ביום 16 במאי 2023, רשות המסים פרסמה הנחיות המבהירות את עמדתה לאופן המיסוי שיחול בהשקעה בחברה באמצעות השקעת SAFE (Simple Agreement for Future Equity) (להלן: "ההנחיות"). ההנחיות פורסמו כמענה לפניה מצד האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. השקעה באמצעות הסכם SAFE מאפשר מענה מהיר ויעל לגיוס הון בחברות פרטיות, כאשר אין אינדיקציה לשווי החברה (שכיח בחברות הזנק), ולכן נקבע כי הקצאת המניות למשקיע תידחה עד למועד עתידי בו יקבע שווי לחברה במסגרת גיוס הון משמעותי במועד עתידי. בתקופה בין הזרמת ההון לבין המרתו למניות, הזרמת ההון אינה נושאת ריבית. ההטבה למשקיע ה- SAFE תינתן בעת ההמרה למניות בגיוס הרחב, במסגרתו תוקצה למשקיע כמות מניות גדולה יותר ביחס למשקיעים באותו סבב (משקף הנחה על מחיר המניה לעומת משקיעים אחרים).
נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 13 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") ובעניין מאיר סיידה (להלן: "סיידה"). בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שניתן ביום 1 בנובמר 2020 מפי כבוד השופטת א. וינשטיין (להלן "השופטת") בעניין חברת בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") עיקרי הדברים היו כדלקמן: החברה היא איגוד מקרקעין והכנסותיה הם מהשכרת מבנים. בעקבות סכסוך בין אחת מבעלי המניות בחברה, ציפורה נוישטאט, (להלן: "ציפורה") לבין יתר בעלי המניות (להלן: "יתר בעלי המניות") אשר אף הובילו בשנת 2012 להגשת תובענה על-ידי ציפורה נגד החברה, ובעלי המניות בחברה (להלן: "התובענה"). הצדדים לתובענה הגיעו להסכם פשרה ביום 11.8.2013, בגדרו הוסכם כי ציפורה תמכור לחברה את מניותיה, אשר היוו %18.75 מכלל מניות החברה, תמורת סך של 2,486,000 ש"ח (להלן: "עסקת הרכישה העצמית"). הרכישה העצמית מומנה באמצעות לקיחת הלוואה מהבנק. על הרכישה כאמור שילמה החברה מס רכישה כנדרש. על ההלוואה האמורה נוצרו הוצאות ריבית והחברה דרשה בניכויים.
נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 5 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ (להלן: "המערערת"). המערערת היא חברה העוסקת במתן שרותי שמירה ונקיון. למערערת אין מלאי עסקי והיא איננה עוסקת בייצור או במסחר. הוצאותיה העיקריות הן הוצאות שכר והוצאות נלוות, המשולמות מדי חודש. לעומת זאת הכנסותיה מהשרותים אותם היא מספקת מתקבלות באיחור של 60 ימים בממוצע. במהלך השנים 2017 - 2013 המערערת הכינה שני "סטים" של דיווחים חשבונאיים: דוח חשבונאי אחד הוכן על בסיס מצטבר ואשר שימש לצרכי פעילותה המסחרית, לרבות הצגתו לבנקים לשם קבלת אשראי וחלוקת דיבידנד על בסיסו, ודוח חשבונאי נוסף שהוכן על בסיס מזומן ששימש את המערערת רק בדיווחיה לפקיד השומה. יצוין כי בשנים שקדמו לשנים שבערעור, המערערת ערכה דוחות על בסיס מצטבר והתאימה אותם לצרכי מס לבסיס מזומן ב- "דוח ההתאמה", זאת בהתאם להודעה שפרסמה רשות המיסים אשר התירה שיטת דיווח זו.
במזכר זה נבקש לעדכנכם בדבר מספר תיקונים אשר נכללו במסגרת טיוטה ראשונה של קובץ החלטות הממשלה שאמורות להיות מאושרות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כמו גם, הצעה לתיקון חוק מע"מ בדבר חובת רישום ודיווח לצרכי מע"מ בישראל על-ידי תושב חוץ בגין שירותים דיגיטליים המסופקים לאדם פרטי בישראל.
ניכוי מס תשומות בקשר עם הוצאות דמי שכירות, חשמל, מים וניהול שניתן ליחסן לחדרי אוכל, מטבחים וחדרי אחסון עבור העובדים.
סוף השנה הינו תקופת חגים בארץ ובעולם, חגים שמתאפיינים באור, דבר שקשה לומר על שוק הנדל"ן בתקופה הזאת. כאשר מנסים לחזות מה צופן לנו העתיד, נתקלים במגמות ומספרים סותרים ומבלבלים. מצד אחד, מירב התחזיות צופות כי המשק בדרכו למיתון ושוק הנדל"ן עומד בפתח של משבר. מנגד, הנתונים שפורסמו החודש מצביעים דווקא על עליה של 20.3% במחירי הדירות מתחילת השנה וזאת למרות העלאות הריבית, אשר השפיעו על ירידה בשיעור העסקאות החדשות וירידה בלקיחת המשכנתאות על ידי משקי הבית. האיתותים והנתונים הסותרים בתקופה זו, מעמידים את חברות הנדל"ן בדילמות באשר לפרויקטים עתידיים, אשר עשויים להשפיע באופן מהותי על עתידן. השאלות שעולות בהנהלות ובדירקטוריונים השונים הן: האם להתחיל פרויקטים מתוכננים? מה הסיכונים בהקפאת הפרויקט? האם הקפאה עשויה לגרום לנזקים עתידיים בהתחשב בהתחייבויות שנטלה? מה הקפאת הפרויקט משדרת ללקוחות, לשוק ולמשקיעים? האם המכרזים שזכינו לא יקרים מידי ואולי כדאי להמתין עם תחילת הבניה? האם להתחיל במבצע והנחות למלאי הדירות הקיים? באיזה מחיר ניתן לגשת למכרזים חדשים והאם בכלל להתחיל בפרויקט חדש? אלו רק מקצת מהשאלות הניצבות בפני חברות הבנייה, שאין עליהן תשובה אחידה ובטוחה. מובן כי חברות שונות יתנו תשובות שונות לשאלות דלעייל, כיוון שיש בקרב המנהלים אוהבי סיכון ויש סולידיים, יש אופטימיים ויש פסימיים. עם זאת, ללא קשר לתשובה שהנהלת החברה נתנה לשאלות, עליה להקפיד על קיום של מנגנון פיקוח ובקרה אחר קבלת החלטות ותקשורת טובה עם הדירקטוריון. להלן מספר צמתים קריטיים אשר מחייבים הפעלת מנגנון בקרה ופיקוח מצד הדירקטוריון:
במחירי הנדל"ן הגואים בארץ המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות להשקעה בחו"ל. קפריסין היא חלופה להשקעה ומהווה אלטרנטיבה מצוינת להשקעה בחול שנמצא ממש מעבר לפינה, חוקי המס וכללי המשחק מגובשים ומוגדרים יחסית לישראל, ומתווכים זריזים מציעים שירות מלא - שכולל הסדרים לגביית שכר הדירה, מיסוי ושירות לשוכרים - בתמורה לעמלה שעשויה להגיע ל-20% מההכנסות. המשקיעים זוכים לרוב לתשואה שוטפת גבוהה מהתשואה על דירה להשכרה בישראל, אבל הסיכוי לרווחים מעליית ערך הנכס משתנה על פי המיקום ועיתוי ההשקעה. למרות הטלטלה הכלכלית העוברת על העולם, ישנן כמה אפשרויות השקעה פופולריות בחו"ל. יש משקיעים שקונים נכס להשכרה לטווח ארוך, ואז מובטחת להם תשואה של 5% בשנה לפחות, ומי שמשכירים לטווח קצר יותר יכולים לקבל תשואה בטווח של8%-9%. קפריסין כבר אינה נחשבת לגרסה החיוורת של האיים היווניים, והעובדה שהאי מונה 1.2 מיליון תושבים ושטחו אינו גדול נחשב ליתרון. הגישה והמרחק בין האטרקציות השונות כמו חופים, בילוי שטחי מסחר מרכזי עסקים ומגורים נח ומהיר ואפשר להגיע בכמה שעות נסיעה מקצה אחד לשני של האי והמשקיעים אוהבים את זה.
החל משנת 1967 ישראל שולטת בשטחי הגדה המערבית, ועבודתם של פלסטינים מוסדרת על ידי מכסות שמנפיקה ישראל להיתרי עבודה. נכון ליוני 2021 מכסת היתרי העבודה עומדת על כ 120,000 היתרים שמתוכם כ80,000 בתחום הבנייה. בחודש האחרון פורסם דו"ח של עמותת קו ( ראה קישור והרחבה בקישור מטה) , אשר ניסה לאמוד את ההשפעה הבריאותית של העבודה באתרי הבנייה בישראל על העובדים הפלסטינאים. הדו"ח מעלה תמונה עגומה של פגיעה ישירה בבריאות העובדים בגלל אופי העסקתם בעבודות בנייה בישראל, המשמעות של איסור הלינה בשטחי ישראל. בשולחן עגול בו השתתפתי ואשר נערך בשגרירות גרמניה במהלך חודש נובמבר האחרון, בהובלה של עמותת קו לעובד, הוחלט על מפת דרכים שתעזור בקידום חקיקה לשיפור המצב הקיים. במאמר קצר זה אציג מספר נתונים מענייניים שעלו בדו"ח של קו לעובד שהתבסס על סקר שנערך על 256 עובדים בתחום הבניה.
ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ (להלן: "המערערת") היא חברה שהתאגדה בשנת 2017, כחברת בת ייעודית של חברת ברק הס החזקות בע"מ (להלן: "חברת האם") והיא התקשרה בהסכם הלוואה יחיד מיום 25.1.17 עם חברת התחדשות עירונית בשם ב.ע.י. ים סוף 8 בע"מ (להלן: "ההסכם" ו- "היזם"). במסגרת ההסכם נקבע כי המערערת תעניק שירותים לאיתור גורמי מימון לפרויקט, ושירותים לתחזוקת הקשרים הפיננסיים ושירותי בקרה שוטפים. בהמשך לכך, נטען כי המערערת הצליחה לגייס את המימון הנדרש ליזם בהתאם להסכם ביניהם. במסגרת זו נטען גם כי חברת האם התקשרה עם היזם בהסכמים שלובים הכוללים השקעה ומתן שירותים, הכוללים הן תשואה קבועה ומובטחת והן תמורה השווה ל- 4% מרווחי היזם.
פודקאסטים מהמומחים של פאהן קנה
בחמישים שנה האחרונות אנחנו עדים לשינויים מהותיים באופי הבנייה בארץ ובעולם. הבניינים גבהו ולכן מספר העובדים המרוכזים באתר אחד גדל ויכול להגיע למאות עובדים. עם זאת, היכולות הטכנולוגיות שעומדות לרשות הקבלנים לנהל עובדים אלו ולדאוג לבטיחותם כמעט ולא השתנו. אין ספק שהפער דלעייל תורם את חלקו להיקפי הנפגעים הגדול מאוד בתחום זה. הגידול במודעות לנושא הבטיחות בענפי הבנייה וחשיפה בדין של העוסקים בתחום, הובילו בשנים האחרונות לפיתוח טכנולוגיות בטיחות שאימוצן, עשוי למצב אותנו במקום מוביל בעולם בתחום טכנולוגיות בטיחות בענף הבנייה. בכנס שנערך החודש, בהובלה של התאחדות הקבלנים וקרן מנוף, הוצגו טכנולוגיות חדשניות שעשויות לקדם את הבטיחות באתרי בנייה ובו בעת גם לשפר ולייעל את העבודה בהם.
שוק הנדל"ן רותח וצפוי כי ישלים עלייה של 17% עד לסוף שנת 2022. אך מלבד הכוויות אותן חווה ציבור הרוכשים, הלהבות פוגעות בקבלנים ובחברות הבנייה עוד קודם. מדד הנדל"ן איבד השנה כ-24% מערכו ובקרב חברות בניה רבות הנסחרות בבורסה נרשמו ירידות שערים חדות. כאשר אנו מנסים לנתח את הסיבות להאמרת המחירים בעשור האחרון בכלל ובשנה הנוכחית בפרט ומנכים מהרשימה את הסיבה הברורה והעיקרית של חוסר ההיצע אל מול הביקוש הגואה (נכון לסוף 2021 קיים מחסור של 200 אלף דירות על פי התאחדות הקבלנים בוני הארץ) אנו נתקלים במספר סיבות, אשר מובילות להתייקרות הבנייה ופגיעה ברווחיות חברות הבנייה והקבלנים.
ברבעון הנוכחי בחרנו בעזרת יחידת המחקר של פאהן קנה, לבצע מספר סקירות המתייחסות לענף הנדל"ן שיסכמו את המחצית הראשונה של שנת 2022: 1. סקירת התחלות הבנייה (במ"ר) לפי ייעוד: מגורים, משרדים ומסחר (מתוך פרסומי הלמ"ס ליוני 2022) 2. סקירת השינויים בנדל"ן למגורים ומה קרה לרכישות המשקיעים? 3. בחינת התנהגות יתר המדדים המובילים במהלך הרבעון השני של שנת 2022 למול מדד ת"א נדל"ן.
מדוע בניית בתים בישראל אורכת שנתיים וחצי? ומדוע היא מתארכת על אף שהתחלות הבנייה יורדות והטכנולוגיה מתקדמת? שילוב של פיגור ביישום טכנולוגיות חדישות, דרישות רגולציה, היתכנות כלכלית, ציפיות של צרכנים ותכנון שגורר בנייה איטית יותר מביאים לכך שמשך הבנייה בישראל הולך ומתארך וגובה לא מעט כסף מרוכשי הדירות. אריק מירובסקי (2021, 14 בדצמבר). גלובס Lean construction היא גישה ייחודית לניהול הייצור בבנייה שמטרתה להפחית עלויות, חומרים, זמן ומאמץ לאורך כל שלבי הבנייה. באמצעות יישום עקרונות Lean construction, התוצאה הרצויה תהיה צמצום זמני סיום פרויקט והגדלת התפוקה תוך צמצום בזבוזים ועלויות הכרוכות בתחזוקת פרויקט בנייה, עיצוב ותכנון המבנה. יישום מתודולוגיה זו מאפשרת השגת זרימה חלקה וזמני מחזור קצרים עם כמויות קטנות ככל האפשר של עבודה בתהליך.
סקרנו את השינויים בשיעורי התשואה בנכסים מניבים: משרדים, מסחר ותעשיה ולוגיסטיקה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021 (אשר פורסמה בסוף דצמבר 2021). שיעורי ההיוון נקבעים בהתאם לאופי השימוש והשוכרים בנכס ומגלמים את רמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרים הכנסות שוטף מהם.
