banner image
מן העיתונות

הרשימה השחורה של האו"ם: ESG מציע מענה אסטרטגי לחברות ישראליות

08 אוק׳ 2025 4 דק' קריאה

עדכון הרשימה השחורה של האו"ם בשבוע שעבר, הכוללת כעת 158 חברות הפועלות בהתנחלויות, מהווה תזכורת נוספת לאתגר ההולך ומחמיר שעומד בפני החברות הישראליות. אמנם לרשימה עצמה אין משמעות משפטית מחייבת, אך השפעתה על משקיעים, בנקים, ממנים ולקוחות עלולה להיות דרמטית. זו רק עלייה נוספת במתקפות נגד חברות ישראליות, שמתרחשות בין אם בלחץ ישיר של תנועת החרם ובין אם באופן עקיף.

כמי שמלווה חברות ישראליות בהתמודדות עם אתגרים אלה, אני סבור שהגישה הנכונה היא להתייחס לסוגיה כמו לכל משבר עסקי: ראשית, העלאת המודעות הארגונית לנוכחות הסיכון. 

שנית, הכנת תשתית ארגונית וניהולית הכוללת הגדרת בעלי תפקידים, הכנת מכתבי תגובה ומענה לפניות. שלישית, יצירת דיאלוג פעיל ודיווח שקוף למחזיקי העניין.

אך מעבר להתמודדות הטקטית, קיים מענה אסטרטגי עמוק יותר - אימוץ מדיניות ESG מקיפה. בעולם שבו השקעות המנוהלות לפי שיקולי ESG עברו את רף 30 טריליון דולר, ויותר מ-85% מהחברות במדד S&P500 מפרסמות דוחות אחריות תאגידית, ESG הפך מבחירה ערכית לדרישת סף. חברה המדווחת בשקיפות על עמידתה בתקנים בינלאומיים של זכויות עובדים, שוויון מגדרי ומדיניות סביבתית, מקשה משמעותית על הניסיונות לתייג אותה כבעייתית.

ESG מייצר לחברה נרטיב עצמאי ופרואקטיבי. במקום להיות תגובתית ללחצים חיצוניים, החברה יכולה ליזום ולהוביל: לפרסם דוחות המציגים מדיניות זכויות אדם ברורה, תוכניות להשפעה חברתית חיובית, ועמידה בסטנדרטים בינלאומיים מוכרים. כשמידע זה מאומת על ידי גופים בלתי תלויים כמו EcoVadis או Global Compact הוא יוצר שכבת הגנה איתנה שמשקיעים ושותפים עסקיים יכולים להציג כהוכחה להתנהלות תקינה ואחראית.

חשוב להבין ש-ESG אינו רק מגן תדמיתי אלא נכס אסטרטגי. כמו בתחום הסייבר, גם כאן חוסן נבנה מראש. הטמעת ESG כחלק אינטגרלי מהאסטרטגיה התאגידית מונעת חשיפות מיותרות, מקנה שליטה על הנרטיב העסקי ומאפשרת התמודדות טובה יותר עם משברים עתידיים. חברות ישראליות שכבר אימצו כלים אלו זוכות לא רק להגנה, אלא גם ליתרון תחרותי בזכייה במכרזים ובמשיכת משקיעים איכותיים.

ישראל מנסה בשנים האחרונות למתג את עצמה כ"אומת אימפקט" המייצאת פתרונות לבעיות גלובליות. חברות המציגות פרויקטים בתחום האנרגיה הירוקה, גיוון תעסוקתי או תרומה לקהילה משתלבות בנרטיב הזה ומחזקות את מעמדן כשחקניות אחראיות בזירה הגלובלית.

סביר להניח שהמגמה תלך ותחריף וחברות ישראליות נוספות ימצאו עצמן מאותגרות באיומי החרם. המנהלים כיום נדרשים לא רק לנהל סיכונים אלא גם לייצר לגיטימציה. אימוץ מדיניות ESG אמיתית אינה רק חובה מוסרית אלא תשתית לצמיחה עסקית והגנה בפני קמפיינים עוינים. במקום להישאר מאחור, זה הזמן להוביל ולבנות תוכנית שתשרת את החברה גם בעתות אתגר.

הכתבה פורסמה ב"כלכליסט", לצפייה לחץ/י כאן

מומחים / מחברים
העתק את הטקסט של המאמר