אנו מבקשים להזכירכם כי רשות המסים פרסמה ביום 25 באוגוסט 2025 נוהל גילוי מרצון אשר תוקפו מסתיים ביום 31 באוגוסט 2026 (להלן: "הנוהל"). במבזק שפירסמנו ביום 28 באוגוסט 2025 הרחבנו בנושא, להלן עיקרי הדברים: כאמור, מטרתו של הנוהל הינו לעודד תושבי ישראל ותושבי חוץ שלא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם, לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המיסים כדין ובכך לקבל הגנה מהליכים פליליים.
נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 23 במרץ 2026 רשות המסים פירסמה הקלות לציבור בעקבות מלחמת שאגת הארי. להלן עיקרי ההקלות שפורסמו: 1. אישורים על ניכוי מס במקור, שתוקפם פג ביום 31.3.2026 יוארך תוקפם עד ליום 31.5.2026. נישומים שלא נכללים בקבוצה לעיל, רשאים לפנות בבקשה פרטנית להארכת התוקף למשרד השומה באמצעות מערכת הפניות למשרדים וברשת המייצגים. 2. הצהרות הון לשנות המס 2023 ו - 2024 שהמועד להגשתן חל בתקופה שמיום 1.2.2026 עד ליום 29.6.2026, יוארך המועד להגשה עד ליום 30.6.2026.
חברה התקשרה בהסכם לרכישת מניות בשיעור של 49% מהון המניות של חברה נרכשת, הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית (להלן: "צירוף העסקים" ו- "החברה הבת", בהתאמה). במועד זה, החברה השיגה שליטה על חברת הבת. התמורה בצירוף העסקים הייתה מורכבת בעיקר מהתחייבות החברה להלוות בעתיד לחברת הבת.
בחודש ינואר 2016 פרסמה הועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) את תקן דיווח כספי בינלאומי 16, חכירות 16 (IFRS 16) (להלן - "התקן"), המחליף את ההנחיות הקיימות כיום בנושא חכירות תחת התקינה הבינלאומית (המבוססת על תקן חשבונאות בינלאומי 17, חכירות (IAS 17)) אשר קובע מודל כולל לזיהוי הסדרי חכירה ולטיפול החשבונאי בהם בדוחות הכספיים. ליישום התקן עשויות להיות השלכות משמעותיות על דוחות כספיים של חברות רבות הפועלות בתחומים שונים כגון השפעה על מצבת הנכסים וההתחייבויות שיוכרו בדוחות הכספיים של חברות, על סעיפי דוח רווח והפסד שלהן, וכנגזרת - על יחסים פיננסיים ונתונים תפעוליים שונים (כגון נתון ה- EBITDA). התקן יחול לגבי תקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2019 או לאחריו.
בחודש ינואר 2016 פרסמה הועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (IASB) את תקן דיווח כספי בינלאומי 16, חכירות 16 (IFRS 16) (להלן - "התקן"), המחליף את ההנחיות הקיימות כיום בנושא חכירות תחת התקינה הבינלאומית (המבוססת על תקן חשבונאות בינלאומי 17, חכירות (IAS 17)) אשר קובע מודל כולל לזיהוי הסדרי חכירה ולטיפול החשבונאי בהם בדוחות הכספיים. ליישום התקן עשויות להיות השלכות משמעותיות על דוחות כספיים של חברות רבות הפועלות בתחומים שונים כגון השפעה על מצבת הנכסים וההתחייבויות שיוכרו בדוחות הכספיים של חברות, על סעיפי דוח רווח והפסד שלהן, וכנגזרת - על יחסים פיננסיים ונתונים תפעוליים שונים (כגון נתון ה- EBITDA). התקן יחול לגבי תקופות דיווח שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2019 או לאחריו.
יחידת הביקורת של מחלקת תאגידים ("סגל הרשות") ביצעה ביקורת רוחב בנושא שיפורים במושכר, נכס המהווה חלק מהרכוש הקבוע בדוח על המצב הכספי, במדגם שכלל 4 תאגידים מדווחים ("חברות המדגם") הפועלים בתחום הקמעונאות.
תקנה 8ב לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים) התש"ל - 1970 (להלן - "התקנה" ו-"התקנות", בהתאמה), כוללת הוראות בנוגע לדרישת הגילוי ו/או הצירוף של הערכות שווי מהותיות ומהותיות מאוד לדוחות התקופתיים. התקנה קובעת כי מקום בו שימשה הערכת שווי מהותית בסיס לקביעת ערכם של נתונים בדוח התקופתי, לרבות קביעה כי אין צורך בשינוי ערכם של נתונים כאמור, יינתן גילוי לפרמטרים שונים כמפורט בתקנה 8ב(ט) לתקנות, לרבות זיהוי נושא ההערכה, עיתוי ההערכה, שווי נושא ההערכה, זיהוי המעריך ואפיוניו, מודל ההערכה וההנחות שלפיהן ביצע מעריך השווי את ההערכה. כן קובעת התקנה כי מקום בו הערכת שווי הינה מהותית מאוד, התאגיד יצרפה לדוח התקופתי.
כזכור, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (להלן: "התיקון") התווסף סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") הקובע כללים ביחס למיסוי בעל מניות מהותי בשל "משיכה מחברה". מועד תחילת הוראות סעיף 3(ט1) הינו החל מיום 1.1.2017.
הרינו להביא לידיעתכם כי בהתאם להודעת רשות המסים מיום 20.9.2018, עמדה חייבת בדיווח מספר 12/2017 בעניין החבות במע"מ בגין פעילות בעלת מאפיינים עסקיים בשוק ההון – בטלה. כזכור, במסגרת רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת המס 2017 נכללה, בין היתר, עמדה מספר 12/2017. עניינה של עמדה זו היא בחובת הדיווח לעניין: "פעילות של קניה ומכירה של ניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים, הנעשית על ידי יחיד או על ידי חבר בני אדם עבור עצמם, ואשר הינה בעלת מאפיינים עסקיים כפי שהוכרו בהלכה הפסוקה..."
בשנים האחרונות עלה נושא ההתמודדות מול איומי הסייבר לסדר היום הציבורי והתאגידי. זאת, בין היתר, מאופיין של תקיפות הסייבר שהפכו עם השנים למתוחכמות והרסניות יותר. קצב השינויים המהיר בעולם הטכנולוגי כמו גם החדשנות וזמינות המידע היוצרים לעיתים תלות בכלים מחשוביים אשר לא אחת מסופקים או מתוחזקים על ידי גורמים חוץ אירגוניים. עולם זה מייצר חשיפות ואיומים חדשים שלעיתים קשים לזיהוי ודורשים מומחיות באיתורם, במניעתם, בהתאוששות מפגיעתם ובמזעור נזקים.
בקרוב אמור לעבור תיקון חוק אשר יגביר את הפיקוח על העמותות בישראל. רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel משער שאולי בעקבות התיקון לחוק התרומות מחברות עסקיות לעמותות שזקוקות לכספים יגדלו. קראו עוד במאמר.
הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 29 בדצמבר 2016 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016 (להלן - "חוק ההסדרים"). במסגרת חוק ההסדרים נקבעו, בין היתר, הוראות המחייבות עצמאי להפקיד לחיסכון פנסיוני תשלומים מהכנסתו החייבת בהקפדה כפי שיובהר להלן החל מיום 1 בינואר 2017 (להלן - "הוראות פנסיית חובה לעצמאיים").
מסקרים שנערכו לאחרונה, עולה תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לגידול בשיעור מקרי ההונאות החשבונאיות. בסקר בינלאומי שנערך על ידי לשכת בוחני ההונאות העולמית (ACFE) ופורסם בשנת 2016, שבמסגרתו נבדקו אירועי הונאות, מעילות ומעשי שחיתות שנחקרו במדינות שונות ברחבי העולם, נמצא כי קיים גידול בשיעור ההונאות החשבונאיות מבין כלל האירועים שנחקרו.
ישנם שלושה סוגי דיווחים בדבר ארגונים נותני שירות (לשכות שירות) - SOC2, SOC1 ו- SOC3. במאמר זה תמצאו הסברים על ההבדלים בין סוגי ה- SOC השונים ועל הקשר שלה ל- SAS70.
ב-09/05/2018 פורסם פסק דין של בית המשפט העליון ע"א 10071/16 מנהל מס ערך מוסף - תל אביב 3 נ' טי.גי.די הובלות בע"מ. מס תשומות בגין חשבוניות שהוצאו שלא כדין לא יותר בניכוי.
בחודש מאי 2018 פרסם המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן - "המוסד לתקינה") מספר פרסומים חשבונאיים המפורטים בחוזר
ב-22/05/2018 פרסמה החטיבה המקצועית ברשות המיסים, החלטת מיסוי 6369/18 בדבר חשבונית מס מרוכזת בגין שירותים ונכסים בלתי מוחשיים המיובאים מתושב חוץ. במסגרת ההחלטה אושר לחברה להוציא חשבונית מס עצמית מרכזת אחת לחודש בגין התמורה שתשולם לספקים הזרים במהלך אותו חודש בשל יבוא הנכסים הבלתי מוחשיים ויבוא השירותים.
ביום 16 באפריל, 2018 פורסם פסק דין של בית-המשפט המחוזי תל אביב - יפו בעניין רועי בלנק (להלן: "פסק הדין"), העוסק בשאלה - האם הנישום הוכיח הפרדה רכושית של ידועים בציבור באופן שיצדיק מתן פטור ממס שבח, בגין מכירת דירת מגורים יחידה, בהתאם להוראות סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן:"החוק"), כאשר בבעלות הידוע בציבור של העורר, דירות נוספות.
בפסק דין אהרוני (ע"א 6914/15) נדונה השאלה האם יש למסות במס הכנסה תשלומי ריבית שכביכול היו גלומים בדמי החכירה ששולמו במהלך תקופת החכירה, וזאת בנוסף למס השבח ששולם מראש בעת כריתת ההסכם. בית-המשפט העליון, מפי כבוד השופט י' עמית (בהסכמת כבוד השופטים נ' סולברג וי' וילנר), קיבלו את הערעור. לעמדתו של כבוד השופט עמית עצם היוון התמורה לצורך תשלום מס שבח, אינו מלמד על קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר וכי שאלת קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר היא שאלה עובדתית נפרדת ואין לומר כי נכרתה בין הצדדים עסקת אשראי. ובכל מקרה, אין למסות את המחכיר בנוסף במס הכנסה בגין ריבית שכביכול שולמה לו כחלק מדמי החכירה
