רישום הוצאת "ריבית רעיונית" בעסקת הלוואה בינלאומית
מבזק מס 3/2024
עניינו של פסק דין זה הוא בהלוואה שקיבלה חברה ישראלית מחברת אם אמריקאית לצורך רכישת מניותיה של חברה ישראלית אחרת. ההלוואה הוענקה בשנת 2005 ללא ריבית וללא מועד פירעון. פקיד השומה קבע כי יש לחייב את ההלוואה בריבית רעיונית לפי סעיף 85א, כלומר הגדלת הוצאותיה של החברה. בשלב מאוחר, טען פקיד השומה בסיכומיו כי לחילופין יש להחיל על ההלוואה את סעיף 3(י) לפקודה, שוב לצורך הגדלת הוצאות החברה. במסגרת פסק הדין נקבעו שלוש קביעות: 1. עיקר פסק הדין עוסק בדחיית טענותיה של החברה כי הלכה למעשה ההלוואה, שהיא ללא ריבית או מועד פירעון, הינה למעשה "שטר הון" שנכנס לאחד החריגים של סעיף 85א וסעיף 3(י), בעיקר מאחר ולא נקבעה תקופה מינימאלית שבה אין להחזיר את ההלוואה (לגבי חוק התיאומים, מינימום שנה אחת, לגבי פקודת מס הכנסה חמש שנים). 2. בית המשפט פסק כי לא ניתן להחיל על ההלוואה את תנאיו של סעיף 85א לפקודה, מפני שההלוואה הוענקה טרם כניסת סעיף 85א לתוקף בנובמבר 2006, ואת תנאיה של עסקת הלוואה יש לבחון ביום חתימת הסכם ההלוואה. בית המשפט דחה את גישת מס הכנסה כי יש לראות בהלוואה עסקה שמתחדשת מדי שנה, כך שכללי מחירי העברה חלים בשנה שנכנסו לתוקף. 3. בית המשפט קובע כי יש להחיל את סעיף 3(י) על ההלוואה הספציפית הזו, בהתאם לטענתו החלופית של פקיד השומה, ואילו לחברה אין כלל זכות ערעור על שומה המגדילה את הוצאותיה בהתאם לסעיף 153 לפקודה, שכן היא לא "קופחה" על ידי הוצאת השומה.
