עדכונים מקצועיים

הדוחות הכספיים של התאגיד מהווים חלק מרכזי מדיווחי התאגיד. מטרת הדוחות הכספיים היא לספק מידע לגבי המצב הכספי, הביצועים והשינויים במצב הכספי של התאגיד, אשר יהא שימושי למגוון רחב של משתמשים בקבלת החלטות כלכליות, ובכללם ציבור המשקיעים בשוק ההון.

ביקורת והערכה בשיתוף עם מחלקת תאגידים (להלן - "סגל הרשות") ערכה בשנה האחרונה ביקורת רוחב בנושא הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים, בחמישה תאגידים מדווחים (להלן: "הביקורת" ו-"חברות המדגם", מחלקת בהתאמה). במסגרת הביקורת נבדקה, בין היתר, עמידה בהוראות תקנות החברות, לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים והיא התבססה על סקירת חומרים שונים שעיקרם פרוטוקולי הדיונים של הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים ושל דירקטוריון החברה והחומר שצורף להם וישיבות עם דירקטורים ונציגי החברות.

ביקורת והערכה בשיתוף עם מחלקת תאגידים (להלן - "סגל הרשות") ערכה בשנה האחרונה ביקורת רוחב בנושא הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים, בחמישה תאגידים מדווחים (להלן: "הביקורת" ו-"חברות המדגם", מחלקת בהתאמה). במסגרת הביקורת נבדקה, בין היתר, עמידה בהוראות תקנות החברות, לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים והיא התבססה על סקירת חומרים שונים שעיקרם פרוטוקולי הדיונים של הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים ושל דירקטוריון החברה והחומר שצורף להם וישיבות עם דירקטורים ונציגי החברות.

החוק לעידוד השקעות הון

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 9 ביוני 2021 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את טיוטת תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד ששימש בעסק שניזוק ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי ערבי בחודש מאי 2021) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 (להלן: "התקנות") המעניקות פחת מואץ בשיעור 100% על ציוד שנרכש חלף נכס אשר ניזוק באירועי האלימות שהתרחשו ברחבי ישראל בתקופה שמיום 10.5.2021 ועד ליום 21.5.2021 (להלן: "התקופה הקובעת").

בחודשים האחרונים, מספר חברות הגישו לרשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") בקשות לפרסום תשקיף של חברת רכש ייעודית (Special Purpose Acquisition Company) המכונה מודל - SPAC. על פי מודל הנפקה זה, חברת רכש ייעודית, קרי, ה- SPAC, מנפיקה מניות לציבור ונרשמת למסחר בבורסה. ישות זאת היא חברה ללא נכסים או פעילות במועד ההנפקה וגיוס ההון. הכספים המגויסים על ידיה נועדו לשמש אותה לאיתור השקעה פוטנציאלית בחברת מטרה, אשר בה מתקיימת פעילות ריאלית והיא זו שתמוזג לתוך ה- SPAC.

מדד הנדל"ן של הבורסה בתל אביב איגד תחתיו את כל החברות העוסקות בתחום. בשנת 2019, פוצל המדד לשני תתי ענפים – תת ענף הבנייה ותת ענף הנדל"ן המניב (שפוצל אף הוא לחברות אשר עיקר פעילותן נמצא בחו"ל ולכאלה שעיקר פעילותן נמצא בארץ). מטרת הפיצול הייתה לסייע לבדל בין שני סוגי ההשקעה ולאפשר לציבור המשקיעים להשוות בין חברות בעלות אופי פעילות דומה. בעוד שחברות העוסקות בנדל"ן מניב קונות נכסים, משפצות, משכירות אותם, מתקיימות מדמי שכירות ומתאימות למשקיעים שמעדיפים לצעוד לאט אבל בטוח, בענף הבנייה משמשות החברות כזרוע הביצועית להקמת מבנים ותשתיות ומתקיימות מתשלום על ביצוע והשלמת עבודות אלה ומתאימות למשקיעים המעדיפים ליטול סיכונים גבוהים יותר.

בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD. למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים. הדבר בא ליידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.

ההבדל בין עסקה מוצלחת לעסקה גרועה בנדל"ן (ולעתים מאוד-מאוד גרועה), טמון פעמים רבות בשאלה מהו המס שיוטל על המהלך. על יחיד או חברה אשר מבצעים מכירה/השכרה של מקרקעין, חל מס בשיעור של עד 47% ו- 23%, בהתאמה. בנוסף, במקרה של חברה, על מנת ליהנות מרווחיה, נדרשים בעלי המניות למשוך דיבידנד שממוסה בשיעור של 25% או 30% (מס עד הבית של כ - 46.1%). החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק") הינו כלי מרכזי של הממשלה לעידוד השקעות איכותיות בישראל ולשם כך מעניק תמריצים הכוללים הטבות מס ומענקי מדינה. החוק פונה למספר ענפים, שהעיקרי שבהם עידוד חברות תעשייה, תוכנה והיי-טק. כמו כן החוק קובע מסלולי הטבות ליזמים בתחומי התיירות, כגון: בתי מלון, מלונות בוטיק, הוסטלים וכן הטבות ליזמים בתחום בניית דירות מגורים להשכרה.

בחודשים האחרונים, מספר חברות הגישו לרשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") בקשות לפרסום תשקיף של חברת רכש ייעודית (Special Purpose Acquisition Company) המכונה מודל - SPAC. על פי מודל הנפקה זה, חברת רכש ייעודית, קרי, ה- SPAC, מנפיקה מניות לציבור ונרשמת למסחר בבורסה. ישות זאת היא חברה ללא נכסים או פעילות במועד ההנפקה וגיוס ההון. הכספים המגויסים על ידיה נועדו לשמש אותה לאיתור השקעה פוטנציאלית בחברת מטרה, אשר בה מתקיימת פעילות ריאלית והיא זו שתמוזג לתוך ה- SPAC.

דוחות כספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2021 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך.

בשנת 2020 הייתה עליה של כ – 50% בדיווחים למערך הסייבר הלאומי, מדובר על כ – 14,300 פניות. אירועי הסייבר המדווחים הינם פריצות לאנשים פרטים, עסקים וחברות ממגזרים שונים. מרבית הפריצות התקיימו לחשבונות פרטים שבעזרתם לאחר מכן ניתן למנף את תוצאות התקיפה לגניבת מידע רגיש ממקום העבודה.

מזכר זה מתייחס להיבטי מע"מ החלים על מלכ"רים בגין עסקאות בזכויות במקרקעין. החבות במע"מ, נגזרת בין היתר, מביצועה של עסקת אקראי במע"מ הכוללת "מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט דירת מגורים, למלכ"ר, או למוסד כספי" מהווה עסקה לעניין מע"מ. מהגדרה זו עולה כי מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין לעוסק וכן מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין, שאינה דירת מגורים, למלכ"ר אחר ו/או למוסד כספי – מהווה המכירה עסקה לעניין חוק מע"מ.

מזכר זה מתייחס להיבטי מע"מ החלים על מלכ"רים בגין עסקאות בזכויות במקרקעין. החבות במע"מ, נגזרת בין היתר, מביצועה של עסקת אקראי במע"מ הכוללת "מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט דירת מגורים, למלכ"ר, או למוסד כספי" מהווה עסקה לעניין מע"מ. מהגדרה זו עולה כי מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין לעוסק וכן מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין, שאינה דירת מגורים, למלכ"ר אחר ו/או למוסד כספי – מהווה המכירה עסקה לעניין חוק מע"מ.

כבשנים עברו ועם סיומה של שנת 2020, אנו מתכבדים להציג בפניכם מסמך מרכז הסוקר תמצית של פרסומים עיקריים של הרשות לניירות ערך (להלן - "הרשות"), של הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (להלן- IASB""), לרבות פרסומים המתייחסים לתיקונים לתקני דיווח כספי בינלאומיים ולתקני חשבונאות בינלאומיים אשר הינם בתוקף באופן מנדטורי בין השנים 2020-2023 וכן פרסומי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.

סוגית המע"מ בגין חילוט ערבות מורכבת היא ודורשת בחינה מעמיקה של העובדות הרלוונטיות, במטרה להתחקות אחר הטיפול הראוי מבחינת דיני המע"מ. כפי שנראה להלן, בתי המשפט הכריעו בעניין באופנים שונים, כאשר אותו שופט הגיע לשתי החלטות הפוכות. חילוט ערבות יכול להתבצע הן מצד הלקוח והן מצד הספק. נראה כי ביחס להיבטי המע"מ בחילוט הערבות, יכולות להיות ארבע חלופות שונות של טיפול