אנו מבקשים לעדכן אתכם כי רשות המיסים פרסמה החלטת מיסוי חדשה בנושא חוק עידוד – הפרדת מפעלים לעניין בחינת "מפעל בר תחרות" במפעל מועדף. ככלל, "הפרדת מפעלים" מאפשרת לחברה ליהנות מהטבות החוק לעידוד השקעות הון על מפעל ("פעילות מועדפת") המתקיימת בחברה, כאשר בחברה מתקיימות "פעילויות" נוספות שאינן זכאיות להטבות מס וכפועל יוצא יתכן כי החברה בכללותה לא תעמוד בתנאי החוק לעידוד השקעות הון ולא תהיה זכאית להטבות מס.
המדריך נועד לשקף את עמדותיו המקצועיות של סגל הרשות בנוגע להצגת נתוני פרופורמה ולפרסומם. עמדות אלו מנחות את סגל הרשות בהפעלת סמכויותיו והן נועדו לסייע בגיבוש מדיניות אכיפה ופיקוח שקופה, אחידה ועקבית. סגל הרשות מבהיר כי הציבור מוזמן להסתמך על עמדות אלה ולהחילן במקרים דומים, בכפוף להפעלת שיקול דעת ובהתאם לנסיבות הייחודיות של כל מקרה.
ביום 31 בדצמבר 2024 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה – 2024 (להלן: "החוק"), החוק כולל את התיקון בהקשר לחברות ארנק, רווחים כלואים ואת הוראת השעה.
החל מ-05.05.25, בעלי עסקים בדרום ובצפון, שממוקמים ביישובי הספר המפונים בעקבות מלחמת חרבות ברזל, יכולים להגיש בקשה למקדמות בגין נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ-אפריל 2025.
בשלהי שנת 2024, חברה העוסקת בעצמה ובאמצעות תאגידים המוחזקים על ידה בתחום האנרגיה (להלן - "החברה") פנתה לסגל הרשות לניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") במסגרת פניה מקדמית שעניינה בחינת קיומה של שליטה חשבונאית בחברה מוחזקת.
ביום 31 בדצמבר 2024 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 במסגרתו נקבע תיקון מס' 277 לפקודת מס הכנסה, התשכ"א-1961 (להלן - "התיקון").
כזכור, בחודש מאי 2024 פרסמה הוועדה לתקני חשבונאות בינלאומיים (ה- IASB) את תקן דיווח כספי בינלאומי 19, חברות בנות ללא אחריות דיווח ציבורית: גילויים (IFRS 19 או "התקן") אשר נועד לאפשר לתאגידים המצויים בתחולתו להכין דוחות כספיים מאוחדים התואמים את תקני ה- IFRS, אך תוך יישום דרישות גילוי מצומצמות ביחס לתקנים אלו.
תקן דיווח כספי בינלאומי 8, מגזרי פעילות (IFRS 8), נועד לאפשר למשתמשים בדוחות הכספיים של הישות להעריך את המהות ואת ההשפעות הפיננסיות של כל אחת מהפעילויות העסקיות שבהן היא עוסקת ואת הסביבות הכלכליות שבהן היא פועלת. עם זאת, 8 IFRS חל רק על דוחות כספיים של ישויות שניירות הערך שלהן נסחרים בשוק הציבורי, או של ישויות המגישות או המצויות בהליך הגשה של דוחות כספיים לרשות ניירות ערך או לרגולטור אחר לצורך הנפקה.
כמידי תקופה סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות"), מפרסם דוח ריכוז ממצאים שמטרתו לשקף ממצאים עיקריים שעלו בבדיקות הערכות שווי ושמאויות. במסגרת האמור, ביום 9 באפריל, פרסם סגל הרשות, דוח ריכוז ממצאי ביקורת רוחב בנושא הערכות שווי נדל"ן והערכות שווי פעילות (להלן - "דוח הממצאים") שביצע סגל הרשות בשנה האחרונה, כמו גם את עמדת סגל הרשות בקשר אליהם, וזאת לשם שיפור וטיוב השיטות המיושמות והגילוי במסגרת הערכות השווי.
החלטת אכיפה 25-1 - אופן הטיפול בהפסד משינוי בשיעור ההחזקה בחברה כלולה החלטת אכיפה 25-2 - סיווג תזרימי מזומנים מרכישה ומכירה של ניירות ערך המוחזקים למסחר
במציאות הכלכלית המורכבת שבה אנו חיים, חברות וארגונים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם אתגרים משמעותיים בתחום המימון העסקי. הריבית הגבוהה, המצב הביטחוני המעורער, ואי הודאות הכלכל ית היומיומית, יוצרים תנאים שליליים המכבידים על תזרים המזומנים ועל יכולתן של החברות להמשיך ולפעול בצורה יציבה. לאחרונה פנה אליי חבר ותיק, בעלים של עסק בתחום המסעדנות וה תלונן כי למרות שהחברה מציגה רווחים תפעוליים נאים, בסופו של יום הוא אינו רואה את פירות עבודתו הקשה באים לידי ביטוי בחשבון הבנק של החברה. שאלתי אותו בקצרה: "מתי לאחרונה ניהלת תזרים מזומנים וטיפלת ברצינות בעלויות המימון בחברתך ?" במאמר זה נבחן את הסיבות המרכזיות לקושי התזרימי בעסקים, ונציע דרכי התמודדות שיאפשרו לחברות לשמור על יציבות כלכלית גם בזמנים מאתגרים
ביום 26 בפברואר 2025 מינה יושב ראש רשות ניירות ערך את הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים (להלן - "הוועדה") אשר הוסמכה לבחון את הגילוי הנדרש כיום במסגרת הדוחות העיתיים, לרבות, גילוי שנכלל במסגרת תשקיף ובפרט דוח הדירקטוריון ופרק תיאור עסקי התאגיד אשר נכלל בדוח התקופתי, וכן את הוראות הגילוי המתייחסות לדיווחים מיידיים. בין השאר, התבקשה הוועדה לבחון את מבנה הדיווח הנוכחי, האם קיים צורך בהוספת פריטי מידע שאינם ניתנים כיום, והאם יש מקום לצמצם דרישות גילוי קיימות.
שוק הנדל"ן שרוי בתקופת אי וודאות וממשיך לחוות אתגרים משמעותיים על רקע המחסור בידיים עובדות אשר מביאות לעיכובים של כ- 8 חודשי עבודה בקצב התקדמות פרויקט. נתונים אשר יגרמו בסופו של יום, לשחיקת רווחי הקבלנים. כל האמור מבלי לקחת בחשבון את ההנחות המימוניות עליהן הרגולטור "משגיח מקרוב" הניתנות ע"י קבלנים דוגמת – 10:90/20:80 כאשר, ככל שאין הצמדה ושקבלת הדירה צפויה להיות הטווח הרחוק, כך גם ההטבה גדלה. ונזכור גם את אי הוודאות לגבי מימוש האופציה על ידי הרוכשים בסוף התהליך. כפי שמשתקף מנתוני סקירת ענף הנדל"ן למגורים שבוצעה ע"י אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (פורסמה במרץ 2025 ומתייחסת לנתוני ינואר 2025): בחודש ינואר 25' נרכשו פחות מ-8,000 דירות, אחת הרמות הנמוכות ביותר שנרשמו בחודשי ינואר מאז תחילת העשור הקודם. בהשוואה לינואר 24', שעמד עדיין בצל פרוץ המלחמה, נרשמה ירידה של 5.4%, וכאשר אנו משווים לרמה הגבוהה שנרשמה בדצמבר 24', שהושפעה בין היתר מהקדמת רכישות טרם העלאת המע"מ, נרשמה ירידה חדה של 32.3% במספר העסקאות.
חברה יזמית ישראלית המחזיקה בנכסי נדל"ן מסחרי ביבשת אפריקה, העסיקה חברת ניהול נכסים מקומית לצורך תפעול ואחזקה שוטפת של המתחמים הנמצאים בבעלותה. לאורך השנים, ומבלי שהנהלת החברה היזמית מודעת לכך, פיתחה חברת הניהול זרוע פעילות נוספת לביצוע עבודות התאמה לשוכרים באותם מתחמים המנוהלים על ידה ונמצאים, כאמור, בבעלות החברה היזמית. מנהל הפעילות של החברה היזמית ביבשת אפריקה ניצל את מעמדו כנציג ההנהלה, המהווה גורם הבקרה היחידי מטעמה, ופעל להסטת כלל עבודות ההתאמה לחברת הניהול, בתמורה לטובות הנאה אישיות. לצורך הסוואת ההיקף החריג של עבודות ההתאמה שבוצעו, הנחה מנהל הפעילות את חברת הניהול להפיק חיובים בגין הוצאות השיפוץ בכסות תשלומי דמי ניהול לגיטימיים, לכאורה, ששילמה החברה היזמית לחברת הניהול עבור שירותי תפעול ותחזוקה שוטפים. בעקבות הצגת תוצאות מאכזבות לאורך תקופה ארוכה של פעילות החברה היזמית באפריקה, נערכה בדיקה שמהר מאוד הפכה לחקירה. החקירה העלתה ליקויים חמורים בתהליכי עבודה וכשלים מהותיים בבקרות שלמעשה כלל לא היו קיימות. כך לדוגמה, בניגוד לנהלי החברה, לא בוצע תכנון תקציבי לפרויקטים של עבודות התאמה לשוכרים ואף לא תועד במערכות החברה הליך התמחרות כלשהו בין מציעים שונים לצורך ביצוע עבודות אלו. חוסר הפיקוח והבקרות הבסיסיות, שבמקרה האמור כלל לא התקיימו, בשילוב עם שיתוף פעולה של הגורם האמון על הבקרה מצד החברה היזמית, סללו את הדרך למקרים בהם התקשרויות אושרו מבלי שגורם כלשהו מערער על כך שלאורך שנים כל עבודות ההתאמה בוצעו ע"י ספק יחיד ומבלי שהיקף התשלומים וסבירות ההוצאות נבחנו ע"י גורמי מקצוע. הכשל הראשי באירועים אלו טמון בעובדה שחברות יזמיות, בעלות מוטות שליטה רחבות ומנגנוני בקרה רופפים, המתמחות בהשקעות ובפיתוח שטחי מסחר, אינן בהכרח בעלות המומחיות לניהול ותפעול שוטף של נכסים מניבים, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בפעילויות מרוחקות. לצורך כך, מעסיקות החברות היזמיות קבלני משנה האחראים על הניהול השוטף של שטחי המסחר. מצב זה מביא לא אחת למקרים בהם לאחר רכישת הנכס המניב והפעלתו קיימת התרופפות במוטות הפיקוח וכתוצאה מכך נוצרים כשלים במנגנוני הבקרה. לעיתים, ספקים וגורמים הנותנים שירותים ליזמים מזהים את הפרצות בתהליכי העבודה ומנצלים זאת לרעה.
קרן הפיצויים פתחה ביום 06.04.25 את האפשרות להגיש תביעה במסלול מחזורים לחודשים ינואר-פברואר 2025 עבור בעלי עסקים בישובים שפונו ובאזור שמוגדר כ"אזור שנפגע בחודשים ינואר-פברואר 2025" בתקנות. בהמשך תפתח האפשרות להגשת תביעה במסלול שכר לתקופה זו, ובעלי העסקים יוכלו לבחור האם להגיש תביעה במסלול מחזורים או שכר.
ביום ה- 2 באפריל, 2025, הכריז הנשיא טראמפ על מכסים חדשים. החל מיום 5 לאפריל 2025 יוטל מכס בסיסי של 10% על כל הייבוא לארה"ב מכל מדינה בעולם. החל מיום ה- 9 לאפריל 2025 יוטלו "מכסים הדדיים" על כ- 60 מדינות ספציפיות כגון סין (34%), האיחוד האירופי (20%), וישראל (17%).
להלן עדכונים נוספים במסגרת פיצויי מלחמת חרבות ברזל: • ועדת הכספים אישרה את הארכת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-יוני 2025. • החל מיום 23.03.25 עצמאים ששירתו במילואים בצו 8 יוכלו לתבוע פיצויים בגין נזק עקיף בחודשים ינואר פברואר 2025.
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 (להלן: "התיקון") קבע המחוקק הטלת מס על רווחים לא מחולקים. לצד זאת, נקבעה הוראת שעה המאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה. בהוראת השעה שני מסלולים: האחד, פירוק מלא של חברת מעטים (להלן: "פירוק") והשני, העברת נכס לבעל מניות בחברת מעטים ללא פירוקה (להלן: "העברת נכס") למעשה, הוראת השעה מאפשרת להעביר נכסים מחברות מעטים לבעלי המניות היחידים ומעניקה הזדמנות לביצוע רה-ארגון עסקי תוך הפחתת נטל המס במועד הפירוק או העברת הנכס ביחס לנטל המס שהיה מוטל בפירוק או העברת נכס אלמלא הוראת השעה. ביחס לאמור לעיל הרי שביחס לחברות שעונות להגדרה של "איגוד מקרקעין" כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (לעיל ולהלן: "חוק מיסוי מקרקעין") הרי שניתן ליהנות מהטבת מס שכתלות במקרה הספציפי אף יכולה להיות מיטיבה יותר מהוראת השעה. איגוד מקרקעין, משמע, איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין הם זכויות במקרקעין למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה. בהתאם במסגרת רשימה זו נסקור בקצרה את הוראת השעה אל מול הוראות חוק מיסוי בעניין זה.
סקירת נושאים מהותיים של חברות ESG בדיווחי נדל"ן בישראל
