פודקאסט-ESG
מן העיתונות

אחריות תאגידית בעולם הטקסטיל

15 אפר׳ 2026 7 דק' קריאה

כולנו יודעים שכדאי לשמור על הסביבה. אך איך עושים זאת בזירה העסקית, ומקפידים על אחריות תאגידית? במה אחריות תאגידית באה לידי ביטוי? בפרק השני בפודקאסט 'חוט של חדשנות' בהגשת שמרית מרום לוי מ'פוליטקס', אירחה שמרית את עברי ורבין, מומחה בין־לאומי לאחריות תאגידית ב־'ISG', מנכ"ל GoodVision, לשעבר שותף ויו"ר משותף בוועדת הקיימות הגלובלית של 'Grant Thornton' ומחבר הספר החדש 'אחריות תאגידית 2.0'

"כשמדברים על זה, אחריות אנחנו יודעים מהי, תאגידים זה כל ארגון", פתח ורבין. "אחריות תאגידית זו תפיסה ניהולית שאומרת שאיך אני כארגון מסתכל, ומנסה להבין מה האחריות שלי כלפי כל מחזיקי העניין. כלומר העובדים, הלקוחות, הספקים, הסביבה, הקהילה וכל מי שאני בא איתו במגע, אני משפיע או מושפע. האחריות התאגידית שמה סימנים באיך ארגון צריך להתנהל, מעבר למה שהחוק דורש. קוראים לזה בשפה המקצועית 'Beyond Compliance'. ניקח לדוגמה נושא של פסולת, אסור לך כתאגיד לזרוק פסולת במקומות שאסור. אבל בין זה לבין כמה צעדים אתה עושה כדי להתייעל או כדי למחזר - זה עדיין לא בחוק הזה. בסוף זה ניהול נכון, שצריך לקחת בחשבון את העובדים והלקוחות והספקים - אם עסק ירצה לשגשג לאורך זמן בתחרות. יש כמה דיבידנדים ספציפיים - אנחנו לא מדברים על מחבקי עצים, אלא תאגידים חפצי חיים שרוצים להרוויח. התפיסה הזו אומרת שאם אתנהל בצורה ערכית ואחראית ומקיימת ארוויח יותר"

עוד הוסיף: "דבר ראשון זה מוניטין, כי קל לזהות ארגונים שעוסקים בנושאים ערכיים וחשובים כחזקים וחשובים. דבר שני זה ניהול סיכונים, כשאתה בוחן טוב טוב את מה שאתה יכול לעשות, ומסתכל בשום שכל ובצורה פרואקטיבית, תיפול פחות להתקפות מכל מיני אקטיביסטים או מהציבור בכלל. בנוסף, יש היום משקיעים שמסתכלים על הדברים הללו, והבנקים שואלים אותך שאלות כשהם מחויבים לכך ע"י הפיקוח על הבנק. חשוב להבין - זה מחבר את העובדים. קבוצת אסותא, רשת שמחזיקה בתי חולים, מרכזים רפואיים וחברות בנות. ההנהגה שלה, כולל היו"ר והמנכ"ל, בעצם מובילים בשנים האחרונות הבניה שיטתית של קיימות ואחריות תאגידית. הרבה פעמים הבסיס להצלחה, שגם מבדיל בין לעשות דברים כדי לסמן וי או לקבל ציון, שזה צריך להגיע מלמעלה - כך זה רותם את כל הארגון. החל מהנושאים הסביבתיים, כשיש היום הפרדת פסולת לזרמים, יש מחזור, יש התנדבות משמעותית, יש רכש ירוק. בנוסף, מסתכלים בהחלט גם על החתימה וההיבט הסביבתי של השירותים והמוצרים שהם קונים - העיקר שיש מצפן והבנה לאן הולכים. זו תוכנית רב-שנתית ולא זנבג וגמרנו, וזה יכול לחרוג מגבולות המדינה כשעושים את זה נכון". 

"אם רוצים לעשות את זה אסטרטגית, צריך להבין איפה זה פוגש את העסק"

"צריך להבין שזה משהו שצריך להתחבר לליבה העסקית, זה לא משהו מהפנים אל החוץ אלא גם להפך", הדגיש ורבין. "אם אני רוצה לעשות את זה אסטרטגית, אני צריך להבין איפה זה פוגש את הביזנס. בלוגיסטיקה, בתפעול, בשירות הלקוחות וכדומה. זו הסתכלות ארוכת טווח, והכי חשוב זה להבין איך אני עושה את זה מערכתי ולא נקודתי. הרבה חברות מבצעים את זה טוב לפי פרויקטים, אבל לא מצליחות לקפוץ מדרגה כדי לעשות את זה מערכתי. נפלה בחלקי הזכות לעבוד בזמנו עם שר החוץ שמעון פרס, וכשמסתכלים על פרס בהרבה דברים הוא הקדים את זמנו. גם בנושא הזה, עוד בשנות ה־90 הוא הביא מהעולם הרבה חברות בינלאומיות לתרום לכלכלת המזרח התיכון, כדי לייצר קשרים טובים בין מדינות. זה מודל שאומר 'נגדיל את העוגה במקום לריב עליה', ואז אנחנו היועצים הצעירים הלכנו ותפעלנו את אותם הפרויקטים - ובאיזשהו שלב הבנו שיש שיטה מאחורי זה. כשהתחלתי לפני בערך 20 שנה ויותר, דיברו הרבה על תרומות ודברים שפוגשים את העסק לא בליבה". 

בסיום הפרק, התייחסו שמרית ועברי לאופן בו פתרונות של אחריות תאגידית תורמים לסביבה הלכה למעשה. "אם אנחנו מסתכלים על ארגון שמנהל 100 אלף שקל של ביגוד, אפשר להוריד 20 אלף פריטים מהמלאי, וזה כמו להוריד 40 מכוניות מהכביש במשך שנה או למלא 28 בריכות אולימפיות", סיפרה שמרית. "ללקוחות שלנו יש סקרנות לפתרונות ירוקים, וזה הופך אותנו לשותפים למאמץ". "אתה מסתכל על האוברול, הרבה פעמים הפתרונות והחוכמה מגיעים מהספקים", הסכים עברי. "אם אני כבית חולים רוצה להיות בית חולים ירוק, פחות חתימה סביבתית, צריך למצוא פתרון. צריך להסביר את זה לעובדים, לא כל עובד יבין שמכונה שנותנת שירות היא גם בעלת יתרונות סביבתיים. צריך לספר את הסיפור. בסוף אנשים מתחברים לסיפור, לא לדו"ח אקסל. בסוף זה ניהול נכון". 

לשמיעת הפודקאסט ב-"103FM", לחץ/י כאן

 

מומחים / מחברים
העתק את הטקסט של המאמר