בתאריך 2 ביולי 2025 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בנושא הגדרת מקום מושבו של יחיד (להלן: "תזכיר החוק"). תזכיר החוק מציע לקבוע מספר חזקות חלוטות המתבססות על ימי השהייה של היחיד ובן/בת הזוג בישראל, אשר בהתקיימן ייראה היחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ, לפי העניין וזאת על מנת להגביר את הוודאות בנושא עתיר מחלוקות זה. יוזכר כי בתאריך 24 ביולי 2023 פורסם תזכיר חוק באותו נושא, אשר נזנח, והיה חלק מרפורמה רחבה בתחום המיסוי הבינלאומי, אשר הוגשה למנהל רשות המיסים בנובמבר 2021 בשיתוף והסכמה של לשכות עוה"ד, רו"ח ויועצי המס (להלן: "תזכיר החוק הקודם").
ביום ה- 2 באפריל, 2025, הכריז הנשיא טראמפ על מכסים חדשים. החל מיום 5 לאפריל 2025 יוטל מכס בסיסי של 10% על כל הייבוא לארה"ב מכל מדינה בעולם. החל מיום ה- 9 לאפריל 2025 יוטלו "מכסים הדדיים" על כ- 60 מדינות ספציפיות כגון סין (34%), האיחוד האירופי (20%), וישראל (17%).
ביום 11 בפברואר 2025, רשות המיסים בישראל (להלן: "הרשות") פרסמה את חוזר מס הכנסה (01/2025) אשר סיפק הנחיות וכן פירוט לגבי החובות והדרישות לתאגידים רב לאומיים (להלן: "התאגיד/ים") הנוגעים להגשת דו"חות Country-by-Country Reports (להלן: "דוח CbCR").
במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2025 נקבע בין היתר להטיל על שר האוצר: • לתקן תקן את תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה- 2014, כך שייקבע כי החל משנת 2025, יבוטלו כלל נקודות הזיכוי הניתנות לעובדים זרים. • לבטל את צו מס הכנסה (זיכויים לתושבי האזור), התשנ"ה- 1995, המקנה נקודות זיכוי לתושבי אזור שאינם אזרחים ישראליים.
במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2025 נקבע ששר האוצר בשיתוף עם נגיד בנק ישראל, יקים צוות בין-משרדי שיבחן הטלת מס מיוחד על פעילות הבנקים בשנת 2026.
עניינו של פסק דין זה הוא בהלוואה שקיבלה חברה ישראלית מחברת אם אמריקאית לצורך רכישת מניותיה של חברה ישראלית אחרת. ההלוואה הוענקה בשנת 2005 ללא ריבית וללא מועד פירעון. פקיד השומה קבע כי יש לחייב את ההלוואה בריבית רעיונית לפי סעיף 85א, כלומר הגדלת הוצאותיה של החברה. בשלב מאוחר, טען פקיד השומה בסיכומיו כי לחילופין יש להחיל על ההלוואה את סעיף 3(י) לפקודה, שוב לצורך הגדלת הוצאות החברה. במסגרת פסק הדין נקבעו שלוש קביעות: 1. עיקר פסק הדין עוסק בדחיית טענותיה של החברה כי הלכה למעשה ההלוואה, שהיא ללא ריבית או מועד פירעון, הינה למעשה "שטר הון" שנכנס לאחד החריגים של סעיף 85א וסעיף 3(י), בעיקר מאחר ולא נקבעה תקופה מינימאלית שבה אין להחזיר את ההלוואה (לגבי חוק התיאומים, מינימום שנה אחת, לגבי פקודת מס הכנסה חמש שנים). 2. בית המשפט פסק כי לא ניתן להחיל על ההלוואה את תנאיו של סעיף 85א לפקודה, מפני שההלוואה הוענקה טרם כניסת סעיף 85א לתוקף בנובמבר 2006, ואת תנאיה של עסקת הלוואה יש לבחון ביום חתימת הסכם ההלוואה. בית המשפט דחה את גישת מס הכנסה כי יש לראות בהלוואה עסקה שמתחדשת מדי שנה, כך שכללי מחירי העברה חלים בשנה שנכנסו לתוקף. 3. בית המשפט קובע כי יש להחיל את סעיף 3(י) על ההלוואה הספציפית הזו, בהתאם לטענתו החלופית של פקיד השומה, ואילו לחברה אין כלל זכות ערעור על שומה המגדילה את הוצאותיה בהתאם לסעיף 153 לפקודה, שכן היא לא "קופחה" על ידי הוצאת השומה.
תכלית הפרסום – היבטי מס 69/2023 בהמשך לחובת הגשת דוחות בין מדינתיים ("CbCR") ובהתאם להנחיות ה-OECD ותקנות מחירי העברה בישראל, פרסמה רשות המסים מסמך העונה לשאלות נפוצות - "שאלות ותשובות שכיחות בנושא הגשת דוחות בין מדינתיים – country by country CbCR " ובאופן ספציפי לגבי התוכן ולוחות הזמנים הנוגעים להגשת דוח CbCR לקבוצות רב לאומיות.
בעקבות מתקפת הטרור בדרום ישראל ב 7 לאוקטובר 2023, פרסמו רשות המס האמריקאית, ומשרד האוצר האמריקאי, הודעות על דחיית המועדים כמפורט להלן. ביום ה 13 לאוקטובר פרסם ה- IRS כי תושבי ישראל המדווחים לרשויות המס בארה"ב יזכו לאורכה עד ליום ה-7 באוקטובר 2024 להגשת הדו"ח השנתי לשנת 2022 (במקור היה להגיש עד ליום 16 לאוקטובר 2023). הארכה ניתנת ביחס לכל פעולה הנדרשת מכוח חוקי המס, כולל דיווח על הכנסה, נכס, מתנה, כספי ירושה או תשלום של מסים
בתאריך 24 ביולי 2023 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בנושא הגדרת התושבות של יחיד (להלן: "תזכיר החוק"). מטרת התזכיר המפורט להלן, הינו לקבוע חזקות חלוטות המתבססות על ימי השהייה של היחיד בישראל אשר ישמשו לקביעת היותו "תושב ישראל" או "תושב חוץ" ובכך לצמצם את היקף המקרים שבהם ישנה מחלוקת בין עמדת מס הכנסה לבין הנישום לגבי מקום תושבתו. יוזכר כי "תזכיר החוק" הינו חלק מרפורמה רחבה בתחום המיסוי הבינלאומי שהונחה על שולחנו של מנהל רשות המיסים בנובמבר 2021
בהמשך למבזקנו מיום 26 ליולי 2022, בתאריך 22 בספטמבר, 2022 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות החדשות לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א 1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה" או "התיקון") המרחיב את חובת הדיווח בנושא מחירי העברה בהתאם לסעיף 85א לפקודת מס הכנסה, והתקנות מכוחה. התקנות והשינויים החדשים ובהם סעיפים 85ב ו85ג לפקודת מס הכנסה וכן פרסום טפסי 1385 ו- 1585 חדשים, מתייחסים לדרישות החדשות בנוגע לחובת דיווח עסקאות בינ"ל בין צדדים קשורים החל משנת המס 2022 כדלהלן:
מחירי העברה – הרחבת דרישות הדיווח לתאגידים רב-לאומיים
ההסכם הצפוי לכינון יחסים בין ישראל לבין איחוד האמירויות הוא בשורה כלכלית גדולה, הפותחת דלת לאפשרויות נרחבות יותר של ביצוע עסקאות ישירות מול המדינה וחברות, שכן עד היום המסחר מול המדינה בוצע באופן עקיף. כמו כן, נפתחות אפשרויות של תכנון מס וניצול משטר המס המיטיב במדינה זו, לרבות ביצוע עסקאות מול מדינות נוספות .
ישראלים שהינם אזרחי ארה"ב צריכים לבחון את חשיפתם באופן מידי לחלק מחבויות המס החדשות! מבזק מס זה של פאהן קנה Grant Thornton Israel מפרט את עיקרי השינויים כתוצאה מאישור רפורמת מס פדראלית בארה"ב הנוגעת למיסוי יחידים, חברות ועסקים, לרבות בתחום המיסוי הבינלאומי. הרפורמה אושרה בתאריך 22/12/2017.
