ניהול סיכונים, הונאות ומעילות, סביבה היברידית, עבודה מהבית, צוות המיחשוב Meta Description מאז הקורונה מנהלת החשבונות עובדת מהבית ורק לעיתים מגיעה למשרדי החברה. רב הממשק עם עובדי החברה האחרים מבוצע באמצעות המייל (אפילו בטלפון מדברים רק לעיתים רחוקות..). המערכת עובדת באופן יעיל. אם יש תקלות במערכת המידע, צוות ה IT מטפל מרחוק והם דואגים גם שהמערכת תישאר מעודכנת ומאובטחת. Listing
סינון לפי:
נושאים פופולאריים
עדכונים מקצועיים נבחרים
ביום 5 ביולי 2026, פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות את תקן חשבונאות מספר 46 מכשירים פיננסיים: הכרה, מדידה וגילוי (להלן - "התקן").
אנו מבקשים להזכירכם כי רשות המסים פרסמה ביום 25 באוגוסט 2025 נוהל גילוי מרצון אשר תוקפו מסתיים ביום 31 באוגוסט 2026 (להלן: "הנוהל"). במבזק שפירסמנו ביום 28 באוגוסט 2025 הרחבנו בנושא, להלן עיקרי הדברים: כאמור, מטרתו של הנוהל הינו לעודד תושבי ישראל ותושבי חוץ שלא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם, לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המיסים כדין ובכך לקבל הגנה מהליכים פליליים.
לקריאת מאמרים
במסגרת ההקלות מוצע לקבוע פטורים מחלק מהוראות הדין, לחברות המנפיקות הון לראשונה לציבור, וזאת למשך תקופה של חמש שנים.
ביום 28 באפריל 2015 הוחלט על ידי ה- IASB לפרסם טיוטת הצעה מצומצמת היקף שעניינה דחייה בשנה אחת של מועד התחילה המנדטורי של התקן ליום 1 בינואר 2018.
הדוחות הכספיים לדוגמה נועדו להוות כלי עזר ובקרה חשוב בעריכת הדוחות הכספיים והעמידה בדרישות הגילוי מכוח תקני IFRS ומכוח תקנות ניירות ערך, ככל שהאמור מתייחס לדיווח כספי לתקופות ביניים.
ביום 26 בפברואר 2015 פורסמה הצעת חקיקה מעודכנת להערות הציבור בעניין מידע כספי נפרד, הכוללת מספר שינויים למודל שהוצע במסגרת קובץ הצעות החקיקה ממרץ 2014
תיקונים לתקני דיווחי כספי בינלאומיים (IFRS)
בהתאם להוראות התקן, המחיר המשתקף מעסקה רגילה ועדכנית לנכס או להתחייבות, מהווה במקרים רבים את השווי ההוגן של הנכס או ההתחייבות במועדים הסמוכים למועד העסקה.
התקנות אינן מפרטות אילו נסיבות יוצרות אי תלות, ומכאן הצורך כאמור בעמדה משפטית זו על מנת להבהיר מתי נדרש גילוי בנדון.
בישראל מתקיים "שוק עמוק" באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה במטבע השקל, לצורך קביעת שיעור ההיוון אשר ישמש להיוון הטבות עובד בהתאם להוראות חשבונאות בינלאומי 19, הטבות עובד (IAS 19).
סגל הרשות הודיע ביום 20 בינואר 2015 כי לא יתערב מקום בו תאגיד יכלול בדוח התקופתי, פרטים הנדרשים על פי תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים),בדרך של הפניה לסעיפים מתוך פרק תיאור עסקי התאגיד ופרק הפרטים הנוספים בדו"ח התקופתי לשנת 2013 כפי שפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני ("דוח 2013").
הכנס דן וממקד את הדיון סביב פרויקט קיצור הדוחות וטיוב המידע הנכלל בהם (בעיקר בכל הנוגע לדוח ההנהלה, תיאור עסקי התאגיד, פרק המימון והנזילות והכללת דוחות סולו). הודגש כי יש לחתור בדוחות למתן גילוי תמציתי, תכליתי, על בסיס טבלאי, עם הפניות בין חלקי הדוח והשמטת היבטים שאינם רלוונטיים עם הזמן.
ביום 12 בדצמבר 2012 פרסם סגל הרשות לניירות ערך (להלן, "סגל הרשות" או "הרשות") את עמדת סגל משפטית מספר 105-25 בדבר קיצור הדוחות (להלן, "העמדה המשפטית"), זאת בהמשך למסמך "מפת הדרכים" שפרסמה הרשות בחודש ספטמבר 2012.
ביום 30 בדצמבר 2014 פורסם ונכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים). בחוזר זה תמצאו את התיקונים שפורסמו.
ביום 18 בנובמבר 2014, פורסמה עמדת סגל משפטית מספר 105-29: שיחות ועידה (להלן – "עמדת הסגל"). יובהר כי עמדת הסגל עוסקת במודל מומלץ לקיום שיחות ועידה לתאגידים הכפופים להוראות הדיווח על פי פרק ו' לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ועל כן אינה רלוונטית לתאגידי רישום כפול.
התיקון עוסק במספר נושאים שונים אשר נכללו במסגרת הצעת החקיקה המעודכנת ובכללם, בין היתר: •תיקון העקרונות הנוגעים למידע כספי פרופורמה •קביעת מבחן צירוף של דוחות חברה כלולה מהותית בדוחות הביניים של התאגיד (תוך שימת דגש על בחינה שנתית של מבחן הרווח ולא רק רבעון ספציפי) •הקלות בסיום חובות הדיווח של תאגידים מדווחים.
הצגה מחדש בגין אי גילוי נאות על יתרות עם בעלי עניין וצדדים קשורים קיזוז סימנים חיוביים ושליליים בעת בחינת הצורך בבדיקת ירידת ערך לנכס בלתי מוחשי עיתוי הכרה בהפסד מירידת ערך נכס פיננסי
בהתאם לתיקון IFRS 10, בנסיבות בהן מתבצעת מכירה או השקעה של חברה בת ממשקיע (החברה המחזיקה) לחברה כלולה שלו או לעסקה משותפת שלו (לרבות מכירה או השקעה חלקית, תוך איבוד שליטה), הרווח או הפסד שיוכר ייגזר מהשאלה האם החברה הבת בה אבדה השליטה מהווה "עסק" כהגדרת מונח זה בתקן דיווח כספי בינלאומי 3, צירופי עסקים
