לכאורה היינו אמורים להיות במצב של צנע, אבל יש משהו מופלא במדינת ישראל ובציבור הישראלי

מן העיתונות

לכאורה היינו אמורים להיות במצב של צנע, אבל יש משהו מופלא במדינת ישראל ובציבור הישראלי

09 יולי 2025

פורום Duns 100 לבכירי תחום המיסוי נערך השנה כאשר ישראל נמצאת במפגש דרכים כלכלי והצורך בנקיטת מדיניות מס נכונה הינו קריטי, כדי לשקם את הכלכלה הישראלית ולהצעיד אותה חזרה לצמיחה משמעותית, "המשימה המרכזית כעת היא לבנות מדיניות מיסוי חכמה ומדויקת, שלא תפגע בתחרותיות של המשק ובכושר ההשקעה והיזמות"

בכירי ענף המיסוי בישראל התאספו אתמול למפגש מרתק כאשר ברקע ישנן שאלות רבות לגבי מדיניות המיסוי הצפויה בשנים הקרובות. בעוד שבכירי רשות המיסים מביעים שביעות רצון מהיקפי גבית המיסים, המצב הכלכלי במשק מאתגר וברור לכל שבמדיניות המיסוי שישראל תנקוט חייב להתקיים איזון אשר מעורר צמיחה לטווח הרחוק, גם אם הדבר יבוא על חשבון היקפי הגביה המידיים הנדרשים לצורך מילוי קופת המדינה שסבלה רבות בשנים האחרונות, ״יש משהו מופלא במדינת ישראל ובציבור הישראלי. אחרי אחת התקופות המאתגרות ביותר מאז קום המדינה מבחינה ביטחונית, חברתית וכלכלית, אנחנו עדיין מצליחים להעלות את יעד הגבייה. לכאורה, היינו אמורים להיות במצב של משטר צנע, אבל דווקא עכשיו רואים את הייחודיות של העם שלנו. זו העמידה, האחריות והחוסן שמחזיקים את הכלכלה", אמר עו״ד שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המיסים, אשר כיבד את הפורום בנוכחותו, "תקציב הביטחון גדל בצורה משמעותית. מדובר כיום על יותר ממאה מיליארד שקלים וזו מסגרת תקציבית שהולכת ותופחת. גם המערכה מול איראן, שנמשכה שנים עשר ימים, היא מלחמה שעלותה גבוהה וצפויה להוסיף לנו הוצאות נוספות רבות. ולמרות זאת, אנחנו מצליחים לעמוד ביעד גירעון מאתגר. יש לנו מטרה ברורה: לעשות כל שנדרש כדי לשמור על גירעון של חמישה אחוזים. זה אפשרי בראש ובראשונה בזכות העלייה בגביית המיסים, שנרשמה כבר שבועיים לפני פרוץ המלחמה. נכון לעכשיו אנחנו אופטימיים. לפי כל הסימנים והשיחות האחרונות, אין כוונה לשנות את יעד הגבייה. הכלכלה נראית יציבה, אך יהיה חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות בחודשים יולי ואוגוסט. בספטמבר כבר נוכל להעריך בצורה מדויקת יותר את ההשפעה הכוללת".

עו"ד אהרונוביץ ציין כי האירוע המלחמתי של "עם כלביא" יצר אתגר משמעותי, "המבצע הוא אירוע שצריך להתייחס אליו באופן מיוחד. ביוני חלה עלייה ניכרת במספר המגויסים למילואים בעקבות המבצע, וזה כבר משפיע על הפעילות העסקית במשק. בטווח הקצר ייתכן שגביית המיסים תישאר טובה, אך בטווח הארוך יש לכך השלכות. אדם שנמצא במילואים פחות פרודוקטיבי בעבודתו, ויש גם השפעות נלוות ברמה האישית והמשפחתית. 

גופים עסקיים וחברות ספגו נזקים בסכומים אדירים, ואנחנו נדרשים להגיב במהירות ובאחריות. יש כ-52 אלף נזקים ישירים, ורשות המיסים נדרשת להקצות לא מעט תשומות כוח אדם לטיפול בהם. אנחנו צריכים להתקדם ולסיים את הטיפול הזה. סטטיסטית אנחנו נמצאים במקום טוב, אך סטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה. הגישה שלנו היא לשלם למי שצריך. חשוב לזכור שקופת קרן הפיצויים איננה מוגבלת. המטרה היא לייצר פתרון ברור - אדם שביתו נפגע יצטרך לחתום ליזם על פרויקט של התחדשות עירונית או לחלופין למכור את הנכס, ייתכן עם פטור ממס שבח או ממס רכישה. בעיניי, זה מהלך הכרחי שחייב לצאת לפועל...יותר מהכול, אנחנו מקווים להגיע לסיום הלחימה בעזה. הכלכלה זקוקה לוודאות. המשקיעים מחפשים ודאות. זו הדרך לחזק את המשק״.

שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט העניקה סקירה נרחבת ומעודכנת לגבי מצב המשק וההשפעות של פעולות המיסוי שהתבצעו בתקופת המלחמה, ״המלחמה יצרה לחץ תקציבי חסר תקדים על קופת המדינה שהוביל לשורת צעדים אגרסיביים, שמטרתם להניב הכנסות מהירות ולהקטין את הגירעון - מחוק הרווחים הכלואים שהזרים למעלה מ-9 מיליארד שקל בתוך חודש, דרך מס היסף על בעלי שכר גבוה ועד נוהל הגילוי מרצון בנוגע להחזקות קריפטו. לצד השיפור המהיר בהכנסות המדינה, הולך ומתגבש קונצנזוס בקרב מקבלי ההחלטות על הצורך לאזן בין הגדלת הכנסות המדינה לבין שמירה על תמריצים לפעילות כלכלית. הדבר בולט במיוחד בענפי המנוע, ובראשם ענף ההייטק, שאחראים לחלק ניכר מהצמיחה ומהכנסות המיסים. המשימה המרכזית כעת היא לבנות מדיניות מיסוי חכמה ומדויקת, שלא תפגע בתחרותיות של המשק ובכושר ההשקעה והיזמות״.

בכירי עורכי הדין בתחום המיסים העלו לדיון עוד סוגיות רבות הנמצאות במרכז השיח, כולל: ההשלכות הנרחבות של המלחמה על ההתנהלות מול רשות המיסים, חוק הרווחים הכלואים והשפעותיו האסטרטגית, הרפורמה הדרמטית במשטר המיסוי התאגידי בישראל, האם יהיה צורך בהעלאת מיסים ועוד.
 
התחדשות עירונית ומיגון
באופן טבעי, אחד מהנושאים שעלו בפורום היה נושא ההתחדשות העירונית ותרומתה למיגון אזרחי ישראל, "המלחמה הדגישה בצורה חדה את חשיבות המיגון, כאשר למעלה ממחצית הבתים בישראל נעדרי מיגון דרוש", אמרה עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני ממשרד עורכי דין חיה אביסרור שמעוני, "הגיעה העת להעמיד את ההתחדשות העירונית בראש סדר העדיפויות הלאומי. אנו קוראים למדינה להגדיל את הטבות המס ליזמים. כך לדוגמא מוצע לבטל מס רכישה על זכויות בנייה נוספות באזורים פריפריאליים.

רק כך נוכל לעודד יזמים להגביר את קצב הוצאת פרויקטי המיגון החיוניים, במיוחד בסביבת הריבית הגבוהה הנוכחית".

עו"ד יהלום ברקוביץ, שותפה, ש. פרידמן, אברמזון ושות' התייחסה לנושא והסבירה כי, "בעקבות הנזקים שנגרמו במבצע 'עם כלביא', גוברת החשיבות בקידום פרויקטים של התחדשות עירונית – ובפרט בהסרת חסמי מיסוי שמעכבים החתמת דיירים. כך למשל, חוק מע"מ מעניק שיעור מע"מ אפס בפרויקטי תמ"א, גם ליחידות מסחריות. לעומת זאת, בפינוי-בינוי, ההטבה חלה רק על יחידות מגורים – ויחידות מסחריות פטורות ממע"מ רק אם הפרויקט באזור מוטב. הפער יוצר חסם כלכלי שמקטין את הכדאיות דווקא בפרויקטים רחבי היקף, וראוי לתקנו כחלק ממדיניות כוללת לעידוד בנייה והתחדשות".

עו"ד ענת שביט, מייסדת ובעלים ShaviTaxLawyers, טענה באותו הקשר כי, "על מנת לקדם את שיקום מתחמי הבניה שנפגעו בצורה משמעותית במלחמת 'עם כלביא', יש להרחיב בצורה משמעותית את הטבות המיסוי ולהגמיש את הקריטריונים לקבלתם על מנת לאפשר לקבלנים וליזמים הגדולים להיכנס לפרויקטים. הכדאיות הכלכלית של היזמים היא קריטית".

הרווחים הכלואים ומדיניות המיסוי של רשות המיסים
גם נושא רפורמת הרווחים הכלואים עלתה לדיון במהלך השיח שקיימו בכירי הענף, וזאת יחד עם התייחסות לחקיקות נוספות הקשורות לתחום, "חקיקות מס שעברו לאחרונה (חקיקת הרווחים הכלואים) ואלה המוצעות היום (תושבות ומיסוי מטבעות וירטואליים) מערערות את כל הנורמות הקיימות, פוגעות בזכויות יסוד של האזרחים ועלולות לפגוע בצמיחה במשק. הן מערערות את אמון הציבור במדינה ומגדילות את המוטיבציה ליצור תכנוני מס אגרסיביים", אמרה עו"ד ענת אנגל טנא, שותפה בכירה, אלתר עורכי דין, "חקיקת הרווחים הכלואים פוגעת בעקרון פעילות באמצעות חברה ועלולה לפגוע בצמיחה במשק, תוך שהיא יוצרת מיסוי רטרואקטיבי של רווחי העבר הצבורים.

יוזמת חקיקה בנושא תושבות – עלולה למנוע מיהודים וישראלים לשעבר לשהות, להשקיע ולצרוך בישראל. גם יוזמת חקיקה בנוגע למטבעות דיגיטליים גוררת לא מעט ישראלים לשקול את תושבותם הישראלית ופוגעת בזכויות עולים חדשים להטבות מס".

עו"ד שי מויאל, שותף, מנהל תחום מיסוי בינלאומי, פאהן קנה GT Israel התייחס לחברות ארנק ורווחים כלואים, "האתגרים של בעלי שליטה ישראלים של חברות זרות - גם כאלו אשר התאגדו במדינות בהן יש תשלום מס מוסדר וקיימת אמנת מס - הינם רבים ומונים בין היתר:

1. הכנסה מפעילות עתירת הכנסות מיגיעה אישית (חברת ארנק עם רווחיות של מעל ל-25%) – לגישת רשות המיסים הסעיף יחול גם על חברות זרות ולא רק על חברות ישראליות, למעט על חנ"ז וחמי"ז. צפוי שיעלו קשיים ביישום הדבר ובמיוחד בנוגע לזיכוי מס החברות הזר, וגם בנוגע למס על הדיבידנד שיחולק בעתיד. הנחת העבודה שרשות המיסים תבקש להסדיר זאת במסגרת חוזר מס הכנסה – לדעתנו 'דרך המלך' היא לתקן את סעיפים (ג1) ו-(ג2) בסעיף 62א(א1) ולהבהיר את היחס למדינות אמנה.

2. מיסוי רווחים כלואים (רווח שלא חולקו) במס נוסף של 2% - על אף הגדרה הכללית של חברת מעטים, מקובל כי תוספת המס לא חלה על חברות זרות אלא רק על ישראליות. אולם אנו צופים כי פקידי השומה יעלו טענה שחברות זרות מנוהלות ונשלטות מישראל, זאת על מנת לטעון שהן תושבות ישראל ובכך להחיל את החוק. כלומר פקידי השומה ינסן "לגייר" חברות זרות בשליטת ישראלים, ואנו צופים כי יחולו "מאבקים" לגבי סוגיית התושבות, גם כאשר שיעורי מס החברות בחו"ל גבוהים".

רו"ח יגאל רופא, שותף, מנהל מחלקת המיסים, פאהן קנה GT Israel מציין כי החקיקה החדשה בתחום של חברות ארנק ורווחים בלתי מחולקים, תיכנס לראשונה לתוקפה בשנת 2025. רו"ח רופא מציין כי "הוראות החוק צפויות לעורר מחלוקות רבות עם רשויות המס וככל הנראה גם פניות לבג"צ לביטולן. עם זאת, ככל וההוראות יעמדו בתוקפן, הרי שלנישומים ולציבור המייצגים – רואי חשבון ועורכי דין - צפויה התמודדות לא פשוטה עם יישום הוראות אלה שאינן ברורות וניתנות לפרשנויות שונות". רו"ח רופא מציין עוד כי "חבל שהוראות חוק כפי שנקבעו במסגרת הסעיפים הללו חוקקו בצורה חפוזה ופזיזה. טוב יעשה המחוקק אם יחשוב על תיקונים או התאמות הנדרשים".

עו"ד ירון סבר, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן התייחס לנושא ההקלה הזמנית בפירוק והוצאת נכסים מחברות, "קיימת התעניינות עצומה בניצול ההקלה הזו של פירוק חברות או הוצאת נכסים מחברות. היות שההקלה תקפה לזמן מוגבל, עד סוף השנה ולמעשה עד סוף נובמבר השנה, יש לחץ גדול לבחון מכל הבחינות אם מדובר במהלך רצוי לפי נסיבות המקרה. אנו כבר מבצעים את המהלך במקרים רבים ונתקלים בסוגיות רבות שהדין הקיים לא נותן להן מענה. ההתעניינות היא בעיקר בחברות מתאימות שמחזיקות נכס נדל"ן או ניירות ערך, כשהכוונה היא להמשיך ולהחזיק בנכסים אלה באופן אישי בידי בעלי המניות למשך שנים רבות, שכן אז יש יתרון בחישוב המס העתידי בעת המכירה, בהתאם לחישוב הליניארי שנקבע בחוק. קיימות כבר פניות לרשות המסים, כולל מצד לשכת רואי החשבון, להאריך את התקופה לניצול ההקלה בשנה נוספת וזאת לאור המלחמות והעיכובים שנוצרו לחברות רבות השנה כתוצאה מכך. 

אני אוסיף, שהיות שהחוק העיקרי לגבי רווחים כלואים מהווה כנראה את חקיקת המס המורכבת ביותר שנכתבה פה כבר שנים רבות, ועדיין יש שאלות רבות בלתי פתורות לגבי יישום החוק, מן הראוי לאפשר תקופה נוספת בה רשות המסים תבהיר סוגיות שונות שעולות ביישום החוק, וזאת על מנת לאפשר לבעלי החברות לבצע ניתוח מדויק של היתרונות והחסרונות בהוצאת נכסים מהחברות בטרם יחליטו לבצע מהלך בלתי הפיך שכזה".

הניחוח הבינלאומי: בין תושבות לצרכי תשלום מס לבין משיכת השקעות וחברות בינלאומיות
עו"ד ד"ר יובל נבות, שותף מיסים במשרד עו"ד הרצוג דיבר על מסלול שיאפשר למרכזי פיתוח בישראל להסדיר את אופן מיסויים, "רשות המיסים עומדת לפרסם בימים הקרובים מסלול שיאפשר למרכזי פיתוח בישראל להסדיר את אופן מיסויים בשיטת 'קוסט פלוס'. זה אמנם לא יכה גלים בעיתונות הכלכלית, אבל זה אחד הצעדים הכי חשובים שנעשו לפיתוח ההיי-טק הישראלי בשנים האחרונות. מרכזי הפיתוח הללו מעסיקים עשרות אלפי עובדים, תורמים סכומי עתק במס משכר העובדים ומהווים מוקד ידע ומצוינות אשר מייצרים השפעה חיובית רחבה על כלל התעשייה. הסדרת המיסוי תיתן שקט מבורך לחברות הגלובליות להרחיב ולחזק פעילות בישראל ללא כאבי בטן של חשיפת מס".

עו״ד (רו״ח) דניאל פסרמן, ראש תחום המסים בגורניצקי GNY התייחס לנושא החברות הבינלאומיות וטען כי, “רשות המסים לא מתנהלת בצורה נבונה מול החברות הרב-לאומיות, והיא לא נותנת מענה ראוי לצרכים שלהן. להיפך, הרשות פועלת לעיתים באופן שמרתיע את החברות הללו מלהשקיע בישראל. למשל, כל הנושא של שומות בגין 'שינוי מודל עסקי', שאנו עוסקים בו רבות, עשה שמות בקרב החברות הרב-לאומיות, שאינן רגילות להתנהלות ולתיאוריות הללו. פתרון אפשרי הוא לרכז את כל הטיפול המקצועי והשומתי בידי גורם שיתמחה בחברות הרב-לאומיות, ובמקביל לקבוע הסדרים ענפיים שיתאימו לאופן הפעולה שלהן. לאחרונה פורסמה טיוטת חוזר שבמסגרתה הרשות מנסה לרכז חלק מהטיפול בנושא במחלקה המקצועית. זהו משב רוח מרענן, שאולי מסמן שינוי גישה מצד הרשות, אולם יש לקבוע מדיניות נבונה ואחידה, שתיתן מענה הולם למגזר הפעילות הזה שיש לו תרומה אדירה למשק הישראלי".

אריק בן ישי, ראש קבוצת המסים PwC Israel, על חשיבות שמירת האטרקטיביות של ישראל בפני חברות הייטק בינלאומיות, "ההייטק והחברות הרב-לאומיות ממשיכים להיות עוגן לכלכלת ישראל, אך הקטר הזה מתקשה להמשיך לדהור, גם בגלל תנודות גלובליות, כמו הפילאר 2 של הoecd, רפורמות המס של טראמפ בארה"ב וכן וגם בגלל פקטורים פנימיים מורכבים כמו המלחמה המתמשכת, היוקר היחסי ושוק העבודה. אבל בעיה שדווקא כן נמצאת בשליטת ישראל היא האימפקט השלילי שנוצר מהתנהלות רשות המסים והאוצר הכוללת חוסר מדיניות אחידה, מיקסום גבייה בכל מחיר, כפל מס וחוסר ודאות מיסויית - נדבכים אשר פוגעים באטרקטיביות של ישראל להשקעה. האינטרס הלאומי הוא להבטיח את המשך הפעילות של חברות בינ"ל כאן, וללא מענה סדור – מדובר בסיכון למערכת כולה".

עו"ד ורו"ח אופיר לוי, שותף מוביל במחלקת המסים בארנון, תדמור-לוי, התייחס לחשיבות של עידוד חברות בינלאומיות לקיים פעילות בישראל. לדבריו, "חשוב לעודד חברות רב לאומיות שמפעילות בישראל מרכזי פיתוח. אחד הכלים הוא המיסוי. העידוד יכול להיות באמצעות מתן ודאות לגבי אופן והיקף המס שמרכז הפיתוח אמור לשלם בישראל. הדבר יכול לקרות על ידי הכרה של הרשות בתמורה המשולמת למרכז הפיתוח בגין שירותיו כשווי שוק המוסכם על ידי רשות המסים, וכן הסכמה של הרשות כי האופן שבו נקבעת התמורה יהיה פשוט ומבוסס על שיטת 'קוסט פלוס', ולא לכפות שיטות יקרות ומסובכות יותר הנשקלות היום על ידה. עוד חשוב לאפשר לחברות רב לאומיות שבוחרות לרכז את הקניין הרוחני שלהן במקום מסוים בעולם, לעשות זאת בקלות ולהעביר את הקניין הרוחני מחברה ישראלית שאותן רכשו לאותה חברת יעד בחו"ל ללא הכבדה מיסויית. בפועל,

רשות המיסים ניסתה לאחרונה לעשות זאת בטיוטת חוזר מקצועי שפירסמה אבל קבעה נוסחה לחישוב שווי שוק קניין רוחני לצרכי מס (שממנו נגזרת חבות מס רוח הון של החברה) החורגת מהמקובל בעולם. לפי מה שהוצע, לא רק שעל השווי הזה להיות דומה לכמעט כל השווי שהיה בעסקה שבה נרכשה החברה, אלא שהוא צריך לגלם גם את מס החברות הישראלי, דבר אשר צפוי להגדיל את חבות המס בכל אקזיט ישראלי בכמעט 30%. אני קורא לרשות לבטל את הדרישה הזו."

עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה מיכאל שיין ושות׳ ציינה כי, "יש בעיה של ממש עם תזכיר חקיקה חדשה להגדרת תושב ישראל. תזכיר זה עלול לגרום לתקלות מס מרובות ובמקרה שלי כפל מס של נאמנויות במקרה הגרוע, או דיווח של נאמנויות שלא אמורות להיחשב לתושבי ישראל".

עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין, שותפה וראש מחלקת מיסים, פישר (FBC) התייחסה לסוגיית התושבות לצורך תשלום מס, "לסוגיית התושבות יש מספר היבטים. לפני כעשור, פסק בית המשפט העליון שניתן לבצע "פיצול" של תא משפחתי לצרכי מס. פסיקה זו מבוססת על הדין הקיים, ולפיה אדם יכול להיחשב כ"תושב חוץ" (שאז אין הוא חייב במס על הכנסותיו המופקות מחוץ לישראל), בעוד בן/בת הזוג שלו מתגוררים בישראל. אני סבורה כי הפסיקה הזו נכונה, אולם היא יצרה קושי מנקודת המבט של רשות המיסים, שכן היא מאפשרת גמישות פרשנית באשר לשאלה אם אדם יחיד נחשב 'תושב ישראל' או 'תושב חוץ'. רשות המיסים ניסתה להתמודד עם הפסיקה באמצעות הגברת חובות הדיווח והטלת חובה למלא טפסים ייעודיים שיקלו את נתיב הביקורת על תושבי חוץ שיש להם זיקות חזקות לישראל. החל משנת 2026 גם מבוטל הפטור מדיווח על הכנסות, החל כיום על תושבים חוזרים ותיקים, שהוא צעד נוסף שיגביר את היכולת של רשות המיסים לפקח על הכנסות המופקות מחוץ לישראל.

בתיקון האחרון רשות המיסים הלכה צעד נוסף קדימה, וקבעה "חזקות חלוטות", שאינן ניתנות לסתירה, המבוססות אך ורק על מספר ימי השהייה בישראל או מחוץ לישראל; חזקות שאם הן מתקיימות, אותו יחיד בהכרח יסווג כ"תושב ישראל" או כ"תושב חוץ" לפי העניין.

לטעמי, הפרמטרים והקריטריונים שנקבעו בחזקות אלו מחמירים מדי. זאת, כיוון שמצד אחד, "בקלות" תתקיים חזקה חלוטה בדבר סיווגו של יחיד כ"תושב ישראל" (שהייה של 75 ימים בשנה בישראל, פחות מ- רבע מהשנה, בסיטואציות מסוימות עשויות להקים את החזקה); ומצד שני, על מנת שתתקיים חזקה חלוטה בדבר סיווג כ'תושב חוץ', נדרשת עמידה בקריטריונים מחמירים בהרבה. עם זאת, ברמה העקרונית, הרעיון העומד מאחורי התיקון הוא מבורך, שכן הוא אמנם יקשה על "ניתוק תושבות" לצרכי מס של יחידים, אך יגביר את הוודאות, ויאפשר לנישומים לתכנן ביתר ביטחון את צעדיהם".

רו"ח צחי מנע, מנכ"ל ובעלים, מנע רואי חשבון, דיבר על חוק התושבות ואמר כי, "השינוי המבורך שמטרתו לקבוע כללים ברורים ולצמצם פרשנויות יתר, הוא צעד חשוב, אך מחייב התייחסות למקרים של משפחות מפוצלות – כאשר אחד מבני הזוג עוזב זמנית לחו”ל לצורכי עבודה, והבן/בת הזוג נותר עם הילדים בישראל. יש למצוא פתרון רגיש ואחראי לסוגיה הזו, כדי לא לפגוע במשפחות שמתנהלות בתום לב". רו"ח צחי מנע התייחס גם לסוגיית החברות הבינלאומיות, "כדי למשוך חברות בינלאומיות להשקיע בישראל, המדינה חייבת להסיר את מחסום הפחד וזאת ע”י יצירת ודאות מס, צמצום פרשנויות והפחתת חסמים ביורוקרטיים. רק כך נוכל לייצר סביבה עסקית יציבה ואטרקטיבית לאורך זמן".

עו"ד מירי ביקל, שותפה, ראשת מחלקת מסים, שבלת ושות' בירכה על השינוי בנושא קביעת התושבות לצורך חבות במס ומנתה מספר שינויים שיכולים לדעתה לייעל אף יותר את עבודת המנגנון החדש, "זה שינוי מבורך – בעיקר בזכות הרצון להגביר ודאות ולהפחית מחלוקות במקרים מובהקים. אבל כדי שהמהלך הזה לא יהפוך לדרקוני חשוב לשמר מנגנונים שיאפשרו גמישות במצבים גבוליים. יש מקרים שבהם ספירת ימים לבדה לא מספרת את כל הסיפור, ולכן שמירה על מבחן מהותי במקביל לחזקות החלוטות – היא הכרחית.

יש שלושה שיפורים עיקריים שהייתי ממליצה עליהם:
האחד, לאחד את מבחני התושבות. בתזכיר יש כיום חזקה חלוטה לתושב ישראל מצד אחד, וחזקה נפרדת לתושב חוץ מצד שני. הדבר עלול ליצור מצב שבו אדם אינו עומד באף אחת מהן, ואז חוזרים למבחן מרכז החיים – עם כל החיכוך שהוא יוצר. גישה פשוטה יותר, כמו בארה״ב, עם מבחן יחיד שממנו נגזרת המסקנה – תושב ישראל או תושב חוץ – תהיה ברורה ויעילה יותר.

השני, להימנע משקלול של שנות מס עתידיות. לפי התזכיר, חזקה חלוטה יכולה להיבנות גם על סמך ימי שהייה בשנתיים שאחרי שנת המס – וזה בעייתי. מבחן תושבות צריך להתבסס על נתונים קיימים, לא על תחזיות. הדין האמריקאי מתייחס רק לעבר – וזה מעניק יציבות ומאפשר הסתמכות. הייתי ממליצה לאמץ בישראל מבחן דומה שיגביר את הוודאות ואת היציבות.

השלישי, להוסיף אפשרות לנישום להוכיח שיש לו קשר הדוק יותר למדינה אחרת – Closer Connection – גם אם הוא עמד בחזקה החלוטה של תושב ישראל. זהו מנגנון שקיים בדין האמריקאי, והוא מאפשר למנוע תוצאה בלתי הוגנת במקרים חריגים. כך נשמר האיזון בין ודאות לבין גמישות אנושית".

ומה לגבי הפיצויים בעקבות המלחמה?
עו"ד אופיר קפלן, שותף, מחלקת מסים, ש. הורוביץ ושות' התייחס בדבריו להצעת החוק הממשלתית הקשורה ל'עם כלביא', "הצעת החוק הממשלתית החדשה הנוגעת לפיצוי עסקים שנפגעו במהלך יוני עקב המערכה מול איראן (מבצע "עם כלביא") מלמדת במבט ראשון, כי נעשתה עבודה יסודית, ויש גם לשער שעשויים לחול שינויים במתווה המוצע בימים הקרובים בעקבות הדיונים הצפויים בוועדת הכספים. יחד עם זאת, בשל אי הוודאות התקציבית, נראה שהמתווה צפוי לכלול כמה החרגות ומגבלות לא הכרחיות אשר ימנעו מסוגי נישומים ועסקים מסוימים את האפשרות ליהנות מפיצוי על נזק עקיף. בנוסף, ההגדרה של מוסדות ציבור הזכאים לפיצוי על נזק עקיף נוסחה באופן מצומצם למדי, וכך גם ההגדרה של "מחזור עסקאות" שמהווה בסיס לחישוב גובה הפיצוי המגיע למוסד הציבורי הזכאי. יש לזכור שחלק נכבד מהניזוקים במסגרת המלחמה הזו הינם אוניברסיטאות, בתי חולים ומוסדות דומים אחרים, וכן שהנזקים שנגרמו להם הינם ייחודיים ותקדימיים, כך שהמגבלות על אופן הזכאות וחישוב הפיצוי עלולות להוביל לתוצאה של פיצוי בחסר משמעותי, הן בגין הנזק הישיר והן בגין הנזק העקיף של אותם גופים. יש לקוות שהממשלה תאמץ מסלולי פיצוי נוספים במקרים כאלה, וכי במקרים יוצאי הדופן יגלו גמישות רבה יותר בחישוב סכום הפיצוי המגיע".
עו"ד יואב ביין, שותף מייסד, פרופסור ביין ושות׳ - עורכי דין, התייחס בביקורת לנושא הפיצויים, ״מסלול הפיצוי הירוק - מסלול ההוצאות המזכות - שנחקק גם למבצע 'עם כלביא' - מתחזה לירוק. למעשה הוא מסלול אדום עם תקרה. רשות המיסים מציבה התנגדויות שונות לתביעות כדי להתערב בנוסחת המחוקק ולהפחית את הפיצוי. יוצא שמסלול פיצוי שנועד להיות מהיר ופשוט הפך להיות מורכב. לעתים רק אחרי הגשת ״השגה״ מפורטת ומנומקת ורק אחרי סדרה ארוכה של החלפת מסמכים וטיעונים זוכה העסק לקבל את הפיצוי הראוי. לפעמים הדבר קורה רק אחרי הגשת ״ערר״. אך העקשנות משתלמת והשגה טובה היא זו שעושה את ההבדל".
עו"ד דורון מוטעי, שותף וראש קבוצת המיסים במשרד פרל כהן בישראל התייחס לסוגיית הפיצויים גם סביב 'עם כלביא' וגם סביב מלחמת 'חרבות ברזל', וטען כי מדובר בסוגיה מורכבת, "מלחמת חרבות ברזל והמלחמה עם איראן הסבו נזקים חסרי תקדים לחברות ויחידים ישראלים. החקיקה בנוגע לפיצויי פעולות איבה - כולל החקיקה הספציפית לעניין חרבות ברזל - לא ערוכה להיקף כזה של נזקים. לכן צפוי כי בתקופה הקרובה נראה הרבה מאוד התדיינות משפטית מול רשות המיסים סביב הזכאות לפיצוי וגובה הפיצוי, בעיקר בכל הנוגע ל'נזק עקיף'. כל מי שתבע פיצוי או מתכנן לתבוע פיצוי בגין הנזק צריך להיערך לניהול הליך ארוך, אשר ייתכן שיכלול התדיינות משפטית. יש להכין תיק מסודר עם חישוב נכון של הנזק והוכחה של 'הקשר הסיבתי' בין קרות המלחמה לבין הנזק".

הכתבה פורסמה ב"כלכליסט", לצפייה לחץ/י כאן

מומחים / מחברים

שי מויאל

שי מויאל

יגאל רופא

יגאל רופא