הדוחות הכספיים לדוגמה נועדו להוות כלי עזר ובקרה חשוב בעריכת הדוחות הכספיים והעמידה בדרישות הגילוי מכוח תקני IFRS ומכוח תקנות ניירות ערך, ככל שהאמור מתייחס לדיווח כספי לתקופות ביניים.
ביום 26 בפברואר 2015 פורסמה הצעת חקיקה מעודכנת להערות הציבור בעניין מידע כספי נפרד, הכוללת מספר שינויים למודל שהוצע במסגרת קובץ הצעות החקיקה ממרץ 2014
תיקונים לתקני דיווחי כספי בינלאומיים (IFRS)
בהתאם להוראות התקן, המחיר המשתקף מעסקה רגילה ועדכנית לנכס או להתחייבות, מהווה במקרים רבים את השווי ההוגן של הנכס או ההתחייבות במועדים הסמוכים למועד העסקה.
התקנות אינן מפרטות אילו נסיבות יוצרות אי תלות, ומכאן הצורך כאמור בעמדה משפטית זו על מנת להבהיר מתי נדרש גילוי בנדון.
בישראל מתקיים "שוק עמוק" באגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה במטבע השקל, לצורך קביעת שיעור ההיוון אשר ישמש להיוון הטבות עובד בהתאם להוראות חשבונאות בינלאומי 19, הטבות עובד (IAS 19).
סגל הרשות הודיע ביום 20 בינואר 2015 כי לא יתערב מקום בו תאגיד יכלול בדוח התקופתי, פרטים הנדרשים על פי תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים),בדרך של הפניה לסעיפים מתוך פרק תיאור עסקי התאגיד ופרק הפרטים הנוספים בדו"ח התקופתי לשנת 2013 כפי שפורסם באמצעות דיווח אלקטרוני ("דוח 2013").
הכנס דן וממקד את הדיון סביב פרויקט קיצור הדוחות וטיוב המידע הנכלל בהם (בעיקר בכל הנוגע לדוח ההנהלה, תיאור עסקי התאגיד, פרק המימון והנזילות והכללת דוחות סולו). הודגש כי יש לחתור בדוחות למתן גילוי תמציתי, תכליתי, על בסיס טבלאי, עם הפניות בין חלקי הדוח והשמטת היבטים שאינם רלוונטיים עם הזמן.
ביום 12 בדצמבר 2012 פרסם סגל הרשות לניירות ערך (להלן, "סגל הרשות" או "הרשות") את עמדת סגל משפטית מספר 105-25 בדבר קיצור הדוחות (להלן, "העמדה המשפטית"), זאת בהמשך למסמך "מפת הדרכים" שפרסמה הרשות בחודש ספטמבר 2012.
ביום 30 בדצמבר 2014 פורסם ונכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים). בחוזר זה תמצאו את התיקונים שפורסמו.
ביום 18 בנובמבר 2014, פורסמה עמדת סגל משפטית מספר 105-29: שיחות ועידה (להלן – "עמדת הסגל"). יובהר כי עמדת הסגל עוסקת במודל מומלץ לקיום שיחות ועידה לתאגידים הכפופים להוראות הדיווח על פי פרק ו' לחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968 ועל כן אינה רלוונטית לתאגידי רישום כפול.
התיקון עוסק במספר נושאים שונים אשר נכללו במסגרת הצעת החקיקה המעודכנת ובכללם, בין היתר: •תיקון העקרונות הנוגעים למידע כספי פרופורמה •קביעת מבחן צירוף של דוחות חברה כלולה מהותית בדוחות הביניים של התאגיד (תוך שימת דגש על בחינה שנתית של מבחן הרווח ולא רק רבעון ספציפי) •הקלות בסיום חובות הדיווח של תאגידים מדווחים.
הצגה מחדש בגין אי גילוי נאות על יתרות עם בעלי עניין וצדדים קשורים קיזוז סימנים חיוביים ושליליים בעת בחינת הצורך בבדיקת ירידת ערך לנכס בלתי מוחשי עיתוי הכרה בהפסד מירידת ערך נכס פיננסי
בהתאם לתיקון IFRS 10, בנסיבות בהן מתבצעת מכירה או השקעה של חברה בת ממשקיע (החברה המחזיקה) לחברה כלולה שלו או לעסקה משותפת שלו (לרבות מכירה או השקעה חלקית, תוך איבוד שליטה), הרווח או הפסד שיוכר ייגזר מהשאלה האם החברה הבת בה אבדה השליטה מהווה "עסק" כהגדרת מונח זה בתקן דיווח כספי בינלאומי 3, צירופי עסקים
בתמצית יצוין כי המסקנה העקרונית שהובאה במסגרת טיוטת חוות הדעת הינה כי קיים בישראל שוק עמוק לאגרות חוב קונצרניות באיכות גבוהה אשר הינן צמודות למדד המחירים לצרכן ומנגד, אגרות חוב קונצרניות שאינן צמודות אינן יכולות להיחשב כאגרות חוב באיכות גבוהה ולכן, לא יכול להתקיים לגביהן שוק עמוק.
בחודש יולי 2014, פרסם סגל הרשות הצעת חקיקה לתיקון תקנות ניירות ערך בנוגע לפעילות בתחום הנדל"ן היזמי. הצעת החקיקה מבוססת בעיקרה על הטיוטה השנייה שפורסמה כאמור במרץ 2012. עם זאת, לאור הערות הציבור ולאור דיונים שקיים סגל הרשות בעקבות הערות אלה, נכללו במסגרתה מספר שינויים מהותיים ביחס לטיוטה השנייה.
