חברות הנדל"ן המניב בישראל הציגו ביצועים טובים בחציון הראשון של שנת 2023 לאור אי הוודאות במשק והעליה בריביות נרשמה ירידה של כ- 11% בשווי החברות ביחס לתחילת 2023
חברות הנדל"ן המניב בישראל הציגו ביצועים טובים ברבעון הראשון של שנת 2023. לאור אי הוודאות במשק והעליה בריביות נרשמה ירידה של כ- 13% בשווי החברות ביחס לתחילת 2023
ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ (להלן: "המערערת") היא חברה שהתאגדה בשנת 2017, כחברת בת ייעודית של חברת ברק הס החזקות בע"מ (להלן: "חברת האם") והיא התקשרה בהסכם הלוואה יחיד מיום 25.1.17 עם חברת התחדשות עירונית בשם ב.ע.י. ים סוף 8 בע"מ (להלן: "ההסכם" ו- "היזם"). במסגרת ההסכם נקבע כי המערערת תעניק שירותים לאיתור גורמי מימון לפרויקט, ושירותים לתחזוקת הקשרים הפיננסיים ושירותי בקרה שוטפים. בהמשך לכך, נטען כי המערערת הצליחה לגייס את המימון הנדרש ליזם בהתאם להסכם ביניהם. במסגרת זו נטען גם כי חברת האם התקשרה עם היזם בהסכמים שלובים הכוללים השקעה ומתן שירותים, הכוללים הן תשואה קבועה ומובטחת והן תמורה השווה ל- 4% מרווחי היזם.
מדוע בניית בתים בישראל אורכת שנתיים וחצי? ומדוע היא מתארכת על אף שהתחלות הבנייה יורדות והטכנולוגיה מתקדמת? שילוב של פיגור ביישום טכנולוגיות חדישות, דרישות רגולציה, היתכנות כלכלית, ציפיות של צרכנים ותכנון שגורר בנייה איטית יותר מביאים לכך שמשך הבנייה בישראל הולך ומתארך וגובה לא מעט כסף מרוכשי הדירות. אריק מירובסקי (2021, 14 בדצמבר). גלובס Lean construction היא גישה ייחודית לניהול הייצור בבנייה שמטרתה להפחית עלויות, חומרים, זמן ומאמץ לאורך כל שלבי הבנייה. באמצעות יישום עקרונות Lean construction, התוצאה הרצויה תהיה צמצום זמני סיום פרויקט והגדלת התפוקה תוך צמצום בזבוזים ועלויות הכרוכות בתחזוקת פרויקט בנייה, עיצוב ותכנון המבנה. יישום מתודולוגיה זו מאפשרת השגת זרימה חלקה וזמני מחזור קצרים עם כמויות קטנות ככל האפשר של עבודה בתהליך.
עוסק רוכש פוליסת ביטוח אשראי מחברת ביטוח. בקרות אירוע ביטוחי עקב חדלות הפירעון של הקונה, מקבל העוסק כספים מחברת הביטוח בגין החוב שלא שולם לו על ידי הקונה. האם בנסיבות אלה רשאי העוסק להוציא "תעודת זיכוי" ולקבל את החזר המע"מ ששילם בגין עסקאותיו עם הקונה בטענה לקיומו של "חוב אבוד", או שמא אין מדובר כלל ב"חוב אבוד" משעה שהעוסק קיבל בסופו של יום את התמורה מחברת הביטוח ? זו בתמצית הסוגיה שעלתה בפס"ד.
גידול במספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת חברות
סוגית המע"מ בגין חילוט ערבות מורכבת היא ודורשת בחינה מעמיקה של העובדות הרלוונטיות, במטרה להתחקות אחר הטיפול הראוי מבחינת דיני המע"מ. כפי שנראה להלן, בתי המשפט הכריעו בעניין באופנים שונים, כאשר אותו שופט הגיע לשתי החלטות הפוכות. חילוט ערבות יכול להתבצע הן מצד הלקוח והן מצד הספק. נראה כי ביחס להיבטי המע"מ בחילוט הערבות, יכולות להיות ארבע חלופות שונות של טיפול
בעקבות התפרצותו והתפשטותו המתמשכת של נגיף הקורונה בעולם ובישראל, הטלת מגבלות תנועה וסגר על המשק, סגירת נתב"ג ופעולות נוספות, קיימת האטה כלכלית במשק אשר קיים חשש שתלך ותעמיק, שבעקבותיה ניתן להניח כי חברות רבות ועוסקים יקלעו לקשיים אשר עלולים להוביל להליכי חדלות פירעון ופשיטות רגל. בהתאם, ייתכנו מקרים בהם עוסקים אשר סיפקו שירותים או טובין לחברות עם קשיים כלכליים ותזרימיים, יתקשו לגבות את התמורה עבור העסקה. לנוכח האמור, מצאנו לנכון לסקור עבורכם בתמצית את עמדת רשות המע"מ ביחס להוצאת תעודות זיכוי בשל חובות אבודים, כדלהלן.
ביום 30.12.2020 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח ביחס לשנת 2020. כאמור, ביום 30.11.2015 פורסם חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "החוק") הקובע חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".
מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש
כולנו עדים בעת האחרונה למגמה הולכת וגוברת של הידוק האכיפה של רשויות החוק בישראל ובעולם נגד שחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור זרים וברור כי מגמה זו רק תלך ותגבר. הפרשה האחרונה היא של חברת תמציות הריח פרוטרום, כאשר רק בשבוע שעבר שוחררו בערבות בכירים לשעבר בחברה לאחר שנעצרו לחקירה בחשד כי היו מעורבים בתשלומי שוחד לפקידי מכס ובמתן עמלות אסורות למשווקים ברוסיה ואוקראינה. מצב דברים זה מחייב פיקוח ובקרה של הקברניטים בארגונים השונים לצורך מניעה של מקרים כדוגמת אלה בגבולות הארגון עליו הם אמונים.
ביוני 2018 החלה הרשות לני"ע האמריקאית (SEC) לבחון את האפשרות לתיקון ההגדרות המופיעות בתקנת הרשות Rule 3-05 of Regulation S-X הכוללות את ההגדרות הבאות: • "חברות דיווח קטנות"- Smaller Reporting Company (SRC); • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה בין 75 מיליון דולר ל- 700 מיליון דולר "- Accelerate Filer (AF) ; • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה עולה על 700 מליון דולר " Large Accelerate Filer (LAF); וכן לבחון את התנאים לעמידה בהגדרות אלו. התיקון נועד להחריג חברות SRC אשר טרם החלו לייצר הכנסות משמעותיות- Non Accelerated Filers (NAF), להפחית עלויות ציות רגולטוריות תוך שמירה על הגינות הולמת כלפי המשקיעים והקלה על כללי גיוס הון.
על מנת לסייע לארגונים לשקם את מערכי הבקרה במציאות המורכבת שנוצרה בעקבות המשבר בנתה מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה סט בדיקות ייעודיות וממוקדות לניטור פעולות חריגות שבוצעו באזורים רגישים בתהליכי העבודה בארגון החשופים לאירועים של הונאות ומעילות. הבדיקות תבוצענה על ידי מומחים בתחום הביקורת החקירתית ויתמקדו בתקופת משבר הקורונה.
בשנת 2017 פורסם תקן הביקורת AS 3101 אשר תיקן באופן מהותי את מודל הדיווח של רואה החשבון המבקר ביחס לחברות תחת רגולציית PCAOB. בהתאם למאמר שפרסם ה -PCAOB השינוי המשמעותי ביותר היה הדרישה מרואי החשבון לכלול סוגיות קריטיות לביקורת (Critical Audit Matters - CAM) בדוח המבקר. מטרת הדרישה הינה לספק מידע ספציפי לביקורת למשקיעים ולמשתמשים אחרים בדוחות כספיים בנושאים שבהם שיקול דעת המבקר הינו מאתגר, סובייקטיבי או מורכב במיוחד.
