עדכונים מקצועיים

יצוין בתמצית כי המסקנה העקרונית שהובאה במסגרת טיוטת חוות הדעת הינה כי קיים בישראל שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה אשר הינן צמודות למדד המחירים לצרכן ומנגד, אגרות חוב קונצרניות שאינן צמודות אינן יכולות להיחשב כאגרות חוב באיכות גבוהה ומשכך, לא יכול להתקיים לגביהן שוק עמוק.

הלשכה סבורה כי מקום בו הדוחות הכספיים ערוכים על בסיס מזומן, ראוי להוסיף בדוח רואה החשבון המבקר פיסקת הפניית תשומת לב, לגילוי אשר ניתן בדוחות הכספיים על כך שהדוחות הכספיים ערוכים על בסיס מזומן. המלצה זו מתייחסת לדוחות רואה חשבון מבקר הנחתמים בתקופת הביניים שעד חתימת דוח רואה חשבון מבקר על הדוחות הכספיים בהם מיושם לראשונה תקן 34 (כולל).

בדומה לעיקרון שנקבע בהתייחס לנכסים הכפופים לעקרונות IAS 16, במסגרת התיקון ל- IAS 38 התווספה הבהרה בנוגע לגורמים הנדרשים להיבחן במסגרת קביעת אורך חיים שימושיים של נכס בלתי מוחשי, לפיה ירידה עתידית צפויה במחיר המכירה של פריט שהופק על ידי נכס בלתי מוחשי, עשויה להצביע על התיישנות טכנית או מסחרית של הנכס אשר עלולה להוביל לקיטון בהטבות הכלכליות העתידיות הגלומות בנכס הבלתי מוחשי.

התקן מונה שורה של הנחות אקטואריות אשר נדרשות להיות מובאות בחשבון במסגרת המדידה ומציין בין היתר את שיעור ההיוון אשר נדרש להתבסס על שימוש בתשואות שוק בסוף תקופת הדיווח על אגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה. יחד עם זאת, התקן מבהיר כי במדינות בהן "אין שוק בו מתקיימת סחירות גבוהה באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה", נדרש לעשות שימוש בתשואות השוק לתום תקופת הדיווח על אגרות חוב ממשלתיות.

ההקלות כוללות, בין היתר, את הנושאים כדלקמן: •הורדת גובה האגרה המוטלת על קרנות כספיות; •הקלה בחובות דיווח והקלות בעבודת דירקטוריון של מנהל קרן; •הקלות לחברות ציבוריות, שעניינן בין היתר צמצום דרישות החתימה על הדוחות כספיים; •הקלות הנוגעות לגילוי הניתן בתשקיף; •הקלות הנוגעות למתכונת עריכת דוחות כספיים ביניים ודוח דירקטוריון המצורפים לתשקיף הנפקה ראשונה לציבור (IPO).

בחודש מאי 2014 פורסם על ידי ה- IASB תיקון לתקן, העוסק בטיפול החשבונאי ברכישות של זכויות בפעילויות משותפות (Accounting for Acquisitions of Interests in Joint Operations) (להלן – "התיקון"). בהתאם לתיקון, רוכש של זכויות בפעילויות משותפות אשר פעילותן מהווה "עסק" כהגדרת מונח זה בתקן דיווח כספי בינלאומי 3, צירופי עסקים (IFRS 3)[1]

מבחן הרווח קובע כי חברה רשאית לחלק דיבידנד רק מתוך רווחיה, המוגדרים כיתרת העודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, בניכוי חלוקות קודמות. עודפים מוגדרים כסכומים הכלולים בהון העצמי של החברה ושמקורם ברווח הנקי שלה, כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, וכן סכומים אחרים הכלולים בהון העצמי לפי כללי חשבונאות מקובלים ושאינם הון מניות או פרמיה, שהשר קבע שיראו אותם כעודפים. מבחן יכולת הפירעון קובע כי חברה רשאית לחלק דיבידנד רק ככל שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה, הקיימות והצפויות, עת הגיע מועד קיומן. יודגש כי מבחן זה הינו מבחן שלא ניתן להתנות עליו (מבחן קוגנטי) בעוד שחברות רשאיות לחלק דיבידנד, תוך קבלת אישור של בית משפט ובכפוף לעמידה במבחן יכולת הפירעון, גם אם מבחן הרווח אינו מתקיים בפועל

פורסם בחודש מרץ 2014 להערות הציבור מסמך אשר כותרתו "הצעות חקיקה בעניין שיפור הדוחות" (להלן – "קובץ הצעות החקיקה"). ההצעות לתיקון החקיקה המוצגות בקובץ הצעות החקיקה כוללת תיקונים בחמישה נושאים עיקריים הנוגעים לדוח התקופתי: •דוח ההנהלה; •תיאור עסקי התאגיד; •פרק המימון והנזילות; •ממשל תאגידי ותיקונים נוספים.

הדוחות הכספיים לדוגמה נועדו להוות כלי עזר ובקרה חשוב בעריכת הדוחות הכספיים והעמידה בדרישות הגילוי מכוח תקני IFRS ומכוח תקנות ניירות ערך. עם זאת, הם אינם כוללים את כל האפשרויות הקיימות בתקינה הבינלאומית ובתקנות ניירות ערך ואין לראות בשימוש בהם כייעוץ או מתן חוות דעת.

מוצע כי תשונה מתכונת אימוץ תקני ה- IFRS באופן אשר ברירת המחדל תהיה כי תקני חשבונאות חדשים (לרבות כללים חשבונאיים חדשים, הבהרות, תיקונים לתקנים קיימים ואף שיפורים נקודתיים), אשר יפורסמו לאחר כניסתו לתוקף של תיקון זה, אינם ניתנים לאימוץ מוקדם אלא הם ייושמו רק עם מועד תחילתם המחייב

בחודש מרץ 2014 פרסם סגל הרשות עדכון לעמדה המשפטית הכולל את התוספות כדלקמן: •קביעת סף הון עצמי מינימלי לעניין המבחן התוצאתי – לפרמטרים הכמותיים לעיל המתייחסים למבחן התוצאתי (כמובא לעיל) נוספה התייחסות לסף הון עצמי מינימלי •הערכת שווי מהותית מאוד בתאגיד קטן – הערכת שווי המקיימת סף כמותי פי שתיים מהערכת שווי מהותית מאוד.

להלן סוגיות חשבונאיות שעלו בדיון שהתקיים בנושא בוועדה המקצועית של המוסד לתקינה: א. האם היטל השבחה הינו בתחולת פרשנות מספר 21 של הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי, היטלים (IFRIC 21). ב.1. מהו עיתוי ההכרה בהתחייבות בגין היטל השבחה. ב.2. האם העובדה שתשלום היטל השבחה צמוד ממועד הטלת ההיטל ועד למועד מימוש הזכויות משפיעה על עיתוי ההכרה בהתחייבות. ג. האם וכיצד יובא בחשבון היטל השבחה במסגרת מדידת שוויו ההוגן של נכס מקרקעין, טרם ההכרה בהתחייבות לתשלומו, בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 13 מדידת שווי הוגן (IFRS 13). ד. מהו הטיפול החשבונאי העוקב הנדרש בעת מימוש הזכויות כמשמעותו בחוק

כל תאגיד המקיים את הגדרת "תאגיד קטן" (כמשמעות מונח זה בתקנה 5ג אשר נוספה לתקנות מכוח התיקון לתקנות) נדרש לפרסם על כך דיווח מיידי אשר במסגרתו יפורט המועד שבו התאגיד יהיה רשאי להתחיל לדווח לפי תקנה 5ד לתקנות (בדבר ההקלות לתאגיד קטן). דיווח כאמור יינתן לכל המאוחר תוך שלושה ימי מסחר ממועד כניסתו לתוקף של התיקון לתקנות (קרי, מועד פרסום התיקון ברשומות).

התקן שפורסם הינו תקן ביניים, מוגבל בתחולתו, ומטרתו להתיר כחלופה אפשרית את המשך יישומם של כללי החשבונאות המקובלים הקודמים (previous GAAP) והמדיניות החשבונאית להכרה, מדידה, יישום כללי ירידת ערך וגריעה של כל נכסי והתחייבויות פיקוח בדוחותיהן הכספיים של חברות בפיקוח, אך זאת, אך ורק ערב המעבר של חברות אלה ליישום מלא של IFRS לראשונה בלבד ובעת היישום של קביעות תקן דיווח כספי בינלאומי 1, אימוץ לראשונה של תקני דיווח כספי בינלאומיים (IFRS 1). בכך התקן הינו ישים לחברות בפיקוח שטרם אימצו IFRS באופן מלא ואינו חל כלל על חברות בפיקוח אשר מיישמות כבר בפועל את ה- IFRS.

ההקלות כוללות, בין היתר, את הנושאים כדלקמן: •הארכת תקופת תשקיף המדף משנתיים (24 חודשים) לשלוש שנים (36 חודשים) •לוחות זמנים בהנפקה – תקופה להגשת הזמנות •צמצום המקרים בהם נדרש תאגיד לבצע תיקון תשקיף מדף לפני גיוס. •ביטול הצורך לכלול דיווחים בדוח הצעת מדף על דרך הפניה – עד לתיקון •קביעה כי לא כל הפרת דיווח תגרור אי מתן היתר או שלילה של תשקיף מדף אלא הרשות תוסמך לבחון את חומרת ההפרות, הישנותן והצעדים שננקטו למניעתן.

במסגרת התקן נקבע כי מערכת שלמה של דוחות כספיים הינה כזו המורכבת מסט הדוחות הבאים: •דוח על המצב הכספי לסוף התקופה"; •דוח על הרווח הכולל לתקופה •דוח על השינויים בהון העצמי לתקופה; •דוח על תזרימי מזומנים לתקופה •ביאורים