החלטות אכיפה חשבונאיות - דצמבר 2025
במהלך חודש דצמבר 2025 פרסם סגל רשות ניירות ערך (להלן - "סגל הרשות") ארבע החלטות אכיפה חשבונאיות בנושאים כדלקמן:
- החלטת אכיפה חשבונאית 25-3 - מדידת מענק מורכב לנושאי משרה
- החלטת אכיפה חשבונאית 25-4 - הטיפול החשבונאי בריבית המשולמת במסגרת מנגנון הלוואת קבלן
- החלטת אכיפה חשבונאית 25-5 - הטיפול החשבונאי בצירוף עסקים תחת אותה שליטה
- החלטת אכיפה חשבונאית 25-6 - הכרה בהכנסה מדמי ייזום
להלן תיאור תמציתי של עיקריהן:
החלטת אכיפה חשבונאית 25-3 - מדידת מענק מורכב לנושאי משרה
תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם
ההחלטה דנה באופן מדידת הוצאות השכר בגין מענקים במזומן ומענקים הוניים שהוענקו לנושאי משרה בחברה.
במהלך שנת 2023, האסיפה הכללית אישרה מתווה מענק שבמסגרתו יהיו נושאי המשרה זכאים למענק שנתי במזומן, הכפוף לקיומו של רווח שנתי כולל בהתאם לדוחותיה השנתיים המאוחדים והמבוקרים של החברה לאותה שנה. המענק האמור טופל בדוחות הכספיים בהתאם לעקרונות תקן חשבונאות בינלאומי 19, הטבות עובד (IAS 19).
בחודש יולי 2024 אישרה האסיפה הכללית עדכון לתנאי הכהונה והעסקה של נושאי המשרה, כך שיהיו רשאים להמיר חלק מהמענק הכספי לתגמול הוני (כתבי אופציות הוניות, להלן - "האופציות"), ששוויו ההוגן שווה לסכום המענק הכספי שיומר.
האופציות כוללות תנאי שירות כך שמחציתן יבשילו בתום שנה ממועד הקצאתן והיתר בתום שנתיים. מימוש זכות ההמרה יתבצע לבקשת נושאי המשרה, וזאת בשני מועדים שהוגדרו מראש ביחס לכל שנה קלנדרית. כמו כן, כל הקצאת אופציות שתיעשה בפועל בהתאם למתווה המתואר תידרש לאישור של דירקטוריון החברה בהתאם לסעיף 288 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן - "חוק החברות"). בפועל, הוקצו לנושאי המשרה אופציות בהתאם למנגנון המתואר לעיל בחודשים אוקטובר 2024 ואפריל 2025 בגין המענק לשנת 2024.
גישת החברה לעניין הטיפול החשבונאי בהקצאת האופציות הייתה כי הזכות לקבלת מזומן באופן מיידי (אשר טופלה עד אותו מועד בהתאם להוראות IAS 19), הוחלפה בזכות הונית אשר מטופלת בהתאם להוראות IFRS 2 להלן - "התקן").
במועד אישור הקצאת האופציות על ידי הדירקטוריון, ביטלה החברה את ההתחייבות בגין המענק הכספי שהוחלף כנגד הקטנת הוצאות שכר. בתקופות העוקבות הכירה החברה בהוצאות שכר כנגד קרן תשלום מבוסס מניות, לאורך תקופת ההבשלה, אשר לגישת החברה החלה במועד הקצאת האופציות בפועל - קרי, במועד אישור הדירקטוריון.
החלטת סגל הרשות
לעמדת הסגל, הטיפול החשבונאי שננקט בדוחותיה הכספיים של החברה אינו סביר כפי שיפורט להלן:
מועד ההענקה - מועד אישור הדירקטוריון להמרת המענק הכספי למענק הוני אינו מועד תיקון תנאי המענק. לעמדת הסגל, במועד אישור הדירקטוריון יושמו תנאיו המקוריים של התשלום מבוסס המניות כפי שאושר במועד אישור עדכון תנאי הכהונה וההעסקה של נושאי המשרה על ידי האסיפה הכללית. לאור האמור, במועד אישור האסיפה הכללית העניקה החברה לנושאי המשרה את זכות הבחירה בין תגמול כספי לתגמול הוני והחל מאותו מועד היה נדרש להכיר בהוצאה בגין התגמול ההוני אם סכומה עולה על אפס.
הטיפול החשבונאי בהמרת המענק לאופציות - לא היה מקום לביטול ההוצאה שהוכרה עד מועד ההמרה לאופציות. במועד ההמרה לא שונו תנאי התגמול של נושאי המשרה, אלא נושאי המשרה בחרו באותו מועד בחלופת הסילוק במכשירים הוניים.
בסיס להחלטה
- מועד ההענקה - האסיפה החליטה להעניק לנושאי המשרה את הזכות להמיר מענק במזומן באופציות הוניות לפי שיקול דעתם של נושאי המשרה. לעמדת הסגל, אישור הדירקטוריון להקצאה שנדרש בכל הקצאת ניירות ערך בהתאם לחוק החברות, אינו מעיד על זכות שניתנה לדירקטוריון להפעיל שיקול דעת מהותי להחליט האם להיענות או לסרב לבקשת ההמרה מצד נושאי המשרה. לאור האמור לעמדת הסגל, כבר במועד אישור האסיפה הכללית העניקה החברה לנושאי המשרה את זכות הבחירה בין תגמול כספי לבין תגמול הוני והחל מאותו מועד היה נדרש להכיר בהוצאה בגין התגמול ההוני.
- הטיפול החשבונאי בהמרת המענק לאופציות - במועד ההמרה לא תוקנו תנאי התגמול של נושאי המשרה, אלא באותו מועד נושאי המשרה מימשו את זכותם לבחור בחלופת הסילוק במכשירים הוניים (שכן התיקון התבצע במועד בו הוצעה להם זכות הבחירה). תקני החשבונאות אינם מתייחסים באופן מפורש למענק משולב המורכב ממענק במזומן המטופל תחת עקרונות IAS 19 ומתשלום מבוסס מניות המסולק במכשירים הוניים. עם זאת, לעמדת הסגל, ניתן להקיש לעניין זה מכללי החשבונאות העוסקים בסוגיה דומה - תשלום מבוסס מניות המורכב מתשלום מבוסס מניות המסולק במזומן ותשלום מבוסס מניות המסולק במכשירים הוניים. לפיכך, לעמדת הסגל, היה על החברה לטפל במקרה זה לפי ההוראות בעניין סילוק מענק שיסולק במזומן או במכשירים הוניים לבחירת העובד (סעיפים 35-40 לתקן). כלומר, במועד בחירת החלופה ההונית נעשית פעולת מיון של רכיב ההתחייבות הרלוונטי להון ובמועד הבחירה אין לבטל הוצאה שהוכרה בגין הרכיב ההתחייבותי.
תיאור התיקון שיושם:
לאור קיומה של מגבלה חוקית, נושאי המשרה נדרשו להשיב לחברה חלק מהתגמולים ששולמו להם ביתר כתוצאה מתחשיב המענק שהתבסס על הטיפול החשבונאי השגוי. בשים לב לאמור, השפעת התערבות סגל הרשות על היקף ההוצאות שהוכרו בדוחות הייתה זניחה ולכן השפעת התיקון נזקפה במלואה בדוחות העוקבים.
לקישור להחלטת אכיפה חשבונאית 25-3 לחץ/י כאן.
החלטת אכיפה חשבונאית 25-4 - הטיפול החשבונאי בריבית המשולמת במסגרת מנגנון הלוואת קבלן
תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם
המקרה עלה במהלך הטיפול בתשקיף הנפקה ראשונה לציבור בגין חברה הפועלת בתחום הנדל"ן ומבצעת פרוייקטי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, וכן פעילה בתחומי יזמות נדל"ן למגורים ונדל"ן מניב. במסגרת פעילותה בתחום יזמות נדל"ן למגורים, חלק משמעותי מעסקאות המכירה של החברה מבוצע באמצעות מנגנוני מימון המכונים 20-80 לפיהם הלקוח משלם לחברה 20% ממחיר הדירה במועד המוקדם מבין חתימת הסכם המכר או קבלת פנקסי היתרה ו- 80% במועד קבלת יחידת הדיור.
עם זאת, מתוך 80% האחרונים, הלקוח מקדים תשלומים לחברה באמצעות הסדרי "הלוואת קבלן" במסגרתם, הבנק משלם לחברה חלק מעלות הדירה בעבור הלקוח וכנגד התחייבות הלקוח לפרוע את קרן ההלוואה או לממן אותה מחדש באמצעות הלוואת משכנתא במועד קבלת הדירה ותוך שעבוד הזכות לדירה.
את רכיב הריבית בגין ההלוואה, אשר ברמה המשפטית הלקוח מחויב לשלם באופן שוטף מדי תקופה, החברה לוקחת על עצמה ומשלמת אותו מראש לבנק בתשלום מהוון אחד במועד העמדת ההלוואה.
בדוחותיה הכספיים הציגה החברה את תשלומי הריבית ששילמה בעבור רוכשי הדירות כהוצאות מימון במועד שבו שולמו.
החלטת סגל הרשות
לעמדת סגל הרשות, תשלומי הריבית שהחברה משלמת בעבור הלקוח צריכים להימדד כ"תמורה לשלם ללקוח" בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 15, הכנסות מחוזים עם לקוחות (IFRS 15) בהתאם לכך, יש להפחית את תשלומי הריבית ממחיר העסקה ובהתאמה להכיר בקיטון בהכנסות ממכירת דירות.
בסיס להחלטה
סעיף 70 ל- IFRS 15, קובע"
"...תמורה לשלם ללקוח כוללת סכומי מזומנים שישות משלמת, או צפויה לשלם, ללקוח... ישות תטפל בתמורה לשלם ללקוח כהקטנה של מחיר העסקה...".
במקרה הנדון, הלקוח הוא הגורם שהתקשר עם הבנק והוא נושא בחובה לתשלומי הקרן והריבית על ההלוואה. לפיכך, בגין מנגנון תשלום הריבית, החברה משלמת סכום שמוטל על הלקוח מתוקף ההסכם מתוך מטרה להעניק ללקוח הטבה משמעותית על מנת לתמרץ את הלקוח להיכנס להסכם עם החברה. דהיינו, המהות הכלכלית הגלומה בתשלום הריבית על ידי החברה הינה הנחה שניתנה ללקוח. לפיכך, לעמדת הסגל יש לראות בתשלומי הריבית כתמורה לשלם ללקוח ובהתאמה להפחיתה מהתמורה בעסקה.
תיאור הטיפול שיושם
החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות, ותיקנה את דוחותיה הכספיים תוך ביטול הוצאות המימון שנרשמו והקטנת מחירי העסקאות הרלוונטיות דהיינו, תוך ביטול יחסי של חלק מההכנסות שהוכרו ממכירת דירות (לפי שיעור ההשלמה). לאור כך שהשפעת התיקון לא חצתה את הרפים הכמותיים לעניין מהותיות, הטעות תוקנה כטעות לא מהותי.
לקישור להחלטת אכיפה חשבונאית 25-4 לחץ/י כאן.
החלטת אכיפה חשבונאית 25-5 - הטיפול החשבונאי בצירוף עסקים תחת אותה שליטה
תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם
המקרה עלה במהלך הטיפול בתשקיף הנפקה ראשונה לציבור בגין חברה הפועלת תחום הנדל"ן היזמי באמצעות ייזום, תכנון ופיתוח של פרויקטי תמ״א 38/1 ופרויקטי פינוי בינוי.
עד יום 30 ביוני 2023 לחברה הייתה חברה אחות אשר החזיקה וניהלה את כלל פרויקטי התמ״א 38/1 (להלן - "החברה האחות"), בעוד שהחברה החזיקה וניהלה את פרויקטי הפינוי בינוי. שתי החברות הוחזקו בשיעור זהה על-ידי אותם ארבעה בעלי מניות.
ביום 30 ביוני 2023 הושלם הליך מיזוג במסגרתו החברה האחות התמזגה לתוך החברה בתמורה להקצאת מניות לכל בעלי המניות, באופן ששיעור ההחזקה הכולל של כל אחד נותר זהה לשיעור ההחזקה ערב המיזוג.
בדוחות הכספיים ליום 31 בדצמבר 2023, המופיעים כמספרי השוואה בדוחות הכספיים המצורפים לתשקיף, החברה יישמה את גישת הרכישה בהתאם לתקן דיווח כספי בינלאומי 3, צירופי עסקים (IFRS 3, להלן - "התקן"). לטענת החברה, אין מדובר בצירוף עסקים תחת אותה שליטה, שכן באף אחת מהחברות לא קיים בעל שליטה יחיד או קבוצה של יחידים השולטים יחד. בנוסף הדגישה החברה כי קיימים הבדלים בין ההסכמים וזכויות ההצבעה של בעלי המניות בשתי החברות עובר למיזוג, כך שלעמדת החברה חל שינוי בזכויות השליטה בעקבות המיזוג ועל כן יש ליישם את גישת הרכישה בהתאם להוראות התקן.
יישום גישת הרכישה הביא להכרה בעודפי עלות מהותיים בעיקר בגין פרויקטי התמ״א 38/1 של החברה האחות. כתוצאה מההכרה באותם עודפי עלות הונה העצמי של החברה האחות גדל באופן מהותי מהון עצמי שלילי לחיובי.
החברה נימקה את הטיפול החשבונאי בו נקטה, בין היתר, בהתבסס על הבדלים שזיהתה ביחס לעמדת סגל הרשות שהוצגה במענה לפניה מקדמית שפורסמה בעבר אשר לגביה הסגל ביסס את מסקנתו בקשר לקביעה האם מדובר בצירוף עסקים תחת אותה שליטה תוך התמקדות בשאלה האם חל שינוי ביכולת ההכוונה של הבעלים את פעילות הרוכשות והנרכשות, בדרך בה היא מתבצעת, ובעוצמת ההשפעה של כל בעל מניות לפני ואחרי העסקה המתוכננת (לקישור לתשובת הסגל לפניה המקדמית לחץ/י כאן [ 1700 kb ]).
במקרה דנן, לעמדת החברה (בניגוד למצב שתואר בפניה המקדמי האמורה), במקרה של החברה חל שינוי ביכולת ההכוונה של הבעלים את פעילות החברה האחות בדרך בה היא מתבצעת ובעוצמת ההשפעה של כל בעל מניות לפני ואחרי העסקה ובעיקר - בוטלו זכויות הווטו של אחד מבעלי המניות (אשר מכהן גם כמנכ"ל בחברות) ובוטלו דרישות לרוב מיוחד בקבלת החלטות מסוימות.
בנוסף, החברה ציינה כי מבנה ההחזקות וזהות בעלי המניות השתנו בעבר והתייצבו זמן קצר לפני מועד המיזוג, כך שלעמדת החברה לא ניתן לקבוע באופן ברור כי קיים שיתוף פעולה מתמשך ביניהם. כמו כן, במקרה של החברה בעלי המניות אינם אחים או קרובי משפחה מסוג אחר.
החלטת סגל הרשות
לעמדת סגל הרשות, מדובר בצירוף עסקים תחת אותה שליטה אשר יש ליישם בו את גישת הערך בספרים כך שהדוחות הכספיים המאוחדים מיד לאחר המיזוג יוצגו בהתאם לערכים שהוצגו בספרי החברה המתמזגת לפני המיזוג, קרי - עריכת הדוחות בגישה המכונה איחוד העניין (As pooling). סגל הרשות קבע כי בנסיבות המקרה, קיים כוח משותף אולטימטיבי של ארבעת בעלי המניות הן לפני המיזוג והן אחריו, וכי התקנונים בחברות מהווים "הסדרים חוזיים" כהגדרתם בסעיף ב 2 להנחיות היישום של התקן.
בסיס להחלטה
סעיף ב2 לנספח הנחיות היישום לתקן עוסק בשאלת קיומו של כוח משותף אולטימטיבי ומציין:
"...קבוצת יחידים תיחשב לשולטת בישות כאשר, כתוצאה מהסדרים חוזיים, יש להם במשותף הכוח לקבוע את מדיניותה הפיננסית והתפעולית כדי להשיג הטבות מפעילויותיה... צירוף עסקים אינו בתחולת תקן זה כאשר לאותה קבוצה של יחידים יש... כוח משותף אולטימטיבי לקביעת המדיניות..."".
במענה לפניה מקדמית שפורסמה בעבר הבהיר סגל הרשות, כי בחינת כוח משותף לצורך סעיף ב2 אינה זהה לעיקרון "שליטה משותפת" לפי תקן דיווח כספי בינלאומי 11, (IFRS 11) לכן אין הכרח שכל החלטה תתקבל פה אחד. לעמדת הסגל די כי קיים הסדר המעניק לקבוצה במלואה כוח אולטימטיבי לקבוע את מדיניות החברות. במקרה הנדון, ארבעת בעלי המניות החזיקו בדיוק באותו שיעור החזקה בשתי החברות לפני ואחרי המיזוג; תקנוני החברות, הן לפני המיזוג והן לאחריו, כללו הוראות ברורות לגבי מינוי דירקטורים, זכויות וטו וקבלת החלטות, אשר הקנו לארבעתם יחד את הכוח האולטימטיבי לשלוט בחברה. לכן, לעמדת סגל הרשות, יש לראות בתקנוני החברות "הסדרים חוזיים".
כמו כן, סגל הרשות לא קיבל את טענת החברה לעניין קיומו של שינוי מסוים בזכויות בין בעלי מניות מסוימים לפני ואחרי המיזוג, כגון זכות וטו שניתנה לאחד מבעלי המניות בחברה האחות אשר נשללה ממנה לאחר המיזוג, או השינוי בזכויות למינוי דירקטורים. שכן, לעמדת הסגל האופן שבו התנהלו החברה והחברה המתמזגת לפני ואחרי המיזוג לא השתנה במהותו.
בנוסף, סגל הרשות הבהיר, כי היעדרה של כל תמורה לבעלי מניות שהזכויות נשללו מהם מחזקת את המסקנה כי דה-פקטו לא חל שינוי מהותי בזכויות הצדדים. לפיכך, לעמדת סגל הרשות, קיים הסדר חוזי בין ארבעת המחזיקים, והוא זהה במהותו בשתי החברות, כך שהמיזוג מהווה צירוף עסקים תחת אותה שליטה.
סגל הרשות אף התייחס לסוגיית היעדר מהות מסחרית בגין העסקה - כפי שגם החברה עצמה ציינה בתשקיף, מהות העסקה היא "שינוי מבני בתוך קבוצה". מכאן, שאין לעסקה מהות עסקית המתיישבת עם גישת הרכישה, והטיפול החשבונאי שהחברה יישמה יצר לעמדת סגל הרשות עיוות מהותי בהצגת הדוחות הכספיים המאוחדים.
תיאור התיקון שיושם:
החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות והסכימה לתקן את דוחותיה הכספיים שהוגשו בטיוטת התשקיף בדרך של תיקון טעות מהותית תוך ביטול יישום גישת הרכישה ויישום גישת As Pooling.
לקישור להחלטת אכיפה חשבונאית 25-5 לחץ/י כאן.
החלטת אכיפה חשבונאית 25-6 - הכרה בהכנסה מדמי ייזום
תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם
חברה הפועלת בתחום הנדל"ן היזמי והמניב בישראל מחזיקה כ- 20% מהון המניות של חברה המבצעת פרויקט יוקרה משולב מגורים ומסחר (להלן - "חברת הפרויקט"). החברה ושותף נוסף (להלן - "היזמים") יזמו את הפרויקט ומספקים לחברת הפרויקט שירותים הכוללים ייזום, קידום הפרויקט, גיוס ודיווח למשקיעים, שיווק, תכנון וקבלת היתרים (להלן - "שירותי הייזום"), לאורך כל חיי הפרויקט. כל אחד מהיזמים אחראי על ביצוע חלק משירותי הייזום תמורת דמי ייזום (להלן - "דמי הייזום"). דמי הייזום נקבעו כשיעור מעודפי הפרויקט והם יועברו רק עם אישורו של הבנק המלווה לחלוקת עודפים בפרויקט.
החברה קבעה בנוגע לזיהוי מחויבויות הביצוע כי שירותי הייזום מהווים מחויבות ביצוע אחת וזאת בהתאם לסעיפים 27-29 לתקן דיווח כספי בינלאומי 15, הכנסות מחוזים עם לקוחות (IFRS 15, להלן - "התקן") ומפני שהמטרה והמהות של שירותי הייזום הינה לקדם את הפרויקט בכללותו ומטרה זו מושגת ובאה לידי ביטוי בשירותי הייזום בכללותם. כמו כן, שירותי הייזום והשיווק תלויים זה בזה וקשורים זה בזה.
החברה קבעה בהתאם לסעיפים 32 ו-35(א) לתקן כי היא מקיימת את מחויבות הביצוע לאורך זמן, ועל כן עליה למדוד את ההתקדמות לקראת קיום מלא של מחויבות הביצוע ולהכיר בהכנסה בהתאם לשיעור ההשלמה (להלן - "שיעור השלמה"). החברה קבעה כי השיטה למדידת קיום מחויבות הביצוע הינה בהתאם שיטת התשומות, כלומר עלות שירותי הייזום מתוך סך כל עלות שירותי הייזום החזויים.
תמורת דמי הייזום היא משתנה, נגזרת מעודפי הפרויקט, וכוללת אי ודאות משמעותית בנוגע למחירים, משך הפרויקט ומורכבותו. בהתאם לסעיפים 56-57 לתקן, מחיר העסקה כולל תמורה משתנה המוכרת רק כאשר צפוי ברמה גבוהה שלא יתרחש ביטול משמעותי בסכום ההכנסות המצטברות שהוכרו. לעמדת החברה התקיימה ודאות מספקת רק במועד סיום כל תת-שלב בפרויקט, הכולל מכירת הדירות, גביית התקבולים ואישור הבנק לשחרור העודפים בגין אותו תת שלב. לעמדת החברה קיימת אי-ודאות גבוהה לעניין קבלת סכומים נוספים מעבר לעודפים ש"שוחררו" עד אותו במועד ולכן החברה לא כללה סכומים אלו במחיר העסקה. לאור האמור במועד שחרור העודפים החברה הכירה בכל התקבולים שהתקבלו כהכנסה.
בחברת הפרויקט ההוצאות בגין דמי הייזום הוכרו במועד בו החברה הכירה בהכנסות בגין דמי הייזום.
עמדת סגל הרשות
לעמדת סגל הרשות, הטיפול החשבונאי שיושם בדוחות הכספיים ביחס לשיעור ההכנסות שהוכרו מסך העודפים ששוחררו אינו סביר, שכן אינו מביא לידי ביטוי את שיעור ההשלמה לאותו מועד. כמו כן, לעמדת סגל הרשות, הטיפול החשבונאי שיושם בדוחותיה הכספיים של חברת הפרויקט ביחס לדחיית ההכרה בהוצאות בגין דמי הייזום עד מועד ההכרה בהן בדוחות החברה אינו סביר.
הבסיס להחלטת הרשות
לעמדת החברה לא ניתן לכלול במחיר העסקה סכום גבוה מהעודפים שהבנק "שיחרר", שכן קיימת אי ודאות משמעותית לעניין גביית סכומים נוספים אלו.
לאור כך, לעמדת סגל הרשות ובהתאם לעקרונות של התקן לעניין מדידת הכנסה לאורך זמן, ובאופן ספציפי סעיף 46 לתקן (לפיו, כאשר מחויבות ביצוע מקוימת, ישות תכיר כהכנסות את הסכום של מחיר העסקה אשר מוקצה למחויבות ביצוע, כאשר סכום כאמור אינו כולל אומדנים של תמורה משתנה המוגבלים בהתאם לסעיפים 56-59 לתקן), היה על החברה להכיר בהכנסה בכל תקופה, בסכום המשקף את מכפלת שיעור ההשלמה בסך העודפים ששוחררו מהבנק עד אותו מועד. זאת חלף הכרה בכל סכום העודפים ששוחררו כהכנסה במועד שחרורם בפועל. עוד יובהר, כי לעמדת הסגל, בנסיבות המקרה לא מתקיימים התנאים להקצאת התמורה המשתנה לחלקים ספציפיים בחוזה בהתאם לסעיפים 84-85 לתקן.
כמו כן, לעמדת סגל הרשות, ההוראות בסעיפים 56-57 לתקן נוגעות רק להכרה בהכנסה ואינן רלוונטיות לחברת הפרויקט אשר עבורה התשלום מהווה הוצאה. לעמדת הסגל, בהתאם לסעיפים 27-28 לתקן חשבונאות בינלאומי 1, הצגת דוחות כספיים וסעיפים 1.17-1.19 למסגרת המושגית לדיווח כספי, ההוצאות בחברת הפרויקט היו צריכות להירשם בהתאם לחשבונאות צבירה, דהיינו בהתאם לאומדן הטוב ביותר, ולא ניתן לדחות את ההכרה בהוצאות עד מועד התשלום בגין שירותי הייזום.
תיאור התיקון שיושם:
החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות ותיקנה את דוחותיה הכספיים דרך של הצגה מחדש של דוחותיה הכספיים (restatement) זאת על מנת לשקף בהם למפרע תיקון טעויות באופן ההכרה בהכנסות משתנות מדמי ייזום ואופן ההכרה בהוצאות בחברת הפרויקט המטופלת לפי שיטת השווי המאזני
לקישור להחלטת אכיפה חשבונאית 25-6 לחץ/י כאן.
