עדכונים מקצועיים

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 13 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") ובעניין מאיר סיידה (להלן: "סיידה"). בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שניתן ביום 1 בנובמר 2020 מפי כבוד השופטת א. וינשטיין (להלן "השופטת") בעניין חברת בית חוסן בע"מ (להלן: "החברה") עיקרי הדברים היו כדלקמן: החברה היא איגוד מקרקעין והכנסותיה הם מהשכרת מבנים. בעקבות סכסוך בין אחת מבעלי המניות בחברה, ציפורה נוישטאט, (להלן: "ציפורה") לבין יתר בעלי המניות (להלן: "יתר בעלי המניות") אשר אף הובילו בשנת 2012 להגשת תובענה על-ידי ציפורה נגד החברה, ובעלי המניות בחברה (להלן: "התובענה"). הצדדים לתובענה הגיעו להסכם פשרה ביום 11.8.2013, בגדרו הוסכם כי ציפורה תמכור לחברה את מניותיה, אשר היוו %18.75 מכלל מניות החברה, תמורת סך של 2,486,000 ש"ח (להלן: "עסקת הרכישה העצמית"). הרכישה העצמית מומנה באמצעות לקיחת הלוואה מהבנק. על הרכישה כאמור שילמה החברה מס רכישה כנדרש. על ההלוואה האמורה נוצרו הוצאות ריבית והחברה דרשה בניכויים.

נבקש להביא לידיעתכם כי ביום 5 בפברואר 2023 ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ (להלן: "המערערת"). המערערת היא חברה העוסקת במתן שרותי שמירה ונקיון. למערערת אין מלאי עסקי והיא איננה עוסקת בייצור או במסחר. הוצאותיה העיקריות הן הוצאות שכר והוצאות נלוות, המשולמות מדי חודש. לעומת זאת הכנסותיה מהשרותים אותם היא מספקת מתקבלות באיחור של 60 ימים בממוצע. במהלך השנים 2017 - 2013 המערערת הכינה שני "סטים" של דיווחים חשבונאיים: דוח חשבונאי אחד הוכן על בסיס מצטבר ואשר שימש לצרכי פעילותה המסחרית, לרבות הצגתו לבנקים לשם קבלת אשראי וחלוקת דיבידנד על בסיסו, ודוח חשבונאי נוסף שהוכן על בסיס מזומן ששימש את המערערת רק בדיווחיה לפקיד השומה. יצוין כי בשנים שקדמו לשנים שבערעור, המערערת ערכה דוחות על בסיס מצטבר והתאימה אותם לצרכי מס לבסיס מזומן ב- "דוח ההתאמה", זאת בהתאם להודעה שפרסמה רשות המיסים אשר התירה שיטת דיווח זו.

במזכר זה נבקש לעדכנכם בדבר מספר תיקונים אשר נכללו במסגרת טיוטה ראשונה של קובץ החלטות הממשלה שאמורות להיות מאושרות במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, כמו גם, הצעה לתיקון חוק מע"מ בדבר חובת רישום ודיווח לצרכי מע"מ בישראל על-ידי תושב חוץ בגין שירותים דיגיטליים המסופקים לאדם פרטי בישראל.

ניכוי מס תשומות בקשר עם הוצאות דמי שכירות, חשמל, מים וניהול שניתן ליחסן לחדרי אוכל, מטבחים וחדרי אחסון עבור העובדים.

ברק תמ"א ים סוף 8 בע"מ (להלן: "המערערת") היא חברה שהתאגדה בשנת 2017, כחברת בת ייעודית של חברת ברק הס החזקות בע"מ (להלן: "חברת האם") והיא התקשרה בהסכם הלוואה יחיד מיום 25.1.17 עם חברת התחדשות עירונית בשם ב.ע.י. ים סוף 8 בע"מ (להלן: "ההסכם" ו- "היזם"). במסגרת ההסכם נקבע כי המערערת תעניק שירותים לאיתור גורמי מימון לפרויקט, ושירותים לתחזוקת הקשרים הפיננסיים ושירותי בקרה שוטפים. בהמשך לכך, נטען כי המערערת הצליחה לגייס את המימון הנדרש ליזם בהתאם להסכם ביניהם. במסגרת זו נטען גם כי חברת האם התקשרה עם היזם בהסכמים שלובים הכוללים השקעה ומתן שירותים, הכוללים הן תשואה קבועה ומובטחת והן תמורה השווה ל- 4% מרווחי היזם.

מלכ"רים הניגשים למכרזים של המדינה

דוח העסקאות השנתי 2021 תקציר מנהלים,צמיחה בשוק העסקאות ב2021,פעילות הבורסה ,משקיעים זרים ,טכנולוגיה הישראלית

עוסק רוכש פוליסת ביטוח אשראי מחברת ביטוח. בקרות אירוע ביטוחי עקב חדלות הפירעון של הקונה, מקבל העוסק כספים מחברת הביטוח בגין החוב שלא שולם לו על ידי הקונה. האם בנסיבות אלה רשאי העוסק להוציא "תעודת זיכוי" ולקבל את החזר המע"מ ששילם בגין עסקאותיו עם הקונה בטענה לקיומו של "חוב אבוד", או שמא אין מדובר כלל ב"חוב אבוד" משעה שהעוסק קיבל בסופו של יום את התמורה מחברת הביטוח ? זו בתמצית הסוגיה שעלתה בפס"ד.

סעיף 20 לחוק מס ערך מוסף, התשל''ו – 1975 קובע : "מי שאינו חייב בתשלום המס רשאי, בהסכמת המנהל ובתנאים שקבע, לקבל על עצמו את התשלום, ומיום ההסכמה דינו כדין החייב בתשלומו."

חבות הדיווח במס ערך מוסף

סוגית המע"מ בגין חילוט ערבות מורכבת היא ודורשת בחינה מעמיקה של העובדות הרלוונטיות, במטרה להתחקות אחר הטיפול הראוי מבחינת דיני המע"מ. כפי שנראה להלן, בתי המשפט הכריעו בעניין באופנים שונים, כאשר אותו שופט הגיע לשתי החלטות הפוכות. חילוט ערבות יכול להתבצע הן מצד הלקוח והן מצד הספק. נראה כי ביחס להיבטי המע"מ בחילוט הערבות, יכולות להיות ארבע חלופות שונות של טיפול

בעקבות התפרצותו והתפשטותו המתמשכת של נגיף הקורונה בעולם ובישראל, הטלת מגבלות תנועה וסגר על המשק, סגירת נתב"ג ופעולות נוספות, קיימת האטה כלכלית במשק אשר קיים חשש שתלך ותעמיק, שבעקבותיה ניתן להניח כי חברות רבות ועוסקים יקלעו לקשיים אשר עלולים להוביל להליכי חדלות פירעון ופשיטות רגל. בהתאם, ייתכנו מקרים בהם עוסקים אשר סיפקו שירותים או טובין לחברות עם קשיים כלכליים ותזרימיים, יתקשו לגבות את התמורה עבור העסקה. לנוכח האמור, מצאנו לנכון לסקור עבורכם בתמצית את עמדת רשות המע"מ ביחס להוצאת תעודות זיכוי בשל חובות אבודים, כדלהלן.

ביום 30.12.2020 פרסמה רשות המסים את רשימת העמדות החייבות בדיווח ביחס לשנת 2020. כאמור, ביום 30.11.2015 פורסם חוק הטבות במס וייעוץ במס (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2015 (להלן: "החוק") הקובע חובות דיווח – לעניין מס הכנסה, מע"מ, בלו על דלק, מכס ומס קנייה – בגין "חוות דעת" ובגין "עמדה חייבת בדיווח".