עדכונים מקצועיים

רשות המסים מאריכה עד ליום 31/12/2024 את הנוהל שפרסמה אשר מאפשר לנישומים אשר נבע להם רווח מימוש מטבעות וירטואליים, ושהמערכת הבנקאית בישראל סירבה לפתוח להם חשבון בנק בישראל, לשלם את המס המגיע ממימוש המטבעות וירטואליים ישירות לחשבון הבנק של רשות המסים.

חברות ישראליות שקיבלו מעל 50 מש”ח מימון או שהיקף המכירות שלהן עולה על 30 מיליון ₪ בשנה. מסלול מחקר טרום מוצרי ליצירת ידע בטכנולוגיה חדשה לחברה תומך בחברות שמשקיעות תקציבים משמעותיים במחקר פורץ דרך בשלבים התחלתיים (TRL 2-4) במטרה לחזק את היתרון הטכנולוגי של החברות הישראליות ולבסס פעילות ארוכת טווח בתחום.

אנחנו מבקשים להזכירכם כי עד סוף חודש יולי 2024 יש להגיש דיווח חצי שנתי ולשלם מקדמות על רווחים בשוק ההון בגין מכירת ניירות ערך נסחרים שלא נוכה בגינם מס במקור, ושנמכרו בתקופה שבין 1 בינואר 2024 ועד 30 ביוני 2024.

ברצוננו לעדכן כי רשות המיסים פרסמה לאחרונה החלטת מיסוי חדשה בנושא: ניכוי מס במקור ב"מכירת נכסים דיגיטליים" (החלטת מיסוי 5711/24). ההחלטה מתייחסת לחברה פרטית בישראל )להלן: "החברה"), הפועלת תחת רישיון רגולטורי, בעבור לקוחותיה בזירות מסחר של מטבעות דיגיטליים (מסוג ביטקוין ואית'ריום) (להלן: "הנכסים הדיגיטליים").

בתאריך 9 במאי 2024, המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (IASB) פרסם את תקן דיווח כספי בינלאומי 19 חברות בנות ללא אחריות ציבורית- גילויים (IFRS 19, להלן - "התקן") . התקן פורסם במטרה לאפשר צמצום בדרישות הגילוי עבור חברות בנות העומדות בתנאים מוגדרים כמפורט בתקן.

פיצויים עקב מלחמת חרבות ברזל

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית במספר אירועי המעילות אשר נחשפות כתוצאה מקבלת מידע אנונימי. כך עולה מנתוני סקר עבירות צווארון לבן שנערך ע"י מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה, אשר בחן למעלה מ- 100 ארגונים וחברות מובילות במגזר העסקי שבחלקן התרחשו אירועי הונאות ומעילות במהלך השנים 2022-2023. עלפי הסקר, נמשכת מגמת העלייה ביישום קו חם כאמצעי מרכזי לצורך איתור מעילות שבוצעו בארגון. בדומה לישראל, גם בעולם ישנה עלייה דרמטית ביישום קו חם בחברות וארגונים שונים. הנתונים העולים מסקרי המעילות העולמיים שנערכים ע"י ארגון ה- ACFE, מראים כי היקף הנזק הכספי שנגרם לארגונים בהם התרחשו מעילות ולא נעשה שימוש בקו חם, היה גדול פי 2 מארגונים שהטמיעו בקרבן כלי זה. כמו כן, ארגונים שבהם יושם קו חם נוטים לאתר מעילות שהתרחשו מהר יותר, לרוב כתוצאה מקבלת מידע אנונימי מעובדים.

תוכניות סיוע חדשות

ביום 25 באפריל 2024 פורסם פס"ד העוסק בשני ערעורים העוסקים בטענות של עסקה מלאכותית ומחילת חוב. חברת מוצרי שלם אריזות (1988) בע"מ החלה את פעילותה בשנת 1999 ועוסקת בייצור ושיווק אריזות פלסטיק ובנוסף מחזיקה החברה במספר חברות בשיעורי החזקה שונים (להלן: "חברת האם"). חברת האם רכשה את מלא הון מניות חברת שלם פתרונות אריזה בע"מ (להלן: "חברת הבת") בשלושה שלבים. טרם רכישת מניות חברת הבת, חברת הבת הוחזקה על ידי פלסטיב 2000 אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "האגודה") כמו כן, לחברת הבת שטרי הון שהונפקו על ידה לאגודה (להלן: "שטרי ההון").

דוחות כספיים לדוגמה לתקופות ביניים של שנת 2024 הערוכים בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים ותקנות ניירות ערך

ביום 28.2.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד – 2024, במסגרתו יועלה שיעור המע"מ מ- 17% ל- 18%, וזאת החל מיום 1.1.2025. ביום 14.4.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספים) (תיקון), התשפ"ד-2024, במסגרתו תוקן צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ג-1992 כך ששיעור מס השכר ומס הרווח המשולמים על פעילות בישראל של מוסד כספי יועלה מ- 17% ל-18%, וזאת החל מיום 1.1.2025. נציין, כי בהתאם לפרסומים בתקשורת, במשרד האוצר בוחנים אפשרות להקדים את העלאת שיעור המע"מ כאמור, ל-1 ביולי 2024. מצאנו לנכון לעדכן אתכם במשמעויות של השינוי על מנת שתוכלו להיערך בהתאם. בהנחה שהשינוי ייכנס תוקף החל מ- 1.1.2025 (להלן – "היום הקובע") יחול שיעור המס החדש על כל העסקאות שהמועד לחיוב במס לגביהם יהיה החל מאותו יום.

ביום 15 באפריל 2024, מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") פרסמה את עמדת סגל חשבונאית מספר 99-11 (להלן - "עמדת הסגל") בנושא השפעת הפרת אמות מידה על סיווג התחייבויות כשוטפות או כלא שוטפות. מטרת עמדת הסגל היא לסייע לתאגידים המדווחים בניתוח השפעת הפרת אמת מידה פיננסית על סיווג התחייבות כהתחייבות שוטפת או כהתחייבות לא שוטפת במסגרת הדוח על המצב הכספי בהתאם לתקני דיווח כספי בינלאומיים. עמדת הסגל בתוקף מיידי החל ממועד פרסומה.

חצי שנה של לחימה השפיעה רבות על תחום הנדל"ן בקרב חברות יזמות, תשתיות, נדל"ן מניב, קבלני ביצוע ועוד. מסקירת דיווחים של החברות המובילות, ניתן לזהות השפעות כגון: מחסור חמור בכח עבודה, האטה בקצב הבנייה, ביטול ודחייה של פרויקטים, צניחה במכירת דירות חדשות, חשש לפגיעה בתזרים ועוד. עם זאת, מצאנו כי חברות אשר פועלות בסביבה הגלובלית ותיק הנכסים שלהן הינו מחוץ לישראל לא הושפעו מהמלחמה באופן מהותי. טרם המלחמה, חברות רבות בתחום הנדל"ן השקיעו משאבים רבים בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות חדשות והתאמת תהליכי העבודה למגמות בינלאומיות, כמו מודעות סביבתית ו-AI (בינה מלאכותית). חלקן כבר החל ביישום הטכנולוגיה, חלקן מצויות בשלב הפיתוח, וחלקן עצרו את המגמה ועוסקות בהישרדות ובשינויים בעקבות הלחימה, כך שתהליכי הסביבה והטכנולוגיה נדחקו לאחור.

עולם הנדל"ן שעד טרם המלחמה, נכנס למצב של קפאון חווה קשיים נוספים כגון: מחסור בפועלים, מצב הרוח של משקיעים ורוכשי דירות, אך הביקוש נשאר קשיח. אחד מהאתגרים המרכזיים בענף זה הוא לגרום לשינוי בדינמיקה הכלכלית והפיננסית. הקושי גובר בייחוד לאור מדדים המצביעים על עצירה בהפחתות בריבית בנק ישראל.

כידוע, החל מיום הקמתה מדינת ישראל שוכנת במרחב גיאופוליטי בעל מאפייני סיכון רבים. מנתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ עולה תמונת מצב מדאיגה לפיה מתוך כמעט שלושה מיליון דירות למגורים בישראל, נכון ליוולי 2023 – מעל לכ- 1.6 מיליון דירות למגורים אינן ממוגנות. בימים אלו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל נשאלת השאלה כיצד הממשלה מעודדת את בעלי הבתים והעסקים לבנות מקלטים או ממדים? לעניין זה, תשומת לב מופנית לסעיף 17(7) לפקודת מס הכנסה אשר עוסק בהתרת ניכוי הוצאות אשר הוצאו בנקיטת אמצעי זהירות מפני התקפות מן האוויר בשנה השוטפת בה הוצאו. בשנים האחרונות, בשל ההתקפות הרבות מן האוויר על ערי ישראל, קיבל סעיף המשנה חשיבות ועלו מספר סוגיות בנוגע לאופן מימוש הטבת המס הגלומה בסעיף, בעת בניית חדרי בטחון וממ"דים בדירת קיימות, לרבות ע"י קבלנים.

החלטת אכיפה חשבונאית 24-5 - איבוד שליטה בחברה מוחזקת במהלך חודש פברואר אפריל 2024 פרסם סגל רשות ניירות ערך את החלטת אכיפה חשבונאית 24-5 שעניינה איבוד שליטה בחברה מוחזקת. עניינה של החלטת האכיפה הינה חברה העוסקת בייזום, הקמה, הפעלה ותחזוקה של מערכות לייצור חשמל ממקורות אנרגיה סולארית בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, אשר התקשרה בעסקה למכירת 50% מהון חברת בת המחזיקה במתקן פוטו וולטאי לצד שלישי וכתוצאה מהעסקה סברה כי איבדה את השליטה בחברה המוחזקת.