחות מ-8,000 דירות, אחת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו בחודשי ינואר מאז תחילת העשור הקודם. בהשוואה לינואר 24', שעמד עדיין בצל פרוץ המלחמה, נרשמה ירידה של 5.4%, וכאשר אנו משווים לרמה הגבוהה שנרשמה בדצמבר 24', שהושפעה בין היתר מהקדמת רכישות טרם העלאת המע"מ, נרשמה ירידה חדה של 32.3% במספר העסקאות.

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 (להלן: "התיקון") קבע המחוקק הטלת מס על רווחים לא מחולקים. לצד זאת, נקבעה הוראת שעה המאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה. בהוראת השעה שני מסלולים: האחד, פירוק מלא של חברת מעטים (להלן: "פירוק") והשני, העברת נכס לבעל מניות בחברת מעטים ללא פירוקה (להלן: "העברת נכס") למעשה, הוראת השעה מאפשרת להעביר נכסים מחברות מעטים לבעלי המניות היחידים ומעניקה הזדמנות לביצוע רה-ארגון עסקי תוך הפחתת נטל המס במועד הפירוק או העברת הנכס ביחס לנטל המס שהיה מוטל בפירוק או העברת נכס אלמלא הוראת השעה. ביחס לאמור לעיל הרי שביחס לחברות שעונות להגדרה של "איגוד מקרקעין" כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (לעיל ולהלן: "חוק מיסוי מקרקעין") הרי שניתן ליהנות מהטבת מס שכתלות במקרה הספציפי אף יכולה להיות מיטיבה יותר מהוראת השעה. איגוד מקרקעין, משמע, איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין הם זכויות במקרקעין למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה. בהתאם במסגרת רשימה זו נסקור בקצרה את הוראת השעה אל מול הוראות חוק מיסוי בעניין זה.

סקירת נושאים מהותיים של חברות ESG בדיווחי נדל"ן בישראל

ביום 21 במרץ, 2024 פרסמה רשות המיסים הודעה במסגרתה היא מבהירה את עמדתה לגבי שילוב הטבות לתורמים של נכסי הון, נכסי הון אשר תרומתם זכאית לפטור ממס, כך שהם יהיו זכאים גם לזיכוי ממס בשל תרומה מול הכנסותיהם האחרות בגין שווי הנכס הנתרם.

חצי שנה של לחימה השפיעה רבות על תחום הנדל"ן בקרב חברות יזמות, תשתיות, נדל"ן מניב, קבלני ביצוע ועוד. מסקירת דיווחים של החברות המובילות, ניתן לזהות השפעות כגון: מחסור חמור בכח עבודה, האטה בקצב הבנייה, ביטול ודחייה של פרויקטים, צניחה במכירת דירות חדשות, חשש לפגיעה בתזרים ועוד. עם זאת, מצאנו כי חברות אשר פועלות בסביבה הגלובלית ותיק הנכסים שלהן הינו מחוץ לישראל לא הושפעו מהמלחמה באופן מהותי. טרם המלחמה, חברות רבות בתחום הנדל"ן השקיעו משאבים רבים בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות והתאמת תהליכי העבודה למגמות בינלאומיות, כמו מודעות סביבתית ו-AI (בינה מלאכותית). חלקן כבר החל ביישום הטכנולוגיה, חלקן מצויות בשלב הפיתוח, וחלקן עצרו את המגמה ועוסקות בהישרדות ובשינויים בעקבות הלחימה, כך שתהליכי הסביבה והטכנולוגיה נדחקו לאחור.

עולם הנדל"ן שעד טרם המלחמה, נכנס למצב של קפאון חווה קשיים נוספים כגון: מחסור בפועלים, מצב הרוח של משקיעים ורוכשי דירות, אך הביקוש נשאר קשיח. אחד מהאתגרים המרכזיים בענף זה הוא לגרום לשינוי בדינמיקה הכלכלית והפיננסית. הקושי גובר בייחוד לאור מדדים המצביעים על עצירה בהפחתות בריבית בנק ישראל.

כידוע, החל מיום הקמתה מדינת ישראל שוכנת במרחב גיאופוליטי בעל מאפייני סיכון רבים. מנתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ עולה תמונת מצב מדאיגה לפיה מתוך כמעט שלושה מיליון דירות למגורים בישראל, נכון ליוולי 2023 – מעל לכ- 1.6 מיליון דירות למגורים אינן ממוגנות. בימים אלו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל נשאלת השאלה כיצד הממשלה מעודדת את בעלי הבתים והעסקים לבנות מקלטים או ממדים? לעניין זה, תשומת לב מופנית לסעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה אשר עוסק בהתרת ניכוי הוצאות אשר הוצאו בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר בשנה השוטפת בה הוצאו. בשנים האחרונות, בשל ההתקפות הרבות מן האוויר על ערי ישראל, קיבל סעיף המשנה חשיבות ועלו מספר סוגיות בנוגע לאופן מימוש הטבת המס הגלומה בסעיף, בעת בניית חדרי בטחון וממ"דים בדירת קיימות, לרבות ע"י קבלנים.

בעקבות אירועי ה- 7/10/23 והתמשכות מלחמת חרבות ברזל על פני תקופה כה ארוכה שרחוקה עוד מלהסתיים לפי הנראה לעין, ענף הבניה והנדל"ן חווה משבר משמעותי וגדול יותר ממה שהכיר עד היום. האתגרים הם גדולים וכוללים מחסור חמור בכח אדם, בעיות בשרשרת האספקה של חומרי גלם ואף חשש שקבלנים ויזמים לא יצלחו את התקופה הנוכחית, ויקרסו כלכלית בעקבות המצב.

ממצאים בקשר עם הערכות שווי נדל"ן והערכות שווי פעילות: ליקויים וכשלים שנמצאו במסגרת בדיקת סגל רשות ניירות ערך - פברואר 2024 כמדי תקופה סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מפרסם דוח ריכוז ממצאים שמטרתו לשקף ממצאים עיקריים שעלו בבדיקות הערכות שווי ושמאויות (להלן - "הערכות השווי") ואת עמדת סגל הרשות בקשר אליהם, וזאת לשם שיפור וטיוב השיטות המיושמות והגילוי במסגרת הערכות השווי. ביום 26 בפברואר 2024, פורסם דוח ריכוז ממצאים בנושא, הסוקר ליקויים וכשלים ביחס לגילוי, לאומדנים ולהנחות אשר עמדו בבסיס חלק מערכות השווי שנבדקו על ידי סגל הרשות.

ברצוננו לעדכן כי פורסם תזכיר חוק מיסוי מקרקעין לפיו יבוטל בהדרגה (החל משנת 2026) החישוב הלינארי המוטב במכירת דירת מגורים שאיננה דירתו היחידה של המוכר. נזכיר, כי בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין שחוקק בשנת 2013 ונכנס לתוקף בתאריך 1.1.2014 נקבע כי במכירת דירת מגורים שאיננה דירתו היחידה של המוכר, הוא יהיה זכאי לפטור ממס על השבח המיוחס עד לתאריך 31.12.2013 (להלן: "תקופת הפטור") וחויב במס שבח בשיעור של 25% על השבח שייוחס לתקופה מתאריך 1 בינואר 2014 ועד ליום המכירה (להלן: "החישוב הלינארי המוטב"). על פי תזכיר החוק, יבוטל בהדרגה החישוב הלינארי המוטב כך שהחל מיום 1 בינואר 2030 יוטל מס שבח בשיעור של 25% על מלוא הרווח. בתקופת המעבר 2026-2029 יוטל על השבח המיוחס לתקופת הפטור

בפס"ד תקדימי (ע"מ 53560-11-21, נווה גד – בנין ופיתוח בע"מ) אשר ניתן ביום 09 בנובמבר, 2023 קיבל ביהמ"ש המחוזי את עמדת המערערת חברת נווה גד – בנין ופיתוח בע"מ לפיו רשאים יזמי התחדשות עירונית לנכות מע"מ בגין הוצאות משפטיות עבור הדיירים ובלבד שחשבונית המס תופק ליזם.

בשנים האחרונות אי אפשר להתעלם ממגמות שינוי אקלים שמתבטאות באירועי מזג אוויר קיצוניים, עליית טמפרטורות, שינויים במשטר המשקעים, התגברות שריפות והצפות, עלייה במפלס פני הים ועוד. ההתמודדות עם שינויי האקלים, ברמה הלאומית והבינלאומית, מתנהלת בשני מסלולים המשיקים זה לזה: מסלול ההפחתה (Mitigation) ובמסגרתו נקיטת צעדים להפחתת פליטות גזי החממה; ומסלול ההיערכות/הסתגלות (Adaptation) ובמסגרתו נקיטת צעדים להתאמת הפעילות האנושית והמערכות הטבעיות לשינוים הצפויים, תוך מיתון הפגיעות הצפויות וניצול הזדמנויות מועילות. על פי מחקרים, ענף הנדל"ן תורם כ-40% מפליטות גזי החממה הגלובליות. מדובר בהשפעה רחבת היקף שצפויה אף לעלות עם גידול האוכלוסייה והצורך בהרחבת הסביבה הבנויה. בישראל, מבנים אחראים לכ60% מכלל צריכת החשמל השנתית, לכ30% מכלל צריכת האנרגיה וכן לכשליש מסך פליטות גזי החממה. עם הגודל באה האחריות, ולכן יותר ויותר גופים, בהם רגולטורים, משקיעים ולקוחות, מצפים מחברות הנדל"ן לקחת חלק משמעותי במאמץ להפחתת פליטות גזי החממה ולנהוג על פי סטנדרטים של בנייה ירוקה. כיום נפוצים תקני בנייה ירוקה בינלאומיים, כמו תקן הLEED המוביל בעולם, וגם תקן ישראלי (ת"י 5281), המעמידים סטנדרטים להגדרת מבנים ירוקים בתחומים כגון התייעלות אנרגטית, חיסכון במים, צמצום שימוש בחומרי גלם, הפחתת פסולת להטמנה ועוד.

שוק הדיור בישראל נחשב לשוק דינמי ומשתנה, והוא תופס מקום חשוב בכלכלה הישראלית. בשנה האחרונה שוק הדיור עובר טלטלה ממספר סיבות ובכלל זה אגב עליית שיעור עליית הריבית אשר הגדיל את הוצאות המימון בכל הקשור לעסקאות נדל"ן אשר הינו לרוב שוק שמאופיין במינוף גבוה יחסית. להאטה בשוק הדיור ישנה השפעה על מספר מגזרים במשק אשר כולל בעיקרו את המגזר הפרטי ומגזר הקבלנים. ביחס למגזר הפרטי הגדלת שיעור הריבית הביאה להאטה בעסקאות המבוצעים בידי מי שחפץ לרכוש דירה למגורים אם בעצם ההחלטה לביצועה הן במישור המשקיעים והן במישור מי שחפץ לרכוש דירה למגורים בעצם ביצועה או הקטנת גודל הדירה כלומר רכישת דירה קטנה יותר שהשווי שלה נמוך יותר על מנת להתמודד עם ההחזר החודשי שגדל לאור עליית שיעור הריבית שווי התמורה אשר מוכנים לשלם לשם הרכישה לאור הצורך בהתאמת ההחזר החודשי בגין המשכנתא.

בטיחות ילדנו במוסדות החינוך קווים מנחים לביקורת פנימית ברשות המקומית

הרשויות המקומיות בישראל מופקדות על מתן מכלול שירותים המוענקים לאזרחים בישראל ובהם החינוך, הרווחה, הבריאות, הדת, התרבות ופנאי. אמנם, בתחומים רבים הרשויות המקומיות מונחות על ידי מערכת כללים שנקבעו על ידי השלטון המרכזי ומהוות מעיין "זרוע ביצועית", אולם במרבית התחומים הרשויות המקומות מחזיקות בסמכויות נרחבות המשפיעות במישרין על חיי היום יום של התושבים, לעיתים באופן מורגש אף יותר מהשלטון המרכזי. בשנים האחרונות נחשפנו למקרים רבים בהם נציגי ציבור מהשלטון המקומי נצלו את הכוח הניתן להם לרעה. בין המקרים הבולטים ניתן למצוא את ראש עיריית רמת גן לשעבר, מר צבי בר, שהורשע בשנת 2014 בגין שוחד, הלבנת הון, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט, ראש עיריית בת ים לשעבר, מר שלומי לחיאני, שהורשע בשנת 2015 במסגרת הסדר הטיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים וכמובן ראש הממשלה וראש עיריית ירושלים לשעבר, מר אהוד אולמרט, שהורשע בשנת 2014 בפרשת הולילנד. במאמר זה נתמקד בשני תחומים עיקריים החשופים למעשי שוחד ושחיתות מוניציפלית, וכן נדון בפעולות מוצעות שעל הרשויות המקומיות לנקוט לצורך התמודדות ו/או צמצום הסיכון להתרחשותם של מעשי שחיתות בתחומים אלו.

סוף השנה הינו תקופת חגים בארץ ובעולם, חגים שמתאפיינים באור, דבר שקשה לומר על שוק הנדל"ן בתקופה הזאת. כאשר מנסים לחזות מה צופן לנו העתיד, נתקלים במגמות ומספרים סותרים ומבלבלים. מצד אחד, מירב התחזיות צופות כי המשק בדרכו למיתון ושוק הנדל"ן עומד בפתח של משבר. מנגד, הנתונים שפורסמו החודש מצביעים דווקא על עליה של 20.3% במחירי הדירות מתחילת השנה וזאת למרות העלאות הריבית, אשר השפיעו על ירידה בשיעור העסקאות החדשות וירידה בלקיחת המשכנתאות על ידי משקי הבית. האיתותים והנתונים הסותרים בתקופה זו, מעמידים את חברות הנדל"ן בדילמות באשר לפרויקטים עתידיים, אשר עשויים להשפיע באופן מהותי על עתידן. השאלות שעולות בהנהלות ובדירקטוריונים השונים הן: האם להתחיל פרויקטים מתוכננים? מה הסיכונים בהקפאת הפרויקט? האם הקפאה עשויה לגרום לנזקים עתידיים בהתחשב בהתחייבויות שנטלה? מה הקפאת הפרויקט משדרת ללקוחות, לשוק ולמשקיעים? האם המכרזים שזכינו לא יקרים מידי ואולי כדאי להמתין עם תחילת הבניה? האם להתחיל במבצע והנחות למלאי הדירות הקיים? באיזה מחיר ניתן לגשת למכרזים חדשים והאם בכלל להתחיל בפרויקט חדש? אלו רק מקצת מהשאלות הניצבות בפני חברות הבנייה, שאין עליהן תשובה אחידה ובטוחה. מובן כי חברות שונות יתנו תשובות שונות לשאלות דלעייל, כיוון שיש בקרב המנהלים אוהבי סיכון ויש סולידיים, יש אופטימיים ויש פסימיים. עם זאת, ללא קשר לתשובה שהנהלת החברה נתנה לשאלות, עליה להקפיד על קיום של מנגנון פיקוח ובקרה אחר קבלת החלטות ותקשורת טובה עם הדירקטוריון. להלן מספר צמתים קריטיים אשר מחייבים הפעלת מנגנון בקרה ופיקוח מצד הדירקטוריון: