69% מהעיצומים הכספיים כנגד חברות הם בשל הפרות דיווח

כך עולה מבדיקת פאהן קנה ניהול בקרה; שליש מהקנסות - כנגד נושאי משרה בהיקף של מעל ל-4.5 מיליון שקל; דירקטור או מנכ"ל עלולים למצוא את עצמם עם קנסות של מאות אלפי שקלים באופן אישי

כזכור, אכיפה מנהלית של רשות ני"ע אושרה כהצעת חוק ב-2011 ונועדה לטפל בהפרות חוק לא פליליות, אך כאלו שגם אינן מתאימות לטיפול על ידי קנס בלבד.

הועדה המנהלית מוסמכת להטיל קנסות של עד 5 מיליון שקל על תאגידים ומיליון שקל על יחידים, ובין היתר לדרוש מהם תשלום פיצויים לנפגעי ההפרה, לדרוש נקיטה של פעולות לתיקון ההפרה, ולאסור על כהונה בגופים מסוימים.

מהנתונים של הרשות לניירות ערך שפאהן קנה ניהול בקרה ריכזה ב-5 שנים האחרונות, עולה כי רשות ני"ע אכן מיישמת עיצומים כנגד חברות ונושאי משרה. בין השנים 2018-2022 סך כל העיצומים הכספיים הן לחברות והן לבעלי משרה עמד על 14,143,000 מיליון שקל כאשר סכום העיצומים הכולל כנגד נושאי משרה בחברה (מנכ"ל, מנהל כספים, דירקטור וכד') עמד על 4,593,000 מיליון שקל.

כלומר כשליש מהעיצומים חל באופן אישי על נושאי משרה ששילמו על הקנס מכיסם הפרטי.

"בשנים האחרונות אנחנו רואים שבנוסף לסנקציות שמטילה הרשות על חברות, במקרים של הפרות של תקנות ני"ע וחוקים רלוונטיים נוספים, הרשות מטילה קנסות אישים על נושאי משרה", אומר רו"ח דורון כהן, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה, ומוסיף כי "נוצר מצב שבו מנהל כספים, מנכ"ל או דירקטור יכולים למצוא את עצמם עם קנסות של עשרות או מאות אלפי שקלים באופן אישי.

התקנות קובעות שבגין קנסות אלו, נושא המשרה לא יכול לקבל שיפוי מהחברה ולא ניתן לקבל כיסוי ביטוחי - וזה מאוד דרמטי". 

עוד עולה מהנתונים כי סוג ההפרות בעלות ההיקף הכספי הגבוה ביותר הן "הפרות דיווח" בסכום של 9,870,000 מיליון שקל, כשאחריהן "עיצומים ללא תשקיף" בסכום כולל של 2,030,000 מיליון שקל, וההפרה השלישית בהיקפה היא "תרמית בניירות ערך" בסכום כולל של 1,108,000 מיליון שקל. 

סך העיצומים הכספיים על תנאי עמד על 4,730,000 מיליון שקל. 

עם זאת לצד הסנקציה יש גם נקודות אור. "לפי התקנות, בקרות אירוע, חברה שהטמיעה תוכנית אכיפה מנהלית אפקטיבית, הרשות תיקח בחשבון את קיומה של התוכנית והמאמצים שביצעה החברה על מנת להימנע מהפרות, דבר שיכול להפחית את הסנקציות כלפי החברה ונושאי המשרה, אומר רו"ח כהן.

"תוכנית אפקטיבית היא כזו שמותאמת לפעילות ולמידות של החברה, תוכנית שבוצעה בהתאם לסקר ציות, תוכנית שהוטמעה בקרב כל הגורמים הרלוונטים לרבות הדרכתם בנושא ברמה תקופתית. התוכנית חייבת לפעול הלכה למעשה ולא להשאר "על הנייר".

בין היתר יש להקפיד שפעולות שאמורות להתבצע באופן שוטף, כמו אישור עסקאות עם בעל עניין, תהליכים שקשורים לתקופת "החשכה", הכוונה לפני פרסום דו"ח או עסקה מהותית וכד', אכן מיושמות. 

נקודה נוספת לתוכנית אפקטיבית, היא החלה שלה לא רק על נושאי המשרה בחברה אלא גם על שותפים עסקיים בארץ ובחו"ל שעשויים לגרום להפרות בשל מידע שנמצא אצלם או תהליכים שבשליטתם.

קיומה של תוכנית אפקטיבית הינה תנאי הכרחי לקבלת ההגנה המצופה. מנסיוני ראיתי דוגמאות בהן בתהליך אכיפה מנהלית שהופעל על ידי הרשות, תוכנית שאומצה באופן פורמאלי אך לא הוטמעה והופעלה באופן שוטף, לא נלקחה בחשבון על ידי הרשות, בקביעת העיצומים הכספיים על החברה ונושאי המשרה".

הכתבה פורסמה באתר ביזפורטל ב-7.5.23, לחץ/י כאן לקריאה.