ביום 30.12.2020 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח ביחס לשנת 2020. כאמור, ביום 30.11.2015 פורסם חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "החוק") הקובע חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".
אנחנו מבקשים לעדכן אתכם כי בהמשך למבזק המס שפורסם על ידי משרדנו, בנושא הצעה להוראת שעה בדבר מתן פחת מואץ ברכישת ציוד (להלן: "הוראת השעה") – פורסמה טיוטה מעודכנת של הוראת השעה. הטיוטה המעודכנת של הוראת השעה שפורסמה לאחרונה נועדה להרחיב את היקף העסקים שיוכלו ליהנות מהקלות המס, זאת מצד אחד על ידי ביטול הדרישה לסיווג הפעילות של אותם עוסקים כ"פעילות מזכה" ומתן האפשרות לכל העוסקים במשק ליהנות מהתקנות. אולם מהצד השני התקופה לרכישת הנכסים שיזכו להטבה התקצרה רק עד ליוני 2021 (במקום נובמבר 2021 בטיוטה הקודמת). כמו כן, יוכלו ליהנות מהתקנות גם חברות הפועלות במסגרת זיכיונות מהמדינה (למעט בכל הקשור לחברות שקיבלו זכות נפט בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע).
בתאריך 21/09/20 פורסמו שלוש החלטות מיסוי בנושא במע"מ, כדלקמן: 1. החלטת מיסוי בגין מתן שירותי תמיכה בתוכנה לעוסק תושב אזור אילת . 2. החבות במע"מ בגין הוצאות מימון ערבות להבטחת השקעות של רוכשי דירות 3. החבות במע''מ בשל סכומים המשולמים ע''י משרד הבנוי והשיכון כתוספת סבסוד הוצאות פיתוח – החלטת מיסוי שאינה בהסכם.
לאחרונה, ניתן פסד דין של בית המשפט העליון (ע"א 7195/17, 10028/17) בו נדונה, בין היתר, השאלה האם הריבית המקסימלית הקבועה בחוק הריבית ובצו הריבית כוללת את רכיב המע"מ, או שמא מדובר ברכיב חיצוני לריבית, אשר ניתן לגבותו בנוסף לריבית המקסימלית המותרת ? בית המשפט העליון כי יש לקבוע שתשלום המע"מ "המגולגל" על הלווה בעסקה למתן אשראי הוא חלק מהתמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, ומשכך הוא כלול בריבית כהגדרתה בחוק הריבית. על-כן המלווה אינה רשאית לגבות את תשלום המע"מ בנוסף לריבית בגובה 13%, שהיא הריבית המקסימלית המותרת במקרה הנדון.
ההסכם הצפוי לכינון יחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הוא בשורה כלכלית גדולה, הפותחת דלת לאפשרויות נרחבות יותר של ביצוע עסקאות ישירות מול המדינה וחברות, שכן עד היום המסחר מול המדינה בוצע באופן עקיף. כמו כן, נפתחות אפשרויות של תכנון מס וניצול משטר המס המיטיב במדינה זו, לרבות ביצוע עסקאות מול מדינות נוספות .
ביום 14 באוגוסט 2020, פרסם משרד האוצר טיוטת הצעה להוראת שעה בדבר מתן פחת מואץ ברכישת ציוד (להלן: "הוראת השעה"). מטרת התקנות המוצעות היא עידוד השקעות בענפי התעשייה, החקלאות, הבנייה והמלונאות, במסגרת מאמצי הממשלה לסייע לעסקים בהתמודדות עם השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה.
תעשיית ההייטק הישראלית נפגעה במסגרת המשבר הנוכחי העובר על המשק הישראלי והעולמי, כאשר במיוחד נפגעו אותן חברות הזנק (start-up) קטנות שנמצאות בראשית דרכן, בשלבי הפיתוח, אין להן הכנסות ממכירות ואמורות להתקיים באמצעות כספים שגייסו ממשקיעים.
אדם פרטי מקבל בירושה קרקע שנרכשה על-ידי הוריו/הורה הוריו לפני עשרות שנים, בגינה לא בוצעה כל הליך תכנוני וכל הליך יזמי. לימים בוצע שינוי ייעוד בקרקע כך שניתן להקים עליה יחידות למגורים ולמסחר. האדם מתקשר בעסקת קומבינציה עם קבלן לפיו ימכור לקבלן חלק מהמקרקעין בתמורה לקבלת יחידות דיור ונדל"ן מסחרי
במרכזו של פסק הדין עומד ערעור על שומה לפי מיטב שפיטה שהוציא מנהל מע"מ רמלה (להלן: "מנהל מע"מ") לאיחוד העוסקים (להלן: "איחוד העוסקים") הכולל שש חברות שאחת מהן, תנועה שירותי לוגיסטיקה ואחסנה (בפירוק) בע"מ, מצויה בפירוק (להלן "תנועה"). ביסוד השומה שהוצאה על ידי מנהל מע"מ, עומדת הודעת זיכוי שהוציאה חברת רקיט בנקיזר (להלן: "רקיט") לתנועה בגין חשבוניות שלא שולמו לה, בגובה 95% מהחוב בהתאם להודעת המפרק כי הסך שיוחזר יהיה כ-5% מהחוב. איחוד העוסקים לא הקטין את מס התשומות בהתאם להודעת הזיכוי, ועל כן הוציא מנהל מע"מ את השומה.
למטבעות מבוזרים (המוכרים יותר כ-"מטבעות וירטואליים") ישנם מספר מאפיינים אשר מקשים על סיווגם ועל הגדרת כללי הדיווח בגינם על ידי הגופים הרגולטוריים בארה"ב. כך לדוגמה, לעיתים המטבעות הווירטואליים משמשים כאמצעי המרה אלטרנטיבי, לעיתים הם משמשמים ל"טוקניזציה" של נכסים (כגון הנפקת "תגים" דיגיטליים לבטוחות או נדל"ן), במקרים מסוימים המטבעות הווירטואליים משמשים אמצעי לשמירת ערך (store of value) ושימוש נוסף הוא כמובן שימוש במטבעות בצורתם ה"קלאסית" לביצוע עסקאות.
בחודש ספטמבר 2017 קבע בג"צ שיש לשלם בגין מסתננים מארצות אפריקה בגינם היטל העסקה בשיעור 20% ממשכורתם (בדיוק כמו עובדים זרים). כתוצאה מכך מס הכנסה התחיל להפיק שומות 6 שנים רטרואקטיבית. בחלק מהמקרים ההיטל יכול להביא לפשיטת רגל של עסקים. גביית המס רטרואקטיבית אינה סבירה ועלולה להסב יותר נזק מאשר תועלת, למחוקק ולרשות המסים יש להימנע מגביית המס רטרואקטיבית. קראו עוד במאמר שלפניכם.
