בעת האחרונה מצא סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") מספר מקרים בהם תאגידים מדווחים ותאגידים שהגישו טיוטת תשקיף להנפקה לראשונה (IPO) הפועלים בתחומי האשראי החוץ-בנקאי (להלן - "התאגידים"), לא יישמו באופן מלא את הוראות הגילוי כנדרש בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי 7, מכשירים פיננסיים: גילויים (IFRS 7, להלן - "התקן") בקשר לסיכון אשראי של התאגיד הנובעים מהמכשירים הפיננסיים שהתאגיד חשוף אליהם בסוף תקופת הדיווח (להלן - "הסיכון").
הדוחות הכספיים של התאגיד מהווים חלק מרכזי מדיווחי התאגיד. מטרת הדוחות הכספיים היא לספק מידע לגבי המצב הכספי, הביצועים והשינויים במצב הכספי של התאגיד, אשר יהא שימושי למגוון רחב של משתמשים בקבלת החלטות כלכליות, ובכללם ציבור המשקיעים בשוק ההון.
מחלקת ביקורת והערכה בשיתוף עם מחלקת תאגידים (להלן -"סגל הרשות") ביצעה ביקורת רוחב בנושא התחייבות לעמידה באמות מידה פיננסיות כלפי מחזיקי אגרות חוב סחירות במדגם שכלל שני תאגידים מדווחים (להלן בהתאמה - "הביקורת" ו-"חברות המדגם"). הביקורת בוצעה בהמשך לביקורת שבוצעה לפני כשנתיים באותו נושא, בשים לב לממצאים שעלו מהביקורת הקודמת ולחשש בעליית רמת הסיכון הפיננסי במשק בצל התפתחות משבר הקורונה (לחוזר המחלקה המקצועית אודות דוח הממצאים שפורסם בנושא בספטמבר 2019 לחץ/י כאן).
הדוחות הכספיים של התאגיד מהווים חלק מרכזי מדיווחי התאגיד. מטרת הדוחות הכספיים היא לספק מידע לגבי המצב הכספי, הביצועים והשינויים במצב הכספי של התאגיד, אשר יהא שימושי למגוון רחב של משתמשים בקבלת החלטות כלכליות, ובכללם ציבור המשקיעים בשוק ההון.
ביקורת והערכה בשיתוף עם מחלקת תאגידים (להלן - "סגל הרשות") ערכה בשנה האחרונה ביקורת רוחב בנושא הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים, בחמישה תאגידים מדווחים (להלן: "הביקורת" ו-"חברות המדגם", מחלקת בהתאמה). במסגרת הביקורת נבדקה, בין היתר, עמידה בהוראות תקנות החברות, לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים והיא התבססה על סקירת חומרים שונים שעיקרם פרוטוקולי הדיונים של הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים ושל דירקטוריון החברה והחומר שצורף להם וישיבות עם דירקטורים ונציגי החברות.
ביקורת והערכה בשיתוף עם מחלקת תאגידים (להלן - "סגל הרשות") ערכה בשנה האחרונה ביקורת רוחב בנושא הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים, בחמישה תאגידים מדווחים (להלן: "הביקורת" ו-"חברות המדגם", מחלקת בהתאמה). במסגרת הביקורת נבדקה, בין היתר, עמידה בהוראות תקנות החברות, לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים והיא התבססה על סקירת חומרים שונים שעיקרם פרוטוקולי הדיונים של הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים ושל דירקטוריון החברה והחומר שצורף להם וישיבות עם דירקטורים ונציגי החברות.
בחודשים האחרונים, מספר חברות הגישו לרשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") בקשות לפרסום תשקיף של חברת רכש ייעודית (Special Purpose Acquisition Company) המכונה מודל - SPAC. על פי מודל הנפקה זה, חברת רכש ייעודית, קרי, ה- SPAC, מנפיקה מניות לציבור ונרשמת למסחר בבורסה. ישות זאת היא חברה ללא נכסים או פעילות במועד ההנפקה וגיוס ההון. הכספים המגויסים על ידיה נועדו לשמש אותה לאיתור השקעה פוטנציאלית בחברת מטרה, אשר בה מתקיימת פעילות ריאלית והיא זו שתמוזג לתוך ה- SPAC.
בחודשים האחרונים, מספר חברות הגישו לרשות ניירות ערך (להלן - "הרשות") בקשות לפרסום תשקיף של חברת רכש ייעודית (Special Purpose Acquisition Company) המכונה מודל - SPAC. על פי מודל הנפקה זה, חברת רכש ייעודית, קרי, ה- SPAC, מנפיקה מניות לציבור ונרשמת למסחר בבורסה. ישות זאת היא חברה ללא נכסים או פעילות במועד ההנפקה וגיוס ההון. הכספים המגויסים על ידיה נועדו לשמש אותה לאיתור השקעה פוטנציאלית בחברת מטרה, אשר בה מתקיימת פעילות ריאלית והיא זו שתמוזג לתוך ה- SPAC.
דוחות כספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2021 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך.
כבשנים עברו ועם סיומה של שנת 2020, אנו מתכבדים להציג בפניכם מסמך מרכז הסוקר תמצית של פרסומים עיקריים של הרשות לניירות ערך (להלן - "הרשות"), של הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (להלן- IASB""), לרבות פרסומים המתייחסים לתיקונים לתקני דיווח כספי בינלאומיים ולתקני חשבונאות בינלאומיים אשר הינם בתוקף באופן מנדטורי בין השנים 2020-2023 וכן פרסומי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות.
הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות אישרה לאחרונה את תקן חשבונאות מספר 42, חקלאות (להלן - "התקן"). התקן מבוסס בעיקרו על תקן חשבונאות בינלאומי מספר 41, חקלאות (IAS 41). התקן קובע את הטיפול החשבונאי בנכסים ביולוגיים ובתוצרת חקלאית בנקודת האסיף. תוצרת חקלאית לאחר נקודת האסיף מהווה מלאי והיא בתחולת תקן חשבונאות מספר 26, מלאי. התקן אף מגדיר נכס ביולוגי, צמח מניב ותוצרת חקלאית ומסביר את ההבחנה ביניהם. התקן יחול על דוחות כספיים לתקופות שנתיות המתחילות ביום 1 בינואר 2021 או לאחריו.
דוחות כספיים לדוגמה לשנת 2020 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך. לצורך עריכת הדוחות הכספיים השנתיים לשנת 2020 של חברות הכפופות לחוק ניירות ערך ותקנותיו מצורפים להלן קישורים לדוחות הכספיים לדוגמה לשנת 2020 בפורמט PDF (גרסאות WORD יועברו על פי דרישה)
תקנה 34 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 (להלן - "תקנה 34" ו-"תקנות הדוחות", לפי העניין) קובעת את דרישות הגילוי והדיווח בקשר לשינויים ביחס לנושאי משרה בכירה. התקנה קובעת, בין היתר, חובת דיווח מיידית בקשר עם מינוי נושא משרה בכירה הנמנה על רשימת נושאי המשרה המצוינת בתקנה 34(ב) לתקנות הדוחות ("רשימת נושאי המשרה המרכזיים") כמפורט להלן:
הוועדה המקצועית של המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן: "הוועדה המקצועית" ו-"המוסד לתקינה", לפי העניין), אישרה בחודש אוגוסט 2020 את תקן חשבונאות מספר 40 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "התקן") . כזכור, בשנת 1997 פורסם גילוי דעת 69 אשר דן בכללי חשבונאות ודיווח כספי של מלכ"רים (להלן - "גילוי דעת 69"). ממועד פרסומו תוקן פרסום זה מספר פעמים כאשר התיקון המשמעותי ביותר בוצע בדצמבר 1999 על ידי תקן חשבונאות מספר 5, תיקונים והבהרות לגילוי דעת מס' 69 בדבר כללי חשבונאות ודיווח כספי על ידי מלכ"רים (להלן - "תקן 5").
על מנת לשפר את יכולת הערכת איכות החוב הציבורי המונפק בשוק ההון בישראל, רשות ניירות ערך (להלן - "הרשות" או "סגל הרשות") מבצעת שורה של צעדים, אשר ביניהם ניתן למנות את עמדת הסגל בקשר למידע שיש לספק למחזיקי אגרות החוב על בטוחות ושעבודים שניתנים במועד הנפקת אגרות חוב ותמריצים שניתנו לתאגידים ומנהלי קרנות במטרה לעודד שימוש בדירוג כפול.
בחודשים האחרונים פוקד את העולם אירוע גלובלי בעל השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות שמקורו בהתפשטות נגיף הקורונה (COVID-19, (להלן - "הנגיף") במדינות רבות ברחבי העולם, ביניהן ישראל (להלן - "משבר הקורונה"). משבר זה, ופעולות רבות ושונות המבוצעות על ידי המדינות לשם התמודדות עם המשבר והשלכותיו הכלכליות מציבים בפני המשק אתגרים רבים. נוכח השלכות המשבר, פעילותן העסקית של חברות הפועלות בענפים שונים, בכללם ענף הנדל"ן המניב וענף הקמעונאות, נפגעה.
