עדכונים מקצועיים

כזכור, בחודש ינואר 2018 חל מועד התחילה של תקן דיווח כספי בינלאומי 15, הכנסות מחוזים עם לקוחות (להלן - "IFRS 15"). IFRS 15 שינה את מודל ההכרה בהכנסה מחוזים עם לקוחות ביחס למודל שהיה קיים בהתאם לתקני ה-IFRS לפני מועד יישומו לראשונה. אחד הענפים אשר הושפעו משמעותית משינוי זה הינו כזכור ענף ייזום בניה למגורים בישראל. השינוי בטיפול החשבונאי שחל בדוחות הכספיים של חברות קבלניות כאמור היה במעבר ממודל הכרה בהכנסה ממכירת דירות במועד העברת הסיכונים והתשואות בהתאם להוראות תקן חשבונאות בינלאומי 18, הכנסות (IAS 18) ופרשנויות נלוות (וזאת בדרך כלל, במועד מסירת הדירה לידי הרוכש), למודל הכרה בהכנסה ממכירת דירות לאורך התקדמות והשלמת הפרויקט לפי קצב העברת השליטה ללקוח בהתאם להוראות סעיף 35ג וסעיף 39 ל-IFRS 15 (להלן - "שיטת הכרה בהכנסה לאורך זמן"). עוד כזכור, טרם מועד התחילה המנדטורי של IFRS 15, בחודש מרץ 2016 פרסם סגל הרשות לניירות ערך (להלן - "סגל הרשות" או - "הרשות") את עמדתו במענה לבקשת קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן בע"מ בדבר אימוץ מוקדם של IFRS 15 ואשר כללה, בין היתר, התייחסות לעמדת החברה לפיה בנסיבות שתוארו, מתקיימים התנאים המנויים בתקן זה להכרה בהכנסה לאורך זמן

ביום 3 ביולי, 2019, פרסמה רשות המסים עדכון לטופס 1385 בנוגע להצהרה בדבר עסקאות בין לאומיות. טופס 1385 מצורף לדו"ח המס של חברה, בו מציינים כי קיימות עסקאות בין לאומיות בין צדדים קשורים. הגשת טופס 1385 נעשית בהתאם להוראות סעיף 85א לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") ובהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), תשס"ז-2006 (להלן: "התקנות"). טופס 1385 החדש כולל מספר שינויים מקודמו ודורש יותר פרטים ומידע בנוגע לעסקאות שקודם לכן לא נדרשו.

כזכור, בחודש מרץ 2014 פרסמה הרשות לניירות ערך (להלן - "הרשות" או "סגל הרשות") להערות הציבור, מסמך אשר כותרתו "הצעות חקיקה בעניין שיפור הדוחות" (להלן - "קובץ הצעות החקיקה"). קובץ הצעות החקיקה כלל תיקונים בחמישה נושאים עיקריים הנוגעים לדוח התקופתי: דוח ההנהלה; תיאור עסקי התאגיד; פרק המימון והנזילות; ממשל תאגידי ותיקונים נוספים. קובץ הצעות החקיקה כלל, בין היתר, במסגרת פרק המימון והנזילות, מתווה חדש להצגת מידע כספי נפרד אשר נקודת המוצא במסגרתו הייתה בניית מודל משולב של פרק מימון ונזילות ומידע כספי נפרד וביטול של תקנה 9ג' ותקנה 38ד' לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל - 1970 (להלן - "תקנות הדוחות").

הרינו להביא לידיעתכם כי בחודש פברואר 2019 נכנסו לתוקף תקנות מס הכנסה המאפשרות חילופי מידע אוטומטיים בנוגע למידע פיננסי בהתאם לתקן ה- CRS. בהתאם לתקנות מדינת ישראל תעביר מידע לרשויות מס זרות על חשבונות בנק של תושבים זרים בישראל ומנגד תקבל רשות המיסים מידע על חשבונות בנק של תושבי ישראל המנוהלים מחוץ לישראל בכ- 100 מדינות שונות. ישראל צפויה להעביר, וגם לקבל מידע על חשבונות בנק נכון לשנים 2017 ו- 2018 כבר בספטמבר 2019. תושבי ישראל ותושבי חוץ שטרם הסדירו את חבויות המס שלהם בנוגע לחשבונות בנק שנפתחו מחוץ למדינת תושבתם, רצוי שיבחנו את חובת הדיווח וחבויות המס הנדרשות, בין היתר על דרך של גילוי מרצון בפני רשות המיסים במדינת התושבות שלהם. כמו כן, אנחנו ממליצים לחברות ושותפויות שעלולות להיות מסווגות "כמוסד פיננסי" לפי התקנות, לבחון את מעמדן ואת חובות הרישום והדיווח למס הכנסה. נשמח לעמוד לרשותכם בנושא זה.

ביום 11 בנובמבר 2018 פורסמה הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 14/2018 על ידי רשות המיסים (להלן: "הוראת הביצוע") ביחס להשמדת מלאי. לעיתים מצטבר בעסק מלאי שלא נמכר מסיבות שונות כדוגמת: בלאי, השחתה, התיישנות וכו' אשר יש להשמידו. כמו כן, ישנם מצבים בהם על הנישום להשמיד מלאי מכוח הוראות שונות או מכח הנחיות של גופים שונים. בהוראת הביצוע נקבעו הכללים לפיהם על הנישום לפעול בעת השמדת מלאי. בהתאם להוראת הביצוע נישום שהניח את דעתו של פקיד השומה כי פעל על פי האמור בהוראת הביצוע יהיה זכאי להפחתת שווי המלאי המושמד לצרכי מס.

כזכור, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו- 2018 (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016 (להלן: "התיקון") התווסף סעיף 3(ט1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") הקובע כללים ביחס למיסוי בעל מניות מהותי בשל "משיכה מחברה". מועד תחילת הוראות סעיף 3(ט1) הינו החל מיום 1.1.2017.

הרינו להביא לידיעתכם כי בהתאם להודעת רשות המסים מיום 20.9.2018, עמדה חייבת בדיווח מספר 12/2017 בעניין החבות במע"מ בגין פעילות בעלת מאפיינים עסקיים בשוק ההון – בטלה. כזכור, במסגרת רשימת העמדות החייבות בדיווח לגבי שנת המס 2017 נכללה, בין היתר, עמדה מספר 12/2017. עניינה של עמדה זו היא בחובת הדיווח לעניין: "פעילות של קניה ומכירה של ניירות ערך ומסמכים סחירים אחרים, הנעשית על ידי יחיד או על ידי חבר בני אדם עבור עצמם, ואשר הינה בעלת מאפיינים עסקיים כפי שהוכרו בהלכה הפסוקה..."

הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 29 בדצמבר 2016 פורסם חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז-2016 (להלן - "חוק ההסדרים"). במסגרת חוק ההסדרים נקבעו, בין היתר, הוראות המחייבות עצמאי להפקיד לחיסכון פנסיוני תשלומים מהכנסתו החייבת בהקפדה כפי שיובהר להלן החל מיום 1 בינואר 2017 (להלן - "הוראות פנסיית חובה לעצמאיים").

ב-09/05/2018 פורסם פסק דין של בית המשפט העליון ע"א 10071/16 מנהל מס ערך מוסף - תל אביב 3 נ' טי.גי.די הובלות בע"מ. מס תשומות בגין חשבוניות שהוצאו שלא כדין לא יותר בניכוי.

ב-22/05/2018 פרסמה החטיבה המקצועית ברשות המיסים, החלטת מיסוי 6369/18 בדבר חשבונית מס מרוכזת בגין שירותים ונכסים בלתי מוחשיים המיובאים מתושב חוץ. במסגרת ההחלטה אושר לחברה להוציא חשבונית מס עצמית מרכזת אחת לחודש בגין התמורה שתשולם לספקים הזרים במהלך אותו חודש בשל יבוא הנכסים הבלתי מוחשיים ויבוא השירותים.

ביום 16 באפריל, 2018 פורסם פסק דין של בית-המשפט המחוזי תל אביב - יפו בעניין רועי בלנק (להלן: "פסק הדין"), העוסק בשאלה - האם הנישום הוכיח הפרדה רכושית של ידועים בציבור באופן שיצדיק מתן פטור ממס שבח, בגין מכירת דירת מגורים יחידה, בהתאם להוראות סעיף 49ב לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן:"החוק"), כאשר בבעלות הידוע בציבור של העורר, דירות נוספות.

בפסק דין אהרוני (ע"א 6914/15) נדונה השאלה האם יש למסות במס הכנסה תשלומי ריבית שכביכול היו גלומים בדמי החכירה ששולמו במהלך תקופת החכירה, וזאת בנוסף למס השבח ששולם מראש בעת כריתת ההסכם. בית-המשפט העליון, מפי כבוד השופט י' עמית (בהסכמת כבוד השופטים נ' סולברג וי' וילנר), קיבלו את הערעור. לעמדתו של כבוד השופט עמית עצם היוון התמורה לצורך תשלום מס שבח, אינו מלמד על קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר וכי שאלת קיומה של עסקת אשראי בין המחכיר לחוכר היא שאלה עובדתית נפרדת ואין לומר כי נכרתה בין הצדדים עסקת אשראי. ובכל מקרה, אין למסות את המחכיר בנוסף במס הכנסה בגין ריבית שכביכול שולמה לו כחלק מדמי החכירה

הרינו להביא לידיעתכם כי ביום 31 במאי 2018 פרסמה רשות המיסים הודעה על מתן אורכה בדיווח ובתשלום של הדוחות התקופתיים למע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויים לחודש מאי 2018.

ביום 10 באפריל 2018, ועדת הכספים של הכנסת אישרה את התיקון לכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשע"ח - 2018 (להלן: "התיקון"), שמשמעותו רפורמה מקיפה במיסוי הכנסת עבודה של ישראלים הנשלחים לעבוד בחו"ל על ידי מעסיקם (כדוגמת: שגרירים, שליחים, וכו') לתקופות ארוכות. כללים אלו מכונים לעיתים כללי עמ"י. הכללים, עובר למועד אישור הרפורמה, העניקו הטבות בדרך של ניכוי הוצאות בגין דיור, טיפול רפואי וחינוך. כמו כן, הכללים קבעו חישוב מס מיוחד במדרגות מס דולריות, דבר שגרר לרוב חיוב מס גבוה ביחס לחיוב המס בישראל. זאת בשל השינויים בשער החליפין של הדולר לעומת השקל לאורך השנים, ובשל השינויים במיסוי היחיד, שהביאו לירידה בנטל המס על יחידים בישראל. בנוסף לכך, ההבדלים באופן חישוב המס יצרו מורכבות ובעיות רבות ביישום החישוב. הכללים לאחר התיקון פשוטים יותר ליישום, ומטרתם לתקן את העיוותים בחישוב המס שנוצרו לאורך השנים. תחולת התיקון הינה על משכורת חוץ שמשתלמת בעד חודש ינואר 2018 ואילך.

ביום 9 באפריל 2018, פרסמה רשות המסים הנחיה בדבר זקיפת שווי הטבה בגין ימי גיבוש לעובדים. הנחיה זו ניתנה על רקע מספר מקרים בהם רשות המסים נתבקשה להבהיר עמדתה בנושא, וכן לאור פסיקת ביה"ד לעבודה בנושא. ככלל, במקרים בהם טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, אין לזקוף שווי לעובד המשתתף בפעילות. מטרת ההנחיה היא להבהיר, באילו מקרים ניתן לראות בפעילות גיבוש לעובדים כפעילות בה טובת המעסיק גוברת על טובת העובד, ובהתאם, ייקבע האם יש לזקוף שווי לעובד אם לאו.

עדכונים מקצועיים בתחום התמריצים