המדינה חייבת לייצר יותר ודאות ביחס למיסוי ההייטק
פורום בכירות ובכירי ענף המסים של Duns100 מבית דן אנד ברדסטריט סיפק את הבימה לדיון מקצועי על כל הסוגיות הבוערות בתחום: החל מרפורמת המע"מ שדיווחים אודותיה פורסמו לא מכבר, דרך העדר הוודאות במיסוי שמקשה על משיכת משקיעים ועד מיסוי הקריפטו, האכיפה והקנסות ומיסוי ענף הנדל"ן
פורום בכירות ובכירי ענף המסים של Duns100 מבית דן אנד ברדסטריט שנערך אתמול (רביעי, 2.9) שיקף היטב את צומת הדרכים שבו נמצאת מערכת המיסים בישראל: מצד אחד הוצאות המלחמה הכבדות מחייבות להגדיל את הכנסות המדינה, בין היתר על ידי העלאת מיסים. מאידך, החשיבות שבשיקום המשק ושמירה על יציבות לטובת חיזוק הצמיחה הופכת לקריטית במיוחד. לכן, כל החלטה שתתקבל צריכה להביא בחשבון מגוון רחב שיקולים, ניסיונות לאזן בין שני הכוחות הללו וכן קבלת החלטות כשהמציאות לא מפסיקה להשתנות ולהפתיע. על רקע זה התפתח דיון עשיר ומעניין בין מובילי הענף לבין ראש הרשות המיסים שי אהרנוביץ'.
אחד הנושאים המרכזיים שהוזכרו היה מיסוי ענף ההייטק. עו"ד (רו"ח) רחלי גוז לביא שותפה מנהלת וראש מחלקת המיסים במשרד עמית, פולק, מטלון הבהירה כי "מדינת ישראל חייבת לייצר יותר ודאות בכל הנוגע למיסוי ההייטק, כדי להבטיח שחברות ההייטק ימשיכו לפעול בישראל. כבר כיום יזמים ישראלים רבים בוחרים להתאגד בדלאוור, בין היתר בזכות הוודאות המשפטית והמיסויית והטבות המס האטרקטיביות שהם מקבלים שם. מעבר לכך, קיימת אי-ודאות ממשית סביב שאלת מיקום הקניין הרוחני, כאשר, בין היתר, הפיתוח נעשה בישראל, וכן סביב השלכות המס והנטל המיסויי הכרוכים בהעברתו לחו"ל. במקביל, המדינה בוחנת מהלכים כמו הכבדה על אופציות לעובדים לפי סעיף 102 או יוזמות חריגות ביחס ליוצאי יחידות טכנולוגיות. צעדים כאלה משדרים לשוק מסר של חוסר יציבות, עלולים להבריח עובדים איכותיים ולפגוע בהשקעות, דווקא בענף שמייצר חלק משמעותי מהצמיחה, מהייצוא ומהכנסות המדינה ממסים".
עו"ד ענת שביט, מייסדת ובעלים בענת שביט, משרד עורכי דין STL, הוסיפה כי "התחזקות השקל אכן פוגעת בחברות הייטק ישראליות, שחלק ניכר מהכנסותיהן נקוב בדולרים בעוד שהוצאות משמעותיות, ובראשן שכר, משולמות בשקלים. עם זאת, לא נכון בעיניי לעצב את מערכת המס כתגובה לתנודות בשער החליפין. הטבות מס צריכות לשרת מדיניות כלכלית ארוכת טווח ולא לשמש מנגנון לפיצוי על שינויי מטבע.השאלה החשובה יותר היא כיצד שומרים על ישראל תחרותית במאבק הגלובלי על חברות, הון ופעילות כלכלית איכותית. לצד תמריצים ממוקדים, נדרשים ודאות מיסויית, פשטות ויציבות רגולטורית. חברה שבוחנת היכן למקם קניין רוחני, פעילות מו”פ או הנהלה מסתכלת לא רק על שיעור המס, אלא גם על היכולת לדעת מראש כיצד תמוסה, לקבל החלטות ורולינגים בזמן סביר ולפעול בסביבה שבה הכללים יציבים. לעיתים ודאות כזו היא תמריץ משמעותי לא פחות מהפחתה נוספת בשיעור המס".
עו"ד יובל נבות (ד"ר), שותף במחלקת מיסים, משרד עוה"ד הרצוג ציין כי "חקיקת תמרוץ המחקר והפיתוח שעברה לפני כמה חודשים כמעט ללא הד תקשורתי, היא מהלך בעל משמעות כלכלית אדירה. היא מעניקה הטבות מס בהיקף של מיליארדי שקלים לתאגידים המבצעים מחקר ופיתוח בישראל ומחזיקים בבעלות על הקניין הרוחני שהם מפתחים. החוק נועד להתמודד עם שחיקת יתרון המס הישראלי בעקבות החלת מס החברות המינימלי בשיעור של 15%, כחלק מרפורמת ה-OECD. החקיקה כבר מעוררת עניין רב בקרב חברות בינלאומיות, אך כדי לממש את הפוטנציאל שלה יש ללוות אותה בוודאות מיסויית, סוגיה שהרתיעה עד היום גופים רבים מפעילות בישראל".
עו"ד אורן בירן, ראש מחלקת מיסים (משותף), גולדפרב גרוס זליגמן: "כשמדברים על ההייטק הישראלי, אי אפשר להתמקד רק במיסוי חברות, ב-IP ובסעיף 102 לעובדים - חייבים לדבר גם על המשקיעים. כיום, משקיעים זרים, קרנות וגופים פטורים המבקשים להשקיע בישראל ניצבים מול אי-ודאות מהותית בשאלת קיומו של מוסד קבע. אי-ודאות זו עלולה לשלול את הפטור ממס, ובמקרים רבים אף לבלום השקעות משמעותיות. מהלך חקיקתי מבורך שנועד להסיר את החסם טרם הושלם, ולכן הבעיה נותרה בעינה. אני מייצג משקיעים וגופים זרים רבים שחוששים להשקיע בישראל, ובפועל מאות מיליוני דולרים אינם מגיעים לכאן. אם ישראל רוצה להתחרות באמת על הון בינלאומי, עליה לקבוע הסדר מס ברור שיספק ודאות למשקיעים ויעודד הזרמת הון לחברות, לצמיחה, לגיוס עובדים, לפיתוח ולהרחבת הפעילות בישראל במקום להבריח השקעות לשווקים מתחרים ויציבים יותר בחו"ל".
עו"ד (רו"ח) ענת אנגל טנא, שותפה בכירה, אלתר עורכי דין ציינה כי "בעידן שבו הפעילות העסקית היא גלובלית והטכנולוגיה מאפשרת לנהל עסקים, לספק שירותים ולהפיק הכנסות ללא זיקה הכרחית בין מקום הימצאותו הפיזי של היזם לבין המקום שבו מתקיימת הפעילות הכלכלית המהותית, התמקדות יתר בנוכחות הפיזית בישראל עלולה להוביל לתוצאות שאינן משקפות את המציאות העסקית. בחינה טכנית של מקום ביצוע הפעילות, לרבות לעניין מקור ההכנסה וקיומו של מוסד קבע, במקום בחינה מהותית של הפעילות העסקית ומוקדי יצירת הערך, עלולה ליצור עיוותי מס, להגדיל את חוסר הוודאות ולכרסם בתכליתם ובאטרקטיביות שלהם של הפטורים שקבע המחוק, שאין מחלוקת כי הכרחיים לצמיחת המשק ולהגדלת גביית המס שדרושה לישראל".
"חוסר אחידות בטיפול של פקידי שומה"
עו"ד שלומי ואקנין, בעלים, שלומי ואקנין ושות' משרד עורכי דין הוסיף כי "רשות המיסים מבקשת מצד אחד לייחס לישראל כמה שיותר מהקניין הרוחני, ומצד שני שוללת מחברות המייצרות מחוץ לישראל מוצר עתיר ידע את הזכות לנכות מס תשומות - רק משום שהמוצר מיוצר ונשלח ללקוח מחוץ לישראל. מחד גיסא, רשות המיסים מבקשת לייחס לישראל את מירב הקניין הרוחני; מאידך גיסא, היא נמנעת מלהתיר לחברות המייצרות מחוץ לישראל מוצר עתיר ידע לנכות את מס התשומות, אך ורק משום שהייצור והמסירה ללקוח מתבצעים מחוץ לישראל".
עו"ד (רו"ח) נועה לב גולדשטיין, שותפה וראש מחלקת מסים, פישר (FBC), התייחסה לאופן ההתנהלות של רשות המיסים בהליכי מיסוי מורכבים לחברות בינלאומיות. לדבריה, "קיימת בעייתיות באופן בו רשות המסים מתמודדת עם חברות רב לאומיות המבצעות השקעות בישראל. מצד אחד, יש לא מעט הטבות מס בחקיקה הנוגעות לחברות רב לאומיות ובעיקר לחברות טכנולוגיה. מצד שני, בהתנהלות שומתית של רשות המסים כלפי חברות רב לאומיות וחברות ישראליות הנרכשות על ידן - אנו נתקלים פעמים רבות בחשדנות גדולה, וזאת גם כלפי פרקטיקות עסקיות מקובלות לחלוטין, ובמקרים מסוימים אף בניגוד לפרקטיקות שהיו מקובלות ואושרו בעבר על ידי הרשות. קיים גם חוסר אחידות בטיפול של פקידי שומה שונים בסוגיות דומות. התנהלות זו גורמת לחוסר וודאות גדול בקרב חברות שמתכננות לבצע השקעות בישראל".
"הגברת נטל המס על הציבור הרחב"
נושא נוסף שעלה היה תמונת המצב הכוללת במשק שמשפיעה גם היא על מצב המיסוי וכן הצעדים שננקטים בעקבותיה. יגאל רופא שותף, מנהל מחלקת מיסים פאהן קנה Grant Thornton Israel התייחס לכך ואמר כי "לאור המצוקה התקציבית והצורך לממן את עלויות המלחמה הבלתי פוסקת, נראה כי מרבית תיקוני החקיקה בתחום המיסים אם לא כולם, מטרתם להביא להגברת נטל המס על הציבור הרחב. חשוב כי המחוקק אף בעתות אלה יראה גם את הצד האחר וינהג ב'אוביקטיביות' מיסוית והמשמעות היא ביצוע תיקוני חקיקה שמטרתם היא אף להפחית את נטל המס ולתקן עיוותי מס שמכבידים על הציבור. לדוגמא, לצערנו לאור המלחמות הרבות אנו עדים להרחבת מעגל הנכים. בהקשר זה עולה סוגייה והיא כי נכים רבים, לרבות נכי המלחמות לא יכולים להשתמש בפטור שמוענק להם במסגרת סעיף 9 לחוק שכן הסעיף מעניק פטור ממס רק לנכים שעובדים. לצערנו לפחות בשנים הראשונות נכי המלחמה אינם מסוגלים לעבוד ולכן הפטור שלהם לא מנוצל. לאור זאת הועלתה הצעה כי לפחות בשנים הראשונות של הנכות יוכלו לא רק הנכים עצמם להשתמש בפטור אלא גם בני זוגם בגין הכנסת 'התא המשותף'".
עו"ד רחלי גזית, שותפה מייסדת ביולוס גזית ושות' דיני מיסים: יציבות רגולטרית היא תנאי בסיסי לצמיחה כלכלית. המצב הנוכחי, שבו כללי המשחק בדיני המס משתנים חדשות לבקרים - כאשר בשנים האחרונות הדבר נעשה באמצעות תיקונים בחוק ההסדרים ולא בחקיקה מסודרת - מייצר סיבה עסקית מעורפלת. צריך לזכור שמשקיעים מבית ומחוץ, הן בתחום ההייטק והן במיזמי נדל"ן גדולים, לא מחפשים רק הטבות מס אלא גם וודאות. המצב שנוצר בשנים האחרונות מרתיע יזמים ומשקיעים בדיוק במקומות שבהם המשק זקוק לתנופה - בהייטק, בבינוי ובהתחדשות עירונית".
עו"ד רני שורץ שותף מנהל, ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות' אמר כי "הרפורמה במע״מ , שאוזכרה על ידי מנהל רשות המסים, צריכה להיכן על מערך חשבונית ישראל אבל המשמעות הפרקטית שלה לבד מהשאלות הקשות שהרפורמה מעוררת , היא שמערך חשבונית ישראל שכבר כיום מפריע להתנהלות הכלכלית השוטפת (כנראה יותר ממה שהוא תורם) יהיה דרקוני עוד יותר ויעצים את הנזקים שגורם היום. בשורה התחתונה לפני עוד רפורמה במע״מ , יש לעשות שידוד מערכות במערך חשבונית ישראל שיהיה הרבה יותר ידידותי לציבור העוסקים.
רו"ח צחי מנע, מייסד, מנכ"ל ובעלים, מנע רואי חשבון התייחס לכוונת רשות המסים להחיל עד שנת 2028 חובת הגשת דוח שנתי על כלל תושבי ישראל. במסגרת זו, במתכונת של “דוח בדחיפה” הנישום ייכנס לאזור האישי, יראה את מלוא הכנסותיו והמס ששילם, ויאשר או יתקן. רו”ח צחי מנע ציין בתגובה כי “זו הבשורה הצרכנית הגדולה של העשור בתחום המס. מאות אלפי ישראלים משלמים היום מס ביתר ולא מבקשים החזר, פשוט מפני שאינם יודעים שמגיע להם. יחד עם זאת, המהלך מעביר את נטל ההוכחה אל הנישום. מרגע שאישרת את מה שהוצג לך, אתה זה שתצטרך להסביר. לרוב הציבור אין כלים לבדוק אם התמונה שלמה: הכנסות מחו”ל, שוק ההון, שכירות. השנתיים עד 2028 צריכות להיות שנות השלמת נתונים, לא רק פיתוח ממשק".
יואב ביין, שותף מנהל, פרופסור ביין ושות׳ עורכי דין ציין כי" עסקים ביישובי ספר יפוצו על נזק ממשי מלא - במסלול אדום. כך היו ההכרזות של המדינה בתחילת מלחמת חרבות ברזל. כיום במסגרת הדיון בפיצוי נושבת רוח שונה. אזורי הספר ועסקים בישובי הספר אינם רובוט שבתאריך מסוים חזרו ממצב מלחמה לשגרה. לפי החוק והפסיקה יש זכאות גם לנזק עתידי. רשות המיסים צריכה לפעול בדרך של שיקום ולא בדרך של צמצום. ולא להפוך מסלול אדום למסלול ירוק. השיקום חשוב כמו הוצאות הבטחון. לישובי ספר נתנה עדיפות בפיצוי וזאת יש לשמור. זאת, על מנת שלא נאבד חבלי ארץ שלמים".
"נדרשים כלים ברורים של שקיפות ובקרה"
סוגיה נוספת שעלתה לדיון הייתה האכיפה וכן הטלת הקנסות. עו"ד יעקב דהן, בעלים, יעקב דהן ושות' - חברת עורכי דין, "לפי דבריו הרחבת כלי האכיפה של רשות המסים היא מהלך לגיטימי במאבק בכלכלה השחורה, אבל עוצמת האכיפה חייבת להיות מלווה בעוצמת ההגנה על זכויות הנישום. דווקא בעידן של מידע, הצלבות ואלגוריתמים, נדרשים כללים ברורים, שקיפות ובקרה, כדי להבטיח שהמאבק בהעלמות מס לא יבוא על חשבון עסקים שפועלים כדין ומבקשים ודאות הוגנת".
ליאור נוימן, ראש מחלקת מיסים בש.הורוביץ: "קנסות גרעון נועדו, ככלל, להרתיע נישומים מפני דיווחים ותשלומי מס חסרים או שגויים, כתוצאה מרשלנות או מתוך כוונה להתחמק ממס. עם זאת, בשנים האחרונות ניכרת מגמה הולכת וגוברת של הטלת קנסות גרעון לצד השומה, באופן המגביר את הלחץ על הנישומים כבר בשלב הדיון השומתי. בעניין זה, ראוי להבחין בין התנהלות מרמתית, כוזבת או רשלנית מצד הנישום, שבגינה יש מקום להטלת קנסות גרעון, לבין מחלוקת פרשנית לגיטימית. בתוך כך, הסתמכות בזמן אמת על ייעוץ משפטי מקצועי היא אינדיקציה חשובה להתנהלות בתום לב. לאחרונה קיבלנו תזכורת חשובה לעניין גבולות סמכות הטלת קנס הגרעון, כאשר בפסד הדין בעניין קיו סייבר טכנולוגיות נקבע, כי על אף שהערעור בסוגיית המלאכותיות נדחה, אין מקום להטלת קנס בגין אי ניכוי מס במקור".
"מן הראוי להאריך את הפטור ממס לעולים חדשים"
עו"ד דניאל פסרמן, ראש תחום מיסים, גורניצקי - לאור המתרחש בעולם, אחד הנושאים שמן הראוי לקדם הוא עידוד עליה לישראל. צעד חשוב נעשה בהקשר זה בתחילת 2026, כאשר נחקק תיקון שמקנה פטור ממס לעולים חדשים בגין הכנסות שמקורן בישראל (מעבר לפטור המוענק להם בגין הכנסות שמקורן מחוץ לישראל). עושה רושם שזהו אמצעי חכם ויעיל שנותן מענה לאוכלוסייה שהמדינה חפצה ביקרה, ועל אף שטרם פורסמו נתונים לגבי הצלחת החקיקה, נראה שמן הראוי להאריך את הפטור גם למי שיעלו ארצה בשנת 2027.
התרומה של חברות רב-לאומיות למשק הישראלי היא אדירה. הרכישות, ההשקעות ומרכזי המו"פ שהן מקימות כאן הם בעלי ערך מוסף קריטי לכלכלה הישראלית. צריך ליצור תמריצי מס לאותם גופים בינלאומיים, ולא פחות חשוב מכך להבטיח שמדיניות רשות המסים תיצור וודאות ויציבות ושהוצאתה אל הפועל תהיה סבירה ואחידה. לצערנו יש עדיין לא מעט נושאי ליבה שרלוונטיים לחברות הללו ואשר נמצאים במחלוקת מול רשויות המס. מעבר לפרסום חוזרים ועמדות מקצועיות על-ידי המחלקה המקצועית, אני מציע לרכז את הטיפול בחברות הללו בידי מספר מצומצם של פקידי שומה, שירכשו ידע ויפתחו מומחיות וניסיון בנושא.
עו"ד מאורי עמפלי, מייסד ובעלים בעמפלי, משרד עריכת דין מיסים: "במסגרת הגברת הוודאות חשוב שרשות המיסים תפרסם בין היתר את חוזרי המס בעניין 62א לפקודה ובעניין ביטול הפטור מדיווח לעולה חדש ותושב חוזר ותיק. כרגע, טיוטת החוזרים שפורסמו וזכו לביקורת רק מגבירים את אי הודאות בשוק"
"מספר הדירות בפרויקט אינו צריך להיות שיקול מיסוי"
עו"ד שגיב רון, שותף מיסוי מקרקעין במשרד בנימיני ושות', הפנה את הזרקור לעבר מדיניות המיסוי בתחום ההתחדשות העירונית. לדבריו, הגיע הזמן לבטל את משטרי המס הנפרדים של פינוי־בינוי, תמ״א 38/1 ותמ״א 38/2, ולהחליפם בפרק אחד ואחיד של מיסוי התחדשות עירונית. ההפרדה הקיימת היא בעיקר תוצאה של טלאי חקיקה היסטוריים: הטבות המס לפינוי־בינוי נחקקו כבר בשנת 2002; ההטבות לתמ״א 38 נוספו בשנת 2008, בתחולה רטרואקטיבית משנת 2005; ובהמשך נוסף הסדר נפרד גם להריסה ובנייה מחדש. כך נוצרו שלושה מסלולים מקבילים, אף שכולם משרתים אותה מדיניות ציבורית - התחדשות המרחב העירוני ומתן תמורה לבעלי הדירות כנגד העברת זכויות ליזם.
האבסורד בולט במיוחד בהשוואה בין פינוי־בינוי לבין תמ״א 38/2. בשני המקרים הבניין נהרס, בעל הדירה מפנה את דירתו ומקבל מהיזם דירה חדשה. למרות זאת, החוק קובע תקרות פטור שונות, מגבלות שונות על מספר הדירות שניתן למכור בפטור, כללים שונים לגבי תמורה כספית, מנגנוני דיווח נפרדים ואף הוראות מע״מ נפרדות.
גם מספר הדירות בפרויקט אינו צריך להיות שיקול מיסויי. ייתכן שמספר היחידות והיקף המתחם רלוונטיים לרשויות התכנון, לתשתיות או לכדאיות העירונית; אבל הם אינם משנים את מהות העסקה של בעל הדירה. בעל דירה בבניין קטן ובעל דירה במתחם גדול מוסרים ליזם נכס ישן ומקבלים נכס מחודש או חדש. אין סיבה שאחד יקבל הטבת מס מצומצמת יותר רק משום שבפרויקט שלו חסרות כמה דירות כדי להיכנס להגדרה תכנונית מסוימת.
ניתן לראות בתיקון 100 לחוק מיסוי מקרקעין משנת 2023 קריאת דרך של המחוקק לאיחוד בין הטבות המס של תמ״א 38/2 לאלה של פינוי־בינוי, בין היתר ביחס לקשישים, למספר הדירות ולתמורה כספית. זהו למעשה אישור של המחוקק לכך שההבחנה ההיסטורית נשחקה. כעת צריך להשלים את המהלך: פרק מס אחד להתחדשות עירונית, עם כללים אחידים למס שבח, מס רכישה, מע״מ ודיווח, והבדלים רק כאשר קיימת ביניהם הצדקה כלכלית ממשית".
ליאת סאס, שותפה במשרד ש.פרידמן, אברמזון ושות' הוסיפה כי "הגיע הזמן לבחון מחדש את מדיניות המיסוי על משקיעים ולפעול על מנת שלא לחדש את הוראת השעה שהחילה שיעורי מס רכישה גבוהים מאוד על רכישת דירות להשקעה. מס זה הפך לחסם שמרחיק משקיעים משוק הדיור, והתוצאה מורגשת היטב הן בצמצום רכישת דירות חדשות והן בשוק השכירות. כאשר פחות משקיעים רוכשים דירות, היצע הדירות להשכרה מצטמצם והתוצאה הבלתי נמנעת היא זינוק במחירי השכירויות. אם רוצים להגדיל את ההיצע ולמתן את שכר הדירה, צריך ליצור מחדש תמריץ כלכלי לרכישת דירות להשקעה. מס הרכישה הגבוה על השקעה בדירות גרמה למשקיעים רבים לצאת מהשוק. זאת כאשר משקי בית רבים מתקשים עוד יותר לרכוש את דירתם הראשונה וכעת מתקשים גם לעמוד בדמי השכירות הגואים. ביטול הוראת השעה תסייע הן ליזמים, הן למשקיעים והן לשוכרי דירות".
"אבסורד רגולטורי"
הפורום אף אפשר דיון בנושאים אקטואלי ורלוונטי בענף המיסוי – הקריפטו. שרונה בוחניק, עו"ד, ירון זאבי במשרד עורכי דין, ציינה כי "נוהל גילוי מרצון 2025 קורא לנישומים לבוא, לדווח ולשלם מס, אבל בתחום הקריפטו המציאות הפוכה: גם מי שפועל בשקיפות מלאה, עם מקור כספים ידוע ומתועד, לא תמיד יכול להכניס את הכסף למערכת הבנקאית כדי לשלם. הדבר יוצר לא פחות מאבסורד רגולטורי - המדינה דורשת ציות, אך אינה מבטיחה את הדרך המעשית לקיים אותו. כל עוד הפער הזה לא ייפתר, גם הרצון להסדיר ולפעול כחוק ייתקל בחסם מערכתי אמיתי".
עו״ד יעל נוה, שותפה, מובילת תחום מע״מ ומסים עקיפים, ארנון, תדמור-לוי: "ככל שהבינה המלאכותית והכלכלה הדיגיטלית משנות את המציאות בקצב מואץ, כך גוברת הדחיפות לעצב חקיקת מס עדכנית שתדע לתת מענה לעולם מושגים חדש לחלוטין. תחום המסים העקיפים חווה כיום רעידת אדמה: מצד אחד, אנו רואים אתגרי ענק סביב סיווג עסקאות, חבות מע"מ בסחר דיגיטלי חוצה גבולות ומיסוי מטבעות קריפטוגרפיים שאין להם קיום פיזי. מנגד, רשויות המס עצמן מאמצות כלי AI שמייצרים מהפכה באכיפה ובהצלבת נתונים. הפער הנוכחי בין טכנולוגיה עלית מייצר חוסר ודאות, והאתגר המרכזי שלנו כיום הוא לסייע לחברות לנהל סיכונים במציאות שבה החוק עדיין לא הדביק את הקצב של החדשנות."
"חוסר נגישות של המערכת למייצגים"
לצד נושאים אלו, התייחסו מובילי הענף גם לסוגיות אקטואליות רלוונטיות וחשובות בענף. עו"ד שירה שיין, שותפה בכירה, מיכאל שיין ושות' התייחסה לנושא מיסוי המתנות והעזבונות. "כולי תקווה שהטלת מס עיזבון ומס מתנה לא יהווה כלי להעלאת מיסי המדינה בעת זו כי כבר הוכח שהדבר לא רק שלא תורם כספית למערכת אלא בעל אפקט דומינו שלילי שרק יכול להאיץ עזיבת ישראלים לחו"ל".
עו"ד מאיר נוסבאום, שותף, נוסבאום עורכי דין ציין כי "אחת הבעיות הקשות בהתנהלות מול רשות המסים כיום היא חוסר הנגישות של המערכת למייצגים. קשה מאוד להגיע לרכזים ולמפקחים ולקיים איתם שיח מקצועי ישיר, ולעיתים אף נשלחים זימונים לדיונים בדיעבד, לאחר שהמועד כבר חלף. כשהתקשורת הבסיסית בין הרשות למייצגים אינה עובדת, נפגעת לא רק היכולת שלנו לייצג את הנישומים, אלא גם היעילות של עבודת רשות המסים עצמה ותדמיתה אל מול הנישומים".
