עדכונים מקצועיים

תאגיד המעוניין להתחיל ולפרסם דיווחים מקדימים יידרש להודיע על כך בדוח מיידי אשר יוגש פרק זמן מספק מראש, תוך פירוט סוגי הדוחות הכספיים אליהם יתייחסו הדיווחים המקדימים והעיתוי המוערך לפרסומם המלאים. •תוכן הדיווח המקדים:​​ ◦הדיווח המקדים יכלול, לכל הפחות, את הדוחות הבאים: ◾דוח על תזרימי מזומנים לתקופה​​ ◾דוח על מצב כספי לסוף תקופה ◾​דוח על רווח או הפסד

בהתאם לעדכון, טעות בדוחות כספיים לתקופות ביניים, אשר נחשבת כמהותית בהתאם לקווים המנחים לבחינת מהותיות בתקופות ביניים, אך היא אינה מהותית ביחס לרווח או הפסד (הנקי והכולל) של השנה אשר כוללת את תקופת הביניים שבנתוניה התגלתה הטעות, וביחס לרווח או הפסד (הנקי והכולל) החזוי לשנה השוטפת בכללותה בה השפעת הטעות אמורה לקבל ביטוי (זאת במקרה בו ההשפעה המצטברת של הטעות נזקפת לתקופה שוטפת), עשויה שלא להיחשב כטעות מהותית ובלבד שבחינת השיקולים האיכותנייםלא תעלה כי הטעות הינה מהותית בהיבט האיכותני.

נדבכים מרכזיים:​​ 1.פרסום פרק חשבונאות הגידור בתקן המתהווה IFRS 9; 2.הקניית האפשרות ליישום מוקדם באופן מיידי של הטיפול החשבונאי הנוגע לסיכון אשראי עצמי בגין התחייבויות פיננסיות אשר יועדו למדידה בשווי הוגן דרך רווח או הפסד מבלי ליישם כלל את IFRS 9 על יתר פרקיו השונים; וכן 3.דחיית מועד התחילה המנדטורי של התקן מינואר 2015 למועד מאוחר יותר, אשר טרם נקבע (יחד עם זאת חברות עדיין תוכלנה לאמץ את התקן באימוץ מוקדם).

בהתאם לסדר היום המתוכנן של הכנס צפויות להתקיים במסגרתו סקירות, בין היתר, בנושאים הבאים: •פיתוח שוק ההון מזווית תאגידית (מימון מו"פ, עסקים קטנים ופרויקטים לבנייה, מימון מוניציפאלי ומימון תשתיות, היבטים הנוגעים למוצרים פיננסיים). •חשבונאות ודיווח כספי (מידע כספי סולו, מימון ונזילות, שיפור הדיווח באמצעות דוח ההנהלה, דיווח מקדים לדוחות הכספיים וקיצור דוחות והיבטי אכיפה בחשבונאות וביקורת). •גילוי, דיווח וממשל תאגידי (הקלות שונות לרבות בדיווח השוטף, סוגיות בממשל תאגידי, סוגיות בעסקאות בעלי שליטה ודו"ח ממשל תאגידי, המחלקה הכלכלית בבית המשפט ושוק ההון).

טרם הצעת ניירות ערך לציבור באמצעות דוח הצעת מדף, יכללו, בשלב זה, את המקרים הבאים: 1.הצעה לראשונה של מניות בידי תאגיד שאגרות החוב שלו רשומות למסחר; 2.הצעה של ניירות ערך במסגרת הצעת רכש חליפין; 3.הקצאה או העברה של ניירות ערך לפי סעיף 15 א(א)(3) לחוק ניירות ערך (הקצאה או העברה של ניירות ערך לבעלי ניירות ערך של תאגיד על פי פס"ד או צו בית משפט בתובענה ייצוגית או על פי החלטה בהליך לפי סעיף 350 או 351 לחוק החברות); 4.הצעה של סדרת אגרות חוב המגובה בבטוחה/שעבוד (למעט שעבוד שלילי).

• בעת האחרונה פורסמו על ידי סגל רשות ניירות ערך הפרסומים הבאים: החלטת אכיפה חשבונאית 13-1 – הצגת מקרקעין כמלאי (להלן – "החלטת האכיפה החשבונאית") • החלטת מליאת רשות ניירות ערך בתחום תאגידים מספר 2013-1: שינוי במודל הטיפול ומתן פטור לחברות ברישום כפול שמנפיקות אג"ח רק בישראל (להלן – "החלטת מליאת הרשות")

להמשיך ולפעול או להיכנס לשוק ההון. במסגרת התכנית האסטרטגית הרב שנתית שפרסמה רשות ניירות ערך (להלן – "הרשות") בחודש ספטמבר 2012 (במסגרת "מפת הדרכים – של רשות ניירות ערך") נכללו כזכור שלושה יסודות עיקריים: רגולציה, דה רגולציה (הקלות לגורמים המפוקחים תוך – שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים) ופיתוח שוק. מפת הדרכים כללה גם מתווה של הקלות מוצעות להערות הציבור, ובו עשרות הצעות להקלות לכלל הגורמים המפוקחים, ובכלל זה ביטול כפילויות מסוימות בדרישות הגילוי, סטנדרטיזציה של סוגי הדיווחים וביטול דרישות המכבידות יתר על המידה על הגופים המפוקחים.

השאלון מתמקד ביישום הוראות חובה מחוק החברות ובהוראות ממשל תאגידי מומלצות לפי התוספת הראשונה לחוק החברות. עם פרסומו, גרס סגל הרשות כי שאלון במתכונת כאמור, יהווה פלטפורמה יעילה, ממוקדת ותמציתית, אשר תקנה למשקיע אמצעי עצמאי והשוואתי כאחד, לבחינת איכות הממשל התאגידי בתאגיד ותמחור נייר הערך. כך, ניתן יהיה אף לעשות שימוש בשאלון האמור לשם מתן ציון יחסי לאיכות הממשל התאגידי, אולם יחד עם זאת השאלון איננו נוקב ב"ערך מספרי" לכל שאלה, או דורש גילוי לגבי הציון שקיבל התאגיד המדווח, אלא נועד לאפשר למשקיעים לקבוע ציון יחסי כאמור על פי הבנתם. ככלל, השאלון נערך באופן בו תשובה "נכון" לגבי כל אחת מן השאלות מהווה אינדיקציה חיובית לקיומו של ממשל תאגידי תקין, ולהיפך (יש להשיב על מלוא השאלות והערות, והערות אם קיימות כאלה, נכללות בסוף השאלון ולא בגופו). על השאלון נדרשים לחתום יו"ר הדירקטוריון, יו"ר ועדת הביקורת ויו"ר הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים.

מטרות התקן ועיקרי קביעותיו הינן כדלקמן: הבהרת המידרג של המדיניות החשבונאית קביעת הטיפול החשבונאי בשינוי במדיניות חשבונאית קביעת הטיפול החשבונאי בשינוי אומדן חשבונאי קביעת הטיפול החשבונאי בתיקון טעויות

לאחר בחינת הערות הציבור פורסם ביום 8 בספטמבר 2013 נוסח מתוקן של ההצעה לתיקון (להלן – "הנוסח המתוקן"). במסגרת הנוסח המתוקן מוצע כי יחול שינוי משמעותי במתווה המקורי שנשקל כאמור לעיל באופן כדלקמן: ברירת המחדל תתהפך • פרק הזמן אשר יוקנה לרשות לקבלת ההחלטה • סוגי התקנים עליהם יחול המתווה המוצע • סוגי החברות •

להלן עיקרי ממצאי סגל הרשות: שעבוד של מניות חברה מוחזקת ( חברה מאוחדת, חברה כלולה או נכס פיננסי) • שעבוד חשבון עודפים • שעבוד על נכס •

העמדה המשפטית הציגה מתווה לטיפול בבעיית עודף הגילוי והסרבול בדוחות, במטרה לפתור מספר בעיות הנוגעות לשימושיות הדוחות. מבנה העמדה המשפטית כלל תחילה התייחסות כללית לאופן ההתמודדות עם הבעיות הקיימות הניבטות מן הדוחות הכספיים בכללותם (הן הדיווח הכספי והן יתר חלקי הדוח) ולאחריה הובאו במסגרתה הצעות ודוגמאות ספציפיות ליישום הלכה למעשה (בכל הקשור לנסיבות של הכללת מידע בלתי מהותי, קיומן של כפילויות, מידע המהווה "שכבות גיאולוגיות" וניסוח בלתי מובן), וזאת בדרך של טבלה מרכזת.

להלן תמצית דרישות גילוי שהוצעו במסגרת טיוטת ההצעה חלף הדרישה הנוכחית להצגת דוח סולו: תיאור עסקי התאגיד בחברות החזקה • גילויים ייעודיים באשר למצב פיננסי ונזילותי בתאגידים שהציעו תעודות התחייבות לציבור •

ככלל ומבלי להידרש לדיון בשאלות פרשניות של הדין האמריקאי, עמדת סגל הרשות היא כי לא צריך להתקיים הבדל בין חובות הדיווח החלות על חברות ישראליות אשר פרק ה'3 חל עליהן ובין חובות הדיווח החלות על חברות ישראליות הנסחרות בבורסות הזרות בלבד. לעמדת הרשות, מסקנה זו עולה באופן ברור מתכלית הרישום הכפול ומאחר והוא נועד לעודד חברות הנסחרות בבורסות הזרות להירשם למסחר גם בבורסה לניירות ערך בת"א וזאת מבלי שיידרשו לגילוי נוסף רק בשל פעולה זו.

גוף הפרסום המקצועי כולל שלושה פרקים מרכזיים: שיקולים בנוגע להתקשרות בכללותה • היבטים בתהליך הערכת השווי • דוח הערכת השווי •

ההצעה המעודכנת קובעת את הבסיס להצגת דוחות כספיים המיועדים לישויות המיישמות את כללי החשבונאות המקובלים בישראל (Israeli GAAP), דהיינו, ישויות שחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968, אינו חל עליהן וכמו כן אינה חלה על מלכ"רים. ההצעה המעודכנת מפרטת דרישות כוללות להצגת דוחות כספיים, הנחיות לגבי המבנה שלהם ודרישות מינימליות לגבי התוכן שלהם אך אינה כוללת דרישות הכרה ומדידה כלשהן.