ה"אנג'לים" שינשימו את תעשיית ההיטק בישראל

אנחנו מאחלים לשר האוצר החדש בהצלחה בתפקידו ויוצאים בקריאה אליו לסייע לחברות הזנק בראשית דרכן לגייס משקיעים, באמצעות חידוש הטבות המס שניתנו למשקיעים במסגרת חוק האנג'לים (שפקעו בסוף 2019) תוך ביצוע שינויים בחוק על מנת להופכו לאטרקטיבי יותר למשקיעים ומותאם לתקופה הנוכחית.

תעשיית ההייטק הישראלית נפגעה במסגרת המשבר הנוכחי העובר על המשק הישראלי והעולמי, כאשר במיוחד נפגעו אותן חברות הזנק (start-up) קטנות שנמצאות בראשית דרכן, בשלבי הפיתוח, אין להן הכנסות ממכירות ואמורות להתקיים באמצעות כספים שגייסו ממשקיעים.

אולם לאור המשבר הנוכחי ועליית רמת הסיכון ואי הוודאות מצד אחד והידלדלות בכספים הזמינים להשקעה מהצד השני, נותרו חברות רבות ללא יכולת לגייס השקעות להמשך התקיימותן ונותרו בפועל ללא אוויר לנשימה.

הטבת המס במסגרת חוק האנג'לים אפשרה למשקיעים במניות של חברות הזנק (start-up) לקזז את סכום השקעתם כהוצאה לצרכי מס כבר במועד ההשקעה כנגד כל מקור הכנסה אחר.

מטרת חוק האנג'לים

מטרתו של חוק האנג'לים הייתה לעודד השקעה בחברות הזנק בשלבי ההתפתחות הראשונים המכונים ה- Seed וה- Pre-seed שלבים אלו בחייה של חברת הזנק ידועים כשלבים קריטיים מבחינת גיוס מקורות המימון להמשך פעילותה.

ככלל, בשלבים אלו חברת ההזנק כבר השקיעה כספים בפיתוח ראשוני של הטכנולוגיה ובדיקות ההיתכנות, וככלל גם מיצתה את אפשרויות גיוס המימון מהמקורות העצמאיים של המייסדים ומהמעגל הקרוב למייסדים, המכונה גם שלושת ה- Family, Friends and Fools) F)

כאן נכנסים לתמונה אותם מלאכים גואלים, ה"אנג'לים", משקיעים פרטיים עם "כיסים עמוקים" האמורים לספק את המימון הנדרש על מנת לאפשר את הבשלת הטכנולוגיה המפותחת לרמה כזו שתקרוץ להשקעה של הכסף הגדול המנוהל על ידי קרנות ההון סיכון או תמשוך השקעה של שותפים אסטרטגיים, כגון חברות טכנולוגיה.

הטבת המס במסגרת חוק האנג'לים

חוק האנג'לים כלל הטבות מרחיקות לכת העומדות בניגוד לפרדיגמות הקבועות בדיני המס בישראל. ההטבות ניתנות בשני מישורים:

• הקדמת מועד אפשרות דרישת ההוצאה לצרכי מס – ניתן היה לדרוש את ההוצאה בגין השקעה כבר בשנת המס שבה בוצעה ההשקעה (ולא נדרש להמתין עד למועד מימוש ההשקעה כמקובל בהשקעות הוניות).
• ההשקעה תהווה מגן מס בשיעור המס השולי – סכום ההשקעה יותר בניכוי כנגד כל מקור הכנסה של המשקיע, לרבות הכנסה מעבודה ומעסק החייבות בשיעור מס שולי של עד 50% (ולא רק כנגד הכנסה הונית כמקובל החייבת בשיעור מס של 28%/33%) (שיעורי המס כוללים גם מס ייסף בשיעור של 3% החל על הכנסות גבוהות, ההנחה כי החוק רלוונטי בעיקר למשקיעים שהינם בעלי הכנסות גבוהות המשלמים מס ייסף).

ההטבה במסגרת חוק האנג'לים ניתנה רק ליחידים ושותפויות שכל השותפים בהן יחידים. תקרת ההשקעה עמדה על 5 מיליון ש"ח למשקיע. כאשר תקופת ההטבה תהא על פני שלוש שנים המתחילות בשנת המס שבה חלה ההשקעה.

באילו חברות ניתן היה להשקיע על מנת ליהנות מהטבת המס במסגרת חוק האנג'לים

חוק האנג'לים מכווין את המשקיע להשקיע בחברות המכונות במסגרת החוק כ"חברת מטרה" ו"חברה מתחילה". על שתי החברות להיות חברות פרטיות תושבות ישראל ובכפוף להתקיימות התנאים הבאים:

• חברת מטרה – ככלל, החברה לא גייסה כספים מהציבור (לרבות הנפקת אג"ח), עד תום תקופת ההטבה לפחות 75% מסכום ההשקעה של המשקיע ישמשו להוצאות מחקר ופיתוח, כאשר לפחות 75% מהוצאות המחקר והפיתוח יצאו בישראל, בשנת ההשקעה ובשנה שאחריה לא עלו הכנסותיה של החברה על 50% מסכום הוצאות המחקר והפיתוח, הוצאות המחקר והפיתוח הוצאו לפיתוח מפעל בבעלות החברה ובכפוף לתנאים נוספים.
• חברה מתחילה – ככלל, המסלול מיועד לחברה בראשית דרכה שטרם חלפו 4 שנים ממועד התאגדותה (או 5 שנים אם פועלת באזור פיתוח א') או לפני חלוף שנה ממועד קבלת סיוע הרשות לחדשנות המיועד לחברה מתחילה, כמאוחר. וכן על מנת למקד את ההטבה בחברות בראשית דרכן נקבעו הגבלות על היקף המכירות, ההוצאות וההשקעה בחברה עובר להשקעה במסגרת חוק האנג'לים, רואה החשבון של החברה נדרש לאשר עמידה בתנאים אלו.

כמו כן, נדרש אישור מהרשות לחדשנות, טרם ביצוע ההשקעה, על כך שלפחות 70% מהוצאות עד למועד ההשקעה שימשו למחקר ופיתוח ואישור לבעלות החברה על הקניין הרוחני שפותח.

הסיכון בהשקעה במסגרת חוק האנג'לים

בעוד שבהשקעה בחברת מטרה הסיכון יהיה של המשקיע, כך שככול וחברת המטרה לא תעמוד ביעדים שנדרשים במסגרת החוק, תישלל ההטבה מהמשקיע. בהשקעה בחברה מתחילה הסיכון יהיה על החברה עצמה, כך שבמידה והחברה המתחילה לא תעמוד בדרישות הקבועות בחוק תהא זו החברה שתידרש להשיב את הטבת המס שקיבל המשקיע.

כיצד להפוך את חוק האנג'לים לאטרקטיבי יותר למשקיעים ולחברות

לצערנו לא ניתן לומר כי חוק האנג'לים הגשים את מלא מטרותיו. החוק אומנם הגיע עם כוונות טובות במטרה לעודד משקיעים להשקיע בחברות הזנק באותם שלבים ראשונים שהשקעתם כל כך נדרשת, אולם החוק בנוסחו הנוכחי עדיין מערים קשיים הן על המשקיעים והן על החברות ובכך מונע את האפשרות למיצוי מלא הפוטנציאל הגלום בו. תכופות יוזמות ברוכות של רשות המסים מסתיימות בסופו של דבר בקול ענות חלושה, לא בגלל שחסרות כוונות טובות אצל רשות המסים או אצל המחוקק, אלא מכיוון שבתהליך מועמסים תנאים והתניות המקשים על יישומו של החוק והופכים אותו לפחות אטרקטיבי למשקיעים ולחברות, שמטרתו לתמרץ.

חששנו כי עשויה לעלות טענה כי מאחר והחוק לא הגשים את מטרותיו אזי אין גם טעם להאריכו, לטעמנו עמדה זו אינה נכונה והפתרון המוצע על ידינו יהיה להכניס בחוק עדכונים שיאפשרו לו להיות הכלי המרכזי, באמצעותו יבצעו משקיעים השקעות בתחום ההייטק.

לטעמנו להלן מספר שינויים שנדרש לשלב בחוק האנג'לים במטרה לאפשר את מיצוי מלא הפוטנציאל הגלום בחוק:  

1. ראשית חשוב כי תצא הצהרה חד משמעית של שר האוצר כי תחולת החוק שתאושר תהא רטרואקטיבית לתחילת השנה. זאת על מנת לאפשר לחברות הזנק כבר עכשיו להתחיל לגייס את ההשקעות ללא המתנה להשלמת החקיקה של החוק.
2. לאפשר למשקיע בחברת מטרה את אותה ודאות שניתנת למשקיעים בחברה מתחילה, כך שהטבת המס לה זכאי המשקיע, לא תהא תלויה בביצועי החברה שבה משקיע וחובה תחול על החברה שמבקשת את המימון.
3. לאפשר במסגרת חוק האנג'לים השקעה באמצעות קרנות הון סיכון שיקימו למטרה זו שותפויות ייעודיות שיכללו רק יחידים. כניסה של קרנות הון סיכון לתחום, תסייע להגשים את מטרת החוק בכך שתאפשר לגורמים המקצועיים מהמגזר הפרטי לגשר את פערי המידע הקיימים מול אותם אנג'לים ובכך יתרום להגדלת היקפי ההשקעה בחברות ההזנק, שכאמור זו הרי מטרתו של החוק.
4. הקלה של הדרישות הרגולטוריות, ככל שעיקר מטרתו של החוק הינו למקד כי הכספים שיושקעו בעקבות החוק ימוקדו בתחום המחקר והפיתוח וזה האחרון יבוצע בישראל, הרי שניתן להסתפק לצורך כך בסיווג הוצאות המחקר והפיתוח בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים וניתן בנקל לוותר על מעמסה הבירוקרטית של ההתנהלות מול הרשות לחדשנות. יש לזכור כי להתנהלות כאמור יש גם עלויות כספיות, שלחברה בשלביה הראשונים ככל הנראה יש דברים יותר טובים להשקיע בהם. 
5. לאפשר במסגרת החוק השקעה של כספים בנוסף למחקר ופיתוח גם בהוצאות נוספות הקשורות בקידום הטכנולוגיה, לדוגמא שיווק, רישום פטנטים וכד'.
6. לתת תמריץ למשקיעים שהשקיעו בחברות הזנק בעבר באמצעות הלוואות הניתנות להמרה למניות, להמיר את ההלוואה למניות במהלך שנת 2020 ואחריה ועדיין ליהנות מהטבות המס במסגרת חוק האנג'לים. ההמרה להון, תקטין את ההתחייבויות של החברה ואף עשויה לחסוך לחברה תשלומי ריבית (במידה ומשולמת ריבית שוטפת).
7. לקבוע כי המבחנים שיקבעו יחושבו כממוצע על פני תקופת ההטבה ולא כמספר חלוט בכל שנה. כך שהחברה לא תפגע בהטבות המס של המשקיע אם בשנה מסוימת לא תעמוד בשיעור הנדרש, כאשר בשנים קומות עמדה מעל ומעבר לשיעור הנדרש.
8. לחילופין, לקבוע כי תהא הקלה בדרישות ככל שהחברה תבשיל את הפיתוח הטכנולוגי. לדוגמא הדרישה הקובעת במסמרות כי הוצאות המו"פ של חברת מטרה יהיו בשיעור של 70% בכל שנה ביחס לכלל הוצאותיה, דרישה שיכולה להימשך על תקופה של שלוש שנים. לטעמנו מבחן כאמור יכול אולי להתאים לחברה בתחילת דרכה אולם עם התקדמות המו"פ בשנים המאוחרות יותר רשות המסים צריכה לאפשר לחברה להפנות משאבים להוצאות שאינן ישירות למחקר ופיתוח אבל קשורות אליו בטבורן.
9. לאפשר השקעה גם בחברה זרה, המחזיקה בבעלות מלאה חברת בת תושבת ישראל, כאשר כל הזכויות בקניין הרוחני יהיו בבעלות חברת הבת תושב ישראל. זאת היות ולעיתים נדרשים יזמים ישראלים להקים חברה מחוץ לישראל על מנת לגייס השקעות ממשקיעים זרים, המוכנים להשקיע רק בחברה מקומית זרה. עם זאת תכלית החוק מתגשמת היות והפועל הקניין הרוחני, מפותח ומוחזק בחברה בת תושבת ישראל.
10. הגדלת רף ההשקעה לסכום של 10 מיליון ש"ח (במקום 5 מיליון ש"ח שהיה בחוק שפקע). הגדלת הסכום תאפשר להשקיע במגוון רחב יותר של חברות ובסכומים מהותיים יותר. אומנם, הגדלת סכום ההשקעה עשוי לפגוע בזמן הקצר השיעור הגבייה של רשות המסים מאותם משקיעים, אולם בהסתכלות רחבה על המשק כולו, הרי שאותה השקעה צפויה להפיק הכנסות מסים העולות לאין שיעור על כל ירידה בגביה הזמן הקצר.
11. ככל שנוסח החוק יעודכן, לקבוע הוראות מעבר המאפשרות לחברות שכבר בחרו לאמץ את החוק, להחיל על עצמם את נוסח החוק המעודכן, גם רטרואקטיבית.

לאור חשיבותו לעתיד תעשיית ההייטק הישראלית, נדרש כי חוק האנג'לים יחוקק מחדש ופעם שימצא את מקומו המכובד במסגרת ספר החוקים בישראל (ולא כהוראת שעה זמנית שתפקע בעתיד כפי שקרה עם החוק הנוכחי).