התגייסות המגזר העסקי לסיוע במלחמה נאמדת כבחצי מיליארד שקל

"בונים את שריר האחריות החברתית"

6 חודשים מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נפתח הבוקר (ה) כנס אחריות תאגידית בירושלים. על פי דו"ח מעלה, מאז ה-7 באוקטובר ועד סוף 2023, סכום הסיוע של החברות המובילות במשק עמד על 250 מיליון שקל ורבות מהן יקצו משאבים נוספים לשלב השיקום בסכום כולל של 300 מיליון שקל

בכנס שנפתח הבוקר (יום ה') בספריה הלאומית בירושלים, נחשפו לראשונה תוצאות דו"ח מעלה לאחריות תאגידית על רקע המלחמה.

בין 60 החברות שדיווחו לדו"ח מעלה וסייעו לטיפול בהשלכות המלחמה בסכום כולל של כרבע מיליארד שקל עד סוף שנת 2023, התחייבו רבות מהן להקצות משאבים נוספים לשלב השיקום לשנים הקרובות בסכום כולל של עוד כ- 300 מיליון שקל.

ראש מערך אדם וקהילה במנהלת 'תקומה' חשפה במהלך הכנס כי בישיבת הממשלה שתתקיים ב-14 באפריל תובא לאישור התכנית לשיקום ופיתוח יישובי הדרום בהיקף של 18 מיליארד שקל.

יו"ר ישראכרט ויו"ר מעלה תמר יסעור: "מדינת ישראל נמצאת בנקודה קריטית המחייבת מנהיגות עסקית ערכית שתוכל לאתגרים הניצבים בפנינו, כאשר מלאכת השיקום לאחר המלחמה תעצב ותגדיר מחדש את החברה ואת המשק. תפקיד המגזר העסקי הוא להתוות את הדרך, תוך ראיית החברה הישראלית על כל גווניה ועידוד גיוון, הכלה, צמיחה כלכלית והזדמנויות עסקיות לכלל קבוצות האוכלוסייה כדי להבטיח את עתידנו ואת עתיד ילדינו כאן".

בונים את שריר האחריות החברתית"

מנכ"ל מעלה מומו מהדב: "ראינו איך השריר הזה של אחריות חברתית בעסקים בישראל שנבנה בעשורים האחרונים, פעל וממשיך לפעול בחוזקה. המקום של מנהלי.ות אחריות תאגידית משמעותי כעת והוא נדרש ויידרש להמשך האתגרים שעוד נכונו לנו".

מהנתונים הבולטים בדו"ח:

התרומות ההתגייסות - התחייבות לתרומה בשווי של כ-550 מיליון שקל. כמחצית מהסכום כבר הועברה בחודשים הראשונים במלחמה וסכום נוסף של כ-300 מיליון שקל יועבר בהתחייבויות עתידיות ליוזמות שיקום של ישובים, קהילות ונושאים נוספים.לצורך ההשוואה בשנת 2022 כולה נתרם סכום של כ-420 מיליון שקל על ידי כלל החברות הציבוריות בישראל.

זינוק בהתנדבות עובדים - בתקופה זו נרשמה עלייה של 40% בהתנדבות עובדים בתקופה, בזמן שחברות רבות התמודדו עם מחסור בעובדים שגויסו למילואים. מעניין במיוחד לשים לב לקפיצה בהיקף ההתנדבות מבוססת כישורי עובדים, כלומר תרומת היכולות המקצועיות של עובדים לטיפול בנושאים שונים, החל בטכנולוגיה וכלה בייצוג משפטי.

חיזוק החוסן והבריאות הנפשית של העובדים - פנים ארגונית במקומות העובדה, ניכרה השקעה רבה בחיזוק החוסן והבריאות הנפשית של העובדים. באופן גורף ניתן לראות השקעה משמעותית של חברות בציר הזה שהתרחב גם לבני המשפחה וכמובן לאנשי ונשות מילואים ובני. בנות זוגם.ן

גיוון עובדים - הגיוון, ובפרט יחסי יהודים-ערבים עורר חששות בתחילת המלחמה אך הדו"ח מראה שהחברות ממשיכות לנהל את הגיוון גם כעת. במכלול לא דווח על אירועים משמעותיים.

תמיכה מוגברת ללקוחות וספקים - בהקשר של הספקים כמובן נושא התשלומים והרבה מאד עזרה לוגיסטית לצרכים במהלך המלחמה. ומול הלקוחות, מענים מקיפים מאד, בעיקר בשלבים הראשונים, בתמיכה בלקוחות שפונו מביתם והלקוחות שנפגעו.

הרצוג: "הקיטוב החברתי החריף"

הכנס נפתח בברכה של כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג שאמר: "אחד האתגרים הגדולים העומדים כעת בפני החברה הישראלית, לצד השיקום של אחרי המלחמה, הוא הקיטוב החברתי שבשנה האחרונה החריף מאוד. רבים בציבור כבר הובילו פעולות להגדלת גיוון והפחתת קיטוב שמתחילות להראות תוצאות בשטח. אני קורא למגזר העסקי להגביר את מעורבותו ואת השותפות בתהליכים הקריטיים האלה, למען ההצלחה של מדינה שלמה".

בין הנושאים שעלו לדיונים על סדר היום בהשתתפות בכירי המשק דנו הנושאים הבאים: המקום של אחראיות החברתית והתאגידית כעת, נציגי מטה משפחות החטופים והנעדרים: על התמיכה של עסקים ואיך להמשיך לתמוך ויוזמות עסקים לשיקום אזורים וקהילות שנפגעו במלחמה, קידום הכלה ולכידות במקומות העבודה ובחברה הישראלית, תמיכה בחוסן, בהכלה ובבריאות הנפשית של עובדים כיום, התנדבות עובדים: איך ממשיכים לתמוך במי שצריך ונרתמים לצרכים חדשים (בשיתוף עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון), פורום חברות ממשלתיות: היערכות לשינוי אקלים לצד המלחמה.

מנכ"ל דפוס בארי בן סוכמן ש-12 מעובדיו נרצחו במהלך הטבח, הודה מעל הבמה כי להיות בצד המקבל זה מקום לא קל לדפוס בארי. "כבר ביום ראשון, כאשר ממדי האובדן והנזק עוד לא היו ברורים, הרמנו את הראש ולקחנו יעוד היסטורי לשקם ולהיות המגדלור של הקהילה. הסיוע האזרחי היה משמעותי לקיבוץ בשלבים הראשונים אבל כעת הצרכים אחרים לאור העובדה שחלק משמעותי מההנהגה הכלכלית של הקיבוץ נרצחה או נפגעה".

נועם זילברשטיין, מנכ"ל HP Indigo & Scitex: אנחנו נמצאים באתגר מתמשך וחסר תקדים שמדגיש יותר מתמיד את הצורך בחוסן ארגוני, אותו ראינו בעוצמה עם התגייסות מרגשת מצד העובדים שלנו, כשאפילו עובדים שפונו מבתיהם המשיכו להתעקש להגיע למשרדים ולמפעל ולעמוד במשימות וביעדים".

לקריאת הכתבה שפורסמה בוואלה ב4.4.24 לחץ/' כאן: