עדכונים מקצועיים

בתאריך 2 ביולי 2025 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה בנושא הגדרת מקום מושבו של יחיד (להלן: "תזכיר החוק"). תזכיר החוק מציע לקבוע מספר חזקות חלוטות המתבססות על ימי השהייה של היחיד ובן/בת הזוג בישראל, אשר בהתקיימן ייראה היחיד כתושב ישראל או כתושב חוץ, לפי העניין וזאת על מנת להגביר את הוודאות בנושא עתיר מחלוקות זה. יוזכר כי בתאריך 24 ביולי 2023 פורסם תזכיר חוק באותו נושא, אשר נזנח, והיה חלק מרפורמה רחבה בתחום המיסוי הבינלאומי, אשר הוגשה למנהל רשות המיסים בנובמבר 2021 בשיתוף והסכמה של לשכות עוה"ד, רו"ח ויועצי המס (להלן: "תזכיר החוק הקודם").

אנחנו מבקשים להזכירכם כי עד סוף חודש יולי 2025 יש להגיש דיווח חצי שנתי על רווחי/הפסדי הון ולשלם מקדמות על רווחים בשוק ההון בגין מכירת ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה ושלא נוכה בגינם מס במקור, ושנמכרו בתקופה שבין 1 בינואר 2025 ועד 30 ביוני 2025.

דחיית מועד הדיווח והתשלום של הדוחות התקופתיים

דחיית מועד הדיווח והתשלום של הדוחות התקופתיים

נבקש להביא לידיעתכם כי רשות המיסים פרסמה ביום 11 במאי 2025, הודעה בדבר אורכה להגשת דיווח שנתי על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס 126) ועל ניכויים מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה (טופס 856) (להלן: "דוחות ניכויים") לשנת המס 2024.

נבקש לעדכן כי ביום 4.5.2025 פרסמה רשות המיסים הבהרה חדשה בנושא – לפיה לא יחול חיוב במע"מ על תשר שניתן עבור שירות שנתן עובד שכיר ללקוח במסעדה בהתקיים כל אלה:

ביום ה- 2 באפריל, 2025, הכריז הנשיא טראמפ על מכסים חדשים. החל מיום 5 לאפריל 2025 יוטל מכס בסיסי של 10% על כל הייבוא לארה"ב מכל מדינה בעולם. החל מיום ה- 9 לאפריל 2025 יוטלו "מכסים הדדיים" על כ- 60 מדינות ספציפיות כגון סין (34%), האיחוד האירופי (20%), וישראל (17%).

במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 (להלן: "התיקון") קבע המחוקק הטלת מס על רווחים לא מחולקים. לצד זאת, נקבעה הוראת שעה המאפשרת פירוק חברות או העברת נכסים לבעלי מניות יחידים בדחיית מס ובפטור ממס רכישה. בהוראת השעה שני מסלולים: האחד, פירוק מלא של חברת מעטים (להלן: "פירוק") והשני, העברת נכס לבעל מניות בחברת מעטים ללא פירוקה (להלן: "העברת נכס") למעשה, הוראת השעה מאפשרת להעביר נכסים מחברות מעטים לבעלי המניות היחידים ומעניקה הזדמנות לביצוע רה-ארגון עסקי תוך הפחתת נטל המס במועד הפירוק או העברת הנכס ביחס לנטל המס שהיה מוטל בפירוק או העברת נכס אלמלא הוראת השעה. ביחס לאמור לעיל הרי שביחס לחברות שעונות להגדרה של "איגוד מקרקעין" כהגדרתו בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (לעיל ולהלן: "חוק מיסוי מקרקעין") הרי שניתן ליהנות מהטבת מס שכתלות במקרה הספציפי אף יכולה להיות מיטיבה יותר מהוראת השעה. איגוד מקרקעין, משמע, איגוד שכל נכסיו, במישרין או בעקיפין הם זכויות במקרקעין למעט איגוד שהזכויות בו רשומות למסחר בבורסה כהגדרתה בפקודת מס הכנסה. בהתאם במסגרת רשימה זו נסקור בקצרה את הוראת השעה אל מול הוראות חוק מיסוי בעניין זה.

אנו מבקשים לעדכנכם לגבי הודעה של רשות המסים כי החל מיום 1.1.2026, יידרשו כל המוסדות בעלי אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה להפיק קבלות לתורמים אך ורק באמצעות מערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המסים.

ביום 11 בפברואר 2025, רשות המיסים בישראל (להלן: "הרשות") פרסמה את חוזר מס הכנסה (01/2025) אשר סיפק הנחיות וכן פירוט לגבי החובות והדרישות לתאגידים רב לאומיים (להלן: "התאגיד/ים") הנוגעים להגשת דו"חות Country-by-Country Reports (להלן: "דוח CbCR").

הקצאת מספר לחשבוניות מס: ועדת הכספים של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית צעדים למלחמה בהון השחור, ובניהם, הנמכת רף העסקאות שמעליו תחול חובה לקבל מספר הקצאה כתנאי לניכוי מס תשומות מ- 20,000 ש"ח (לפני מע"מ) כיום ל- 10,000 ש"ח (לפני מע"מ) החל מ- 1 בינואר 2026 ו- 5,000 ש"ח (לפני מע"מ) החל מ- 1 ביוני 2026.; והנמכת הרף שמעליו יש להגיש דיווח מפורט למע"מ לחצי מיליון ש"ח בשנה, החל מהדיווח של חודש אוקטובר 2025; ואיסור ניכוי במס הכנסה ובמע"מ של הוצאות שבגינן הוטל עיצום כספי בשל הפרה של החוק לצמצום השימוש במזומן, החל מהדיווח של ינואר 2026; כניסתם של צעדים אלו לתוקף מותנית באישור החקיקה במליאת הכנסת.

אנו מבקשים לעדכן אתכם על החלטת מיסוי חדשה בנושא מיזוג חברה פרטית לתוך "שלד בורסאי". במסגרת המיזוג, חברה א', שהיא חברה פרטית תושבת ישראל עם פעילות ממשית ומתמשכת (להלן: "החברה המעבירה"), תתמזג לתוך חברה ב', חברה ללא נכסים או פעילות ועם הפסדים מועברים, אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב והינה "שלד בורסאי" (להלן: "החברה הקולטת"). המיזוג יבוצע בהתאם להוראות סעיפים 103ב ו-103ג לפקודת מס הכנסה. לאחר המיזוג, חברה א' תחדל להתקיים וכל פעילותה, נכסיה והתחייבויותיה יועברו לחברה ב' ללא חבות מס. בעלי המניות של חברה א' יקבלו מניות בחברה ב' במקום מניותיהם בחברה א', וכל זאת ללא חבות מס. המיזוג נועד לאפשר לחברה הפרטית להנפיק את פעילותה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, באמצעות החברה הציבורית שהיא "שלד בורסאי". במסגרת החלטת המיסוי נקבע בין היתר כי: 1. הפסדים שהיו לחברה הקולטת טרם ביצוע המיזוג יימחקו ולא יהיו ניתנים לקיזוז או להעברה לשנים הבאות. 2. מגבלות המכירה הקבועות בסעיף 103ג(8)(א) לפקודה ויחולו על בעלי המניות בחברה המעבירה והן על בעלי המניות המהותיים ב"שלד הבורסאי". 3. הובהר כי לעניין מניין הזכויות המוחזקות, לא יכללו זכויות הנסחרות בבורסה ומוחזקות שלא בידי בעלי השליטה כמו כן, נקבעו הוראות נוספות לגבי דיווחים כספיים, העברת עובדים וסגירת תיק החברה המעבירה במס הכנסה. אנו זמינים עבורכם לכל שאלה ונשמח לסייע

אנו מבקשים להביא לידיעתכם לכם כי מפעל שאינו עומד בתנאים הכמותיים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון לגבי הגדרת "מפעל טכנולוגי מועדף", יכול לפנות לקבלת אישור מרשות החדשנות בדבר קיום התנאים המעידים על היותו "מפעל המקדם חדשנות".

הקלות בתנאים לביצוע מיזוג חברות פטור ממס: ועדת הכספים של הכנסת אישרה ב-18 בפברואר 2025 את הצעת החוק שיזמה רשות המסים בשיתוף עם משרד האוצר ורשות החדשנות. התיקון לחלק ה-2 לפקודת מס הכנסה, שאושר על ידי ועדת הכספים, עבר למליאת הכנסת לצורך אישור בקריאה שנייה ושלישית.

ביום 21 בינואר, 2025 פורסם פסק דין (ע"מ 48870-02-21 מרכז ארצי לבחינות ולהערכה נ' פקיד שומה ירושלים 3), לפיו נדחה ערעור המערערת. זהו ערעור על שומות מס הכנסה (להלן: "השומות") לשנים 2014-2016, במסגרת השומות חויבה המערערת בתשלום מס הכנסה בסך כולל (קרן) של 4,227,966 ש"ח (להלן: "הסכום שבמחלוקת"). לדעת המערערת, העמותה מוגדרת כ"מוסד ציבורי" כמשמעותו בסעיף 9(2)(א) ו-(ב) לפקודה, לפיו היא פטורה ממס על ההכנסה, שכן מהווה היא מוסד ללא כוונת רווח בעל מטרה ציבורית

חברים יקרים אנו מבקשים לעדכן אותכם כי ביום 13 בינואר 2025 פרסם משרד האוצר טיוטת תקנות להערות הציבור, המסדירה את התנאים להענקת פטור מהגשת דו"ח שנתי בגין מכירה של נכסים דיגיטליים )כגון מטבעות קריפטוגרפיים, אסימונים דיגיטליים, וNFT- ). מטרת התקנות היא להעניק הקלות רגולטוריות, וודאות ויציבות בנוגע לפעילות הכלכלית הקשורה לשימוש בנכסים אלה.