עדכונים מקצועיים

לצורך עריכת הדוחות הכספיים לתקופות הביניים של שנת 2023 של החברות הכפופות לחוק ניירות ערך ותקנותיו מצורפים קישורים כדלקמן: לדוחות הכספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2023 הערוכים בהתאם לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 34 ובהתאם להוראות הגילוי לפי פרק ד' לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל - 1970 לחץ/י כאן. הדוחות הכספיים לדוגמה לתקופות ביניים כוללים, בין היתר, דרישות גילוי שנקבעו במסגרת תקני IFRS חדשים, הבהרות חדשות לתקנים, שיפורים לתקני IFRS ודרישות גילוי בהתאם להוראות הגילוי לפי פרק ד' לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970. לנוחותכם, במסגרת פתיח לדוחות הכספיים לדוגמה לתקופות ביניים נכלל מזכר הכולל דגשים והבהרות המפרט, בין היתר, בדבר עיקרי השינויים ביחס לדוחות הכספיים השנתיים לדוגמה לשנת 2022. למידע הכספי הנפרד לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2023, הנדרש מכוח תקנה 38ד לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970, בפורמט PDF לחץ/י כאן. המידע הכספי הנפרד לדוגמה ערוך בהתאם לעקרונות תקנה 38ד לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970 ולתוספת העשירית לתקנות אלה.

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - "הוועדה המקצועית" ו- "המוסד לתקינה", בהתאמה) אישרה בחודש אפריל 2023, את תקן חשבונאות מספר 45, הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי (להלן - "תקן 45" או "התקן"). תקן 45 מבוסס בעיקרו על ההוראות העיקריות בתקן חשבונאות בינלאומי 20, הטיפול החשבונאי במענקים ממשלתיים וגילוי לגבי סיוע ממשלתי (IAS 20, להלן - "התקן הבינלאומי") ובפרשנות מספר 10 של הוועדה המתמדת לפרשנויות, סיוע ממשלתי ללא קשר לפעילויות תפעוליות (SIC 10). עם זאת, התקן כולל מספר הבדלים ביחס לתקן הבינלאומי (ראה להלן).

במהלך חודש פברואר 2023 פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מספר החלטות אכיפה חשבונאיות במגוון נושאים כדלקמן: החלטת אכיפה חשבונאית 23-1 - אופן חישוב שווי הוגן של השקעה במניות שנרכשה בתמורה להנפקת מניות, החלטת אכיפה חשבונאית 23-2 - טיפול בשינוי תנאי חכירה, החלטת אכיפה חשבונאית 23-3 - סיווג שיתוף פעולה בין צדדים כפעילות משותפת.

כזכור, בחודש ספטמבר 2019 פרסמה רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") מסמך היוועצות בנוגע למעבר לדיווח דוחות כספיים במתכונתiXBRL שהינה מתכונת דיווח המקובלת בעולם (להלן - "מסמך ההיוועצות") אשר נועדה לשפר את יכולת הגישה והניתוח של משתמשי הדוחות הכספיים בארץ ובעולם לנתונים המופיעים בהם. iXBRL הינו סטנדרט דיווח בינלאומי, המאפשר קריאה הן על ידי אדם והן על ידי מכונה. דיווח באופן זה מאפשר הנגשה של כמות נתונים גדולה יותר מהקיים כיום בדוחות הכספיים וכן מאפשר משיכה של כל הנתונים המתויגים בדוחות ללא צורך בהקלדה ידנית. כיום, תאגידים מדווחים נדרשים לצרף את הדוחות הכספיים בקובץ PDF. הרשות רואה במעבר לדיווח במתכונתiXBRL , נדבך משמעותי בפיתוח שוק ההון הישראלי והפיכתו לשוק הון משוכלל, נגיש ומתקדם אשר צפוי להציב את שוק ההון המקומי בשורה אחת עם שאר השווקים המובילים בעולם.

במרוצת השנים הובאו לפתחו של סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מספר סוגיות בנוגע לחובה החלה על תאגידים מדווחים לפרסם דיווח מיידי, בהתאם לתקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970, אודות התקשרות בהסכמי הלוואה, שינוי תנאי הסכמים אלה והתחייבויות לעמוד באמות מידה פיננסיות. בחינת דיווחי התאגידים המדווחים, בנוגע לפרסום דיווח מיידי אודות הסכמי הלוואה, ובכלל זה פירוט של אמות מידה פיננסיות המהוות חלק מתנאי הסכמי הלוואה, עמידת התאגיד בהן והשלכותיהן האפשריות על התאגיד, הראתה כי דיווחי התאגידים המדווחים נעדרו אחידות. בעוד שתאגידים מדווחים מסוימים נתנו גילוי מפורט וברור של כל הסכם הלוואה וכל אמת מידה פיננסית אליה הם התחייבו, אופן חישובה (ככל שנדרש חישוב שכזה) ותוצאות חישובה למועד הדוח, נמצאו תאגידים מדווחים אשר לא נתנו כלל גילוי למאפייני אמות המידה הפיננסיות בגין הסכמי הלוואה ואילו תאגידים אחרים הסתפקו באמירה כללית לפיה הם מחויבים לעמוד באמות מידה פיננסיות בגין הסכמי הלוואה וכי הם עומדים בהן במועד הדיווח. על רקע ממצאים אלה ואי האחידות שהתקיימה בקרב התאגידים המדווחים, סגל הרשות פרסם במהלך שנת 2011 את עמדה משפטית מספר 104-15: אירוע אשראי בר דיווח (להלן - "עמדת הסגל") ובמסגרתה שטח את עמדתו ביחס לתחולת תקנה 36 לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים בנוגע להתקשרויות האמורות. ביום 19 במארס 2017 עודכנה עמדת הסגל וביום 30 בינואר 2023 עודכנה עמדת הסגל פעם נוספת.

עמדת הסגל פורסמה לאור טיבם ומאפייניהם הייחודיים של סיכוני הסייבר - גודל הסיכון הפוטנציאלי, מערכות וגורמי הגנה שהנם בשלבי התהוות והתמקצעות, ההיקף ההולך וגדל של הגורמים המעוניינים לנצל את הסייבר ככלי עוין או כלי פשע, האפשרות להפעילו ממיקום חוץ טריטוריאלי ועוד ומטרת פרסומה היה להגביר את מודעות התאגידים המדווחים לסיכון זה ולתת דגש להיבטים מסוימים אשר הגילוי לגביהם עשוי להידרש על פי הוראות דיני ניירות ערך.

על רקע התפתחות תנאי אי ודאות בשוק ההון שמקורם נובע, בין היתר, ממגמות מאקרו כלכליות משמעותיות של עלייה בסביבה אינפלציונית תוך עלייה חדה בשיעור הריבית, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית, בשילוב עם משבר אנרגיה וסחורות נוכח מתחים גיאו-פוליטיים, מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך (להלן - "המחלקה" ו- "סגל הרשות") מצא לנכון לפנות לתאגידים מדווחים על מנת לשתפם במספר דגשים ביחס לנושאים שבכוונת סגל הרשות להתמקד בהם במסגרת פעילותו במהלך שנת 2023.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

ביום 28 במאי 2020 פרסם המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB), תיקון לתקן במסגרתו ניתנה הקלה פרקטית אפשרית לחוכרים לטיפול בוויתורי דמי שכירות המיוחסים למשבר הקורונה בכפוף להתקיימות תנאים שונים (להלן - "התיקון לתקן"). ואולם, התיקון לתקן, לא כלל הקלה מקבילה גם למחכירים. בשים לב לאמור, סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מצא לנכון לפרסם במהלך חודש אוגוסט 2020 את עמדת סגל חשבונאית מספר 19-3: הטיפול החשבונאי בנוגע לוויתורים בדמי שכירות המיוחסים לתקופת משבר הקורונה (להלן - "עמדת סגל 19-3") אשר עניינה מתן דגשים באשר לטיפול החשבונאי בוויתורי דמי שכירות שניתנו על ידי מחכירים בחכירות תפעוליות המיוחסים באופן ישיר למשבר הקורונה. בחודש אוקטובר 2022 פרסמה הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי (IFRIC) החלטה בנושא ויתור מחכיר על תשלומי חכירה (להלן - "החלטת ה- IFRIC"), לפיה מובהר כי מהות וויתור בנסיבות כאמור הינה שהמחכיר הסכים לשחרר את החוכר מהמחויבות שלו ובכך ויתר על זכויותיו החוזיות לתזרימי המזומנים המזוהים באופן ספציפי. לאור פרסום החלטת ה- IFRIC, פרסם סגל הרשות בתחילת חודש ינואר 2023 עדכון לעמדת סגל 19-3 וזאת על מנת להבטיח כי ההנחיות שנכללו במסגרת עמדת הסגל תהיינה עקביות עם האמור בהחלטה.

בחודש אפריל 2022, פרסמה הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי ("IFRIC", להלן - "הוועדה") החלטה אודות סיווג פיקדונות לפי דרישה המוגבלים בשימוש בשל חוזה עם צד שלישי (להלן - "ההחלטה"). ההחלטה מתייחסת לשאלה האם פיקדון דרישה הכפוף למגבלות מצד שלישי, עונה להגדרת מזומנים ושווי מזומנים בתקן חשבונאות בינלאומי 7, דוח על תזרימי מזומנים (IAS 7) וכן מתייחסת להיבטים נוספים של דיווח וגילוי בקשר לפיקדון כאמור. בשים לב להחלטת הוועדה, פרסמה רשות ניירות ערך ביום 29 בדצמבר 2022, את עמדת סגל חשבונאית מספר 99-9: הטיפול החשבונאי בנוגע למזומנים מוגבלים, על מנת להבהיר את עמדת סגל הרשות ביחס למזומנים המוחזקים בחשבונות ליווי בנקאיים וביחס לפקדונות שהופקדו תוך התחייבות כלפי נושים כי סכום הכסף אשר מופקד בפקדונות כאמור לא יפחת מסכום מסוים הנגזר מיתרת החוב כלפי אותם נושים.

דוחות כספיים לדוגמה לשנת 2022 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך

בחודש דצמבר 2022 פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") החלטת אכיפה בביקורת 22-1 (להלן - "החלטת האכיפה" או "ההחלטה"). ההחלטה עוסקת בנהלי ביקורת וראיות ביקורת הנוגעים להשגת הבנה של הגוף המבוקר ומתמקדת בנהלים הנדרשים להתבצע בהתייחס להסכמים וחוזים שנחתמו לפני "זמן רב", בנסיבות מסוימות (כגון בעת שינוי בכללי החשבונאות החלים על ישות).

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.