החלטות אכיפה חשבונאיות - פברואר 2024

פרסום החלטות אכיפה חשבונאיות - פברואר 2024

במהלך חודש פברואר 2024 פרסם סגל רשות ניירות ערך( להלן-"סגל הרשות") מספר החלטות אכיפה חשבונאיות במגוון נושאים כדלקמן:   

• החלטת אכיפה 24-1 - הכרה בהפסדי אשראי בעקבות צירוף עסקים
• החלטת אכיפה 24-2 - הצגת תקבולים ממכירת נדל"ן להשקעה בדוח על הרווח או ההפסד
• החלטת אכיפה 24-3 - הכרה בהכנסה מדמי הצלחה כתמורה משתנה
• החלטת אכיפה 24-4 - סיווג תגמול הוני לחברת ניהול

להלן תיאור תמציתי של עיקריהן:

החלטת אכיפה 24-1 - הכרה בהפסדי אשראי בעקבות צירוף עסקים

החלטת האכיפה מבהירה כי ישות המכירה לראשונה בנכסים פיננסיים הנמדדים בעלות מופחתת (לרבות במסגרת צירוף עסקים), נדרשת להכיר בהפרשה להפסדי אשראי חזויים בגין אותם נכסים בגין ההפרש בין תזרימי המזומנים החוזיים להם החברה זכאית בהתאם לחוזים מול לקוחותיה לבין תזרימי המזומנים שהחברה צופה שתצליח לגבות.

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

חברה הפועלת בתחום האשראי החוץ בנקאי השלימה לקראת סוף הרבעון הרביעי של שנת 2021 רכישה של חברת אשראי חוץ בנקאי בארצות הברית (להלן - "הנרכשת") באופן שהקנה לחברה שליטה בחברה זו.

הנרכשת רוכשת מסוחרי מכוניות הלוואות צרכניות המועמדות לקונים לצורך מימון רכישה של רכבי יד 2 בארצות הברית. החברה טיפלה ברכישה בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 3, צירופי עסקים (IFRS 3). במסגרת זאת, במועד צירוף העסקים הכירה החברה בנכסים ובהתחייבויות של הנרכשת בשווי הוגן, לרבות הכרה ומדידה בתיק האשראי של הנרכשת בהתאם לשוויו ההוגן.

לעמדת החברה, השווי ההוגן שיקף בקירוב את הערך ברוטו של תיק האשראי בספרי הנרכשת, בניכוי ההפרשה להפסדי האשראי לפי אומדן של החברה, נכון למועד צירוף העסקים, כאשר האומדן להפסדי אשראי בגין תיק האשראי של הנרכשת הוצג במסגרת ביאור הרכב ההפרשה להפסדי אשראי.

גישה זו ננקטה היות ולעמדת החברה מאחר שתיק האשראי מאופיין במח"מ קצר, ורובו הועמד בחצי שנה שהסתיימה שקדמה למועד צירוף העסקים, תקופה בה שררה סביבת ריבית נמוכה כך שהשפעתה על שינויים בשווי ההוגן של התיק (מלבד האומדן להפסדי אשראי) היא זניחה. בהתאם לכך, החברה הכירה בשווי ההוגן של התיק הנרכש כערך בספרים החדש של הנכסים שנרכשו ולא הכירה בהפסד אשר נוצר במועד צירוף העסקים כתוצאה מההפרשה להפסדי אשראי בגין תיק האשראי של הנרכשת.

החלטת סגל הרשות

סגל הרשות הורה לחברה לתקן את הטעות, כך שהדוחות הכספיים ישקפו את סכום ההפרשה וההוצאה להפסדי אשראי המיוחסים לתיק האשראי של הנרכשת. 

הבסיס להחלטת סגל הרשות

בהתאם לסעיף ב41 לתקן IFRS 3 (מתוך נספח ב בדבר הנחיות יישום):

"...הרוכש לא יכיר בהפרשה נפרדת לירידת שווי במועד הרכישה בגין נכסים שנרכשו בצירוף עסקים שנמדדים בשווי ההוגן שלהם למועד הרכישה, מפני שההשפעות של חוסר הודאות לגבי תזרימי מזומנים עתידיים נכללות במדידה של השווי ההוגן. לדוגמה, משום שתקן זה דורש מהרוכש, במסגרת הטיפול החשבונאי בצירוף עסקים, למדוד חייבים שנרכשו, כולל הלוואות, בערכי השווי ההוגן שלהם למועד הרכישה, הרוכש לא מכיר בהפרשה נפרדת לירידת שווי בגין תזרימי המזומנים החוזיים שנחשבים באותו מועד כסכומים שאינם ניתנים לגבייה או בהפרשה להפסד בגין הפסדי אשראי חזויים...".

מהאמור עולה שההפרשה להפסדי אשראי במועד צירוף עסקים אינה מטופלת כחלק מצירוף העסקים תחת הוראות IFRS 3. לכן, הטיפול החשבונאי בהפרשה להפסדי אשראי בנכסים פיננסים יטופל תחת הוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 9, מכשירים פיננסיים (IFRS 9), כנדרש בהתייחס לכל נכס פיננסי שנוצר לראשונה בישות.

תקן IFRS 9 קובע שישות המכירה לראשונה בנכסים פיננסיים הנמדדים בעלות מופחתת (שאינם מוגדרים כ'נכסים פגומים' כמשמעות מונח זה בסעיף 5.5.13 ל- IFRS 9), בין אם כתוצאה מיצירה לראשונה (origination) ובין אם כתוצאה מרכישה (לרבות צירוף עסקים), נדרשת להכיר בהפרשה להפסדי אשראי חזויים בגין אותם נכסים בגין ההפרש בין תזרימי המזומנים החוזיים להם החברה זכאית בהתאם לחוזים מול לקוחותיה לבין תזרימי המזומנים שהחברה צופה שתצליח לגבות, הגם שבמקרה של רכישה או צירוף עסקים הפסדי האשראי שהישות צופה ביחס לאותם נכסים פיננסים קיבלו ביטוי בשווי ההוגן במועד ההכרה לראשונה.

תיאור התיקון

לאחר בחינת הטעות, זקפה החברה את השפעות התיקון בדוחות כספיים תקופתיים לשנת 2022, בהתאם לפרמטרים שנקבעו בעמדת סגל 99-4.

לקישור להחלטת אכיפה חשבונאית 24-1 בפורמט PDF לחץ/י כאן.

החלטת אכיפה 24-2 - הצגת תקבולים ממכירת נדל"ן להשקעה בדוח על הרווח או ההפסד

החלטת האכיפה מבהירה כי הרווח שיוכר בעת מכירת נדל"ן להשקעה יוכר ברווח והפסד על בסיס נטו כהפרש בין התמורה שנבעה מהמימוש לבין ערך הספרים של הנכס.

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

חברה הפועלת בתחום האשראי החוץ בנקאי השלימה לקראת סוף הרבעון הרביעי של שנת 2021 רכישה של חברת אשראי חוץ בנקאי בארצות הברית (להלן - "הנרכשת") באופן שהקנה לחברה שליטה בחברה זו.

חברת נדל"ן הפועלת בתחום הנדל"ן היזמי ובתחום הנדל"ן להשקעה מודדת נדל"ן להשקעה בדוחותיה הכספיים בשווי הוגן בהתאם להוראות תקן חשבונאות בינלאומי 40, נדל"ן להשקעה (IAS 40). במהלך שנת 2022, מימשה החברה מספר נכסי נדל"ן להשקעה שהוחזקו באמצעות חברות בשליטתה. בדוחות על הרווח או ההפסד לשנה זו החברה הציגה את התקבולים בגין מכירת הנדל"ן להשקעה בסעיף ההכנסות ומנגד הציגה בסעיף עלות המכר את השווי ההוגן האחרון שאליו שוערך הנדל"ן להשקעה, חלף הצגה של רווח או הפסד נטו ממימוש נדל"ן להשקעה.

לעמדת החברה, הצגה בשיטה זו מספקת מידע מקיף יותר, רלוונטי וזמין יותר לקורא הדוחות הכספיים. כמו כן, טענה החברה כי ההצגה החשבונאית שיושמה על ידה מתיישבת עם לשון סעיף  70 ל- IAS 40 אשר קובע כדלקמן:

"...סכום התמורה שייכלל ברווח או בהפסד הנובע מהגריעה של נדל"ן להשקעה נקבע בהתאם לדרישות לקביעת מחיר העסקה בסעיפים 47-72 לתקן דיווח כספי בינלאומי 15. שינויים עוקבים לסכום הנאמד של התמורה שנכלל ברווח או בהפסד יטופלו בהתאם לדרישות לשינויים במחיר העסקה בתקן דיווח כספי בינלאומי 15...".

זאת, לעומת האמור בסעיף 68 לתקן חשבונאות בינלאומי 16, רכוש קבוע (IAS 16), לפיו נאמר מפורשות כי הרווח או ההפסד הנובעים מגריעת פריט רכוש קבוע ייכללו ברווח או הפסד אך לא יוצגו כהכנסות.

לטענת החברה, מהאמור לעיל עולה באופן ברור, כי להבדיל מההוראה המפורשת ב- IAS 16, לפיה רווח או הפסד הון ממכירת רכוש קבוע לא יסווג כהכנסות, הרי ש -40 IAS מתייחס במפורש ל- "סכום התמורה", כלומר, לסכום ברוטו שהתקבל ממכירת הנדל"ן להשקעה, ואף אינו קובע הוראה לפיה לא ניתן להציג תמורה זו במסגרת ההכנסות (כפי שקובע IAS 16).

עוד טענה החברה כי, על אף שמסקירת הפרקטיקה עולה כי הפרקטיקה המקובלת בדוחות כספיים של תאגידים מדווחים היא הצגה בנטו, בדרך ההצגה ברוטו, כפי שנקטה החברה, קורא הדוחות מקבל מידע מלא רלוונטי וזמין יותר משיטת ההצגה בנטו ועל כן יש ליישם שיטה זו אף שהיא אינה עולה בקנה אחד עם הפרקטיקה המקובלת.

החלטת סגל הרשות

סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה.

לעמדת סגל הרשות, בהתאם להוראות תקני דיווח כספי בינלאומיים, בעת מכירת נדל"ן להשקעה על החברה להכיר ברווח או ההפסד נטו כהפרש בין התמורה נטו מהמימוש לבין הערך בספרים של הנכס.

הבסיס להחלטת סגל הרשות

סעיף 34 ל- IAS 1 קובע כי ישות מציגה את התוצאות של עסקאות שאינן מפיקות הכנסות אלא נלוות לפעילויות יצור, על ידי קיזוז בין הכנסה כלשהי לבין הוצאות קשורות שנובעות מאותה עסקה. כדוגמה לכך, ישות מציגה רווחים והפסדים בגין מימוש של נכסים לא שוטפים, לרבות השקעות ונכסים תפעוליים, על ידי ניכוי של הערך בספרים של הנכס ושל הוצאות המכירה הקשורות מסכום התמורה בגין המימוש.

בנוסף, סגל הרשות ציין כי IAS 40 אינו קובע כיצד על ישות להציג את הרווח או ההפסד שנבע ממכירת נדל"ן להשקעה בדוחות על הרווח או ההפסד, אך בהעדר קביעה מפורשת אחרת, האמור ב- IAS 1 לעיל חל גם על נכסי נדל"ן להשקעה.

כמו כן, לעמדת סגל הרשות, סעיף 70 ל- IAS 40, אינו עוסק באופן ההצגה של הרווח או ההפסד ממכירת נדל"ן להשקעה בדוחות על הרווח והפסד, אלא באופן חישוב סכום התמורה. על כן, לא ניתן ללמוד מהאמור בסעיף 70 ביחס לאופן ההצגה בדוחות על הרווח או הפסד ואין לסטות מהפרקטיקה המקובלת להציג רווחים ממימוש נדל"ן להשקעה בנטו.

תיאור התיקון

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות ותיקנה את דוחותיה הכספיים בדרך של תיקון טעות לא מהותית, אשר כללה הצגה מחדש של מספרי ההשוואה.

לקישור להחלטת אכיפה חשבונאית 24-2 בפורמט PDF לחץ/י כאן. 

החלטת אכיפה 24-3 - הכרה בהכנסה מדמי הצלחה כתמורה משתנה

החלטת האכיפה מבהירה כי בעת קביעת חלק התמורה המשתנה המקיים את התנאי כי צפוי ברמה גבוהה שלא יתרחש ביטול משמעותי בהכנסה שהוכרה, נדרש לבחון את כלל התרחישים האפשריים לרבות תרחישים של שינויים בתנאי השוק. בנוסף, כאשר האומדן מתבסס על הערכת שווי, נדרש לבחון את שיעור הסטייה האפשרי מהערכת השווי לצורך קביעה זו.

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

ההחלטה דנה בחברה העוסקת בהפעלה וניהול של חברות ושותפויות השקעה אלטרנטיביות (להלן - "הקרנות") וגיוס משקיעים עבור אותן קרנות.

החברה גובה מהמשקיעים בקרנות דמי ניהול המורכבים כדלקמן:

• דמי ייזום - משולמים על ידי המשקיעים עבור איתור ההשקעה והשלמת הגיוס
• דמי ניהול - תשלום שוטף המשולם לאורך חיי הקרן בעבור ניהול ההשקעה
• דמי הצלחה - החברה זכאית לדמי הצלחה ככל שתשואת ה- IRR של המשקיעים, שתחושב לאחר מכירת הנכס, עולה על הרף שנקבע מראש בהסכם ההשקעה (להלן - "תשואה עודפת").

החברה נהגה להכיר בהכנסה מדמי ההצלחה כתמורה משתנה במועד סיום פעולת ההשבחה וייצוב הנכס (בעיקר העלאת שיעורי תפוסה והחלפת שוכרים) בהתבסס על מחיר המכירה הצפוי של הנכס בהתאם להערכת שמאי. בהתאם למודל העסקי של החברה, מימוש הנכס בפועל צפוי להיות כשנה עד שנתיים ממועד השלמת ההשבחה.

החברה הכירה בהכנסה בדוחותיה הכספיים בגין דמי ההצלחה בסכום הנמוך בשיעור ממוצע של כ- 20% מדמי ההצלחה הצפויים בהתבסס על השמאות של הנכס (להלן -"שיעור הדיסקאונט") על מנת לעמוד בהוראות סעיף 56 לתקן IFRS 15, קרי, שיהיה צפוי ברמה גבוהה שביטול משמעותי בסכום ההכנסות המצטברות שהוכרו לא יתרחש כאשר אי הוודאות הקשורה לתמורה המשתנה תתברר לאחר מכן.

לצורך ביסוס הטיפול החשבונאי בתמורה המשתנה ניתחה החברה את הפרמטרים הרלוונטיים המוצגים בסעיף 57 לתקן דיווח כספי בינלאומי 15 הכנסות מחוזים עם לקוחות (IFRS 15).

• סכום התמורה רגיש ברמה גבוהה לגורמים שהם מחוץ לתחום ההשפעה של הישות - לעמדת החברה עליית הערך המשמעותית של הנכס מתרחשת כבר בעת השלמת ההשבחה ולאחר מכן השונות בשווי ההוגן הינה מצומצמת יחסית כך שכבר צפוי ברמה גבוהה שביטול משמעותי בסכום ההכנסות המצטברות שהוכרו לא יתרחש. לחברה אומנם אין שליטה על ריביות ההיוון, אך בהתאם לתחזיות המפורסמות מעת לעת ובהתאם לאזורים בהם החברה פועלת, ניתן ללמוד כי שיעורי ההיוון של נכסי מקבצי דיור עמדו איתנים לאורך השנים וצפויים להישאר יציבים בשנים הקרובות.
• לא חזוי שחוסר הוודאות לגבי סכום התמורה יתברר במשך תקופת זמן ארוכה - לעמדת החברה, מדובר בנכסים אשר צפויים להימכר בשנתיים הקרובות בהתאם לתוכנית העסקית ומחיר המכירה הצפוי לא אמור להיות שונה מהמחיר שנקבע בשמאות.
• הניסיון של הישות עם סוגים דומים של חוזים - במרבית הקרנות, החברה התקשרה בהסכם שליטה משותפת עם שותפה אשר הינה חברה בעלת ניסיון רב ומוכח בתחום. בהתאם לניסיון החברה, מחירי הנכסים ממשיכים להעלות לאחר ההשבחה, וגם אם תהיה ירידה, לא יתרחש היפוך משמעותי (אם בכלל) בהכנסה שהוכרה.
• לחוזה יש מספר רב וטווח רחב של סכומי תמורה אפשריים - לעמדת החברה, וכפי שצוין קודם לכן, לאור היציבות הקיימת בתחום הפעילות של מקבצי הדיור והיציבות היחסית בשווי הנכסים מיד לאחר השיפוץ והשבחה אין צפי לטווח רחב של אפשרויות בסכום דמי ההצלחה.

החלטת סגל הרשות

לעמדת סגל הרשות, בעת קביעה מהו החלק מהתמורה המשתנה המקיים את התנאי כי צפוי ברמה גבוהה שלא יתרחש ביטול משמעותי בהכנסה שהוכרה, נדרש לבחון את כלל התרחישים האפשריים לרבות תרחישים של שינויים בתנאי השוק. בנוסף, כאשר האומדן מתבסס על הערכת שווי, נדרש לבחון את שיעור הסטייה האפשרי מהערכת השווי לצורך קביעה זו.

בהתאם לכך, לעמדת סגל הרשות, החברה לא ביססה באופן ראוי את שיעור הדיסקאונט שהונח על ההכרה בהכנסה מדמי הצלחה, בשים לב לכך ששווי הנכס במועד ההכרה בדמי ההצלחה מבוסס על הערכת שווי ועל כך שבין מועד ההכרה בהכנסה ובין מועד המימוש אמור לחלוף פרק זמן של עד שנתיים שבמהלכו תנאי השוק או מצב הנכס עלולים להשתנות.

 הבסיס להחלטת סגל הרשות

סעיף 56 לתקן IFRS 15 קובע:

"... ישות תכלול במחיר העסקה את כל הסכום של תמורה משתנה, או את חלקו, שנאמד בהתאם לסעיף 53 רק במידה שצפוי ברמה גבוהה שביטול משמעותי בסכום ההכנסות המצטברות שהוכרו לא יתרחש כאשר אי הוודאות הקשורה לתמורה המשתנה תתברר לאחר מכן...".

דוגמה מספר 25 בדוגמאות להמחשה בתקן מנתחת מקרה בו ישות מתקשרת עם לקוח בהסכם לניהול נכסים ובתמורה זכאית, בין היתר, לתמריץ מותנה ביצועים ככל שביצועי התיק במשך 5 שנים עולים על אינדקס השוק. בהקשר זה קובע התקן כי בשל חוסר הוודאות ועל אף ניסיון העבר של החברה לא ניתן להכיר בתמורה משתנה:

IE131:

"…The entity observes that the promised consideration is dependent on the market and thus is highly susceptible to factors outside the entity’s influence. In addition, the incentive fee has a large number and a broad range of possible consideration amounts. The entity also observes that although it has experience with similar contracts, that experience is of little predictive value in determining the future performance of the market. Therefore, at contract inception, the entity cannot conclude that it is highly probable that a significant reversal in the cumulative amount of revenue recognised would not occur if the entity included its estimate of the management fee or the incentive fee in the transaction price…".

סגל הרשות הבהיר כי לא ניתן להתעלם מכך ששווי הנכסים המנוהלים על ידי החברה נקבע בדרך של אומדן וכי, גם בהעדר שינוי בתנאי השוק, קיימת אפשרות סבירה ששווי הנכס נמוך מזה שנקבע בשמאות. בנוסף, מחירי המכירה של הנכסים המנוהלים על ידי החברה תלוי בין היתר בתנאי השוק שישררו במועד המכירה, ועד להתבררות אי הוודאות אמורה לחלוף תקופה ארוכה יחסית.

למרות האמור לעיל יודגש כי סגל הרשות לא התערב בעמדה העקרונית כי ניתן היה להכיר במקרה דנן בתמורה משתנה, אולם נדרש היה לבסס באופן מהימן את שיעור הדיסקאונט שהונח על ידי החברה. לעמדת סגל הרשות, במקרה דנן, החברה נדרשת לבסס את שיעור הדיסקאונט תוך התייחסות בנפרד לשני פרמטרים מרכזיים:

• מתחם הסבירות של השווי שנקבע לנכס בשמאות - כלומר, שקלול האפשרות שהמכירה בפועל תהא במחיר נמוך יותר מהמחיר שנקבע בהערכת השווי וזאת כתוצאה מסטיית התקן המובנית בכל עבודת שמאות
• תרחישים המגלמים נסיגה בשווקים והרעה כלכלית – כלומר, שקלול האפשרות שעד מועד המכירה בפועל השוק עשוי לרדת.

תיאור התיקון:

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות וביססה את שיעור הדיסקאונט על מחקרים אמפיריים שמצאה אשר בחנו את שיעור הסטייה ההיסטורי של מחירי מכירה בפועל של נכסי נדל"ן מהערכות שווי שבוצעו בשנים שקדמו למועד המכירה ותרחישים המגלמים נסיגה בשווקים. כתוצאה מיישום עמדת הסגל עודכן שיעור הדיסקאונט שנאמד על ידי החברה לשיעור נמוך יותר של 50%.

לקישור להחלטת אכיפה חשבונאית 24-3 בפורמט PDF לחץ/י כאן.

החלטת אכיפה 24-4 - סיווג תגמול הוני לחברת ניהול

החלטת האכיפה מבהירה כי תגמולים המוענקים לנושאי משרה בכירה בחברה (לרבות חברת ניהול), ניתנים בדרך כלל עבור מכלול של שירותים וכי רק במקרים חריגים יתאפשר ליחסם לרכיבים או לאירועים ספציפיים בחברה כגון גיוסי הון. בהתאם יש להכיר בתגמולים כאמור כהוצאה בדוח על הרווח או הפסד ולא כניכוי מההון.

תיאור המסכת העובדתית והטיפול החשבונאי שיושם

חברה שהינה קרן להשקעות במקרקעין אשר פועלת בתחום הנדל״ן המניב למגורים התקשרה בסמוך למועד הקמתה עם חברת ניהול, שהיא גם בעלת השליטה בחברה, בהסכם ניהול. ע"פ הסכם הניהול, חברת הניהול תעמיד לחברה את שירותי הניהול, באמצעות עובדיה ו/או מי מטעמה. במסגרת זו חברת הניהול התחייבה לספק לחברה מגוון שירותים לרבות בנושאים הבאים:

• איתור השקעות בעבור החברה, בדיקת כדאיות וניהול משא ומתן לכריתת הסכמי השקעה, מימון ואחרים בנוגע להשקעות אלו;
• ניהול מימוש השקעות;
• מתן ייעוץ כלכלי ופיננסי לחברה;
• הובלת התקשרות בהסכמי השקעה ובהסכמים אחרים הקשורים בהשקעותיה של החברה;
• ליווי, פיקוח וניהול השקעות החברה ודיווח שוטף לדירקטוריון החברה בקשר אליהם;
• ייעוץ והובלת גיוסי הון לחברה, לרבות גיוסי חוב;
• פיקוח ונקיטת הפעולות הדרושות לצורך שמירת מעמדה של החברה כקרן להשקעות במקרקעין.

בתמורה לשירותי הניהול נקבע שהחברה תשלם לחברת הניהול דמי ניהול שנתיים שיחושבו כשיעור מסך המאזן של החברה. בנוסף, במסגרת הסכם הניהול החברה התחייבה להעניק לחברת הניהול זכות לרכישת מניות ו/או אופציות של החברה, בשיעור של 5% מכמות המניות ו/או האופציות שתנפיק החברה לצדדים שלישיים מעת לעת, בין אם במסגרת הנפקה לציבור ובין אם במסגרת הקצאה פרטית.

במהלך שנת 2022, עם השלמת גיוס ההון הראשוני בחברה, ובהתאם להסכם הניהול, החברה הקצתה כמות אופציות בשיעור של 5% מסך גיוס ההון לחברת הניהול.

בהתאם להוראות סעיף 37 לתקן דיווח כספי בינלאומי 9, מכשירים פיננסיים (IFRS 9):

"...באופן רגיל, לישות מתהוות עלויות שונות בהנפקה או ברכישה של מכשיריה ההוניים. עלויות אלה עשויות לכלול עמלות רישום ועמלות פיקוחיות אחרות, סכומים המשולמים ליועצים משפטיים, ליועצים חשבונאיים וליועצים מקצועיים אחרים, עלויות הדפסה ומס בולים. עלויות עסקה בגין עסקה הונית מטופלות כניכוי מההון במידה והן עלויות תוספתיות, שניתן לייחסן במישרין לעסקה ההונית, ולולא הייתה העסקה מתבצעת ניתן היה להימנע מהן. עלויות בגין עסקה הונית שננטשה מוכרות כהוצאה...".

לעמדת החברה, האופציות שהוענקו לחברת הניהול מהוות עלויות תוספתיות שניתן לייחסן במישרין לגיוס ההון. בהתאם לכך, הרי שמדובר בעלויות עסקה בהתאם להוראות IFRS 9 ועל כן החברה ניכתה אותן מההון המגויס (הוצאות הנפקה המקוזזות מהפרמיה בגובה רכיב ההטבה הגלום באופציות).

החלטת סגל הרשות

סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה לפיה יש לראות בשווי ההטבה של התגמול ההוני כעלות הניתנת לייחוס במישרין לגיוס ההון. לעמדת סגל הרשות, יש להכיר בשווי ההטבה בגין התגמול ההוני שהוענק לחברת הניהול, כהוצאה בדוח על הרווח או הפסד.

הבסיס להחלטת סגל הרשות

תקן IFRS 9  קובע כי עלויות עסקה הינן אך ורק עלויות תוספתיות שניתן לייחסן במישרין לרכישה או להנפקה. בהתאם לכך, העלות צריכה להיות תוספתית, קרי, עלות שלא הייתה מתהווה לולא ההנפקה, וכן העלות צריכה לייצג תמורה בעבור שירות שניתן לחברה באופן ספציפי ובמישרין ביחס להנפקה.

ככלל, תגמולים המוענקים לנושאי משרה בכירה בחברה (לרבות חברת ניהול), ניתנים עבור מכלול של שירותים שנושאי המשרה מחויבים לספק לחברה כגון ייעוץ וניהול בכל הנוגע לגיוסי הון וחוב בחברה. אמנם במקרה דנן, הטריגר להענקת התגמול ההוני לחברת הניהול הוא השלמת הגיוס וללא הגיוס חברת הניהול לא תהיה זכאית לתגמול ההוני, אולם לא די בכך כדי לטעון שמדובר בעלות שניתנת לייחוס במישרין להנפקה לאור מגוון השירותים הניתנים על ידי חברת הניהול.

סגל הרשות בחן את הפרקטיקה המקובלת בחברות בעלות פעילות והסדרי תגמול דומים ומצא כי רק במקרים חריגים ביותר ניתן לפצל את התגמולים המוענקים לנושאי משרה בכירה ו/או לחברות ניהול וליחסם לרכיבים או לאירועים ספציפיים בחברה כגון גיוסי הון, וכי פיצול התגמול לחברת הניהול, שמעניקה שירותיה לחברה באמצעות נושאי משרה בכירה, אינו דבר מקובל.

תיאור התיקון:

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות וכתוצאה מכך הציגה מחדש את דוחותיה הכספיים בדרך של תיקון טעות מהותית, על מנת לשקף בהם תיקון למפרע של רישום שווי ההטבה בגין התגמול ההוני שהוענק לחברת הניהול, כהוצאה בדוח על הרווח או הפסד חלף ניכוי מההון.

לקישור להחלטת אכיפה חשבונאית 24-4 בפורמט PDF לחץ/י כאן.