עדכונים מקצועיים

במרוצת השנים הובאו לפתחו של סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מספר סוגיות בנוגע לחובה החלה על תאגידים מדווחים לפרסם דיווח מיידי, בהתאם לתקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970, אודות התקשרות בהסכמי הלוואה, שינוי תנאי הסכמים אלה והתחייבויות לעמוד באמות מידה פיננסיות. בחינת דיווחי התאגידים המדווחים, בנוגע לפרסום דיווח מיידי אודות הסכמי הלוואה, ובכלל זה פירוט של אמות מידה פיננסיות המהוות חלק מתנאי הסכמי הלוואה, עמידת התאגיד בהן והשלכותיהן האפשריות על התאגיד, הראתה כי דיווחי התאגידים המדווחים נעדרו אחידות. בעוד שתאגידים מדווחים מסוימים נתנו גילוי מפורט וברור של כל הסכם הלוואה וכל אמת מידה פיננסית אליה הם התחייבו, אופן חישובה (ככל שנדרש חישוב שכזה) ותוצאות חישובה למועד הדוח, נמצאו תאגידים מדווחים אשר לא נתנו כלל גילוי למאפייני אמות המידה הפיננסיות בגין הסכמי הלוואה ואילו תאגידים אחרים הסתפקו באמירה כללית לפיה הם מחויבים לעמוד באמות מידה פיננסיות בגין הסכמי הלוואה וכי הם עומדים בהן במועד הדיווח. על רקע ממצאים אלה ואי האחידות שהתקיימה בקרב התאגידים המדווחים, סגל הרשות פרסם במהלך שנת 2011 את עמדה משפטית מספר 104-15: אירוע אשראי בר דיווח (להלן - "עמדת הסגל") ובמסגרתה שטח את עמדתו ביחס לתחולת תקנה 36 לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים בנוגע להתקשרויות האמורות. ביום 19 במארס 2017 עודכנה עמדת הסגל וביום 30 בינואר 2023 עודכנה עמדת הסגל פעם נוספת.

עמדת הסגל פורסמה לאור טיבם ומאפייניהם הייחודיים של סיכוני הסייבר - גודל הסיכון הפוטנציאלי, מערכות וגורמי הגנה שהנם בשלבי התהוות והתמקצעות, ההיקף ההולך וגדל של הגורמים המעוניינים לנצל את הסייבר ככלי עוין או כלי פשע, האפשרות להפעילו ממיקום חוץ טריטוריאלי ועוד ומטרת פרסומה היה להגביר את מודעות התאגידים המדווחים לסיכון זה ולתת דגש להיבטים מסוימים אשר הגילוי לגביהם עשוי להידרש על פי הוראות דיני ניירות ערך.

על רקע התפתחות תנאי אי ודאות בשוק ההון שמקורם נובע, בין היתר, ממגמות מאקרו כלכליות משמעותיות של עלייה בסביבה אינפלציונית תוך עלייה חדה בשיעור הריבית, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית, בשילוב עם משבר אנרגיה וסחורות נוכח מתחים גיאו-פוליטיים, מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך (להלן - "המחלקה" ו- "סגל הרשות") מצא לנכון לפנות לתאגידים מדווחים על מנת לשתפם במספר דגשים ביחס לנושאים שבכוונת סגל הרשות להתמקד בהם במסגרת פעילותו במהלך שנת 2023.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

ביום 28 במאי 2020 פרסם המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB), תיקון לתקן במסגרתו ניתנה הקלה פרקטית אפשרית לחוכרים לטיפול בוויתורי דמי שכירות המיוחסים למשבר הקורונה בכפוף להתקיימות תנאים שונים (להלן - "התיקון לתקן"). ואולם, התיקון לתקן, לא כלל הקלה מקבילה גם למחכירים. בשים לב לאמור, סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מצא לנכון לפרסם במהלך חודש אוגוסט 2020 את עמדת סגל חשבונאית מספר 19-3: הטיפול החשבונאי בנוגע לוויתורים בדמי שכירות המיוחסים לתקופת משבר הקורונה (להלן - "עמדת סגל 19-3") אשר עניינה מתן דגשים באשר לטיפול החשבונאי בוויתורי דמי שכירות שניתנו על ידי מחכירים בחכירות תפעוליות המיוחסים באופן ישיר למשבר הקורונה. בחודש אוקטובר 2022 פרסמה הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי (IFRIC) החלטה בנושא ויתור מחכיר על תשלומי חכירה (להלן - "החלטת ה- IFRIC"), לפיה מובהר כי מהות וויתור בנסיבות כאמור הינה שהמחכיר הסכים לשחרר את החוכר מהמחויבות שלו ובכך ויתר על זכויותיו החוזיות לתזרימי המזומנים המזוהים באופן ספציפי. לאור פרסום החלטת ה- IFRIC, פרסם סגל הרשות בתחילת חודש ינואר 2023 עדכון לעמדת סגל 19-3 וזאת על מנת להבטיח כי ההנחיות שנכללו במסגרת עמדת הסגל תהיינה עקביות עם האמור בהחלטה.

בחודש אפריל 2022, פרסמה הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי ("IFRIC", להלן - "הוועדה") החלטה אודות סיווג פיקדונות לפי דרישה המוגבלים בשימוש בשל חוזה עם צד שלישי (להלן - "ההחלטה"). ההחלטה מתייחסת לשאלה האם פיקדון דרישה הכפוף למגבלות מצד שלישי, עונה להגדרת מזומנים ושווי מזומנים בתקן חשבונאות בינלאומי 7, דוח על תזרימי מזומנים (IAS 7) וכן מתייחסת להיבטים נוספים של דיווח וגילוי בקשר לפיקדון כאמור. בשים לב להחלטת הוועדה, פרסמה רשות ניירות ערך ביום 29 בדצמבר 2022, את עמדת סגל חשבונאית מספר 99-9: הטיפול החשבונאי בנוגע למזומנים מוגבלים, על מנת להבהיר את עמדת סגל הרשות ביחס למזומנים המוחזקים בחשבונות ליווי בנקאיים וביחס לפקדונות שהופקדו תוך התחייבות כלפי נושים כי סכום הכסף אשר מופקד בפקדונות כאמור לא יפחת מסכום מסוים הנגזר מיתרת החוב כלפי אותם נושים.

דוחות כספיים לדוגמה לשנת 2022 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך

בחודש דצמבר 2022 פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") החלטת אכיפה בביקורת 22-1 (להלן - "החלטת האכיפה" או "ההחלטה"). ההחלטה עוסקת בנהלי ביקורת וראיות ביקורת הנוגעים להשגת הבנה של הגוף המבוקר ומתמקדת בנהלים הנדרשים להתבצע בהתייחס להסכמים וחוזים שנחתמו לפני "זמן רב", בנסיבות מסוימות (כגון בעת שינוי בכללי החשבונאות החלים על ישות).

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

בשנים האחרונות צמח שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל. כינוי זה הוא שם כולל לפעילותם של גופים שונים שאינם חלק מהמערכת הבנקאית בישראל המעניקים אשראי מסוגים שונים כגון: ניכיון ממסרים, מתן הלוואות המגובות בבטוחות נדל"ן או בטוחות אחרות, מימון חוב בכיר ומתן אשראי מזנין למיזמי נדל"ן ומתן אשראי קמעונאי.

בשלהי שנת 2019 פרסמה רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות"), מסמך היוועצות בנוגע למעבר לדיווח דוחות כספיים במתכונת iXBRL שהינה מתכונת דיווח המקובלת בעולם אשר נועדה לשפר את יכולת הגישה והניתוח של משתמשי הדוחות הכספיים בארץ ובעולם לנתונים המופיעים בהם.

מאז שנת 2009 האינפלציה בישראל הייתה במגמת ירידה (שיעור שנתי של עד 1% בקירוב). החל משנת 2021 חלה עליה בשיעורי האינפלציה בישראל ובעולם. בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בישראל (להלן - "המדד") בשיעור של 2.8% ועליית המדד לחודש יוני 2022 שיקפה גידול שנתי של כ- 4.4%. מגמה זו הינה גלובלית. כך לדוגמה, האינפלציה בחודשים האחרונים בארה"ב משקפת עליה שנתית של 9.1% והאינפלציה הצפויה לשנת 2022, לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית שהתפרסם לאחרונה עומדת על 6.6% בכלכלות מפותחות ו- 9.5% בכלכלות מתפתחות.

הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אישרה לאחרונה את תקן חשבונאות מספר 43, הכנסות מחוזים עם לקוחות (להלן - "תקן 43" או "התקן"). תקן 43 מחליף את תקן חשבונאות מספר 25, הכנסות, תקן חשבונאות מספר 2, הקמת בניינים למכירה, תקן חשבונאות מספר 4, עבודות על פי חוזי ביצוע, הבהרה מספר 8, דיווח הכנסות על בסיס ברוטו או על בסיס נטו והבהרה מספר 9, הכנסות מעסקאות תוכנה ומבוסס בעיקרו על תקן דיווח כספי בינלאומי מספר 15, הכנסות מחוזים עם לקוחות (IFRS 15, להלן - "התקן הבינלאומי") לרבות ההבהרות שפורסמו לתקן הבינלאומי.

מאז שנת 2009 האינפלציה בישראל הייתה במגמת ירידה (שיעור שנתי של עד 1% בקירוב). החל משנת 2021 חלה עליה בשיעורי האינפלציה בישראל ובעולם. בשנת 2021 עלה מדד המחירים לצרכן בישראל (להלן - "המדד") בשיעור של 2.8% ועליית המדד לחודש יוני 2022 שיקפה גידול שנתי של כ- 4.4%. מגמה זו הינה גלובלית. כך לדוגמה, האינפלציה בחודשים האחרונים בארה"ב משקפת עליה שנתית של 9.1% והאינפלציה הצפויה לשנת 2022, לפי דוח קרן המטבע הבינלאומית שהתפרסם לאחרונה עומדת על 6.6% בכלכלות מפותחות ו- 9.5% בכלכלות מתפתחות.