עדכונים מקצועיים

שוק הדיור בישראל נחשב לשוק דינמי ומשתנה, והוא תופס מקום חשוב בכלכלה הישראלית. בשנה האחרונה שוק הדיור עובר טלטלה ממספר סיבות ובכלל זה אגב עליית שיעור עליית הריבית אשר הגדיל את הוצאות המימון בכל הקשור לעסקאות נדל"ן אשר הינו לרוב שוק שמאופיין במינוף גבוה יחסית. להאטה בשוק הדיור ישנה השפעה על מספר מגזרים במשק אשר כולל בעיקרו את המגזר הפרטי ומגזר הקבלנים. ביחס למגזר הפרטי הגדלת שיעור הריבית הביאה להאטה בעסקאות המבוצעים בידי מי שחפץ לרכוש דירה למגורים אם בעצם ההחלטה לביצועה הן במישור המשקיעים והן במישור מי שחפץ לרכוש דירה למגורים בעצם ביצועה או הקטנת גודל הדירה כלומר רכישת דירה קטנה יותר שהשווי שלה נמוך יותר על מנת להתמודד עם ההחזר החודשי שגדל לאור עליית שיעור הריבית שווי התמורה אשר מוכנים לשלם לשם הרכישה לאור הצורך בהתאמת ההחזר החודשי בגין המשכנתא.

סעיף 5 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") דן בפעולות נוספות אשר נחשבות כמכירה לעניין החוק בנוסף לפעולות הנכנסות להגדרת מכירה בסעיף 1 לחוק. באחת הפעולות הנוספות הללו, עוסק סעיף 5(ב) לחוק והיא נקראת "שינוי יעוד" של נכס מקרקעין מרכוש קבוע למלאי עסקי. אחת הדוגמאות לשינוי יעוד הינה, קבלן אשר מחליט לשנות את ייעוד הבניין ששימש אותו כרכוש קבוע וממנו ניהל את משרדו ועסקיו, לחלק ממלאי הבניינים שאותם הוא מתכוון למכור במסגרת עסקו. שינוי יעוד היא פעולה שאינה מתרחשת בין 2 צדדים שונים אלא ע"י אישיות משפטית אחת, בינה לבין עצמה, כך שהדבר היחידי שמשתנה בשינוי הייעוד – הוא המהות הכלכלית שלשמה מוחזק הנכס אצל אותה אישיות משפטית, ללא מימוש הנכס וללא רווח כתוצאה משינוי היעוד.

מחירי העברה – הרחבת דרישות הדיווח לתאגידים רב-לאומיים

רבות מדובר ביחס למחירי הנדלן שלא מפסיקים לעלות כאשר ללא ספק להוצאות המיסים השונים (מס הכנסה, מע"מ וכדומה) יש חלק משמעותי בעליה זו מאחר וכל קבלן ובעל דירה לוקח בחשבון כי מכל רווח שייווצר בידו חלקו יגיע לרשויות המס ולכן הוא נדרש לתמחר את עסקת המכירה כך שלאחר כל ההוצאות כולל תשלומי המס הרווח שיוותר בידו יהא מספק לטעמו ממכלול השיקולים שבעקבותיו הוא החליט לבצע את הפרויקט. בהתאם לפרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2021 נמכרו כ – 56,060 דירות חדשות בישראל, מספר זה גדל ברבעון הראשון של שנת 2022 ולקפיצה של מכירת כ – 13,650 דירות חדשות (קפיצה של כ – 17% מהרבעון אשתקד).

התחדשות עירונית – מיסוי מקרקעין

נבקש להביא לידיעתכם כי פורסם ביום 22 במרס 2022 ניתן פס"ד של בית המשפט העליון בעניין ע"א 6409/19 אשר במסגרתו נקבע כי אין לכלול הוצאות פיתוח עתידיים במקרקעין שהרוכש התחייב לשאת בהן לעניין שווי המקרקעין בחישוב חבות מס הרכישה.

תיקון נוסח הוראות סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה בנושא תקרות פטור ממס לנכות סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (להלן:"הסעיף"), מקנה פטור ממס על הכנסותיו של יחיד, העונה על אחד מהתנאים המפורטים בסעיף ועד לתקרת הכנסה אשר נקבעה בחוק. ביום 4 בינואר 2022 פורסם תיקון לנוסח הוראות הסעיף, לפיו החל משנת 2022, נקבעו שתי תקרות של הכנסה פטורה מיגיעה אישית, לזכאים לפטור וזאת מכח סעיפים 9(5)(א) ו- 9(5)(א1).

סקירת שוק הנדל"ן

שאלות ותשובות - בנושא מיסוי נדל"ן

תיקוני מע"מ בחוק ההסדרים החדש לשנים 2021-2022

החוק לעידוד השקעות הון

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 9 ביוני 2021 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את טיוטת תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד ששימש בעסק שניזוק ממעשה אלימות הנובע מהסכסוך הישראלי ערבי בחודש מאי 2021) (הוראת שעה), התשפ"א-2021 (להלן: "התקנות") המעניקות פחת מואץ בשיעור 100% על ציוד שנרכש חלף נכס אשר ניזוק באירועי האלימות שהתרחשו ברחבי ישראל בתקופה שמיום 10.5.2021 ועד ליום 21.5.2021 (להלן: "התקופה הקובעת").

למטבעות מבוזרים (המוכרים יותר כ-"מטבעות וירטואליים") ישנם מספר מאפיינים אשר מקשים על סיווגם ועל הגדרת כללי הדיווח בגינם על ידי הגופים הרגולטוריים בארה"ב. כך לדוגמה, לעיתים המטבעות הווירטואליים משמשים כאמצעי המרה אלטרנטיבי, לעיתים הם משמשמים ל"טוקניזציה" של נכסים (כגון הנפקת "תגים" דיגיטליים לבטוחות או נדל"ן), במקרים מסוימים המטבעות הווירטואליים משמשים אמצעי לשמירת ערך (store of value) ושימוש נוסף הוא כמובן שימוש במטבעות בצורתם ה"קלאסית" לביצוע עסקאות.

ביום 3 ביולי, 2019, פרסמה רשות המסים עדכון לטופס 1385 בנוגע להצהרה בדבר עסקאות בין לאומיות. טופס 1385 מצורף לדו"ח המס של חברה, בו מציינים כי קיימות עסקאות בין לאומיות בין צדדים קשורים. הגשת טופס 1385 נעשית בהתאם להוראות סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ובהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), תשס"ז-2006 (להלן: "התקנות"). טופס 1385 החדש כולל מספר שינויים מקודמו ודורש יותר פרטים ומידע בנוגע לעסקאות שקודם לכן לא נדרשו.

הרינו להביא לידיעתכם כי בחודש פברואר 2019 נכנסו לתוקף תקנות מס הכנסה המאפשרות חילופי מידע אוטומטיים בנוגע למידע פיננסי בהתאם לתקן ה- CRS. בהתאם לתקנות מדינת ישראל תעביר מידע לרשויות מס זרות על חשבונות בנק של תושבים זרים בישראל ומנגד תקבל רשות המיסים מידע על חשבונות בנק של תושבי ישראל המנוהלים מחוץ לישראל בכ- 100 מדינות שונות. ישראל צפויה להעביר, וגם לקבל מידע על חשבונות בנק נכון לשנים 2017 ו- 2018 כבר בספטמבר 2019. תושבי ישראל ותושבי חוץ שטרם הסדירו את חבויות המס שלהם בנוגע לחשבונות בנק שנפתחו מחוץ למדינת תושבתם, רצוי שיבחנו את חובת הדיווח וחבויות המס הנדרשות, בין היתר על דרך של גילוי מרצון בפני רשות המיסים במדינת התושבות שלהם. כמו כן, אנחנו ממליצים לחברות ושותפויות שעלולות להיות מסווגות "כמוסד פיננסי" לפי התקנות, לבחון את מעמדן ואת חובות הרישום והדיווח למס הכנסה. נשמח לעמוד לרשותכם בנושא זה.

ביום 11 בנובמבר 2018 פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 14/2018 על ידי רשות המיסים (להלן: "הוראת הביצוע") ביחס להשמדת מלאי. לעיתים מצטבר בעסק מלאי שלא נמכר מסיבות שונות כדוגמת: בלאי, השחתה, התיישנות וכו' אשר יש להשמידו. כמו כן, ישנם מצבים בהם על הנישום להשמיד מלאי מכוח הוראות שונות או מכח הנחיות של גופים שונים. בהוראת הביצוע נקבעו הכללים לפיהם על הנישום לפעול בעת השמדת מלאי. בהתאם להוראת הביצוע נישום שהניח את דעתו של פקיד השומה כי פעל על פי האמור בהוראת הביצוע יהיה זכאי להפחתת שווי המלאי המושמד לצרכי מס.