דוח העסקאות השנתי 2021 תקציר מנהלים,צמיחה בשוק העסקאות ב2021,פעילות הבורסה ,משקיעים זרים ,טכנולוגיה הישראלית
גידול במספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת חברות
היצע שאינו עומד בקצב מול הביקוש הגואה, גורם לשוק הנדל"ן לרתוח! נכון למועד כתיבת שורות אלו, מחירי הנדל"ן האמירו ב-7.2% בשנת 2021! בנוסף לעליית ביקושים שנובעת מהפחתת מס הרכישה לדירות להשקעה, הטבות בתחום המשכנתאות, הריבית הנמוכה וחיסכון שעלה בתקופת הקורונה, יהיה נכון להצביע על מחסור בהיצע הדיור כאחת הסיבות המרכזיות לעלייה במחירי הדיור, אם לא המרכזית שבהן. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים אפריל 2020 – מרץ 2021 החלה בנייתן של כ-49,990 דירות, ירידה של 10.2% בהשוואה לחודשים אפריל 2019 – מרץ 2020.
מדד הנדל"ן של הבורסה בתל אביב איגד תחתיו את כל החברות העוסקות בתחום. בשנת 2019, פוצל המדד לשני תתי ענפים – תת ענף הבנייה ותת ענף הנדל"ן המניב (שפוצל אף הוא לחברות אשר עיקר פעילותן נמצא בחו"ל ולכאלה שעיקר פעילותן נמצא בארץ). מטרת הפיצול הייתה לסייע לבדל בין שני סוגי ההשקעה ולאפשר לציבור המשקיעים להשוות בין חברות בעלות אופי פעילות דומה. בעוד שחברות העוסקות בנדל"ן מניב קונות נכסים, משפצות, משכירות אותם, מתקיימות מדמי שכירות ומתאימות למשקיעים שמעדיפים לצעוד לאט אבל בטוח, בענף הבנייה משמשות החברות כזרוע הביצועית להקמת מבנים ותשתיות ומתקיימות מתשלום על ביצוע והשלמת עבודות אלה ומתאימות למשקיעים המעדיפים ליטול סיכונים גבוהים יותר.
בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD. למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים. הדבר בא ליידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.
בשנת 2020 הייתה עליה של כ – 50% בדיווחים למערך הסייבר הלאומי, מדובר על כ – 14,300 פניות. אירועי הסייבר המדווחים הינם פריצות לאנשים פרטים, עסקים וחברות ממגזרים שונים. מרבית הפריצות התקיימו לחשבונות פרטים שבעזרתם לאחר מכן ניתן למנף את תוצאות התקיפה לגניבת מידע רגיש ממקום העבודה.
כחלק מעדכוני החקיקה ופעילות הממשלה לסיוע כלכלי לעסקים שנפגעו מנגיף הקורונה רצינו לעדכן אתכם בדבר התפתחויות אחרונות, שינויים וחידושים.
מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש
כולנו עדים בעת האחרונה למגמה הולכת וגוברת של הידוק האכיפה של רשויות החוק בישראל ובעולם נגד שחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור זרים וברור כי מגמה זו רק תלך ותגבר. הפרשה האחרונה היא של חברת תמציות הריח פרוטרום, כאשר רק בשבוע שעבר שוחררו בערבות בכירים לשעבר בחברה לאחר שנעצרו לחקירה בחשד כי היו מעורבים בתשלומי שוחד לפקידי מכס ובמתן עמלות אסורות למשווקים ברוסיה ואוקראינה. מצב דברים זה מחייב פיקוח ובקרה של הקברניטים בארגונים השונים לצורך מניעה של מקרים כדוגמת אלה בגבולות הארגון עליו הם אמונים.
ביוני 2018 החלה הרשות לני"ע האמריקאית (SEC) לבחון את האפשרות לתיקון ההגדרות המופיעות בתקנת הרשות Rule 3-05 of Regulation S-X הכוללות את ההגדרות הבאות: • "חברות דיווח קטנות"- Smaller Reporting Company (SRC); • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה בין 75 מיליון דולר ל- 700 מיליון דולר "- Accelerate Filer (AF) ; • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה עולה על 700 מליון דולר " Large Accelerate Filer (LAF); וכן לבחון את התנאים לעמידה בהגדרות אלו. התיקון נועד להחריג חברות SRC אשר טרם החלו לייצר הכנסות משמעותיות- Non Accelerated Filers (NAF), להפחית עלויות ציות רגולטוריות תוך שמירה על הגינות הולמת כלפי המשקיעים והקלה על כללי גיוס הון.
על מנת לסייע לארגונים לשקם את מערכי הבקרה במציאות המורכבת שנוצרה בעקבות המשבר בנתה מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה סט בדיקות ייעודיות וממוקדות לניטור פעולות חריגות שבוצעו באזורים רגישים בתהליכי העבודה בארגון החשופים לאירועים של הונאות ומעילות. הבדיקות תבוצענה על ידי מומחים בתחום הביקורת החקירתית ויתמקדו בתקופת משבר הקורונה.
בשנת 2017 פורסם תקן הביקורת AS 3101 אשר תיקן באופן מהותי את מודל הדיווח של רואה החשבון המבקר ביחס לחברות תחת רגולציית PCAOB. בהתאם למאמר שפרסם ה -PCAOB השינוי המשמעותי ביותר היה הדרישה מרואי החשבון לכלול סוגיות קריטיות לביקורת (Critical Audit Matters - CAM) בדוח המבקר. מטרת הדרישה הינה לספק מידע ספציפי לביקורת למשקיעים ולמשתמשים אחרים בדוחות כספיים בנושאים שבהם שיקול דעת המבקר הינו מאתגר, סובייקטיבי או מורכב במיוחד.
שנת 2019 מסמנת עשר שנים לחשיפתה של הונאת הפונזי הגדולה העולם, המוערכת בסך של 65 מיליארד דולר, שהתבצעה על ידי ברנרד מיידוף, בעליה של חברת ההשקעות "ברנרד מיידוף" ויו"ר הנאסד"ק לשעבר. מהי הונאת פונזי? וכיצד ניתן לזהות אותה?
מסקרים שנערכו לאחרונה, עולה תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לגידול בשיעור מקרי ההונאות החשבונאיות. בסקר בינלאומי שנערך על ידי לשכת בוחני ההונאות העולמית (ACFE) ופורסם בשנת 2016, שבמסגרתו נבדקו אירועי הונאות, מעילות ומעשי שחיתות שנחקרו במדינות שונות ברחבי העולם, נמצא כי קיים גידול בשיעור ההונאות החשבונאיות מבין כלל האירועים שנחקרו.
הביקורת הפנימית של חברות ציבוריות נכנסה לעידן חדש. המקצוע והדרישות השתנו דרמטית, הן מצד הרגולטור והן מצד הדירקטורים. על מנת לעמוד בקצב המהיר של הרגולציה אבל גם להיות טובים, בעלי ערך, חסכוניים ויעילים יותר עבור החברות הציבוריות, על המבקרים לאמץ גישת ביקורת פנימית אחרת: מותאמת אישית, בעלת ראייה רחבה ועם יכולת התמחות במספר רב של תחומים בו-זמנית. ישבנו לשיחה עם רו"ח יוסי גינוסר מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel, על מנת להבין קצת יותר מה טומן בחובו העתיד וכיצד צריכה להראות ביקורת פנימית מודרנית בעידן הטכנולוגי והרגולטורי החדש.
לאחרונה, החל בנק מזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו בישראל, בקמפיין חדש, "גם זה יעבור", שהמסר בו הוא שבעוד יתר הבנקאים אימצו את הטרנד הדיגיטלי, מזרחי-טפחות ממשיכים עם הקו האישי והשירות האנושי. ישנה תפיסה כי הדיגיטל מתחרה ישיר בשירות האישי. לדעתנו, לא כך הדבר. דיגיטל הוא משלים ותומך בשירות אישי. במקרים רבים הדיגיטל אף מעצים את היכולת בשירות האישי שנותנים גופים פיננסיים. הטכנולוגיה הקיימת כיום מאפשרת לנותן השירותים להכיר את לקוחותיו לעומק וכך למעשה להפוך את הקשר עימם לאישי יותר וממוקד לצורכי הלקוח אף יותר. יתרה מכך, מרבית החידושים הדיגיטליים מוטמעים בתהליכי העבודה כך שהלקוח הסופי כלל אינו מודע להם. כלים לצורך עיבוד המידע, ניתוח הנתונים והמרתם לידע (data analytics) מאפשרים לחברות סריקה אוטומטית של תנועות ואיתור אינדיקציות להתנהלותו של הלקוח לצורך הפקת תובנות וקבלת החלטות. היתרונות בטכנולוגיה אינם מסתכמים אך ורק בהכרת הלקוחות והרחבת היצע השירותים המוצעים, אלא גם בהרחבת זמינות השירותים הניתנים להם. למשל, חברות החלו לעשות שימוש בצ'אטבוט (Chatbot) - סוג של סייען חכם וממוחשב, שאפשר לשוחח אתו בהתכתבות צ'אט, או במקרה של צ'אטבוט מתקדם יותר, גם שיחה מבוססת דיבור, 24 שעות ביממה, ללא הרחבת כוח האדם בחברה והתשתיות הנלוות. הצ'אטבוט הוא מערכת מבוססת AI (בינה מלאכותית, או אינטליגנציה מלאכותית) שמייצרת שיחה מלאכותית עם המשתמש - מבלי שבצד השני נמצא אדם אמיתי. הצ'אטבוט הולך ותופס את מקומו ברשת ובאפליקציות שונות ועשוי להפוך לדרך חדשה לחלוטין להשתמש באינטרנט. יש אף החוזים שצ'אטבוטים עשויים להחליף חלק ניכר מהשימוש באתרי שירותים שונים. באחרונה החליטה פייסבוק להשתמש בצ'אטבוטים בשירות המסרים שלה מסנג'ר. היא מאפשרת למפתחים חיצוניים לפתח צ'אטבוטים שיתנו שירותים ומידע מאתרים אחרים. ההכרזה על פלטפורמת הצ'אטבוט של פייסבוק מסנג'ר מקדמת את רעיון הצ'אטבוטים המקוונים באופן משמעותי, במיוחד למשתמש הנייד בטלפונים חכמים ושעונים חכמים. לסיכום, מרבית אוכלוסיית העולם המודרני בוחרת לאמץ לחיקה את הטלפון החכם על שלל יתרונותיו וחסרונותיו על פני היחס האנושי. לכן, החדשנות הטכנולוגית אינה מסכנת את השירות האישי הניתן ללקוח אלא מאפשרת לנותן השירותים להעניק ללקוח שירותים טובים יותר המתאימים בצורה ממוקדת לצרכיו השונים, בין אם מדובר בשעות מענה רחבות יותר לשירות לקוחות, ייעול וזירוז תהליכים טכניים בירוקרטיים ובין אם בהנגשת מידע מסובך באמצעים ויזואליים ידידותיים למשתמש. כמו כן, החברות הפיננסיות היום נהנות מכל העולמות. למרביתן זרוע אישית (הן באמצעות מוקדים טלפוניים והן באמצעות סוכנים) וזרוע דיגיטלית. להערכתנו, הזרוע הדיגיטלית תתעצם, אולם לא על חשבון הזרוע האישית אלא בסינרגיה לזרוע זו. ככל שהיכולות הדיגיטליות והאנליטיות יגברו – יהפוך השירות האנושי לאישי יותר ויתמקד בחוויית לקוח מוגברת. חברה פיננסית שלא תשכיל להטמיע תהליכי עבודה דיגיטליים עשויה למצוא את עצמה הרחק מאחור.
