עדכונים מקצועיים

סקרנו את השינויים בשיעורי התשואה בנכסים מניבים: משרדים, מסחר ותעשיה ולוגיסטיקה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021 (אשר פורסמה בסוף דצמבר 2021). שיעורי ההיוון נקבעים בהתאם לאופי השימוש והשוכרים בנכס ומגלמים את רמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרים הכנסות שוטף מהם.

בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD. למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים. הדבר בא ליידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.

מניתוח דוח השמאי הממשלתי שפורסם לאחרונה על שיעורי ההיוון בנכסים מניבים: משרדים, מסחר ותעשיה ולוגיסטיקה במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021 כאמור לעיל. שיעורי ההיוון נקבעים בהתאם לאופי השימוש והשוכרים בנכס ומגלמים את רמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרים הכנסות שוטף מהם. ככלל, ירידה בשיעורי ההיוון עשויה להצביע, בין היתר על קיטון ברמת הסיכון ואי הוודאות בקבלת תזרימי המזומנים ותומכת בשיעורי תפוסה גבוהים.

דוח העסקאות השנתי 2021 תקציר מנהלים,צמיחה בשוק העסקאות ב2021,פעילות הבורסה ,משקיעים זרים ,טכנולוגיה הישראלית

גידול במספר המעילות שנחשפו כתוצאה מקריסת חברות

היצע שאינו עומד בקצב מול הביקוש הגואה, גורם לשוק הנדל"ן לרתוח! נכון למועד כתיבת שורות אלו, מחירי הנדל"ן האמירו ב-7.2% בשנת 2021! בנוסף לעליית ביקושים שנובעת מהפחתת מס הרכישה לדירות להשקעה, הטבות בתחום המשכנתאות, הריבית הנמוכה וחיסכון שעלה בתקופת הקורונה, יהיה נכון להצביע על מחסור בהיצע הדיור כאחת הסיבות המרכזיות לעלייה במחירי הדיור, אם לא המרכזית שבהן. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים אפריל 2020 – מרץ 2021 החלה בנייתן של כ-49,990 דירות, ירידה של 10.2% בהשוואה לחודשים אפריל 2019 – מרץ 2020.

מדד הנדל"ן של הבורסה בתל אביב איגד תחתיו את כל החברות העוסקות בתחום. בשנת 2019, פוצל המדד לשני תתי ענפים – תת ענף הבנייה ותת ענף הנדל"ן המניב (שפוצל אף הוא לחברות אשר עיקר פעילותן נמצא בחו"ל ולכאלה שעיקר פעילותן נמצא בארץ). מטרת הפיצול הייתה לסייע לבדל בין שני סוגי ההשקעה ולאפשר לציבור המשקיעים להשוות בין חברות בעלות אופי פעילות דומה. בעוד שחברות העוסקות בנדל"ן מניב קונות נכסים, משפצות, משכירות אותם, מתקיימות מדמי שכירות ומתאימות למשקיעים שמעדיפים לצעוד לאט אבל בטוח, בענף הבנייה משמשות החברות כזרוע הביצועית להקמת מבנים ותשתיות ומתקיימות מתשלום על ביצוע והשלמת עבודות אלה ומתאימות למשקיעים המעדיפים ליטול סיכונים גבוהים יותר.

בבחינה של שני העשורים האחרונים, ניתן לראות כי היקף ההרוגים בתאונות העבודה בתחום הבנייה בישראל חריג ומציב את מדינת ישראל בין המדינות הבולטות לרעה בעולם. בממוצע היקף ההרוגים בבנייה בישראל גדול פי 3 מהממוצע במדינות ה-OECD. למרות נתון חריג זה, עד לפני כארבע שנים הנושא לא קיבל הד תקשורתי ולא זכה למענה מתאים בקרב הרגולטור וגופי האכיפה השונים. הדבר בא ליידי ביטוי בין היתר במספר הקבלנים הזניח שהועמד לדין בגין עבירות בטיחות או מות עובדים בתאונות עבודה. גם המעטים שהועמדו לדין, בד"כ רמת ההחמרה מולם בדין הייתה נמוכה יחסית ולא תמיד בגלל חוסר אשמה, כי אם גם עקב תהליכי חקירה והעמדה לדין לא מקצועיים דיים.

בשנת 2020 הייתה עליה של כ – 50% בדיווחים למערך הסייבר הלאומי, מדובר על כ – 14,300 פניות. אירועי הסייבר המדווחים הינם פריצות לאנשים פרטים, עסקים וחברות ממגזרים שונים. מרבית הפריצות התקיימו לחשבונות פרטים שבעזרתם לאחר מכן ניתן למנף את תוצאות התקיפה לגניבת מידע רגיש ממקום העבודה.

כחלק מעדכוני החקיקה ופעילות הממשלה לסיוע כלכלי לעסקים שנפגעו מנגיף הקורונה רצינו לעדכן אתכם בדבר התפתחויות אחרונות, שינויים וחידושים.

מגפת הקורונה מהווה מקפצה לטכנולוגיות בתעשיות הישראליות אך גם חושפת אותן לפיקוח על ייצוא, שרבים אינם מודעים לו – דבר העלול לגרור סנקציות פליליות ועיצומים כספיים. עו״ד אסף גל מסביר על מה חשוב לשים דגש

כולנו עדים בעת האחרונה למגמה הולכת וגוברת של הידוק האכיפה של רשויות החוק בישראל ובעולם נגד שחיתות ומתן שוחד לעובדי ציבור זרים וברור כי מגמה זו רק תלך ותגבר. הפרשה האחרונה היא של חברת תמציות הריח פרוטרום, כאשר רק בשבוע שעבר שוחררו בערבות בכירים לשעבר בחברה לאחר שנעצרו לחקירה בחשד כי היו מעורבים בתשלומי שוחד לפקידי מכס ובמתן עמלות אסורות למשווקים ברוסיה ואוקראינה. מצב דברים זה מחייב פיקוח ובקרה של הקברניטים בארגונים השונים לצורך מניעה של מקרים כדוגמת אלה בגבולות הארגון עליו הם אמונים.

ביוני 2018 החלה הרשות לני"ע האמריקאית (SEC) לבחון את האפשרות לתיקון ההגדרות המופיעות בתקנת הרשות Rule 3-05 of Regulation S-X הכוללות את ההגדרות הבאות: • "חברות דיווח קטנות"- Smaller Reporting Company (SRC); • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה בין 75 מיליון דולר ל- 700 מיליון דולר "- Accelerate Filer (AF) ; • " חברה ציבורית שאחזקת הציבור בה עולה על 700 מליון דולר " Large Accelerate Filer (LAF); וכן לבחון את התנאים לעמידה בהגדרות אלו. התיקון נועד להחריג חברות SRC אשר טרם החלו לייצר הכנסות משמעותיות- Non Accelerated Filers (NAF), להפחית עלויות ציות רגולטוריות תוך שמירה על הגינות הולמת כלפי המשקיעים והקלה על כללי גיוס הון.

על מנת לסייע לארגונים לשקם את מערכי הבקרה במציאות המורכבת שנוצרה בעקבות המשבר בנתה מחלקת הביקורת החקירתית בפאהן קנה ניהול בקרה סט בדיקות ייעודיות וממוקדות לניטור פעולות חריגות שבוצעו באזורים רגישים בתהליכי העבודה בארגון החשופים לאירועים של הונאות ומעילות. הבדיקות תבוצענה על ידי מומחים בתחום הביקורת החקירתית ויתמקדו בתקופת משבר הקורונה.

בשנת 2017 פורסם תקן הביקורת AS 3101 אשר תיקן באופן מהותי את מודל הדיווח של רואה החשבון המבקר ביחס לחברות תחת רגולציית PCAOB. בהתאם למאמר שפרסם ה -PCAOB השינוי המשמעותי ביותר היה הדרישה מרואי החשבון לכלול סוגיות קריטיות לביקורת (Critical Audit Matters - CAM) בדוח המבקר. מטרת הדרישה הינה לספק מידע ספציפי לביקורת למשקיעים ולמשתמשים אחרים בדוחות כספיים בנושאים שבהם שיקול דעת המבקר הינו מאתגר, סובייקטיבי או מורכב במיוחד.

שנת 2019 מסמנת עשר שנים לחשיפתה של הונאת הפונזי הגדולה העולם, המוערכת בסך של 65 מיליארד דולר, שהתבצעה על ידי ברנרד מיידוף, בעליה של חברת ההשקעות "ברנרד מיידוף" ויו"ר הנאסד"ק לשעבר. מהי הונאת פונזי? וכיצד ניתן לזהות אותה?