מע"מ בשיעור אפס בגין שירותי ניהול לקרן ופטור ממע"מ

נבקש להביא לידיעתכם, כי לאחרונה פרסמה רשות המיסים שני ניירות עמדה: האחד, בעניין החבות במס שכר בשל סכומים המשולמים על ידי מלכ"ר לעובדיו השוהים בחו"ל במסגרת שנת שבתון; השני, בנושא החבות במע"מ בשל עסקאות ניכיון שיקים. 

v   נייר עמדה 07/2026 – נועד להבהיר, אימתי, לעמדת רשות המיסים יראו בסכומים המשולמים על-ידי מלכ"ר לעובדו, השוהה בחו"ל במסגרת שנת שבתון, כחבים במס שכר. 

לנייר העמדה לחץ כאן. 

v   נייר עמדה 09/2026 – בסוגיית החבות במע"מ בשל עסקאות ניכיון שיקים. לגישת רשות המיסים בנייר העמדה – עסקת ניכיון שיקים מהווה עסקת מכר החייבת במע"מ בשיעור מלא.  עוד מציינת ומבהירה רשות המיסים כי אין מדובר בעסקת הלוואה ובהתאם, הפטור ממס הקבוע בסעיף 31(5) לחוק מע"מ, שעניינו ב"הפקדת כ סף מאת עוסק במוסד כספי או מתן הלוואה מאת עוסק למוסד כספי", אינו חל.  לנייר העמדה לחץ כאן. 

החידוש בעמדה הוא שמבחינת רשות המיסים עסקת ניכיון אינה מהווה עסקת הלוואה – כך שביצוע ניכיון למוסד כספי – קרי, מקום בו "מוסד כספי" מבקש לבצע ניכיון בשיקים שברשותו מול מנכה – המסווג כ"עוסק מורשה" במע"מ (ולא כמוסד כספי")  - העמלה של המנכה חייבת במע"מ כך לגישת רשות המיסים, מכוח הוראות סעיפים 19(ב) ו- 9(ב) לחוק מע"מ, (ואינה זכאית לפטור מכוח סעיף 31(5) לחוק מע"מ כאמור), הקובעים, כדלהלן: 

סעיף 19(ב) לחוק מע"מ: 

"עוסק שעסקו מכירת ניירות או מסמכים סחירים אחרים, לרבות רכישתם של ניירות ערך ומסמכים כאמור לשם קבלת דמי פרעונם או פדיונם, או שעסקו במכירת מטבע חוץ, יראו את המכירה או קבלת הפרעון או הפדיון כשירות תיווך שעושה העוסק בין מי שמכר לו אותם לבין מי שקנה אותם ממנו או פרע או פדה אותם." 

סעיף 9(ב) לחוק מע"מ: 

"מחירן של עסקאות שרואים אותן על פי סעיף 19(ב) כמתן שירות הוא ההפרש בין סך כל מחיר הרכישה של ניירות הערך, המסמכים או מטבע החוץ נושאי העסקאות בתקופת דו"ח פלונית לבין סך כל מחיר מכירתם באותה תקופת דו"ח; לענין זה יראו את סכום הפרעון או הפדיון של מסמכים כמחיר מכירתם."  

v             עוד בהקשר לכך, נציין כי קיימת, לדעתנו, שאלה בדבר הסיווג הראוי של מי שפועל בניכיון שיקים – כ"עוסק" שמא כ"מוסד כספי". 

המונח "עוסק" מוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ: "מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, ובלבד שאינו מלכ"ר או מוסד כספי, וכן מי שעושה עסקת אקראי." 

ואילו המונח "מוסד כספי" מוגדר בסעיף 1 לחוק מע"מ, באמצעות 5 חלופות; החלופה החמישית קובעת: "סוג בני אדם ששר האוצר קבע;" צו מס ערך מוסף (קביעת מוסד כספי), התשל"ז-1977 (להלן: "צו קביעת מוסד כספי") קובע כי אלה יהיו מוסדות כספיים לעניין החוק: (1) עוסק שהוא חבר הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ וש- 75% או יותר ממחזור העסקאות שלו נובעים מעסקאותיו בתור שכזה; (2) עוסק שהוא נאמן או מנהל קרן כמשמעותם בחוק להשקעות משותפות באנמנות, תשכ"א-1961, וש- 75% או יותר ממחזור העסקאות שלו נובעים מעסקאות בתור שכזה.; (3) מי שעסקו במכירת מטבע חוץ או ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, ולענין זה יראו כמי שעסקו במכירת ניירות ערך או מסמכים סחירים אחרים, אף אם הוא רוכש אותם לצורך קבלת פרעונם או פדיונם."