עדכונים מקצועיים

מניתוח דוח השמאי הממשלתי שפורסם לאחרונה על שיעורי ההיוון בנכסים מניבים: משרדים, מסחר ותעשיה ולוגיסטיקה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021 כאמור לעיל. שיעורי ההיוון נקבעים בהתאם לאופי השימוש והשוכרים בנכס ומגלמים את רמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרים הכנסות שוטף מהם. ככלל, ירידה בשיעורי ההיוון עשויה להצביע, בין היתר על קיטון ברמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרימי המזומנים ותומכת בשיעורי תפוסה גבוהים.

דוח העסקאות השנתי 2021 תקציר מנהלים,צמיחה בשוק העסקאות ב2021,פעילות הבורסה ,משקיעים זרים ,טכנולוגיה הישראלית

עוסק רוכש פוליסת ביטוח אשראי מחברת ביטוח. בקרות אירוע ביטוחי עקב חדלות הפירעון של הקונה, מקבל העוסק כספים מחברת הביטוח בגין החוב שלא שולם לו על ידי הקונה. האם בנסיבות אלה רשאי העוסק להוציא "תעודת זיכוי" ולקבל את החזר המע"מ ששילם בגין עסקאותיו עם הקונה בטענה לקיומו של "חוב אבוד", או שמא אין מדובר כלל ב"חוב אבוד" משעה שהעוסק קיבל בסופו של יום את התמורה מחברת הביטוח ? זו בתמצית הסוגיה שעלתה בפס"ד.

סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, התשל''ו – 1975 קובע : "מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו."

לאור מספר פסקי דין שפורסמו לאחרונה בעניין חובות אבודים במע"מ ובפרט ביחס לסוגית מסד הזמנים של הוצאת תעודת זיכוי בשל חוב אבוד, מוצאים אנו לנכון, לפרט עבורכם את עיקרי הדברים, כדלהלן.

תיקון נוסח הוראות סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה בנושא תקרות פטור ממס לנכות סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (להלן:"הסעיף"), מקנה פטור ממס על הכנסותיו של יחיד, העונה על אחד מהתנאים המפורטים בסעיף ועד לתקרת הכנסה אשר נקבעה בחוק. ביום 4 בינואר 2022 פורסם תיקון לנוסח הוראות הסעיף, לפיו החל משנת 2022, נקבעו שתי תקרות של הכנסה פטורה מיגיעה אישית, לזכאים לפטור וזאת מכח סעיפים 9(5)(א) ו- 9(5)(א1).

חבות הדיווח במס ערך מוסף

"שכירות מוסדית" – מסלול חדש לבניית דירות להשכרה למגורים

שאלות ותשובות - בנושא מע"מ

גידול במספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת חברות

אי סיווג חברה העוסקת במסחר בני"ע בחשבון נוסטרו כ"מוסד כספי" – ובהתאם אי תשלום מס שכר וריווח. ע"מ 54320-04-18, י.ג.מ. השקעות בע"מ נ' רשות המיסים. מע"מ בשיעור אפס על שירותי ברוקארז' לתושב חוץ. ע"מ 69931-03-19, ג'י אף איי סקיורטיס לימיטד נ' מנהל מע"מ ת"א מרכז.

היצע שאינו עומד בקצב מול הביקוש הגואה, גורם לשוק הנדל"ן לרתוח! נכון למועד כתיבת שורות אלו, מחירי הנדל"ן האמירו ב-7.2% בשנת 2021! בנוסף לעליית ביקושים שנובעת מהפחתת מס הרכישה לדירות להשקעה, הטבות בתחום המשכנתאות, הריבית הנמוכה וחיסכון שעלה בתקופת הקורונה, יהיה נכון להצביע על מחסור בהיצע הדיור כאחת הסיבות המרכזיות לעלייה במחירי הדיור, אם לא המרכזית שבהן. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים אפריל 2020 – מרץ 2021 החלה בנייתן של כ-49,990 דירות, ירידה של 10.2% בהשוואה לחודשים אפריל 2019 – מרץ 2020.

מדד הנדל"ן של הבורסה בתל אביב איגד תחתיו את כל החברות העוסקות בתחום. בשנת 2019, פוצל המדד לשני תתי ענפים – תת ענף הבנייה ותת ענף הנדל"ן המניב (שפוצל אף הוא לחברות אשר עיקר פעילותן נמצא בחו"ל ולכאלה שעיקר פעילותן נמצא בארץ). מטרת הפיצול הייתה לסייע לבדל בין שני סוגי ההשקעה ולאפשר לציבור המשקיעים להשוות בין חברות בעלות אופי פעילות דומה. בעוד שחברות העוסקות בנדל"ן מניב קונות נכסים, משפצות, משכירות אותם, מתקיימות מדמי שכירות ומתאימות למשקיעים שמעדיפים לצעוד לאט אבל בטוח, בענף הבנייה משמשות החברות כזרוע הביצועית להקמת מבנים ותשתיות ומתקיימות מתשלום על ביצוע והשלמת עבודות אלה ומתאימות למשקיעים המעדיפים ליטול סיכונים גבוהים יותר.

בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD. למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים. הדבר בא ליידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.

בשנת 2020 הייתה עליה של כ – 50% בדיווחים למערך הסייבר הלאומי, מדובר על כ – 14,300 פניות. אירועי הסייבר המדווחים הינם פריצות לאנשים פרטים, עסקים וחברות ממגזרים שונים. מרבית הפריצות התקיימו לחשבונות פרטים שבעזרתם לאחר מכן ניתן למנף את תוצאות התקיפה לגניבת מידע רגיש ממקום העבודה.

מזכר זה מתייחס להיבטי מע"מ החלים על מלכ"רים בגין עסקאות בזכויות במקרקעין. החבות במע"מ, נגזרת בין היתר, מביצועה של עסקת אקראי במע"מ הכוללת "מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט דירת מגורים, למלכ"ר, או למוסד כספי" מהווה עסקה לעניין מע"מ. מהגדרה זו עולה כי מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין לעוסק וכן מלכ"ר אשר מוכר זכות במקרקעין, שאינה דירת מגורים, למלכ"ר אחר ו/או למוסד כספי – מהווה המכירה עסקה לעניין חוק מע"מ.