ממוצע העסקאות בשנה קפץ ל- 250 עסקאות

פאהן קנה יועצים: "ממוצע עסקאות ה- M&A, בשוק הישראלי עשה קפיצת מדרגה לכ-250 עסקאות בשנה"

רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים: "קיים גידול עקבי בשיעור הרכישות של חברות ישראליות ע"י חברות זרות" | "האפשרות לביצוע אקזיטים ע"י חברות טכנולוגיות קטנות הינה גורם משמעותי להתפתחות הענף וליצירת שוק הייטק פורה בישראל " 

ניתוח שביצעה חברת פאהן קנה יועצים, חברה בת של פירמת רואי החשבון פאהן קנה Grant Thornton Israel, מגלה כי ממוצע עסקאות ה- M&A, בשוק הישראלי בשנים האחרונות עשה קפיצת מדרגה לכ-250 עסקאות בשנה, כפול ממספר העסקאות שלפני 2014.

הסקר כולל, עסקאות שנסגרו סופית בטווח שבין 5 מיליון דולר למיליארד דולר. משכך, ניתוח העסקאות אינו כולל עסקאות כגון מכירת מלאנוקס לאנבידיה שהוכרזה ביום 11 במרץ 2019 (בסך של כ- 6.3 מיליארד דולר) או מכירת JUEL לאקוויטל שהוכרזה ביום 26 לפברואר    2019 (בסך של כ- 2.9 מיליארד דולר).

עוד עולה מהסקר כי שווי העסקה החציוני עמד במחצית הראשונה של שנת 2019 על כ-20 מיליון דולר וזאת בדומה לשווי העסקה החציוני שנרשם בשנים האחרונות. כמו כן, 83% מהעסקאות נעשו בסכומים שמתחת ל-50 מיליון דולר.

פרמטר נוסף שנבדק כחלק מהסקר השנתי הינו רמת מכפילים שמאפיינת את העסקאות הקטנות אל מול רמת המכפילים שמאפיינת את העסקאות הגדולות. מניתוח זה עולה כי רמת המכפילים בעסקאות הגדולות הינה גבוה משמעותית.

עוד עולה מהבדיקה שערכה פאהן קנה יועצים כי שיעור כמות עסקאות ה-Cross border  בהן נרכשות חברות ישראליות מתוך כלל העסקאות שבהן נרכשות חברות ישראליות עלה באופן עקבי לאורך השנים האחרונות– בשנים 2013-2014 שיעור זה עמד על כ- 42%, בשנים 2015-2016 על כ- 47% ובשנים 2017 ועד המחצית הראשונה של שנת 2019 על כ-  55%.

לדברי רו"ח ברטוב, הגידול העקבי בשיעור הרכישות של חברות ישראליות ע"י חברות זרות  אינו יד המקרה. "החברות הישראליות ידועות כבעלות ידע ייחודי ברמה בינלאומית בתחומים רבים: סייבר, קנאביס, IT, רפואה, מים ועוד. המוניטין שישראל צברה מושך משקיעים אסטרטגיים לרכוש חברות ישראליות בעלות ייחודיות טכנולוגית החשובה למשקיע כדי להתפתח ולעיתים אף להשיג יתרון תחרותי על מתחריו".

לאור האמור עולה השאלה האם התחזקות שיעור עסקאות מיזוגים ורכישות של חברות זרות שרוכשות חברות מקומיות טוב למשק שלנו או רע?

לדברי ברטוב חשוב להבדיל בין שני סוגים של משקיעים: המשקיע האסטרטגי והמשקיע הפיננסי. "כשמדובר ברכישה פיננסית המתבצעת באמצעות קרנות השקעה העובדים, ההנהלה, המחקר והייצור נשארים בארץ ומשכך לא קיימת הרעה בשוק ובכלכלה הישראלית. לעומת זאת השאלה הופכת לרלוואנטית כשאנו דנים ברכישה אסטרטגית שבה חברה טכנולוגית זרה רוכשת חברה טכנולוגית ישראלית במקרים אלו קיים חשש שהפעילות בארץ תצטמצם דבר שמרע לכאורה את המצב המשק.

לדעתי החשש אינו לגמרי מוצדק. ראשית, האפשרות לביצוע אקזיטים ע"י חברות טכנולוגיות קטנות הינה גורם משמעותי להתפתחות הענף וליצירת שוק הייטק פורה בישראל. במידה וחברות ההייטק לא היו נמכרות הדבר היה גורם להאטה במספר החברות הטכנולוגיות "שנולדות" בכל שנה ובכך פוגע גם בכלכלה הישראלית.

שנית, לאור העובדה שהסיכוי של חברה ישראלית טכנולוגית קטנה לשרוד בשווקים הגלובליים בו קיימות מתחרות ענק אינו כל כך גבוה נראה כי השתלבות בתאגיד בינלאומי נותן אפשרות לכך שפעילות חברות אלו בארץ תתרחב – אם כי זה לא מה שקורה תמיד".

תעשיית הסטארט-אפ הישראלית, המהווה כ- 90% משוק המיזוגים והרכישות הישראלי, נמצאת בפריחה בשנים האחרונות. ההתעניינות הגוברת של משקיעים זרים מעידה על הפופולריות של הטכנולוגיה הישראלית בעולם.