בשלהי שנת 2019 פרסמה רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות"), מסמך היוועצות בנוגע למעבר לדיווח דוחות כספיים במתכונת iXBRL שהינה מתכונת דיווח המקובלת בעולם אשר נועדה לשפר את יכולת הגישה והניתוח של משתמשי הדוחות הכספיים בארץ ובעולם לנתונים המופיעים בהם.
מאז שנת 2009 האינפלציה בישראל הייתה במגמת ירידה (שיעור שנתי של עד 1% בקירוב). החל משנת 2021 חלה עליה בשיעורי האינפלציה בישראל ובעולם. בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בישראל (להלן - "המדד") בשיעור של 2.8% ועליית המדד לחודש יוני 2022 שיקפה גידול שנתי של כ- 4.4%. מגמה זו הינה גלובלית. כך לדוגמה, האינפלציה בחודשים האחרונים בארה"ב משקפת עליה שנתית של 9.1% והאינפלציה הצפויה לשנת 2022, לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית שהתפרסם לאחרונה עומדת על 6.6% בכלכלות מפותחות ו- 9.5% בכלכלות מתפתחות.
הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אישרה לאחרונה את תקן חשבונאות מספר 43, הכנסות מחוזים עם לקוחות (להלן - "תקן 43" או "התקן"). תקן 43 מחליף את תקן חשבונאות מספר 25, הכנסות, תקן חשבונאות מספר 2, הקמת בניינים למכירה, תקן חשבונאות מספר 4, עבודות על פי חוזי ביצוע, הבהרה מספר 8, דיווח הכנסות על בסיס ברוטו או על בסיס נטו והבהרה מספר 9, הכנסות מעסקאות תוכנה ומבוסס בעיקרו על תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 15, הכנסות מחוזים עם לקוחות (IFRS 15, להלן - "התקן הבינלאומי") לרבות ההבהרות שפורסמו לתקן הבינלאומי.
מאז שנת 2009 האינפלציה בישראל הייתה במגמת ירידה (שיעור שנתי של עד 1% בקירוב). החל משנת 2021 חלה עליה בשיעורי האינפלציה בישראל ובעולם. בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בישראל (להלן - "המדד") בשיעור של 2.8% ועליית המדד לחודש יוני 2022 שיקפה גידול שנתי של כ- 4.4%. מגמה זו הינה גלובלית. כך לדוגמה, האינפלציה בחודשים האחרונים בארה"ב משקפת עליה שנתית של 9.1% והאינפלציה הצפויה לשנת 2022, לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית שהתפרסם לאחרונה עומדת על 6.6% בכלכלות מפותחות ו- 9.5% בכלכלות מתפתחות.
בחודש אוגוסט 2020 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - "המוסד לתקינה") את תקן חשבונאות מספר 40, כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים. בחודש נובמבר 2021, פרסם המוסד לתקינה את תקן חשבונאות מספר 40 (מעודכן 2021), בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים במטרה לעדכן את תקן חשבונאות מספר 40 כפי שפורסם כאמור באוגוסט 2020 בכדי לאפשר שיקול דעת בדבר הצורך בהכרה בשירותים שהתקבלו ללא תמורה על ידי המלכ"ר (להלן - "תקן 40"). בחודש יולי 2022 פרסם המוסד לתקינה עמדה מקצועית בדבר זכות שימוש בפריט רכוש קבוע שהתקבלה ללא תמורה - הטיפול החשבונאי על ידי מלכ"רים (להלן - "העמדה המקצועית"). העמדה המקצועית התפרסמה על מנת לספק הנחיות לטיפול החשבונאי למצבים בהם מלכ"ר מקבל זכות שימוש בפריט רכוש קבוע (לדוגמה, רשויות מקומיות נוהגות להעניק זכות שימוש במבנים שונים למלכ"רים שונים עבור ביצוע פעילות) היות ותקן 40 אינו מתייחס באופן ספציפי להכרה ולמדידה של זכות שימוש בפריט רכוש קבוע שהתקבלה כתרומה. העמדה המקצועית כוללת גם נספח הדגמות ליישום.
החל משנת 2014, נדרשים תאגידים מדווחים לצרף לתשקיפים, הצעות פרטיות ודוחות עסקה עם בעל שליטה (להלן - "מסמכי הצעה") בהם נכללים דוחות כספיים, "דוח אירועים" במסגרתו נכלל תיאור של כל האירועים המהותיים (כהגדרתם בתקנות) שהתרחשו ממועד החתימה המקורי על הדוח הכספי האחרון (שנתי או רבעוני, לפי העניין) הנכלל במסמך ההצעה ועד מועד הגשת מסמך ההצעה, וזאת חלף חתימה מחדש על הדוחות הכספיים. בהתאם למודל דיווח זה, הדוחות הכספיים מצורפים כפי שנחתמו במקור ויחד עמם מצורף למסמך ההצעה דוח האירועים (להלן - "מודל דוח האירועים"). דוח האירועים אינו מהווה חלק מהדוחות הכספיים של התאגיד, והוא נועד לתת מידע עדכני אודות התאגיד למועד הדיווח, מעבר למידע שנכלל בדוחות הכספיים המצורפים למסמך ההצעה.
יחידת הביקורת של מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך בשיתוף עם מערך הערכות השווי במחלקת תאגידים (להלן - "סגל הרשות"), מבצעת מעת לעת ביקורות אשר במסגרתן נבחנת סבירותן של הערכות שווי של נכסי נדל"ן ושל ההנחות העיקריות הנלקחות בחשבון במסגרתן. בחודש יוני 2022, פרסם סגל הרשות דוח ממצאים בקשר עם הערכות שווי נדל"ן והערכות שווי פעילות: ליקויים וכשלים שנמצאו במסגרת בדיקת סגל רשות ניירות ערך (להלן - "דוח הממצאים") אשר מטרתו לשקף לתאגידים המדווחים, לשמאים, למעריכי השווי ולציבור המשקיעים, ממצאים עיקריים שעלו בבדיקות הערכות שווי ושמאויות (להלן - "הערכות השווי") שביצע סגל הרשות, כמו גם את עמדת סגל הרשות בקשר אליהם, וזאת לשם שיפור וטיוב השיטות המיושמות והגילוי במסגרת הערכות השווי.
בהתאם להוראות דיני ניירות ערך בישראל, תאגידים מדווחים נדרשים לערוך דוחות כספיים מאוחדים. תקני ה- IFRS, אינם מחייבים עריכה ופרסום של דוחות כספיים נפרדים לצד הדוחות המאוחדים, אולם מאפשרים לעשות זאת, כאשר הישות המדווחת בוחרת או נדרשת לעשות כן על פי דין. בשנת 2010 יזמה רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") תיקון חקיקה, במסגרתו נקבעה חובה לפרסם דוח כספי נפרד (להלן - "דוח סולו") בהתאם להוראות תקנה 9ג ותקנה 38ד לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידים) התש"ל - 1970.
דוחות כספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2022
במסגרת הביקורת נבחנו בין היתר היבטי ההכרה, המדידה, ההצגה והגילוי של הכנסות ותזרימי מזומנים הנובעים מחוזים על לקוחות, בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 15, הכנסות מחוזים עם לקוחות ("IFRS 15").
במסגרת הביקורת נבחנו בין היתר היבטי ההכרה, המדידה, ההצגה והגילוי של הכנסות ותזרימי מזומנים הנובעים מחוזים על לקוחות, בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 15, הכנסות מחוזים עם לקוחות ("IFRS 15").
כנס תאגידים האחד עשר של רשות ניירות ערך (2021)
כנס תאגידים האחד עשר של רשות ניירות ערך (2021)
ביטול חובת דיווח על שעות ביקורת של רואה חשבון מבקר
