אילוסטרציה פאהן קנה
חוזר מקצועי 07/2023

פרסום החלטות אכיפה חשבונאיות

יניב בן ברוך יניב בן ברוך

החלטת אכיפה חשבונאית 23-1

במהלך חודש פברואר 2023 פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מספר החלטות אכיפה חשבונאיות במגוון נושאים כדלקמן:      

§       החלטת אכיפה חשבונאית 23-1 - אופן חישוב שווי הוגן של השקעה במניות שנרכשה בתמורה להנפקת מניות

§       החלטת אכיפה חשבונאית 23-2 - טיפול בשינוי תנאי חכירה בפורמט PDF

§       החלטת אכיפה חשבונאית 23-3 - סיווג שיתוף פעולה בין צדדים כפעילות משותפת

להלן תיאור תמציתי של עיקריהן:

אופן חישוב שווי הוגן של השקעה במניות שנרכשה בתמורה להנפקת מניות

תיאור המסכת העובדתית

חברת החזקות המוגדרת "ישות השקעה" בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 10" (IFRS 10) מודדת את כלל השקעותיה בחברות מוחזקות בשווי הוגן דרך רווח או הפסד מידי תקופה ("החברה"). במהלך חודש ספטמבר 2022, הגישה החברה בקשה להיתר מאת רשות ניירות ערך להצעת אגרות חוב המגובות בבטוחות ("דוח הצעת המדף").

בהתאם לדוח הצעת המדף, בכוונת החברה לעשות שימוש בכספי תמורת ההנפקה לשם מימון רכישת מניות רגילות של חברה הנשלטת על ידה ("החברה המוחזקת"), כך שרכישה זו תקנה לה כ- 40% נוספים ממניות החברה המוחזקת ("המניות הנרכשות"). בדוח הצעת המדף נקבע, כי מניות החברה המוחזקת אשר בבעלות החברה במועד החתימה על שטר הנאמנות וכן המניות שתרכוש החברה באמצעות תמורת ההנפקה תשועבדנה לטובת הנאמן עבור מחזיקי אגרות החוב.

במסגרת הסכם הרכישה שנחתם עם בעל מניות המיעוט בחברה המוחזקת ("המוכר") סוכם, כי בתמורה למניות הנרכשות תשלם החברה תמורה המורכבת ממזומן וממניות של החברה. כמו כן, סוכם עם המוכר, כי לצורך העסקה שווי התמורה הכוללת ייגזר משווי המניות הנרכשות בהתבסס על הערכת השווי שצורפה לדוחותיה הכספיים של החברה אשר נערכה במודל היוון תזרימי מזומנים ("הערכת השווי").

עם זאת, הן במועד ההתקשרות בעסקה והן במועד פרסום דוח הצעת המדף, מניית החברה נסחרה בבורסה במחיר נמוך משמעותית מהמחיר למניה שנקבע בעסקה עם המוכר, כך שהשווי שנגזר לחברה המוחזקת בהתבסס על תמורה הנגזרת ממזומן ומהשווי הבורסאי של המניות שהונפקו למוכרת היה נמוך משמעותית מהשווי שקבעה החברה על בסיס הערכת השווי.

לאור זאת, סגל הרשות ביקש מהחברה לנמק - מדוע לעמדת החברה, בקביעת שווי החברה המוחזקת הנגזר ממחיר העסקה, יש להתבסס על השווי שסוכם עם המוכר ("השווי המוסכם") חלף השווי המבוסס על התמורה, דהיינו, המזומן ומניות החברה לפי שווין שנקבע במסחר בבורסה ("שווי התמורה").

לעמדת החברה, הן לצורך מדידת ההשקעה בדוחות הכספיים של החברה והן לצורך קביעת שווי הבטוחה, יש לקבוע את שווי החברה המוחזקת לפי השווי המוסכם ולא לפי שווי התמורה, וזאת הן מנימוקים כלכליים והן מנימוקים חשבונאיים אשר תמצית של חלק מהם מפורטת להלן:

נימוקים כלכליים:

§     במסגרת המשא ומתן בין המוכר לחברה נקבע בין הצדדים, כי החברה תרכוש את מניות     החברה המוחזקת לפי השווי המוסכם. קביעה זו התבססה בין היתר על הערכת השווי.

§      לאור היותה של החברה ישות השקעה, החברה מודדת את השקעותיה בשווי הוגן. בהתאם לכך, ההון העצמי של החברה משקף למעשה בקירוב את השווי הנכסי הנקי (NAV) של החברה וזאת למרות שהחברה נסחרת מתחת להונה העצמי. בהתאם להסכם עם המוכר, שווי מניה שתונפק ע"י החברה משקף למעשה את השווי הנכסי הנקי של החברה שכן הוסכם ביניהן ששווי זה מייצג באופן הטוב ביותר את השווי של החברה.

§   המשקיע הינו מתוחכם ורציונלי ולפיכך לא היה מסכים למכור את מניתיו בחברה המוחזקת לחברה במחיר הנמוך מהשווי המוסכם. על כן, להערכת החברה אילו העסקה הייתה במזומן בלבד, המוכר לא היה מסכים לקבל תמורה נמוכה מהשווי המוסכם.

§    בתחילת המשא ומתן לרכישת מניות החברה המוחזקת, נחתם מכתב כוונות לא מחייב בין החברה לבין גוף מוסדי גדול לרכישת מניות החברה המוחזקת במזומן, בתמורה כוללת שמשקפת את השווי המוסכם. שוויה של החברה המוחזקת כנזכר לעיל נקבע בין הצדדים למכתב הכוונות לאחר התעמקות של אותו גוף מוסדי במודל הערכת השווי במודל תזרים מזומנים אשר על בסיסה התקשרה החברה בהסכם עם המוכר.

נימוקים חשבונאיים:

כאמור לעיל, תמורת מניות החברה המוחזקת, שילמה החברה באמצעות מזומן ובאמצעות הנפקת מכשירים הוניים. ככלל, תקני IFRS אינם מתייחסים באופן ספציפי לאופן מדידת נכס פיננסי שנרכש בתמורה המורכבת ממזומן וממכשירים הוניים המונפקים על ידי החברה הרוכשת. החברה הפנתה לתקנים שונים אשר קובעים כללים שונים אשר לדעתה עשויים להיות רלוונטיים לנושא זה:

§       תקן דיווח כספי בינלאומי 3, צירופי עסקים (IFRS 3) קובע כי "תמורה שהועברה בצירוף עסקים תימדד בשווי הוגן, אשר יחושב כסיכום של ערכי השווי ההוגן של הנכסים שהועברו על ידי הרוכש, ההתחייבויות שהתהוו לרוכש מול הבעלים הקודמים של הנרכש והזכויות ההוניות שהונפקו על ידי הרוכש" ("גישת המדידה הישירה") בעוד שתקן דיווח כספי בינלאומי 2, תשלום מבוסס מניות (IFRS 2), קובע כי "לגבי עסקאות תשלום מבוסס מניות המסולקות במכשירים הוניים, הישות תמדוד את הסחורות או השירותים שהתקבלו, ואת הגידול המקביל בהון, במישרין, לפי השווי ההוגן של הסחורות או של השירותים שהתקבלו, אלא אם כן לא ניתן לאמוד באופן מהימן את השווי ההוגן".

     דהיינו, במקרה זה התקינה נוקטת בגישת המדידה של "המכשירים ההוניים כשארית ("גישת השארית"). תקן זה אינו נוקט בגישה שיש למדוד את השווי ההוגן לפי האומדן המהימן יותר, אלא קובע סדר מדידה ורק אם החברה אינה מסוגלת לאמוד באופן מהימן את השווי ההוגן של הנכס הנרכש היא תמדוד את שוויו ואת הגידול המקביל בהון בהתייחס לשווי ההוגן של המניות.

     לעמדת החברה מבחינה מהותית, מדידת השקעה בנכס פיננסי דומה יותר במהותה להשקעה בנכס כדוגמת רכוש קבוע או נדל"ן להשקעה מאשר לטיפול החשבונאי בצירוף עסקים.

§   כאנלוגיה למקרה דנן, החברה הציגה את הוראות המדידה בהכרה לראשונה של מכשיר מורכב. בהתאם להוראות תקן חשבונאות בינלאומי 32, מכשירים פיננסיים: הצגה (IAS 32), בהנפקת מכשיר מורכב, יש למדוד את ההתחייבות שתוכר בשווי הוגן, ואילו הרכיב ההוני יימדד כשארית של השווי ההוגן של המכשיר בניכוי השווי ההוגן של ההתחייבות. כלומר, גם 32 IAS תומך בגישת השארית.

§    בהיעדר תקן חשבונאי החל ספציפית על העסקה דנן, הנהלת החברה הפעילה את שיקול דעתה בפיתוח וביישום המדיניות החשבונאית וזאת בהתאם לסעיף 10 לתקן חשבונאות בינלאומי 8, מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות (IAS 8).

לעמדת החברה, בהתבסס על האמור לעיל, מדידת ההשקעה בשווי הוגן כאשר כתוצאה מכך המכשיר ההוני יימדד כשארית, משקפת באופן נאות יותר את המהות הכלכלית של העסקה ואת כוונתם העסקית של הצדדים בעסקה וכן את אופן ביצוע התמחור של העסקה כמפורט לעיל.

 החלטת סגל הרשות

סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה לפיה יש למדוד את ההשקעה בחברה המוחזקת בהתבסס על השווי המוסכם. לעמדת סגל הרשות, היה על החברה לקבוע את שווי ההשקעה לפי שווי התמורה.

 הבסיס להחלטת הרשות

בהתאם לעקרונות IFRS 13, במקרים רבים מחיר העסקה יהיה שווה לשווי ההוגן (סעיף 58). סטייה ממחיר העסקה אינה טריוויאלית בהתאם לעקרונות של התקן ובהתאם לעמדות סגל הרשות אשר פורסמו בעבר. סעיף ב4 לתקן מציג דוגמאות למקרים שבהם סטייה זו אפשרית, זאת בהתבסס על מקרים נקודתיים אשר לעמדת הסגל המקרה של החברה אינו נכנס לתחולתם. לפיכך, בהינתן ששווי התמורה אשר הינו מחיר העסקה, שונה מהשווי המוסכם, הרי שעל החברה לעדכן את שווי החזקותיה בחברה המוחזקת כך שישקף שווי המתבסס על מחיר העסקה כאמור.

לעמדת הסגל, טיפול חשבונאי זה מתיישב גם עם המהות הכלכלית - במקרה דנן, על אף שהמוכר והחברה הסכימו לצורך העסקה כי שווי מניית החברה מתבסס על ערך ה- NAV של החברה, אין לכך ביטוי מעשי בעסקה.

כלומר, בפועל המוכר קיבל החזקה במניות של חברה ציבורית אשר שווין )יחד עם המזומן ששולם) נמוך במידה ניכרת מהשווי שנקבע בעסקה, ולכן בהנחה והמוכר היה רוצה מיד לאחר העסקה לממש את התמורה שקיבל, אין מקום להניח שהיה מקבל לידיו תמורה המשקפת את השווי המוסכם.

 תיאור התיקון שננקט בדוחות הכספיים

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות.

החברה עדכנה את שווי הבטוחה בדוח הצעת המדף, כך שישקף שווי המתבסס על מחיר העסקה שנקבע כסך התמורה שהועברה למוכר בהתבסס על מחיר מניות החברה בבורסה. כמו כן, בדוחותיה הכספיים העוקבים למועד דוח הצעת המדף, עדכנה החברה את שוויה ההוגן של ההשקעה במניות החברה המוחזקת, כך שישקף את המחיר והשווי כאמור לעיל.

 

לקישור להחלטת אכיפה 23-1 בפורמט PDF לחץ/י כאן.

 

החלטת אכיפה חשבונאית 23-2 טיפול בשינוי תנאי חכירה

תיאור המסכת העובדתית

חברה העוסקת בתחום הנדל"ן המניב בארה"ב, נוהגת להתקשר כחלק ממהלך העסקים הרגיל שלה בהסכמי חכירה עם בעלי קרקעות (צדדים שלישיים) במסגרתם רוכשת החברה את מבנה הנדל"ן המניב וחוכרת את הקרקע שעליו בנוי המבנה, לתקופה של 99 שנים תמורת דמי חכירה שנתיים קבועים (להלן - "הסכמי החכירה" ו-"דמי החכירה הקבועים", בהתאמה(.

בסמוך למועד פרסום טיוטת התשקיף, הצדדים להסכמי החכירה (החברה ובעלי הקרקעות) וכן חברה ייעודית חדשה בבעלות בעל השליטה בחברה, שהוקמה לצורך העניין (להלן - "Payer") חתמו על תיקון להסכמי החכירה (להלן - "התיקון להסכמים") אשר לפיו, החברה תשלם לבעל הקרקע חלף דמי החכירה הקבועים, סכום משתנה אשר ייקבע כשיעור מההכנסות התפעוליות נטו של הנכסים באותה שנת שכירות (להלן - "דמי חכירה משתנים").

אם דמי החכירה המשתנים בשנה מסוימת יהיו נמוכים מדמי החכירה הקבועים שנקבעו בהסכמי החכירה, ישליםPayer  את ההפרש לבעלי הקרקעות. במידה ודמי החכירה המשתנים יהיו גבוהים מדמי החכירה הקבועים, ישלם המחכיר ל-Payer  את ההפרש.

כתוצאה מהאמור, המחכיר ימשיך לקבל לאחר התיקון להסכמים דמי חכירה קבועים זהים לסכומי דמי החכירה שקיבל עובר לתיקון להסכמים. דמי החכירה המשתנים שנקבעו לפי התיקון להסכמים, מבוססים על הערכות החברה לתזרימי המזומנים החזויים מכל אחד מהנכסים, כך שבפועל בהתאם לתחזיותיה לא צפויים להיווצר הפרשים מהותיים בין דמי החכירה המשתנים לבין דמי החכירה הקבועים.

בהתאם להסכמים המעודכנים, בעל השליטה יעביר ל- Payer נכסים ששווים בהתאם להערכת החברה אמור לכסות את חשיפת Payer  להשלמת דמי חכירה לבעלי הקרקעות. סכום החשיפה כאמור הוערך על ידי החברה בכ-25 מיליוני דולר ארה"ב (בעוד סך ההתחייבות בגין חכירה בגין דמי החכירה הקבועים הסתכם לסך של מעל מיליארד דולר ארה"ב).

בהתאם לתיקון להסכמים, אי תשלום דמי חכירה קבועים לבעלי הקרקעות, בין אם עקב החברה ובין אם עקב Payer, יהווה הפרה של הסכם החכירה, יוביל לביטולו ולהשבת הקרקע לבעלים.

החברה הצהירה, כי המטרה העיקרית של התיקון להסכמים הינה הקטנת הסיכון של מחזיקי אגרות החוב על ידי המרת דמי החכירה הקבועים לדמי חכירה משתנים המבוססים על ביצועי הנכסים בפועל (כאשר, מנקודת ראות המחכיר לא חל שינוי בתזרים הצפוי להתקבל בידיו עקב המנגנון שנוצר באמצעותה של Payer).

 הטיפול החשבונאי שננקט על ידי החברה

לעמדת החברה התיקון להסכמים מהווה תיקון חכירה שאינו כולל שינוי בהיקף החכירה, ומכיוון שתחת תנאי החכירה המעודכנים החברה חבה בתשלומי חכירה משתנים בלבד, יש לגרוע את התחייבות החכירה מספרי החברה (תוך תיאום מקביל לנכס זכות השימוש).

 החלטת סגל הרשות

לעמדת סגל הרשות, לא חל כל שינוי בהסכם החכירה מכיוון שמבחינה מהותית התיקון להסכמים אינו משקף תיקון חכירה אלא הסדר פיננסי בין החברה לחברה אחות של החברה. משכך שהטיפול החשבונאי בו התכוונה החברה לנקוט אינו משקף את המהות הכלכלית הגלומה בהסכם החכירה. לפיכך, לעמדת סגל הרשות אין לראות בתיקון להסכמים כתיקון חכירה.

 הבסיס להחלטת הרשות

לעמדת סגל הרשות, במקרה הנדון לא יהיה זה נאות לראות בשינוי הסכמי השכירות כתיקון הסכם חכירה וזאת בהתבסס על השיקולים הבאים:

§      מבחינת המחכיר לא חל כל שינוי בהיקף החכירה או בתשלומי החכירה. אמנם, במצב בו דמי החכירה המשתנים יהיו נמוכים מדמי החכירה הקבועים, האחריות המשפטית להשלמת דמי החכירה הקבועים תחול על Payer, אך לאור זכות המחכיר להשבת הקרקע (והנכס שעליו) לרשותו במקרה של הפרה, לא חל בעיני המחכיר שינוי בסיכון האשראי הנובע מהצד הנגדי להסכם החכירה.

§    החברה קבעה את דמי החכירה המשתנים בהתאם לתזרים המזומנים החזוי מכל אחד מהנכסים. בהתאם לתחזיות החברה, בפועל לא אמורים להיווצר הפרשים מהותיים בדמי החכירה שישולמו בתקופות עתידיות כתוצאה משינוי ההסכמים כך שתשלומי החכירה אשר היה על החברה לשאת בהם עובר לתיקון להסכמים זהים במהות תשלומים אשר על החברה לשאת בהם לאחר התיקון להסכמים.

§    החברה נותרה חשופה לתשלום דמי החכירות הקבועים - אם Payer לא יעמוד במחויבותו להשלים את הפערים בין דמי השכירות קבועים למשתנים, על החברה יהיה להשלים את הפערים או שהקרקע תשוב למחכיר (לרבות המבנה שעליה הנמצא בבעלות החברה). יצוין כי אין מדובר בתרחיש בעל סבירות קלושה, שכן כאמור לעיל, שווי הנכסים שהועבר ל- Payer מספיק כדי לכסות תנודתיות צפויה בלבד. בהתאם לכך, מבחינה כלכלית החברה נותרה חשופה ומחויבת בתשלום דמי חכירה קבועים אף לאחר התיקון להסכמים.

לאור מכלול השיקולים לעיל, לעמדת סגל הרשות התיקון להסכמים אינו משקף שינוי בתנאי החכרת הנכס, אלא הסדר פיננסי בין החברה לבין חברה אחות של החברה, ומשכך לעמדת סגל הרשות לא יהא זה נאות לראות בתיקון זה כתיקון חכירה. כתוצאה מכך, לעמדת הסגל היה על החברה להמשיך להכיר בהתחייבות חכירה ובנכס זכות שימוש, ולטפל בנפרד בהסכם בינה ובין

 תיאור התיקון שננקט בדוחות הכספיים

התאגיד נשוא החלטת אכיפה זו קיבל את עמדת סגל הרשות .

 לקישור להחלטת אכיפה 23-2 לחץ/י כאן.

 

החלטת אכיפה חשבונאית 23-3

סיווג שיתוף פעולה בין צדדים כפעילות משותפת

תיאור המסכת העובדתית

חברה שימשה כשותף כללי בשותפות מוגבלת ("הקרן"). הקרן מגייסת כספים משותפים מוגבלים, מעמידה הלוואות מגובות בנדל"ן ליחידים ולתאגידים בהתאם למדיניות השותף הכללי. בתמורה לשירותיה כשותף הכללי, זכאית החברה לדמי ניהול והצלחה. בהתאם להסכם השותפות של הקרן עם השותפים המוגבלים, החברה בכובעה כשותף הכללי, רשאית להפעיל את סמכויותיה בעצמה או לפעול באמצעות מיקור חוץ.

כמו כן, רשאית החברה בכובעה כשותף הכללי, למנות מי מטעמה שיישא בכל או חלק מהתחייבויות השותף הכללי ("הסכם השותפות").

הסכם השותפות כלל סעיף שלפיו החברה, בכובעה כשותף הכללי, מינתה שותף כאחראי מטעמה להתנהלות השוטפת מול שותפים מוגבלים ("השותף"). בהסכם עם השותף נקבע כי החברה תהא אחראית לתפעול המקצועי של פעילות הקרן, בהתאם למדיניות ההשקעה ותחום הפעילות של הקרן, לרבות ניהול השקעות הקרן, חיתום הלוואות, העמדת הלוואות, גבייה וכל יתר הפעולות הכרוכות בהעמדת ההלוואה, ומנגד השותף יהא אחראי על שיווק וגיוס משקיעים לקרן ("ההסכם עם השותף").

לצד זאת נקבע בהסכם עם השותף כי החלטות מהותיות לקרן תתקבלנה בהסכמה בין החברה לשותף. עוד נקבע בהסכם, כי כלל הכנסות החברה מפעילותה כשותף כללי בקרן יועברו לחשבון ייעודי ויחולקו כדלקמן:

א.     לתשלום הוצאות צדדים שלישיים

ב.     לתשלום הוצאות הקמה של הקרן ו/או החזר הוצאות ששולמו על ידי מי מבין הצדדים

ג.      היתרה תחולק באופן שווה בין החברה לשותף

 הטיפול החשבונאי שננקט על ידי החברה

לעמדת החברה למרות ההסכם עם השותף, הרי שמבחינה משפטית היא האחראית כלפי השותפים המוגבלים בקרן. בנוסף טענה החברה שההסכם אינו מגדיר את המושג "החלטות מהותיות" הדורשות את הסכמתו של השותף, למרות שבמועד החתימה על ההסכם היה ידוע לשותף על הסמכויות הרבות שמעניק הסכם השותפות לחברה, ולכן ההסכם אינו מתנה ואינו יכול להתנות על הסמכויות הבלעדיות המוקנות לחברה מכוח הסכם השותפות.

כמו כן טענה החברה שלמרות ההסכם, הרי שלחברה בכובעה כשותף הכללי יש מנעד רחב של שיקול דעת בתפעול השוטף של הקרן, לרבות שיעור הריבית על ההלוואות, החלטה על החזרים למשקיעים, החלטה לקבל או לסרב לקבל שותף מוגבל לקרן ללא חובת הנמקה, ניהול פעילות הגביה ועוד.

החברה גם טענה שלא ניתן להתעלם מההתנהלות השוטפת של הצדדים להסכם לאורך חיי הקרן, ולכך שהשותף מעולם לא הפעיל את סמכותו והתערב בהחלטות מהותיות או דרש שתתקבל הסכמתו בהחלטות מהותיות בקרן. 

לאור האמור עמדת החברה היא כי לא קיימת שליטה משותפת בין הצדדים בכל הנוגע לפעילות של השותף הכללי בקרן ולכן עליה להכיר כהכנסות במלוא התמורה מהקרן, ומנגד בהוצאות (הנהלה וכלליות) בגין תשלום מחצית התמורה לשותף.

 

החלטת סגל הרשות

סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה.

לעמדת סגל הרשות לשון ההסכם בין הצדדים קובעת מפורשות שבכל החלטה מהותית החברה נדרשת להסכמת השותף. הגם שיש מקרים שבהם לטענת החברה היא פועלת לבדה בקבלת החלטות מהותיות, אין בכך כדי לגרוע מהזכות של השותף לאכוף משפטית את התנאים שנקבעו בהסכם.

לאור זאת לעמדת סגל הרשות ניהול הקרן מהווה פעילות משותפת לפי תקן דיווח כספי בינלאומי 11, הסדרים משותפים ולפיכך זאת על החברה להציג את הכנסותיה מהקרן בדוח הרווח והפסד לפי חלקה בלבד, ללא חלקו של השותף (בנטו).

 

הבסיס להחלטת הרשות

אומנם בתצורה המשפטית של ההסכם, השותף אינו צד להסכם השותפות, יחד עם זאת ההסכם שנחתם בין השותף לחברה בכובעה כשותף הכללי (ואף נכלל כסעיף בהסכם השותפות), דורש לקבל את הסכמתו של השותף בכל החלטה מהותית בקרן. הסכם זה מתנה על ההסדרים שנקבעו מכוח הישות המשפטית (הקרן) ומגביל את יכולת החברה בקבלת החלטות מהותיות בקשר לפעילות הקרן מכוח הסכם השותפות, כך שכל החלטה מהותית של החברה בניהול קרן דורשת את הסכמתו של השותף.

לעמדת סגל הרשות, הגם שלאורך שנות פעילות הקרן, נוהגת החברה, לטענתה, "כמנהג בעלים" אף לעניין החלטות מהותיות, אין באמור כדי לגרוע מזכותו של השותף לאכוף משפטית את ההסכם בין הצדדים ולחייב את החברה בקבלת הסכמתו בכל החלטה מהותית.

בנוסף לאמור, אופן חלוקת התמורה בין הצדדים בגין פעילותם בקרן, לפיו התמורה לה זכאי השותף מבוססת אך ורק על הרווחים מניהול הקרן, מעיד גם הוא על המהות הכלכלית וכוונות הצדדים שהיו בבסיס ההסכם. זאת ועוד, בשיחות עם סגל הרשות ציינה החברה שההסכם אף מקנה לה את הזכות לדרוש מהשותף שיפוי בגין כל נזק שיגרם לה כתוצאה מפעילותה כשותף הכללי בקרן, לרבות תביעות מצד השותפים המוגבלים או התחייבויות אחרות שיקומו לה בכובעה כשותף הכללי, בגובה מחצית מהסכום שתידרש לשלם לסילוק ההתחייבויות.

בשים לב לאמור לעיל, לעמדת סגל הרשות ההסכם עם השותף בקרן מהווה במהותו פעילות משותפת של הצדדים, ומשכך היה על החברה להציג את הכנסותיה מהקרן בדוח הרווח והפסד לפי חלקה בלבד, ללא חלקו של השותף (בנטו).

 

תיאור התיקון שננקט בדוחות הכספיים

החברה תיקנה את דוחותיה הכספיים, לרבות מספרי השוואה, בדרך של הצגה מחדש, והציגה את הכנסותיה מהקרן לפי חלקה בלבד, ללא חלקו של השותף. מנגד הקטינה החברה את הוצאות הנהלה וכלליות בגובה תשלום חלקו של השותף מהתמורות שהתקבלו מהקרן. יוער שמלבד השפעה על ההכנסות והרווח הגולמי, לתיקון האמור לא הייתה השפעה על סך הרווח נקי או על סך ההון של החברה בכל אחת מהתקופות שהוצגו מחדש.

 

לקישור להחלטת אכיפה 23-3 בפורמטPDF לחץ/י כאן.