עדכונים מקצועיים

שנת 2025 יחידים אשר להם הכנסות משכירות של דירות מגורים נדרשים להחליט באיזה מסלול לשלם מס על ההכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל שבבעלותם, מאחר וחלק מהמסלולים הקבועים למיסוי ההכנסות מהשכרת דירות מגורים בישראל מחויבים כביכול (לפחות בהתאם לעמדת רשות המסים) בתשלום מס לפני תום ינואר 2025.

ברצוננו להביא לידיעתכם כי ביום 31 בדצמבר 2024 עבר בכנסת בקריאת שנייה ושלישית חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) )מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 שמהווה תיקון עקיף מספר 277 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").

על פי נתוני רשות המיסים בישראל קיימים היום כ- 400,000 עסקים קטנים ונרשמים כל שנה עוד כ- 60,000. הכללים שחלים על עסקים גדולים, ברובם חלים גם על עסקים קטנים – לדוגמא: הגשת דוח שנתי, הגשת הצהרות הון, דווח ותשלום מקדמות, שמירת הוצאות וניהול חשבונות. הכללים הללו יוצרים עומס ומכבידים על עסקים קטנים אלו, ובטווח הארוך עלולים לגרום לירידה בצייתנות בגלל חוסר הבנה או חוסר יכולת כלכלית להעזר ברו"ח. הכללים אף יכולים לגרום לוויתור על הפעילות העסקית כלל. המחוקק הגדיר עסקים אלו כ"עסק זעיר" אשר מחזור עסקאותיו הינו עד לגובה מחזור של עוסק פטור למע"מ (120,000 ש"ח בשנת 2024).

למטבעות מבוזרים (המוכרים יותר כ-"מטבעות וירטואליים") ישנם מספר מאפיינים אשר מקשים על סיווגם ועל הגדרת כללי הדיווח בגינם על ידי הגופים הרגולטוריים בארה"ב. כך לדוגמה, לעיתים המטבעות הווירטואליים משמשים כאמצעי המרה אלטרנטיבי, לעיתים הם משמשמים ל"טוקניזציה" של נכסים (כגון הנפקת "תגים" דיגיטליים לבטוחות או נדל"ן), במקרים מסוימים המטבעות הווירטואליים משמשים אמצעי לשמירת ערך (store of value) ושימוש נוסף הוא כמובן שימוש במטבעות בצורתם ה"קלאסית" לביצוע עסקאות.

ביום 3 ביולי, 2019, פרסמה רשות המסים עדכון לטופס 1385 בנוגע להצהרה בדבר עסקאות בין לאומיות. טופס 1385 מצורף לדו"ח המס של חברה, בו מציינים כי קיימות עסקאות בין לאומיות בין צדדים קשורים. הגשת טופס 1385 נעשית בהתאם להוראות סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ובהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), תשס"ז-2006 (להלן: "התקנות"). טופס 1385 החדש כולל מספר שינויים מקודמו ודורש יותר פרטים ומידע בנוגע לעסקאות שקודם לכן לא נדרשו.

הרינו להביא לידיעתכם כי בחודש פברואר 2019 נכנסו לתוקף תקנות מס הכנסה המאפשרות חילופי מידע אוטומטיים בנוגע למידע פיננסי בהתאם לתקן ה- CRS. בהתאם לתקנות מדינת ישראל תעביר מידע לרשויות מס זרות על חשבונות בנק של תושבים זרים בישראל ומנגד תקבל רשות המיסים מידע על חשבונות בנק של תושבי ישראל המנוהלים מחוץ לישראל בכ- 100 מדינות שונות. ישראל צפויה להעביר, וגם לקבל מידע על חשבונות בנק נכון לשנים 2017 ו- 2018 כבר בספטמבר 2019. תושבי ישראל ותושבי חוץ שטרם הסדירו את חבויות המס שלהם בנוגע לחשבונות בנק שנפתחו מחוץ למדינת תושבתם, רצוי שיבחנו את חובת הדיווח וחבויות המס הנדרשות, בין היתר על דרך של גילוי מרצון בפני רשות המיסים במדינת התושבות שלהם. כמו כן, אנחנו ממליצים לחברות ושותפויות שעלולות להיות מסווגות "כמוסד פיננסי" לפי התקנות, לבחון את מעמדן ואת חובות הרישום והדיווח למס הכנסה. נשמח לעמוד לרשותכם בנושא זה.

ביום 11 בנובמבר 2018 פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 14/2018 על ידי רשות המיסים (להלן: "הוראת הביצוע") ביחס להשמדת מלאי. לעיתים מצטבר בעסק מלאי שלא נמכר מסיבות שונות כדוגמת: בלאי, השחתה, התיישנות וכו' אשר יש להשמידו. כמו כן, ישנם מצבים בהם על הנישום להשמיד מלאי מכוח הוראות שונות או מכח הנחיות של גופים שונים. בהוראת הביצוע נקבעו הכללים לפיהם על הנישום לפעול בעת השמדת מלאי. בהתאם להוראת הביצוע נישום שהניח את דעתו של פקיד השומה כי פעל על פי האמור בהוראת הביצוע יהיה זכאי להפחתת שווי המלאי המושמד לצרכי מס.

כזכור, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (להלן: "התיקון") התווסף סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") הקובע כללים ביחס למיסוי בעל מניות מהותי בשל "משיכה מחברה". מועד תחילת הוראות סעיף 3(ט1) הינו החל מיום 1.1.2017.

הרינו להביא לידיעתכם כי בהתאם להודעת רשות המסים מיום 20.9.2018, עמדה חייבת בדיווח מספר 12/2017 בעניין החבות במע"מ בגין פעילות בעלת מאפיינים עסקיים בשוק ההון – בטלה. כזכור, במסגרת רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת המס 2017 נכללה, בין היתר, עמדה מספר 12/2017. עניינה של עמדה זו היא בחובת הדיווח לעניין: "פעילות של קניה ומכירה של ניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים, הנעשית על ידי יחיד או על ידי חבר בני אדם עבור עצמם, ואשר הינה בעלת מאפיינים עסקיים כפי שהוכרו בהלכה הפסוקה..."

הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 29 בדצמבר 2016 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016 (להלן - "חוק ההסדרים"). במסגרת חוק ההסדרים נקבעו, בין היתר, הוראות המחייבות עצמאי להפקיד לחיסכון פנסיוני תשלומים מהכנסתו החייבת בהקפדה כפי שיובהר להלן החל מיום 1 בינואר 2017 (להלן - "הוראות פנסיית חובה לעצמאיים").

ב-09/05/2018 פורסם פסק דין של בית המשפט העליון ע"א 10071/16 מנהל מס ערך מוסף - תל אביב 3 נ' טי.גי.די הובלות בע"מ. מס תשומות בגין חשבוניות שהוצאו שלא כדין לא יותר בניכוי.

ב-22/05/2018 פרסמה החטיבה המקצועית ברשות המיסים, החלטת מיסוי 6369/18 בדבר חשבונית מס מרוכזת בגין שירותים ונכסים בלתי מוחשיים המיובאים מתושב חוץ. במסגרת ההחלטה אושר לחברה להוציא חשבונית מס עצמית מרכזת אחת לחודש בגין התמורה שתשולם לספקים הזרים במהלך אותו חודש בשל יבוא הנכסים הבלתי מוחשיים ויבוא השירותים.

ביום 16 באפריל, 2018 פורסם פסק דין של בית-המשפט המחוזי תל אביב - יפו בעניין רועי בלנק (להלן: "פסק הדין"), העוסק בשאלה - האם הנישום הוכיח הפרדה רכושית של ידועים בציבור באופן שיצדיק מתן פטור ממס שבח, בגין מכירת דירת מגורים יחידה, בהתאם להוראות סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן:"החוק"), כאשר בבעלות הידוע בציבור של העורר, דירות נוספות.

בפסק דין אהרוני (ע"א 6914/15) נדונה השאלה האם יש למסות במס הכנסה תשלומי ריבית שכביכול היו גלומים בדמי החכירה ששולמו במהלך תקופת החכירה, וזאת בנוסף למס השבח ששולם מראש בעת כריתת ההסכם. בית-המשפט העליון, מפי כבוד השופט י' עמית (בהסכמת כבוד השופטים נ' סולברג וי' וילנר), קיבלו את הערעור. לעמדתו של כבוד השופט עמית עצם היוון התמורה לצורך תשלום מס שבח, אינו מלמד על קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר וכי שאלת קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר היא שאלה עובדתית נפרדת ואין לומר כי נכרתה בין הצדדים עסקת אשראי. ובכל מקרה, אין למסות את המחכיר בנוסף במס הכנסה בגין ריבית שכביכול שולמה לו כחלק מדמי החכירה

ביום 9 באפריל 2018, פרסמה רשות המסים הנחיה בדבר זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים. הנחיה זו ניתנה על רקע מספר מקרים בהם רשות המסים נתבקשה להבהיר עמדתה בנושא, וכן לאור פסיקת ביה"ד לעבודה בנושא. ככלל, במקרים בהם טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, אין לזקוף שווי לעובד המשתתף בפעילות. מטרת ההנחיה היא להבהיר, באילו מקרים ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים כפעילות בה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, ובהתאם, ייקבע האם יש לזקוף שווי לעובד אם לאו.

נבקש להביא לידיעתכם כי רשות המיסים שלחה עדכון בעניין מועדי הגשת טופס הצהרת מעביד/מנכה על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס 126) ועל ניכויים מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה (טופס 856) לשנת 2017, (להלן: "דוחות ניכויים"). יצוין, כי דוחות ניכויים כאמור ייחשבו כדוחות שהוגשו רק לאחר הגשת טופס ההצהרה חתום על ידי המעביד/המשלם או המייצג.